סמ"ג עשה ר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · עשה · ר · >>


מצות עשה ר - לספור שבעה שבועות מיום הנף העומר

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה׳. תניא בת״כ [פרשת אמור פ׳ י״ב] ומביאה במנחות [דף ס״ו] מיום הביאכם יכול יספור ויביא ואימתי שירצה יקצור? ת״ל מהחל חרמש בקמה. כך הגירסא בתורת כהנים וכן הפירוש. יכול יספור ויביא ביום ב׳ ואימתי שירצה יקדים לקצור, אפי׳ שבוע קודם? ת״ל מהחל חרמש אינך רשאי להחל חרמש אלא ביום הספירה.

נחזור לברייתא. אי מהחל חרמש יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת״ל מיום הביאכם. אי מיום הביאכם יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת״ל שבע שבתות תמימות תהינה. אימתי אתה מוצא תמימות? בזמן שאתה מונה מבערב. הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום וכבר ביארנו שפוסק ר״ת כרבי אליעזר ברבי שמעון שאם לא קצר בלילה אינו קוצר ביום לפיכך אם לא ספר בלילה אינו סופר ביום ונהגו העם לספור בלא ברכה אבל בלילה מברכין אקב״ו על ספירת העומר [בתו׳ שם דף כ״ה] אבל זבה אינה מברכת על ספירתה מפני שאם ראתה סותרת ספירתה ונמצאת ברכה שברכה היתה לבטלה. [בדף ס״ו דלעיל]

אמר אביי מצוה למימני יומי שנא׳ תספרו חמשים יום ומצוה למימני שבועים שנא׳ שבע שבתות וגו׳ רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא והלכה כרבנן דבי רב אשי וכתב רבי׳ שמשון ברבי אברהם [וכן בתוס׳ שם בד״ה דלית] דלכל הפחות אהני מה שאינו אלא זכר למקדש דבספק חשיכה יכול לברך [בתוס׳ שם דף ס״ה בד״ה כתוב] פירוש המקרא כך הוא עד ממחרת השבת השביעית שהיא יום נ׳ תספרו ולא יום חמשים בכלל דבר אחר עד ממחרת השבת השביעית תספרו וביום חמשים תקריבו מנחה חדשה לה'.