ויקרא רבה כח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · כח · ג · >>

הוסף ביאור

ג אמר ר"א כתיב (ירמיה ה, כד): "ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו" יהיב לכון כולא ולית אתון צריכין ליה מן הדין "שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ" - "יִשְׁמָר לָנוּ" מרוחות רעות ומטללין רעים ואימתי באלו שבע שבועות שבין פסח לעצרת.
תני רבי חייא "שבע שבתות תמימות תהיינה" אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום.
אמר ר' יהושע סנטרך אנא ולית את יהיב לי דסנטרותי אמר רבי ברכיה מגירסך אנא ולית את מטעים לי תבשילך דנדע מה אינון צריכין אם טל אם מטר הוא שדוד אמר (תהלים סח, י) "גשם נדבות תניף אלהים" אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אם גשם היא צריכה "נדבות" ואם טל היא צריכה "תניף אלהים" אמר רבי ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להם לישראל כשהייתי נותן לכם את המן הייתי נותן עומר לכל אחד ואחד מכם הה"ד (שמות טו, טז) "עומר לגלגולת" ועכשיו שאתם נותנים לי את העומר אין לי אלא עומר אחד מכלכם ולא עוד אלא שאינו של חטים אלא של שעורים לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם "והבאתם את עמר":