מצוה:שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה עד הזמן הנזכר
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
(ויקרא כג, יד)
הזהירנו מאכול כרמל מן החדש קודם כלות שישה עשר בניסן, והוא אמרו יתעלה "וכרמל לא תאכלו" (ויקרא כג, יד). וכבר קדם לנו אמרם (כריתות ה.) אכל לחם וקלי וכרמל – חייב על כל אחת ואחת.
וכבר התבארו משפטי החדש בפרק ו' ממנחות ובמקומות משביעית ומעשרות וחלה.
שלא נאכל כרמל חדש קודם הזמן הנזכר, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וכרמל לא תאכלו". והכרמל נקרא תבואה קלויה בשבלים גראני"ש בלעז, וחייבין על הכרמל גם כן בכזית.
ואמרו זכרונם לברכה (כריתות ה, א) אכל מן החדש לחם וקלי וכרמל חייב על כל אחת ואחת.
ואמרו גם כן, קלי לא היה צריך לאומרו ,אבל הזכירו הכתוב לחלק שמתחייב על קלי בפני עצמו, ועל כרמל ולחם. ואמרו בגמרא על צד הדחיה, אולי יתחייב על קלי בפני עצמו אחר שהוא מיותר ויהיה חייב על לחם וכרמל מלקות אחת, והיתה התשובה למאי הילכתא כתביה רחמנא לקלי באמצע, לומר לחם כי קלי, וכרמל כי קלי, ויהיה חייב על כל אחד ואחד.
כל ענינה כשתי המצוות הקודמות, חברותיה.