קטגוריה:שמות ז ט
כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין.
כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין.
כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין׃
כִּי֩ כִּי֩ - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC יְדַבֵּ֨ר יְדַבֵּ֨ר - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpi3ms אֲלֵכֶ֤ם אֲלֵ - מילת יחס
כֶ֤ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2mp פַּרְעֹה֙ פַּרְעֹה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6547
מורפ': HNp לֵאמֹ֔ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֔ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc תְּנ֥וּ תְּנ֥וּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqv2mp לָכֶ֖ם לָ - מילת יחס
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp מוֹפֵ֑ת מוֹפֵ֑ת - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4159
מורפ': HNcmsa וְאָמַרְתָּ֣ וְ - ו' החיבור
אָמַרְתָּ֣ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq2ms אֶֽל אֶֽל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אַהֲרֹ֗ן אַהֲרֹ֗ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp קַ֧ח קַ֧ח - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqv2ms אֶֽת אֶֽת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מַטְּךָ֛ מַטְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֛ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4294
מורפ': HNcmsc/Sp2ms וְהַשְׁלֵ֥ךְ וְ - ו' החיבור
הַשְׁלֵ֥ךְ - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7993
מורפ': HC/Vhv2ms לִפְנֵֽי לִ - מילת יחס
פְנֵֽי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc־פַרְעֹ֖ה פַרְעֹ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6547
מורפ': HNp יְהִ֥י יְהִ֥י - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqj3ms לְתַנִּֽין לְ - מילת יחס
תַנִּֽין - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/8577 b
מורפ': HR/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
כִּי֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) יְדַבֵּ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) אֲלֵכֶ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) פַּרְעֹה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֵאמֹ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תְּנ֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) לָכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
מוֹפֵ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאָמַרְתָּ֣ מונח (משרת, דרגא 5) אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן רביעי (משנה, דרגא 3)
קַ֧ח דרגא (משרת, דרגא 5) אֶֽת־מַטְּךָ֛ תביר (משנה, דרגא 3)
וְהַשְׁלֵ֥ךְ מרכא (משרת, דרגא 5) לִפְנֵֽי־פַרְעֹ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
יְהִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) לְתַנִּֽין סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
כִּי כאשר יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר: "תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת", וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן: "קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה, יְהִי לְתַנִּין אמנם בפרק ד היה זה נחש, אך יתכן שאין הבדל משמעותי, כי במדבר נפוצים נחשים ובקרבת היאור תנינים (כמו כן, יש מפרשים שמדובר במילים נרדפות)".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי יְמַלֵּיל עִמְּכוֹן פַּרְעֹה לְמֵימַר הַבוּ לְכוֹן אָתָא וְתֵימַר לְאַהֲרֹן סַב יָת חוּטְרָךְ וּרְמִי קֳדָם פַּרְעֹה יְהֵי לְתַנִּינָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם יְמַלֵיל עִמְכוֹן פַּרְעה לְמֵימַר הָבוּ לְכוֹן תִּימְהָא וְתֵימַר לְאַהֲרן סַב יַת חוּטְרָךְ וּטְלוֹק יָתֵיהּ קֳדָם פַּרְעה יְהֵי לְחִיוִי חוּרְמַן אֲרוּם עֲתִידִין כָּל דַיְירֵי אַרְעָא לְמִשְׁמַע קַל צְוָוחַתְהוֹן דְמִצְרַיִם בְּתַבְרוּתִי יַתְהוֹן הֵיכְמָא דִשְׁמָעַן כָל בִּרְיָיתָא יַת קַל צְוָוחַת חִוְיָא כַּד אִיתְעַרְטִיל מִן שֵׁירוּיָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
החרטומים, ומ"ש ויעשו גם הם חרטומי מצרים הלשון בלתי נכון שהיל"ל ויעשו גם הם בלהטיהם כן:
"כי ידבר אליכם פרעה". מופת זה של התנין אינו שייך לסדרי המכות, שהתחילו ממכת דם, והיה ענין אחר, ה' הודיעם שפרעה ידבר עמהם ויכנס עמהם בדברים, שמבואר אצליכלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
והנה מקום אתי ליישב שינוי הלשון וזה, כי התנין הוא נחש גדול מסוכן ביותר כמ"ש (דברים לב, לג) חמת תנינים יינם. ש"מ שחמתו גדול מחמת סתם נחש, והנה משה ואהרן עשו כל הניסים באמרי פיהם כנחש זה שעיקר כחו בפיו, וכפי הנראה שרוב הניסים נעשו ע"י מטותם של משה ואהרן, ושלא יהיה פתחון פה לבעל הדין לחלוק ולומר שבכח המטות נעשו כל הניסים, ואולי יטעו לומר שיש צד כישוף במטותם, ע"כ נהפכו לנחשים לומר כמו הנחש הנושך בלי לחש בפיו, כך משה ואהרן כחם בפיהם והמטות פעלו כל אותן הפעולות בכח אמרי פיהם שלהם, כי הצדיק גוזר אומר ויקם לו, וע"כ נעשו מטות שניהם לנחשים, כד"א (בראשית מט, יז) יהי דן נחש עלי דרך, כך מטה משה ואהרן יהיו כנחשים שורפים להזיק לפרעה ולכל עבדיו. ותדע ותבין כי משה היה רועה ומנהיג לישראל במטה עזו כאשר ינהג הרועה את עדרו, והיה שר ומושל גם על פרעה, אבל אהרן לא היה מושל כי אם על פרעה ועמו לבד. ע"כ צוה ה' שלפני ישראל ישליך משה מטה שלו ויהיה לנחש עלי דרך לפרעה ולכל עמו, הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור, רמז לסוס מצרים ורוכבו, וינס משה מפניו. כי חשב שלעולם יהיה מטה שלו משחית ומחבל כנחש ואין זה ממדת טובו, ע"כ נאמר לו אחוז בזנבו ויהי למטה בכפו, כי אך פניו דהיינו מקום הראש והפה מסוכן להזיק ולהשחית בשונאי הש"י, הנה זנבו בהפוך זה כי סופו להיות רועה ישראל לא ירע ולא ישחית, כזנב של הנחש שאינו מזיק אלא הרי הוא כמטה בעלמא, כן יהיה כח זה של הנחש למטה בכפו, כאילו אמר שיהא נחש מזיק למצרים, ומטה עזו לישראל כאחד, ואם תרצה לומר שגם לישראל יהיה מטה ונחש כאחד, מטה עוז לטובים ונחש שורף לרעים, כי נשיכתן של חכמים נשיכת נחש, אתי ג"כ שפיר מה שנעשה נס זה לפני ישראל דווקא במטהו של משה.
אבל עדיין לא ראינו שום מופת, שאהרן יהיה רודה ומושל בפרעה וכל עמו ע"כ צוה ה' לפני פרעה להשליך מטהו של אהרן ויהי לתנין שחמתו גדול מחמת סתם נחש, כי בזה הורה שגם אהרן יהיה רודה ומושל בפרעה שנקרא תנין שנאמר (יחזקאל כט, ג) התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. ולפי שפרעה נמשל לתנין שהוא גדול מן הנחש על כן הורו לו כי מטהו של אהרן יהיה לתנין כנגד פרעה שנמשל לתנים, כי סתם נחש אינו יכול לו כל כך כי התנין כחו גדול מן הנחש ע"כ הראה לו תנין שיהא כחו גדול מפרעה, כי בפרעה כתיב התנים הגדול במ"ם בסוף, המורה על נקיבה אשר כחה אינו גדול ככח התנין הזכר בנו"ן בסוף, על כן נעשה מטה אהרן לתנין כי הוא יבלע את פרעה שנמשל לתנים נקיבה, וכמו שאמר ויבלע מטה אהרן את מטותם. יען כי אמרו החרטומים יש גם לנו מטה עז שנמשל לתנים והיינו פרעה ועבדיו ומה זה אתה מתפאר במטה שלך שיהא לתנין, ע"כ הראו להם שתנינים שלהם חלושים כנקיבות ומטה של אהרן יבלע את מטותם, ולא הוצרך לעשות זה במטהו של משה כי כבר נעשה נס זה לפני ישראל, ועוד לפי שכנגד ישראל לא רצה ה' שיהיה חמת תנינים מטהו, ומטהו של משה כולל ההנהגה בין לישראל בין לפרעה על כן נהפך לנחש, אבל מטהו של אהרן שפעל כנגד פרעה לבד נהפך לתנין כדי לבטל כחו של פרעה שנמשל לתנים כאמור.
וראיה לדבר שבמכת היאור נאמר, והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך וזהו מטה משה, וכתיב בו הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם אבל לא היה כחו גדול כל כך עד שישחית כל מימי מצרים ונהרותם ואגמיהם, ואח"כ נאמר אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרותם וגו' ש"מ שכח מטה אהרן גדול מן כח מטה משה, שהרי מטה של אהרן פעל גם בנהרותם ואגמיהם ובכל מקוה מימיהם, וזה לפי שמטה אהרן נמשל לתנין שחמת תנינים גדול מן חמת סתם נחש, ולמטה משה לא ניתן חמת גדולה בעבור שהיה רועה בו גם את ישראל שצריך להתנהג עמהם בנחת גם בשעת הכעס, וזה רמז יקר
אמנם לאומרים שתנין היינו דג, נוכל לומר כי בפני ישראל נהפך המטה לנחש להורות שמתחילה היו ישראל כמקל זקוף בקומה זקופה ואחר כך הושפלה מלא קומתם ארצה להיות עם זוחלי עפר, וכאשר יאחזו בזנבו שיהיו בתכלית השפלות, יחזרו לקדמותם להיות כמטה זה, וכן היה שהוסיף להם פרעה שעבוד בסוף, ויזנב בהם לעשותם כזנבות האודים העשנים משם עלו אל מעלתם וזה לא יתכן לעשות לפני פרעה, על כן נעשה המטה בפניו לתנין דהיינו דג, להורות שכשם שסכל ה' עצתו בראשונה כי הוא רצה לעשותם כמטה יבש זה שאינו פרה ורבה וכך אמר פן ירבה, ונהפך הדבר שמטה היבש נעשה דג, כמ"ש (ויחי מט, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ. כך גם עתה יסכל ה' עצתו, ועל כן לא חזר התנין להיות מטה לרמז שישארו ישראל ברבוים לעולם. ומ"ש ויבלע מטה אהרן, היינו התנין שהיה מתחילה מטה. והוכה היאור שיש בו דגים ע"י מטה משה דווקא, שהיה מתחלה נחש, אבל מטה אהרן שהיה מתחילה דג ונעשה עכשו למטה שלא בפני פרעה אין נכון שימית את דגתם אחר שהוא היה דג, ואח"כ צוה ליקח מטה אהרן להכות בכל נהרות ואגמים, ולפיכך נאמר והדגה אשר ביאור מתה, ולא אשר באגמים ונהרות שהוכו ע"י מטה אהרן, והחמיר ביאור לפי שהיה אלהיהם ע"כ עשה שפטים באלהיהם, והראו להם שאינו יכול להציל הדגים, אבל האגמים ונהרות לא החזיקו באלהות ע"כ לא המית את דגתם.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ז ט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.