רש"י על שמות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · ז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתתיך אלהים לפרעה" - שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין.

"יהיה נביאך" - כתרגומו מתורגמנך וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות והוא מגזרת ניב שפתים (ישעיה נז, יט) ינוב חכמה (משלי י, לא) וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת דשמואל (ש"א י, יג) ובלע"ז קוראין לו פרידיג"ר (פרעדיגען).

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתה תדבר" - פעם אחת כל שליחות ושליחות כפי ששמעת מפי ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואני אקשה" - מאחר שהרשיע והתריס כנגדי וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עו"א לתת לב שלם לשוב טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו את גבורותי וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עו"א כדי שישמעו ישראל וייראו שנ' (צפניה ג) הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה אלא ויחזק לב פרעה (ועיין ברא"ם שגורס כאן דבור המתחיל בלכתך לשוב עד אשר שמתי בידך וכדלעיל בפ' שמות בפ' בלכתך לשוב ע"ש)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את ידי" - יד ממש להכות בהם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מופת" - אות להודיע שיש צורך (צרוך) במי ששולח אתכם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי לתנין" - נחש

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלהטיהם" - בלחשיהון ואין לו דמיון במקרא ויש לדמות לו (בראשית ג) להט החרב המתהפכת דומה שהיא מתהפכת על ידי לחש

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבלע מטה אהרן" - (שבת צז) מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כבד" - תרגומו יקיר ולא אתיקר מפני שהוא שם דבר כמו (שמות יח) כי כבד ממך הדבר

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה יוצא המימה" - לנקביו שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו (ש"ר)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד כה" - עד הנה ומדרשו עד שתשמע ממני מכת בכורות שאפתח בה בכה כה אמר ה' כחצות הלילה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונהפכו לדם" - לפי שאין גשמים יורדים במצרים ונילוס עולה ומשקה את הארץ ומצרים עובדים לנילוס לפיכך הלקה את יראתם ואח"כ הלקה אותם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונלאו מצרים" - לבקש רפואה למי היאור שיהיו ראוין לשתות

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמור אל אהרן" - לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה על ידי אהרן

"נהרותם" - הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו

"יאוריהם" - הם בריכות הנגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות

"אגמיהם" - קבוצת מים שאינן נובעין ואינן מושכין אלא עומדין במקום אחד וקורין לו אשטנ"ק

"בכל ארץ מצרים" - אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים

"ובעצים ובאבנים" - מים שבכלי עץ ובכלי אבן

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלטיהם" - לחש שאומרין אותו בלט ובחשאי ורבותינו אמרו (סנהדרין סז) בלטיהם מעשה שדים בלהטיהם מעשה כשפים

"ויחזק לב פרעה" - לומר על ידי מכשפות אתם עושים כן (מנחות פה) תבן אתם מכניסין לעפריים עיר שכולה תבן אף אתם מביאין מכשפות למצרים שכולה כשפים

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם לזאת" - למופת המטה שנהפך לתנין ולא לזה של דם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימלא" - מנין שבעת ימים שלא שב היאור לקדמותו שהיתה המכה משמשת רביע חדש ושלשה חלקים היה מעיד ומתרה בהם (בש"ר)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם מאן אתה" - ואם סרבן אתה מאן כמו ממאן מסרב אלא כינה האדם על שם המפעל כמו שלו ושקט (מלכים א כ) סר וזעף

"נגף את כל גבולך" - מכה וכן כל לשון מגפה אינו לשון מיתה אלא ל' מכה וכן (שמות כא) ונגפו אשה הרה אינו לשון מיתה וכן (ירמיהו יג) ובטרם יתנגפו רגליכם (תהלים צא) פן תגוף באבן רגליך (ישעיהו ח) ולאבן נגף

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועלו" - מן היאור

"בביתך" - ואח"כ ובבית עבדיך הוא התחיל בעצה תחלה ויאמר אל עמו וממנו התחילה הפורענות (סוטה יא וש"ר)

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובכה ובעמך" - (סנהדרין פ) בתוך מעיהם נכנסין ומקרקרין