ביאור:אות - מופת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



המושגים אות ו מופת מופיעים בפסוקים רבים. מה ההבדל ביניהם?

בפסוק דברים יג ב: " "כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת ." "ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם" ". פירשו חז"ל ( ספרי ) , ש"אות" הוא סימן בשמיים ו"מופת" הוא סימן בארץ; הסבר זה אינו הסבר כללי, שכן הוא לא מתאים לפסוקים רבים אחרים, למשל  (יואל ג ג): "ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן".

מלבי"ם  פירש את דברי חז"ל שם בצורה אחרת, והסביר ש" "אות" " הוא מעשה סמלי שיכול להיות גם טבעי; ו" "מופת" " הוא כל מעשה על-טבעי. המסית בפסוק זה משתמש בשני אמצעים: "אות" = פרשנות של הנביא לאירוע טבעי שקורה בשמים, כגון ליקוי חמה (ראו אותות השמים ); ו"מופת" - קסם שחורג מגדר הטבע, שנעשה על הארץ.

יש מעשים, שהם גם סמליים, וגם על-טבעיים; מעשים אלה נקראים לפעמים "אות" ולפעמים "מופת", בהתאם למה שהפסוק רוצה להדגיש:

אות ומופת במטה של משה[עריכה]

כשה' נגלה אל משה בסנה, הוא ציווה עליו לעשות מעשים מסויימים, שהם גם על-טבעיים וגם סמליים (ראו  משמעות האותות ):

  • בתחילת הפרק, הם נקראים "אותות": שמות ד א: " "והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר..." "ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת ... ויעש האתת לעיני העם..." ".
  • ולאחר מכן, הם נקראים "מופתים": (שמות ד כא): "ויאמר ידוד אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם"; (שמות ז ט): "כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין".

הסיבה לכך היא, שבתחילת הפרק, משה נצטווה לעשות מעשים אלה לפני בני-ישראל , ועבורם העיקר הוא הרעיון שהאותות מסמלים ( פירוט ); ולאחר מכן, משה נצטווה לעשות מעשים אלה לפני פרעה , ועבורו העיקר הוא שאלו מעשים על-טבעיים, שמוכיחים את יכולתו של ה'.

אות ומופת במכות מצרים[עריכה]

בכל תהליך הגאולה של בני-ישראל ממצרים - ה' רצה גם להמחיש רעיונות מסויימים (ראו הערך החינוכי של מכות מצרים ), וגם לעשות ניסים כדי להוכיח את גדולתו לעיני פרעה ולעיני ישראל, ולכן נזכרו שם גם אותות וגם מופתים:

  • (שמות ז ג): "ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים"
  • (דברים ד לד): "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ידוד אלהיכם במצרים לעיניך", ודומה לכך נכתב ב דברים ז יט, דברים כו ח, דברים כט ב.
  • (דברים ו כב): "ויתן ה' אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו"(ודומה לזה נכתב ב תהלים עח מג, תהלים קה כז, תהלים קלה ט, נחמיה ט י.
  • (דברים לד יא): "לכל האתת והמופתים אשר שלחו ידוד לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו"
  • ירמיהו לב כ: " "אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה." "ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול" "

אך יש פסוקים שבהם נזכרו רק "אותות":

  • שמות י א: " "ויאמר ידוד אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו." "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'" "
  • (דברים יא ג): "ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו"
  • (יהושע כד יז): "כי ה' אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם"

ויש פסוקים שבהם נזכרו רק "מופתים": 

  • שמות יא ט: " "ויאמר ה' אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים." "ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק ה' את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו" "

לא הבנתי למה.

אות ומופת אצל חזקיהו[עריכה]

לאחר שה' הבטיח לחזקיהו שיירפא מחוליו, הוא נתן לו סימן על טבעי - הצֵל בשעון חזר לאחור. סימן זה נקרא גם "אות" וגם "מופת":

  • עבור חזקיהו, הסימן נקרא "אות" מלכים ב כ ח, ישעיהו לח ז-כב: " "ויאמר חזקיהו אל ישעיהו 'מה אות כי ירפא ה' לי ועליתי ביום השלישי בית ה'?'" "ויאמר ישעיהו 'זה לך האות מאת ה' כי יעשה ה' את הדבר אשר דבר: הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות?'..." ", כי עבור חזקיהו, העיקר הוא המסר והסימן המוחשי: הוא רוצה לראות שה' באמת מתכוון לבטל את גזר-דין המוות שנגזר עליו. חזרת הצל לאחור מסמלת את "החזרת הגלגל לאחור" - ביטול הגזירה.
  • עבור הסופר המוכיח את חזקיהו על גאוותו, הסימן נקרא "מופת" (דברי הימים ב לב כד): "בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל ידוד ויאמר לו ומופת נתן לו. ולא-כגמל עליו השׁיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל-יהודה וירושׁלם...", כי במקרה זה, המטרה היא להדגיש את הגאוה וכפיות הטובה של חזקיהו, שלא הכיר טובה לה' על כך שעשה לו נס מעל הטבע. 
  • וגם עבור הבבלים, הסימן נקרא "מופת" דברי הימים ב לב כד: " "בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל ידוד ויאמר לו ומופת נתן לו. ולא-כגמל עליו השׁיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל-יהודה וירושׁלם..." "וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו" ", כי עבור הבבלים, העיקר הוא שקרתה כאן תופעה על-טבעית, ששווה לבוא לירושלים לחקור אותה.

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (דברים כח מו): "והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם": הקללות שיבואו על עם-ישראל יהיו גם "אות" - סימן מוחשי שממחיש את הירידה המוסרית של עם-ישראל; וגם "מופת" - ארוע על-טבעי שמוכיח לכל הגויים את גדולת ה'.
  • (ישעיהו ח יח): "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ידוד לאתות ולמופתים בישראל מעם ידוד צבאות השכן בהר ציון": ילדיו של ישעיהו, שקיבלו את שמותיהם לפי הנבואה שניבא הנביא באותו זמן, נועדו גם להיות "אות" = סימן מוחשי לנבואה, וגם "מופת" = אירוע על-טבעי, שמוכיח שהנביא אמר את הנבואה לפני שהיא התגשמה.
  • ישעיהו כ א: " "בשׁנת בא תרתן אשׁדודה בשׁלח אתו סרגון מלך אשׁור וילחם באשׁדוד וילכדה. בעת ההיא דבר ה' ביד ישׁעיהו בן-אמוץ לאמר לך ופתחת השׂק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגליך ויעשׂ כן הלך ערום ויחף."   "ויאמר ה' כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש. כן ינהג מלך-אשׁור את-שׁבי מצרים ואת-גלות כושׁ נערים וזקנים ערום ויחף וחשׂופי שׁת ערות מצרים " ": המעשה של ישעיהו לא היה נס שחורג מגדר הטבע, ולכן לא ברור למה הוא נקרא "אות ומופת" - למה לא רק "אות". ע"פ מלבי"ם, "מופת" בהקשר זה הוא כל מעשה שחורג מגדר הרגיל ומעורר את תמיהתם של הרואים. וייתכן שה"מופת" הוא, שהנביא הצליח להישאר בחיים במשך 3 שנים בלי בגדים ובלי נעליים, לא קפא מקור ולא נעקץ ע"י עקרבים.

דיון[עריכה]

יצחק צויג (28.10.2004): נפלא

שלמה ישראל אסרף ( 27.02.2005 ): נראה שמה שכתוב במכות מצרים אותות הכוונה סימן למציאות בורא לעולם, כי פרעה כנודע לא האמין בבורא ואמר "לי יאורי ואני עשיתיני", ולכן הקב"ה נתן לו סימנים מוחשיים לבירור אמיתת מציאותו יתברך. ולא זכיתי להבין מה נתקשית בדבר זה.

"אראל: לא הבנתי מדוע בחלק מהפסוקים נאמר "אות ומופת", בחלק רק "אות", ובחלק "מופת".

"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/ot_moft