ביאור:אותות השמיים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

"אות" הוא סימן מוחשי, אמצעי שנועד להמחיש רעיון מופשט . גרמי השמיים נקראו בתנ"ך "אותות", כי הם ממחישים משהו. אך יש הבדל גדול בין מה שהם ממחישים באמת, לבין מה שהם ממחישים בעיני הגויים:

  • (בראשית א יד): "ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים": המאורות נועדו להמחיש את מושג הזמן; את התחלפות היום והלילה, הימים והשנים.
  • (ירמיהו י ב): "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה": אך בעיני הגויים, המאורות ממחישים את האירועים שעומדים לבוא בעתיד (למשל, סידור כוכבי המזלות ביום הלידה ממחיש את הגורל של הנולד; ואם יש ליקוי חמה, זו המחשה לאסון שהולך לבוא על העולם), ולכן הם פוחדים מפניהם.
  • (תהלים סה ט): "וייראו ישבי קצות מאותתיך ; מוצאי בקר וערב תרנין": המשורר מדבר על "אותות" שיוצאים בבוקר ובערב = השמש והירח, שהגויים, יושבי קצות הארץ, יראים מפניהם. אך המשורר לא פוחד - בעיניו, יציאת המאורות בבוקר ובערב היא כמו שירה ( JPS ) , סיבה לרנן ולשבח את ה' ( רש"י) .

ויש שפירשו, שהאותות הם לא כינוי למאורות עצמם, אלא לליקוי המאורות: " "וטעם "אותות" - סימנים, ואומות העולם קראום כן, מפני שהיו מאמינים, שהם סימנים על מה שעתיד לבוא, וכמו שאמר ירמיה " "כי יחתו הגוים" "מהמה" " . והנה ראוי היה שיאמר תחלה, "והיו לימים ושנים ולמועדים", ולבסוף יזכיר האותות שאינם אלא לפרקים, אלא שרצה להחל בגדול..., מפני שהאותות הם עיקר המכוון בחצי הפסוק הזה, כי רצה הקב"ה להודיע את ישראל, כי גם אותות השמים אינם אלא כמו הימים והשנים, כולם מסודרים ברצונו כשאר חוקות הטבע, וכמו היום והלילה וזרע וקציר וקור וחום, וכמו שהיום והלילה והקור והחום אין להם אלוה מיוחד, ואינם מודיעים העתיד לבוא; כן גם אותות השמים ; ומאחר שהאמונה באותות השמים ובלקיות חמה ולבנה ללמוד מהן העתיד היתה מפורסמת אצל האומות, ומשה (ואחריו ירמיה) מרחיק הטעות הזאת, ומודיע, שהן דבר טבעי כמו הימים והשנים, הרי זו ראיה גדולה לתורה מן השמים. ואין לתמוה, למה לא רצה הקב"ה לגלות לעמו שאר שיבושים שהיו מורגלים בהם, כי שאר השיבושים לא היו מזיקים בעיקרי האמונה ולא בתיקון המידות, מה שאין כן האמונה באותות השמים, שהיא מזקת כאמונת הניחושים וחברותיה שאסרה תורה, כי תרפה ידי האדם בעבודתו אשר הוא עמל, ותמלא לבו הבל ותסיר בטחונו מהאל" " ( שד"ל על הפסוק "והיו לאותות" ) .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל ע"פ שד"ל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ot_jmym