קטגוריה:שמות כח ז

<< | ספר שמות • פרק כ"ח • פסוק ז' | >>

מהדורת הכתיב:

שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר.

המהדורה המנוקדת:

שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר.

המהדורה המוטעמת:

שְׁתֵּ֧י כְתֵפֹ֣ת חֹֽבְרֹ֗ת יִֽהְיֶה־לּ֛וֹ אֶל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו וְחֻבָּֽר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

שְׁתֵּ֧י שְׁתֵּ֧י - תואר, מספר מונה, נקבה, זוגי, נסמך

צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcfdc כְתֵפֹ֣ת כְתֵפֹ֣ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 3802
מורפ': HNcfpa חֹֽבְרֹ֗ת חֹֽבְרֹ֗ת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 2266
מורפ': HVqrfpa יִֽהְיֶה יִֽהְיֶה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms־לּ֛וֹ לּ֛ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־שְׁנֵ֥י שְׁנֵ֥י - תואר, מספר מונה, זכר, זוגי, נסמך

צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcmdc קְצוֹתָ֖יו קְצוֹתָ֖י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7098
מורפ': HNcbpc/Sp3ms וְחֻבָּֽר וְ - ו' החיבור
חֻבָּֽר - פועל, פועל (Pu'al), עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/2266
מורפ': HC/VPq3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

שְׁתֵּ֧י דרגא (משרת, דרגא 5) כְתֵפֹ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) חֹֽבְרֹ֗ת רביעי (משנה, דרגא 3)

יִֽהְיֶה־לּ֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)

אֶל־שְׁנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) קְצוֹתָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

וְחֻבָּֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

שְׁתֵּי כְתֵפֹת רצועות על הכתפיים חֹבְרֹת מחוברות, תפורות יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְחֻבָּר וכך עליו להיות מחובר.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	תְּרֵין כִּתְפִין מְלָפְפָן יְהוֹן לֵיהּ עַל תְּרֵין סִטְרוֹהִי וְיִתְלָפַף׃
ירושלמי (יונתן):	תַּרְתֵּין כַּתְפִין מְלַפְפִין יֶהֱוָן לֵיהּ לִתְרֵין סִטְרוֹי וְיִתְלָפֵף:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"שתי כתפות וגו'" - הסינר מלמטה וחשב האפוד היא החגורה וצמודה לו מלמעלה דוגמת סינר הנשים ומגבו של כהן היו מחוברות בחשב שתי חתיכות כמין שתי רצועות רחבות אחת כנגד כל כתף וכתף וזוקפן על שתי כתפותיו עד שנקפלות לפניו כנגד החזה ועל ידי חבורן לטבעות החשן נאחזין מלפניו כנגד לבו שאין נופלות כמו שמפורש בענין והיו זקופות והולכות כנגד כתפיו ושתי אבני שהם קבועות בהן אחת בכל אחת

"אל שני קצותיו" - אל רחבו של אפוד שלא היה רחבו אלא כנגד גבו של כהן וגבהו עד כנגד האצילים שקורין קודי"ש שנא' (יחזקאל מד) לא יחגרו ביזע אין חוגרין במקום זיעה לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם אלא כנגד אציליהם

"וחבר" - האפוד עם אותן שתי כתפות האפוד יחבר אותם במחט למטה בחשב ולא יארגם עמו אלא אורגם לבד ואח"כ מחברם

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

שְׁתֵּי כְתֵפוֹת וְגוֹמֵר – הַסִּינָר מִלְּמַטָּה. וְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד הִיא הַחֲגוֹרָה, וּצְמוּדָה לוֹ מִלְּמַעְלָה, דֻּגְמַת סִינַר הַנָּשִׁים. וּמִגַּבּוֹ שֶׁל כֹּהֵן הָיוּ מְחֻבָּרוֹת בַּחֵשֶׁב שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, כְּמִין שְׁתֵּי רְצוּעוֹת רְחָבוֹת, אַחַת כְּנֶגֶד כָּל כָּתֵף וְכָתֵף, וְזוֹקְפָן עַל שְׁתֵּי כִּתְפוֹתָיו עַד שֶׁנִּקְפָּלוֹת לְפָנָיו כְּנֶגֶד הֶחָזֶה; וְעַל יְדֵי חִבּוּרָן לְטַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן נֶאֱחָזִין מִלְּפָנָיו כְּנֶגֶד לִבּוֹ, שֶׁאֵין נוֹפְלוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן. וְהָיוּ זְקוּפוֹת וְהוֹלְכוֹת כְּנֶגֶד כְּתֵפָיו, וּשְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם קְבוּעוֹת בָּהֶן, אַחַת בְּכָל אַחַת.
אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו – אֶל רָחְבּוֹ שֶׁל אֵפוֹד, שֶׁלֹּא הָיָה רָחְבּוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד גַּבּוֹ שֶׁל כֹּהֵן, וְגָבְהוֹ עַד כְּנֶגֶד הָאֲצִילִים שֶׁקּוֹרִין קודי"ש [codes = מרפקים^[1]], שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע" (יחזקאל מד,יח), אֵין חוֹגְרִין בִּמְקוֹם זֵעָה, לֹא לְמַעְלָה מֵאֲצִילֵיהֶם וְלֹא לְמַטָּה מִמָּתְנֵיהֶם, אֶלָּא כְּנֶגֶד אֲצִילֵיהֶם (זבחים י"ח ע"ב).
וְחֻבָּר – הָאֵפוֹד עִם אוֹתָן שֵׁתַי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד, יְחַבֵּר אוֹתָם בְּמַחַט לְמַטָּה בַּחֵשֶׁב; וְלֹא יַאַרְגֵם עִמּוֹ, אֶלָּא אוֹרְגָם לְבַד וְאַחַר כָּךְ מְחַבְּרָם.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

שתי כתיפות חוברות יהיה לו וגו': האפוד עשוי לפי דעתי כמו חצי מלבוש ממותניו של אדם ולמטה ומכסהו בין מלפניו בין מלאחריו, וזהו שכתוב ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפוד לו בו, שהחשב הוא עשוי כמין אזור עשוי בתוך שפת האפוד בגוף האפוד, והכתפות הללו שתיהן חוברות ממש מכל וכל, ומכסים את כל הגוף של אדם מאחריו ממתניו ולמעלה, וזהו שכתוב פעם שנייה וחובר, שמלבד שהיו הכתפות חוברות אשה אל אחותה עד כתפי האדם מלמעלה, חוזר ומחבר אותם מלמטה אל האפודף והחשן לפניו על לבו זרת ארכו וזרת רחבו מחובר למעלה בכתפות ומלמטה באפוד, נמצא הכל מלבוש אחד ונמצא כל גוף הכהן מכוסה באפוד המחובר לחשן ולכתפות האפוד, שאם לא היו חוברות הכתפות יחד אלא כמו שתי רצועות עולות על צוארו ומתחברות לשרשרות החשן מלפניו, אם כן כשהכהן עסוק בעבודה וכופף את צוארו למטה יהו נופלות הכתפות ומתפרדות והחשן נפל:

אל שני קצותיו: שמאחריו של כהן, קצות האפוד העליונות אצל החשב:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"שתי כתפות חוברות" מכוונות במלאכת ציוריהם:

" אל שני קצותיו" אל מלאכת שתי קצות רחבו:

" וחבר" האפוד יחובר עם הכתפות על אופן מכוון במלאכתו עם מלאכת הכתפות:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"שתי כתפות". ג) שיתפור עליו "שתי כתפות", והם לדעת רש"י והרמב"ם ב' רצועות א' לימין וא' לשמאל, והם עולות מאחורי הכהן על שתי כתפיו ונקפלות לפניו למטה מכתפיו

לתלות בהם אבני השוהם, ולא באר שיהיו הרצועות ממין האפוד כמו שבאר בחשב האפוד, ומשמע שיכול לעשותה מכל מה שירצה כמו שא"צ לארגו עם האפוד, וכ"מ מדברי הרמב"ם, ומ"ש רש"י (בפסוק ו') שהיה ממין האפוד לא אדע מאין לקח זה, ולדעת הרשב"ם האפוד עשוי כמו חצי מלבוש ממתניו של אדם ולמטה ומכסהו בין מלפניו בין מלאחריו והכתפות מכסות כל גבו ממתניו ולמעלה, וטעמו שאם לא חברו הכתפות יחד אלא באלו שתי רצועות שעולות על כתפיו ומתחברות לשרשרות החשן מלפניו א"כ כשהכהן עוסק בעבודה וכופף את צוארו למטה יהיו הכתפות נופלות ומתפרדות, ולדעתי במ"ש שהאפוד היה מכסהו מכל הצדדים נכונים דברי רש"י שא"כ מכסה את כל המעיל, ומבואר שבהמעיל עוטה על כל הבגדים ונראה מלמעלה כמו שית' (בפסוק לא) ממה שבא במעיל לשון עטיה, והרד"ק במכלול הביא בשם אביו משם אפוד ויטע אהלי אפדנו (דניאל יא) דהיינו המחנה הסובבת אחוריו, אמנם במ"ש שהכתפות מכסות כל גבו מאחוריו וסמוך לצוארו הם הרצועות העולות על הכתף ויורדות מלפניו, דבריו נראים בטעמם, ונראה שתחלה היו חלוקים לשתי חתיכות, u1499 כ"א רחבו כחצי גב האדם עד חוט השדרה, ולמעלה אצל הצואר מתקצר להיות רצועה כמדת הכתף ולכן נקרא שתי כתפות, והיה בם שני חבורים: א) מה שתפר שתי

הכתפים באמצע נגד אמצע גבו זה לזה לעשותם אחד, ב) מה שתפרם אל חשב האפוד, וע"ז כפל שתי כתפות חוברות וחבר להורות על שני החבורים שנעשה בהם:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

אל שני. ג' הכא ואידך לך לאות אשר יבא אל שני בניך בעלי ויצר ככרים וגו' ויתן אל שני נעריו בנעמן. בני עלי היו מבזין הכהונה שנאמר בה אל שני, לכך נענשו ונהרגו אבל נעמן היה מכבדה שביקש אדמה, לעשות מזבח נתקרב תחת כנפי השכינה ומבני בניו למדו תורה ברבים: