קטגוריה:שמות כב יג

קסג. וכי ישאל איש , בהקודמים תפס הלשון כי יתן איש אל רעהו. שתלה הענין בהנותן, כי נתנו לשמור. ופה תלה הענין בהשואל ולא אמר כי ישאיל איש אל רעהו, כי לא נתנו לו לצרכו לשמרו, רק לצורך הנשאל. ולכן תייב אף באונסים, כי מחוייב להחזירו לבעליו בכל אופן, כי אינו שומר לצורך הבעלים רק כל הנאה שלו.

קסד. מעם רעהו. יש הבדל בין מרעהו, ובין מאת או מעם רעהו. שהפעלים המורים על השאלה והלקיחה והקניה, אם בא אחרי מלת מאתו או מעמו, מורים שמוציא מרשות המקנה או הנותן. ועל זה אמר שאינו חייב עד שיוציאנו חוץ לרשותו. (עיינו בבבא קמא דף ע"ט, ובחושן משפט רצא#ה)

קסה. ונשבר או מת. בפרשת שומר שכר סדר ומת או נשבר או נשבה, כפי הכלל המבואר אצלי, שדבר שיש בו חידוש יותר כתוב באחרונה. ומבואר שפטור נשבר חדוש יותר מפטור מת, ופטור נשבה חדוש יותר כי יש לדמותו לגנבה. ולכן פה לענין חיוב, סדר ונשבר או מת לרבותא, שאף מת חייב.

ולפי זה, מכל שכן ששבויה חייב, וזהו שאמרו שמן מת ידעינן ששבויה בכלל.

אולם בגמרא בבא מציעא דף צד שאל, שעדין יש לומר שבויה פטור משום שהוא אונסא דלא סליק אדעתיה. ופירשו, משום דכתיב "או" - לרבות שבויה. והוא על פי הכלל המבואר אצלי באיילת השחר ריד, שמלת "או" מציין החלוקה המינית. ובהכרח כל הדומה לו מפרטי החלוקה בדבר אחד נכנס בכלל החלוקה. כי בחלוקה המינית צריך לעשות חלוקה מכל הפרטים. כמו שאמרנו בהתורה והמצוה ( צו סז ). ואם כן שבויה נכלל בכלל "נשבר", והוא אונס גם כן.

ומה שאמרו "גנבה ואבדה" מנין מובא בבבא מציעא דף צה.