ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא מציעא/פרק שמיני

פרק שמיני – השואל את הפועלים[עריכה]

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה א[עריכה]

מתני’: השואל את הפרה ^ח_אושאל בעליה עמה. שאל את הפרה ושכר בעליה עמה. ^ח_בשאל את הבעלים או שכרן, ואחר כך שאל את הפרה ומתה, פטור. שנאמר (שמות משפטים כב יד) אם בעליו עמו לא ישלם. אבל ^ח_גשאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלין או שכרן ומתה, חייב. שנאמר, בעליו אין עמו שלם ישלם:

גמ’: אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. ממשמע שנאמר (שמות כ"ב, י"ג) בעליו אין עימו שלם ישלם, אין אנו יודעין שאם בעליו עמו לא ישלם? מה תלמוד לומר בעליו אין עמו שלם ישלם? אלא מכיון ששאלה לפרה ולא שאל בעלה עמהן, אף על פי שהבעלין חורשין על גבה ומתה, חייב. תנן, אבל שאל את הפרה ואחר כך שאל בעלה או שכרן ומתה, חייב. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° . ממשמע שנאמר (שמות משפטים כב יד) אם בעליו עמו לא ישלם, איני יודע שאם אין בעליו עמו שלם ישלם? מה תלמוד לומר בעליו עמו לא ישלם? אלא מכיון ששאל הפרה ושכר בעלה עמה, אף על פי שהבעלים חורשין במקום אחר ומתה, פטור

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ח_א מיי' פ א' מהל' שכירות הלכה ג', מיי' פ ב' מהל' שאלה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' שמ"ו סעיף א', סמ"ג עשין פט :

2 ח_ב מיי' פ א' מהל' שכירות הלכה ג', מיי' פ ב' מהל' שכירות הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' שמ"ו סעיף ב':

3 ח_ג מיי' פ א' מהל' שכירות הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' שמ"ו סעיף ב', סמ"ג עשין פט :

-----------------------------------דף ל[עריכה]

ירושלמי מאיר בבא מציעא ל

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה ב[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד א] מתני’: ^ח_דהשואל את הפרה ושאלה חצי יום ושכרה חצי יום. שאלה היום ושכרה למחר. שאל אחת ושכר אחת. המשאיל אומר, שאולה מתה. ביום שהיתה שאולה מתה. בשעה שהיתה שאולה מתה. והלה אומר, איני יודע. חייב. ^ח_ההשוכר אומר, שכורה מתה. ביום שהיתה שכורה מתה. בשעה שהיתה שכורה מתה. והלה אומר, איני יודע, פטור. זה אומר, שאולה. וזה אומר, שכורה. ישבע השוכר שהשכורה מתה. זה אומר, איני יודע. וזה אומר, איני יודע. יחלוקו:

גמ’: אם שאלה היום ושכרה למחר, לילה שבנתיים מהו? אית דאמרין דרך הפרות ללון אצל בעליהון. וזו על ידי ששוכרה אצלו לא לנה אצל הבעלים וכשכורה היא אצלו והוא פטור. ואית דאמרין אין דרך הפרות ללון על בעליהן וזו כשאולה אצלו וחייב:

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה ג[עריכה]

מתני’: ^ח_והשואל את הפרה, ושילחה לו ביד בנו או ביד עבדו או ביד שלוחו, או ביד בנו וביד עבדו או ביד שלוחו של שואל, ומתה, פטור. אמר לו השואל. שלחה לי ביד בני וביד עבדי וביד שלוחי. או ביד בנך או ביד עבדך או ביד שלוחך. או שאמר לו המשאיל. הריני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי. או ביד בנך או ביד עבדך או ביד שלוחך. ואמר לו השואל, שלח. ושילחה ומתה, חייב. ^ח_זוכן בשעה שמחזירה:

גמ’: תני השאיליני פרתך עשרה ימים והישאל לי בהן חמשה ימים ראשונים. _אפילו מתה בתוך האחרונים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד ב] פטור, _{דמשעת שאלה נשתעבד להתחייב בכל. ואז היה בעליו עימו} ומשעבוד הראשונים מתה. הישאל לי חמשה ימים והשאיליני פרתך לאחר עשר ימים, אמר לו סבה מן כבר _{טול אותה מעכשיו}. מתה, משיעבוד האחרונים מתה. _{שאף שלקח אותה מעכשיו השאלה מתחילה רק אחר עשרה ימים ואז אין בעליו עימו}. אמר לו, השאיליני פרתך _{ואמר המשאיל}, אף אני נשאל לך. השאיליני פרתך ובוא ועשה עמי. השאיליני קרדומך ובוא ונכש עמי. השאיליני תמחוייך ובוא ואכול עמי. שאלה מן הבייר _{חופר בורות} או מן הסנטר _{שומר העיר} או מן האיקומנוס _{פקיד ממונה על העיר} ומתה, כמי שהבעלים עמו _{שהם כשאולים למלאכה לכל העיר} אף שעסקו במלאכה אחרת

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ^ח_חהמחליף פרה בחמור וילדה. וכן המוכר שפחתו וילדה. זה אומר, עד שלא מכרתי. וזה אומר, משלקחתי,יחלוקו. היו לו ^ח_טשני עבדים, אחד גדול ואחד קטן. וכן שתי שדות, אחת גדולה ואחת קטנה. הלוקח אומר, הגדול לקחתי. והמוכר אומר, איני יודע. זכה בגדול. המוכר אומר, הקטן מכרתי. והלה אומר, איני יודע. אין לו אלא קטן. זה אומר גדול. וזה אומר קטן. ישבע המוכר שהקטן מכר. זה אומר איני יודע. וזה אומר איני יודע. יחלוקו:

גמ’: תנן, זה אומר גדול וזה אומר קטן, ישבע המוכר שקטן מכר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. זו, להוציא מידי °סומכוס סומכוס שאומר כל הספיקות יחלוקו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ח_ד מיי' פ ג' מהל' שאלה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' שד"מ סעיף ד', סמ"ג עשין צב :

5 ח_ה מיי' פ ג' מהל' שאלה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' שד"מ סעיף ד', סמ"ג עשין צב :

6 ח_ו מיי' פ ג' מהל' שאלה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"מ סעיף ה', סמ"ג עשין צב :

7 ח_ז טור ושו"ע חו"מ סי' ש"מ סעיף ח':

[ע"ב]

8 ח_ח מיי' פ כ' מהל' מכירה הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' רכ"ג סעיף א', סמ"ג עשין פב :

9 ח_ט מיי' פ כ' מהל' מכירה הלכה י"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' רכ"ג סעיף ד':

-----------------------------------דף לא[עריכה]

ירושלמי מאיר בבא מציעא לא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד א] אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. _{ממה שבסיפא מדובר בשמא ושמא משמע שהרישא} תיפתר, בשזה אומר בריא לי וזה אומר בריא לי. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בעי. אם בשזה אומר בריא לי וזה אומר בריא לי. על דא אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° להוציא מדברי °סומכוס סומכוס? הרי מודה °סומכוס סומכוס בבריא ובריא

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה ה[עריכה]

מתני’: ^ח_יהמוכר זיתיו לעצים, ועשו פחות מרביעית לסאה. הרי הן לבעל הזיתים _לקונה. עשו רביעית לסאה, זה אומר זיתיו גידלו. וזה אומר ארצי גידלה, יחלוקו. ^ח_יאשטף הנהר את זיתיו ונתנן לתוך שדה חבירו. זה אומר זיתיי גידילו. וזה אומר ארצי גידילה. יחלוקו:

גמ’: תנן, המוכר זיתיו לעצים, ועשו פחות מרביעית לסאה. רבי יוחנן רבי יוחנן ° בעי. לא גדלו כל צרכן אלא רק הרטיבו _{והעלו טיפה לחות}, מה הן? האם גם כאן חולקים או שאינם חשובים והם של בעל הזתים?תנן, שטף הנהר את זיתיו ונתנן לתוך שדה חבירו. רב הונא רב הונא ° אמר, בששטפן ^ח_יבבגושיהן. אבל בלא גושיהן הכל לבעל הקרקע _{שיכול לומר לו אלמלא העצים הללו הייתי נוטע עצים אחרים במקומם}. רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא ° אומר, שני ערלה ביניהן. דאם הזתים בגושיהן יכול בעל הזתים לאמר לבעל הקרקע. אילו נטעתה אותם לא היה לך כלום, שהרי צריך הייתה להמתין שני ערלה. ורק בזכות הגוש שלי אפשר לאכול הפירות מיד לכן יחלוקו.

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ^ח_יגהמשכיר בית לחבירו. בימות הגשמים, אינו יכול להוציאו מן החג עד הפסח. ובימות החמה, שלשים יום. ^ח_ידובכרכין. אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חדש. ^ח_טוובחנויות. אחד כרכין ואחד עיירות, שנים עשר חדש. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. חנות של נחתומין ושל צבעין, שלש שנים:

גמ’: תני כל אילו שאמרו שלשים יום וי"ב חדש, לא שידור בתוכן שלשים יום וי"ב חדש. אלא ^ח_טזשיודיעו קודם שלשים יום וקודם י"ב חדש אם רוצה להוציאו. בית הבד, כל שעת בית הבד. בית הגת, כל שעת הגת. בית היוצרה, אין פחות משנים עשר חודש. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. במה דברים אמורים? באילין שהן עושין בעפר שחור _{שאינו מצוי לו לשכור חדש}. אבל באילו שעושין בעפר לבן, כונס גורנו _{פציו וכדיו} ומסתלק:

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה ז[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד ב] מתני’: ^ח_יזהמשכיר בית לחבירו. המשכיר חייב בדלת, ובנגר, ובמנעול, ובכל דבר שהוא מעשה אומן אבל דבר שאינו מעשה אומן, השוכר עושהו. ^ח_יחהזבל של בעל הבית. אין לשוכר, אלא ^ח_יטהיוצא מן התנור ומן הכיריים בלבד:

גמ’: הורי רבי יצחק בר חקולה רבי יצחק בר חקולה °, מקום מזוזה כמעשה ידי אומן והמשכיר חייב

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה ח[עריכה]

מתני’: המשכיר בית לחבירו לשנה, ונתעברה השנה, נתעברה לשוכר. השכיר לו לחדשים נתעברה השנה, נתעברה למשכיר. ^ח_כמעשה בציפורין, באחד ששכר מרחץ מחבירו. בשנים עשר זהב לשנה, מדינר זהב לחדש. ובא מעשה לפני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל ולפני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ואמרו, יחלקו את חדש העיבור:

גמ’: תנן, מעשה בציפורין וכ”ו. והיכי? אם בשבא עליו בסוף החדש, הא גביי ליה השוכר כולה שהוא המוחזק והמוציא מחבירו עליו הראיה. ואם בשבא עליו בראש חדש, יכיל אמר ליה, פוק _צא לך או שלם הכל. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. כיני מתניתא _{כך כוונת המשנה}. בשבא עליו באמצע החדש. רב רב (אמורא)° אמר דינא דגר _{הדין עם בעל הדירה המשכיר}. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° . לית פשטא דברי °רב רב על דא, אלא בשיטת °בן ננס רבי שמעון בן ננס. דהוא אמר ביטל לשון אחרון את הראשון. _{כשאמר בשנים עשר זהב לשנה, מדינר זהב לחדש}

ירושלמי בבא מציעא, פרק ח, הלכה ט[עריכה]

מתני’: ^ח_כאהמשכיר בית לחבירו ונפל, חייב להעמיד לו בית. היה קטן, לא יעשנו גדול. גדול, לא יעשנו קטן. אחד, לא יעשנו שנים. שנים, לא יעשנו אחד. ^ח_כבלא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהן, אלא מדעת שניהן:

גמ’: ריש לקיש ריש לקיש ° אמר, הא דאינו רשאי לשנות, דווקא במעמידו על גביו והראה לו את הבית לפני השכירות. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, באומר לו, בית כזה אני משכיר לך. אלא המשכיר בית לחבירו וביקש למוכרו, האם רשאי ? אמר רבי אמי רבי אמי °. ודאי רשאי, שהרי לא השכיר על דעת שזה המשכיר אם נצרך לכסף ימות ברעב. רבי זירא רבי זירא ° ורבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° תריהון אמרין. מכל מקום קני לו. אלא דהוא אומר לקונה, שבקיה דשרי _{שישאר השוכר לגור בבית} עד ימלא אנקלווסים _{חוזה השכירות} דידיה. אתא עובדא קומי רבי ניסי רבי ניסי °, ולא קביל, אלא ציווה לפנות השוכר מהבית. מה פליג?