שולחן ערוך חושן משפט שיד א

המשכיר בית לחבירו חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב לתקנה וכן כל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות:

הגה: ואע"פ שנכנס שם השוכר [וראה שלא היו שם דברים אלו לא] אמרינן דנתפייס במה שראה אלא על המשכיר לתקן תקן המשכיר דברים אלו ונשברו תוך ימי השכירות אם א"ל בית זה א"צ להעמיד לו אחר אמר לו בית סתם צריך לתקנו כל ימי השכירות (נ"י פרק השואל והגהות מיימוני פ"ו דשכירות) (וע"ל סימן שי"ב סי"ז):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ולפתוח לו החלונו' שנתקלקלו: לשון הגמרא לפתוח לו החלונות וכתב הטור בשם הראב"ד ז"ל אפילו יש לו אורה הרבה אם יש בו חלונות שנסתמו ולא נפרצו פצימיהן צריך לפותחן לו עכ"ל ואפשר שכן דעת הרמב"ם והמחבר במ"ש לפתוח החלונות שנתקלקלו:

ולחזק את התקר': פירוש אם התליעו הנסרים ר"ל הנסרים המונחים על הקורות שבתקרה:

ולסמוך את הקורה: פירש"י אם נשבר אחד מהקורות שבתקרה:

נגר ומנעל: פי' נגר שנועלי' בו מבפנים את הדלת ותוחבין אותו בחור האסקופה ומנעול שנועלין בו מבחוץ רש"י:

וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים: במיימוני מפורש דהוא מיירי בהשכיר לו את העלייה ע"ש והשתא דנתנו שיעור הפחית' ד' טפחים שאז מחוסר לבעל העלייה מקום תשמיש כלי א' וכמ"ש הטור והמחבר בסי' שי"ב סי"ח ועפ"ר מ"ש עוד להוכיח זה ממ"ש הרמב"ם והמחבר והם עיקר גדול בישיבת הבתים גם עליי' בכלל בית הוא ובית אקרי כמ"ש בסי' רי"ד ושי"ב והטור כ' בזה ז"ל שהמעזיבה נמי חיזוק תקרה הוא עכ"ל ור"ל ומ"ה הוא מוטל על המשכיר לתקנו שהוא מעשה אומנות לאפוקי אם היו אומרים דאינו אלא משום משוי גומות דהוה מעשה הדיוט שהוא על השוכר ועפ"ר:

לא אמרינן דנתפייס כו': פי' אלא אמרי' שסמך על הפשיטות שבית השכיר לו ואין שם בית עליו בלא תיקון כל אלו:

א"צ להעמיד לו אחר: דכיון דאמר זה לא שיעבד נפשיה אלא להעמיד בידו בשעה שיבא לדור שם ומשם והלאה אזדא לה במזלא דהשוכר:

באר היטב

עריכה

(א) המעזיבה: במיי' מפורש דזה מיירי בהשכיר לו העלייה ע"ש והשתא אתי שפיר דנתנו שיעור הפחיתה ד' טפחים כמ"ש בסי' שי"ב סי' י"ח. סמ"ע.

קצות החושן

עריכה

(א) ואם אמר לו בית זה. והוא מדברי הנימוקי בשם הריטב"א פרק השואל אם השכיר לו בית זה חייב להעמיד לו בשעה שמכניסו מכאן ואילך אם נפל אין חייב להעמיד לו ואם השכיר לו בית סתם חייב להעמיד לו כל ימי השכירות עכ"ל. והובא בד"מ ותמיה' לי מלת' דהא פסק בש"ע סי' שי"ב סי"ז דוקא כשנפל כולו אבל אם הוא קיים אלא שהוא מסוכן לדור בו חייב המשכי' לתקנו ע"ש והוא בתשו' הרא"ש הובא בטור שם דוקא כשנפל כולו דאזדא ליה בית זה אבל אם הבית מסוכן כיון שהוא קיים דהשת' לא שייך לומר אזדא ליה דמסתמ' עומד לתקן שעדיין נקרא בית הלכך מחויב המשכיר לתקנו ע"ש וא"כ הכא שהבית קיים אלא שנתקלקל המנעול והנגר ודאי שמו עליו ועומד לתקן אמאי אינו צריך המשכיר לתקנו. והריטב"א אפשר דלא ס"ל הך דרא"ש אבל בש"ע דפסק כהרא"ש והרמ"א אינו חולק שם א"כ היכי פסק כאן כריטב"א אשר לכאורה נראה דהוא תרתי דסתרי עם הך דתשובת הרא"ש ואע"ג שכ' בש"ע סי' שי"ב שם אם יש לו שכירות מוקדם כבר כ' בסמ"ע שם דלאו דוק' וגם בטור שם סי' שי"ב לא הזכיר שכירות מוקדם וצ"ע:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}