שולחן ערוך חושן משפט שיד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · שיד · ב

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה

שולחן ערוך

השוכר חייב לעשות מעקה ומזוזה ולתקן מקום המזוזה משלו וכן אם רצה לעשות סולם או מרזב או להטיח גגו הרי זה עושה משל עצמו:

הגה: וה"ה כל דבר שאינו מעשה אומן (טור) ובכל אלו העניינים הולכין אחר מנהג המדינה (טור בשם הרמב"ם):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ומזוזה כו':    גם ברמב"ם כתב ומזוזה וכן צריכין להגיה בטור בספרי' המדוייקי' כ"כ בהדיא בטור והטעם דמזוזה חובת הדר הוא ובטור מסיים וכתב ומ"מ לא יטול המזוזה כשיצא מן הבית אם הבית של ישראל ומשום דאין כאן מקומו וכבר כתבו הטור והמחבר בי"ד סוף הל' מזוזה בסי' רצ"א והטעם שלא ישלטו מזיקין בבית וכאלו הזיקו בידים דמי ולא כתבו הטור כאן אלא אגב גררא מ"ה השמיטו המחבר מלכתבו כאן:

וכן אם רצה לעשות סולם כו':    פי' הנ"י דהיינו לגג דאלו לעלייה המשכיר חייב דבלא"ה לא מתדר לי' ועד"ר מ"ש עוד מזה:

או מרזב כו':    פירש"י גגיהן היו טוחין בטיט ומשופעין מד' צדדיהן וסומכין נסרים לכותל אצל הגג להרחיק המים מן הכותל וכשנופל א' מהן הדיוט מחזירה:



באר היטב

קצות החושן

▲ חזור לראש