שולחן ערוך חושן משפט קסח א
שולחן ערוך חושן משפט · קסח · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שטף הנהר זיתיו ושתלן בתוך שדה חבירו ואמר הלה זיתי אני נוטל אין שומעין לו בארץ ישראל משום יישוב הארץ אלא יעמדו במקומם ואם עקרן הנהר בגושיהם (בענין שראויים להתקיים על ידן) (טור) יחלקו הפירות בעל השדה עם בעל (הזיתים) כל שלשה שנים ולאחר שלשה שנים הכל לבעל השדה אלא שצריך ליתן לבעל הזיתים דמי הזיתים כמו שהיו שוים מתחלה בששטפן הנהר ואם לא נעקרו בגושיהן הכל לבעל הקרקע מיד ואם בא בעל הזיתים ליטול זיתיו בין תוך שלשה בין לאחר שלשה הרשות בידו בחוצה לארץ אבל בארץ ישראל אין שומעין לו וזה נותן לו דמי זיתיו כמו שעומדים לימכר לנטיעות ואם זה אומר לו טול אילנותיך שומעין לו:
מפרשים
משום ישוב הארץ. הטעם כתבתי בפרישה משום דעמדו חכמי' על דעתן ואמרו שהראשון ודאי יטע אחרים בשדהו כמו שנטעם מתחלה משא"כ זה שלא נטע מתחלה זתים בשדהו ואם יטלם הראשון שוב לא יטע אחרים כמו שלא נטעם מתחלה. ומיהו אם גם עתה אחר שנשתלו בתוך שדהו או' בעל הקרקע איני חפץ בהן אין כופין אותו לקיימן בתוך שדהו ולשלם לזה זיתיו וכ"כ הטור והמחבר בסמוך:
אלא יעמדו במקומן. פי' זהו עכ"פ ולענין מה שיתן לבעל הזיתים מפר' ואזיל דאם נעקרו בגושיהן אזי בתוך ג"ש אינו צריך ליתן לו מיד דמי זיתיו אלא חצי הפירות. ולאחר ג"ש דאז אין לבעל הזיתים מהפירות כלום אז משלם לו דמי הזיתים ולא כולם אלא כמו שהיו שווין בתחלת ג' שנים כשנשטפו לאפוקי מה שנשבחו הזיתים בעוביין בתוך ג' שנים אינו נותן דארעי' הוא דאשבח ומסיק וכתב דאם לא נעקרו בגושיהן אין לו פירות מהן אפי' בתוך ג"ש והוא בא"י דאינו רשאי ליטלם אזי צריך לשלם לו דמי זיתיו מיד כמו שעומדין למכור. ובזה שכתבתי נתיישב כפל הדברים הנראי' לכאורה בדברי המחבר וגם שינוי הל' שברישא כ' דמשלם לו כמו שהיו שוויים מתחלה כששטפן ובסיפא קיצר ושינה וכתב דמשלם לו כמו שעומדין למכור וק"ל. והמחבר התחיל בל' הרמב"ם שלא כ' בדבריו דבח"ל שומעין לבעל זיתים ליטול זיתיו ופי' בל' רמב"ם כמ"ש ואם לא נעקרו בגושיהן הכל לבעל הקרקע מיד וכ' עליו ל' הטור דכ' חילוק בין א"י לח"ל וגם מפורש בדבריו דאף דנעקרו בלא גושיהן מ"מ צריך לשלם לו דמי זיתיו ולאפוקי מהמ"מ שכ' שם על דברי הרמב"ם (שכתב) הכל לבעל הקרקע מיד דהל"ל אפי' דמי זיתיו א"צ ליתן לו משום דכל שנעקר' בלא גושיו אז הוליכו המים למרחוק ונתייאשו ממנו ובכ"מ השיג שם על המ"מ בזה ע"ש ותמצא ודו"ק:
כל שלשה שנים כו' הטעם דכל שלשה שנים יאמר לו בעל האילן אי לאו אילני עם גוש עפר שסביבו לא הי' לך פירות כי אף אם נטעת זיתים חדשים היו פירותיהן ערלה וע"י הגוש עפר שלי נסתלק מהן הערלה מאחר שראויים להתקיים ע"י וכ"כ המ"מ שם ומסיק וכ' ז"ל ואע"פ שיכולין לחיות בהן ומצילין מהערלה מ"מ אינן יכולין לגדל פירות מחמת גושיו לבד משא"כ לאחר ג"ש דיאמר השני אני אי לאו אילונך הי' נטעתי מחדש והיו פירותיו ניתרין לאחר כלות ג"ש ואין הראשון יכול לומר כמו שנהנית עמי מאלוני תוך ג"ש בחצי פירותיו כן אהנה עמך לאחר ג"ש דיאמר לו השני אלו נטעתי זיתים חדשים אף שלא אכלתי פירותיהן תוך ג"ש מ"מ מתוך שהיו אילנותיו עדיין דקים ואין להם צל כ"כ הייתי זורע תחתיהם והייתי אוכל הזרעים משא"כ עתה שענפי אילונך היו גסים וצל להן הרב' ולא היו מגודלים הזרעים שם אם הייתי זורע שם כל זה בגמ' ועפ"ר:
הכל לבעל הקרקע ואף שהפירו' דבתוך ג"ש ערל' הן ואסורין בהנא' נינהו ודמי זיתי' כמו שהיו שווין בתחלה צריך ליתן לבעל האילן כדמסיק מ"מ קאמ' הכל ור"ל כל שבח האילן הן בתוך ג"ש והיינו אם נתעבה האילן שהוא נחשב לפירותיו בתוך ג"ש הן הפירות גופן לאחר ג"ש הוא לבעל הקרקע וכ"כ הר"ן שאם נתעבה האילן או ניתוספו ענפיו תוך ג"ש קאמר דהוא לבעל הקרקע:
שומעין לו פי' אפי' בא"י דגם בא"י אין כל אדם נוטע בתוך שלו אלא מי שירצ':
(א) הכל לבעל הקרקע. עיין סמ"ע ס"ק ד' עד ור"ל כל שבח האילן הן בתוך ג' שנים והיינו אם נתעבה האילן כו' וכ"כ הב"ח ודלא כב"י ומ"מ ע"ש:
(ב) שומעין לו. עיין בא"א דף צ"א ע"א הביא ראיה נכונה לזה ע"ש:
(א) שלשה: הטעם דכל ג' שנים יאמר לו בעל האילן אי לאו אילני עם גוש עפר שסביבו לא היה לך פירות כי אף אם נטעת זיתים חדשים היו פירותיהן ערלה וע"י גוש עפר שלי נסתלק מהן הערלה מאחר שראוי להתקיים ע"י וכ"כ המ"מ ומסיק ז"ל ואע"פ שיכולין לחיות בהן ומצילין מהערל' מ"מ א"י לגדל פירות מחמת גושיו לבד משא"כ לאחר ג' שנים דיאמר השני אי לאו אילנך הייתי נוטע מחדש והיו הפירות מותרין לאחר ג' שנים ואין הראשון י"ל כמו שנהנית מאילני תוך ג' שנים בחצי פירותיו כן אהנה עמך לאחר ג' שנים דיאמר לו אלו נטעתי זיתים חדשים אף שלא אכלתי הפירו' תוך ג' שנים מ"מ מתוך שהיו אילנותיהן עדיין דקים ואין להם צל כ"כ הייתי זורע תחתיהם ואוכל הזרעים משא"כ עתה שענפי אילנך גסים והרבה צל להן וא"י לזרוע תחתיהם כל זה בש"ס. סמ"ע.
(ב) מיד: כ' הסמ"ע דאף שהפירות תוך ג' שנים אסורים בהנאה ודמי הזיתים צריך ליתן לבעל האילן מ"מ קאמר הכל ור"ל כל שבח האילן הן תוך ג' שנים לענין אם נתעבה האילן הן הפירות לאחר ג' שנים הכל לבעל הקרקע וכ"כ הר"ן שאם נתעבה האילן או נתוספו ענפיו תוך ג' שנים קאמר דהוא לבעל הקרקע עכ"ל (והט"ז דחה פי' זה ומפרש בענין אחר דיש למצוא היתר לענין ערלה ע"ש).
(ג) שומעין: פי' אפי' בא"י דגם בא"י אין אדם נוטע בתוך שלו אלא למי שירצה ועיין בא"א ד' צ"א ע"א הביא ראיה נכונה לזה. ש"ך.