רשב"ם על שמות כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רשב"ם על שמות · כב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב א): "אם במחתרת" - ובלילה או להרוג או ליהרג בא, לפיכך "אין לו דמים" - תשלומי דמים, אלא פטור ההורגו.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב ב): "אם זרחה השמש" - שהיה גונב ביום.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב ג): "אם המצא תמצא בידו" - שלא מכרו.

"חיים" - שלא טבחו, אז -

"שניים ישלם" - ולא ארבעה וחמישה.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב ד): "כי יבער" - מאכיל את בעירו "בשדה אחר".

"מיטב שדהו..." - מעידית שבנכסיו "ישלם" לו קרקע, או שווה כסף; כך פירשו רבותינו.

ולפי פשוטו משמע לפי מיטב שדהו וכרמו של זה הניזק ישלם לו, כי שמא מן מיטב אכלו בהמותיו של מזיק.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב ה): "כי תצא אש" - שלא שמר בעל האש את אשו יפה, והזיק ע"י רוח המצוי.

"גדיש" - שנקצר כבר, או אפילו "הקמה" מחוברת, או אפילו "השדה" ליחכה וסיכסכה אבניו.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב ו): "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור" - מטלטלים הם, ולשמרם בתוך ביתו כשאר חפציו נתנו לו, לפיכך אם גנבוהו בביתו פטור, כי שמרו בשמירת חפציו.

אבל פרשה שניה, שכתוב בה (שמות כב ט): "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור", ודרך בהמות לרעות בשדה, וודאי כשהפקידם על-מנת לשמרם מגנבים הפקידם לו, ולכן אם נגנבו חייב.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב ז): "אם לא יימצא הגנב ונקרב..." - פירשו רבותינו: אם לא יימצא כמו שאמר השומר "נגנב ממני" אבל הוא עצמו גנבו, ואם נקרב ונשבע בפני הדיינים, ישלם הוא כפל כשירשיעון אותו הדיינים, וישלם שניים לרעהו.

ואני לפי הפשט אפרשנו: אם לא יימצא הגנב - ונקרב בעל הבית, הוא השומר, שלא שלח ידו במלאכת רעהו אלא נגנבה הימנו, וייפטר.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב ח): "על כל דבר פשע" - אבידה שנגנב הפיקדון, בין שור בין שה בין שלמה בין "כל אבידה", שיאמר המפקיד "כי הוא זה" הממון שנגנב הימנו - או הגנב או השומר "אשר ירשיעון" הדיינים על-פי עדים "ישלם שניים לרעהו".

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב ט): "ומת או נשבר" - שטרפו ארי או חיה רעה; שכשם שמת או נשבה מדבר שאבדה כל הבהמה, הוא הדין לנשבר, שכל הבהמה הופסדה, שהרגה ארי או חיה רעה. שכן מצינו בנביא שהרגו הארי, (מלכים א יג כח): "וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה, לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור".

"אין רואה שבועת ה'" - ופטור באונסים.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב י): "ולקח בעליו" - השבועה.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב יב): "יביאהו עד" - קצת מאיברי הטריפה לעדות, כדכתיב (עמוס ג יב): "כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעיים או בדל אוזן".

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב יג): "וכי ישאל" - בהמה לעשות בה מלאכתו.

"ונשבר או מת" - נטרפה או מתה.

"בעליו אין עמו" - במלאכת אותה הבהמה, לפי הפשט.

ובמדרש חז"ל אפילו במלאכה אחרת, אם הוא עמו במלאכה פטור השואל מ"ונשבר או מת".

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב יד): "אם שכיר הוא" - ששכר בהמת חבירו לעשות בה מלאכתו.

"בא בשכרו" - כלומר שכר הוא נותן לו, ואינו דומה לשואל, לפיכך פטור מאונסין.

אבל בגניבה ואבידה חייב כשומר שכר. ויש מי שאומר שאף בגניבה ואבידה פטור, ואינו חייב אלא בפשיעה כשומר חינם. מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בבבא קמא.