מ"ג שמות כב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כב · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִם מָרֵיהּ עִמֵּיהּ לָא יְשַׁלֵּים אִם אֲגִירָא הוּא עָאל בְּאַגְרֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אִין מָרֵיהּ עִמֵּיהּ לָא יְשַׁלֵּם אִין אֲגִירָא הוּא עָאֵל פְּסֵידֵיהּ בְּאַגְרֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם בעליו עמו" - בין שהוא באותה מלאכה בין שהוא במלאכה אחרת היה עמו בשעת שאלה אינו צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה (ב"מ שם)

"אם שכיר הוא" - אם השור אינו שאול אלא שכיר בא בשכרו ליד השוכר הזה ולא בשאלה ואין כל הנאה שלו שהרי ע"י שכרו נשתמש ואין לו משפט שואל להתחייב באונסין ולא פירש מה דינו אם כש"ח או כש"ש לפיכך נחלקו בו חכמי ישראל שוכר כיצד משלם רבי מאיר אומר כשומר חנם רבי יהודה אומר כשומר שכר

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(שמות כב יד): "אם שכיר הוא" - ששכר בהמת חבירו לעשות בה מלאכתו.

"בא בשכרו" - כלומר שכר הוא נותן לו, ואינו דומה לשואל, לפיכך פטור מאונסין.

אבל בגניבה ואבידה חייב כשומר שכר. ויש מי שאומר שאף בגניבה ואבידה פטור, ואינו חייב אלא בפשיעה כשומר חינם. מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בבבא קמא.

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)

קסו. (שמות כב יד): "בעליו אין עמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם": מגיד, שכיון שיצאת מרשות הנשאל לרשות השואל, אפילו שעה אחת, בבעלים פטור שלא בבעלים חייב.

קסז. "אם שכיר הוא בא בשכרו":

שומע אני ישבע ויהא פטור?
הרי אתה דן: הואיל ונושא שכר מהנה והשוכר מהנה, הא למדת על נושא שכר שנשבע על האונסין ומשלם הגנבה והאבדה, אף שוכר נשבע על האונסין ומשלם הגנבה והאבדה.
והרי שומר חנם יוכיח, שהוא מהנה ופטור מלשלם, הוא יוכיח על שוכר, אף על פי שהוא מהנה פטור מלשלם!
אמרת הפרש, הואיל ונושא שכר נהנה ומהנה, והשכיר נהנה ומהנה, אם למדת על נושא שכר שהוא נשבע על האונסין ומשלם את הגנבה ואת האבדה, אף השכיר נשבע על האונסין ומשלם את הגנבה ואת האבדה. ואל יוכיח שומר חנם שהוא מהנה אבל אינו נהנה. לכך נאמר "אם שכיר הוא - בא בשכרו".

<< · מ"ג שמות · כב · יד · >>