ביאור:בבלי גיטין דף פו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לאפוקי מדבעא מיניה רבא מרב נחמן: דאמר "היום אי את אשתי ולמחר [1] את אשתי" [2].

גופו של גט שחרור "הרי את בת חורין", "הרי את לעצמך":

אתקין רב יהודה בשטר זביני דעבדי: 'עבדא דנן מוצדק לעבדו [3], ופטיר ועטיר [4] מן חרורי [5] ומן עלולי ומן ערורי מלכא ומלכתא [6], ורשום דאיניש [7] - לא אית עלוהי [8], ומנוקה מכל מום [9], ומן שחין דנפיק עד טצהר [10], חדת ועתיק.

[11]

מאי אסותיה?

אמר אביי: גינברא [12], ומרתכא [13], וכבריתא [14], וחלא דחמרא [חומץ בן יין], ומשחא דזיתא [שמן זית], ונטפיק חיורא [נפט לבן], ושייפי ליה [15] בגדפא דאווזא [16].

משנה:

שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הוולד כשר:

כתב בכתב ידו ואין עליו עדים

יש עליו עדים ואין בו זמן [17]

יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד [18];

- הרי אלו שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר.

רבי אליעזר[19] אומר: אף על פי שאין עליו עדים [20], אלא שנתנו לה בפני עדים – כשר [21], וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם [22].

[23]

גמרא:

ותו ליכא [24]? והא איכא גט ישן [25]?

התם לא תצא, הכא תצא [26].

הניחא למאן דאמר הכא 'תצא', אלא למאן דאמר הכא 'לא תצא' מאי איכא למימר?

התם תינשא לכתחלה [27], הכא דיעבד.

והא איכא גט קרח?

התם הוולד ממזר, הכא הולד כשר.

הניחא לרבי מאיר, [28]; אלא לרבנן מאי איכא למימר [29]?

התם תצא [30], הכא לא תצא.

הניחא למאן דאמר הכא 'לא תצא'; אלא למאן דאמר הכא 'תצא' מאי איכא למימר? במקושר - לא קא מיירי.

הא איכא 'שלום מלכות' [31]?

התם תצא, הכא לא תצא.

הניחא למאן דאמר הכא 'לא תצא', אלא למאן דאמר 'תצא' מאי איכא למימר?

<התם - הולד ממזר, הכא - הולד כשר; הניחא לרבי מאיר, אלא לרבנן מאי איכא למימר?> מוקים לה כדרבי מאיר; והתם - הולד ממזר, הכא - הולד כשר.

מנינא דרישא [32] למעוטי מאי ומנינא דסיפא [33] למעוטי מאי?

מנינא דרישא - למעוטי הני דאמרן [34] ; מנינא דסיפא למעוטי הא: דתניא: המביא גט ממדינת הים: נתנו לה ולא אמר <לה> 'בפני נכתב ובפני נחתם' - יוציא והולד ממזר - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: אין הולד ממזר; כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר: "בפני נכתב ובפני נחתם." [35]

כתב בכתב ידו ואין עליו עדים:

אמר רב: 'כתב ידו שנינו' .

אהייא? אילימא ארישא [36] – פשיטא: 'כתב ידו' קתני! ואלא אמצעיתא [37] - [38] הרי יש עליו עדים!?

אלא אסיפא: יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד,


עמוד ב

ודוקא כתב ידו ועד [39], אבל כתב סופר ועד – לא;

ושמואל אמר: אפילו כתב סופר ועד, שהרי שנינו [40] 'כתב סופר ועד – כשר' [41].

ורב [42] מי דמי? התם תינשא לכתחילה [43], הכא דיעבד;

ושמואל [44]?

לא קשיא: הא בספרא דמובהק [45], והא בספרא דלא מובהק.

וכן אמר רבי יוחנן: כתב ידו שנינו [46].

אמר ליה רבי אלעזר [47]: הרי 'יש עליו עדים'!

אמר ליה: אסיפא.

זימנין אמר רב [48]: '[49] תצא', זימנין אמר רב 'לא תצא'; הא כיצד? יש לה בנים [50] - לא תצא [51], אין לה בנים – תצא.

מתיב מר זוטרא בר טוביה: וכולן [52] שהיו בהן ספק קידושין או ספק גירושין [53] - הרי אלו [54] חולצות [55] ולא מתיבמות [56]; כיצד 'ספק קידושין'? זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו - זהו ספק קידושין; 'ספק גירושין'? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד - הרי זה ספק גירושין [57]'; - ואי אמרת 'לא תצא' [58] - צרתה אתיא ליבומי [59]?

[60] תתיבם ואין בכך כלום [61], [62] חששא דרבנן [63] היא [64].

לוי אמר: לעולם לא תצא [65]; וכן אמר רבי יוחנן: לעולם לא תצא; וכן אמר להו רבי יוחנן לבני רבי חלפתא דמן הונא: הכי אמר אבוכון: 'לעולם לא תצא'; [66] ו'קרצית שבעמיר [67] אינה פוסלת במי חטאת [68]'.

מאי 'קרצית'?

אמר אביי: דידבתא דביני כיפי.

מתיב רב דניאל בר רב קטינא: כל העופות פוסלין במי חטאת חוץ מן היונה, מפני שמוצצת [69]; ואם איתא - ניתני 'חוץ מיונה וקרצית'?

לא פסיקא ליה, דגדולה [70] לא פסלה, וקטנה [71] פסלה.

ועד כמה [72]?

אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי אמי: עד כזית [73].

רבי אלעזר אומר: אף על פי וכו' [שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה בפני עדים – כשר, וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם ]:

אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין [74]; כי אמריתה קמיה דשמואל – אמר: אף בשטרות [75].

'ורב סבר: בשטרות לא'? הא קתני [76] 'וגובה מנכסים משועבדים' [77]?

רבי אלעזר - תרתי [78] אמר, ורב סבר כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא. וכן אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי אלעזר בגיטין;

ורבי ינאי אמר: אפילו ריח הגט [79] אין בו.

ורבי ינאי - לית ליה דרבי אלעזר?

הכי קאמר: לרבנן אפילו ריח הגט אין בו.

וכן:

אמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר ריש לקיש: הלכה כרבי אלעזר בגיטין, ורבי יוחנן אמר: אפילו ריח הגט אין בו.

לימא רבי יוחנן לית ליה דרבי אלעזר?

הכי קאמר: לרבנן אפילו ריח הגט אין בו.

שלח ליה רבי אבא בר זבדא למרי בר מר: בעי מיניה מרב הונא: הלכה כרבי אלעזר בגיטין או אין הלכה?

אדהכי נח נפשיה דרב הונא.

אמר ליה רבה בריה: הכי אמר אבא משמיה דרב[א]: הלכה כרבי אלעזר בגיטין; ורבותינו הבקיאין בדבר הלכה [80] משום רבינו [81] אמרו: הלכה כרבי אלעזר בגיטין, דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין.

איכא דאמרי וחברינו הבקיאין בדבר הלכה [82], ותלמידי רבינו משום רבינו אמרו: הלכה כרבי אלעזר בגיטין, דאמר רב חסדא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין;

וכן כי אתא רבין אמר רבי אלעזר אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין.

משנה:

שנים ששלחו שני גיטין שוין [83] ונתערבו:

נותן שניהם לזו ושניהם לזו;

לפיכך אבד אחד מהן - הרי השני בטל [84].

חמשה שכתבו כלל בתוך הגט 'איש פלוני מגרש פלונית', ו'פלוני - פלונית' והעדים מלמטה - כולן כשרין, וינתן לכל אחת ואחת.

היה כותב טופס לכל אחד ואחד [85] והעדים מלמטה: את שהעדים ניקרין עמו [86] - כשר.

גמרא:

מאן תנא [87]?

אמר רבי ירמיה: דלא כרבי אלעזר [88], דאי רבי אלעזר - כיון דאמר 'עדי מסירה כרתי' - הא לא ידעי [89] בהי מינייהו קא מגרשה [90].

אביי אמר: אפילו תימא רבי אלעזר: אימא דבעי רבי אלעזר כתיבה לשמה, נתינה לשמה מי בעי?

חמשה שכתבו כלל כו' [בתוך הגט 'איש פלוני מגרש פלונית', ו'פלוני - פלונית' והעדים מלמטה - כולן כשרין, וינתן לכל אחת ואחת. היה כותב טופס לכל אחד ואחד והעדים מלמטה: את שהעדים ניקרין עמו - כשר.]:

היכי דמי 'כלל' היכי דמי 'טופס'?

אמר רבי יוחנן: זמן אחד לכולן - זהו 'כלל'; זמן לכל אחד ואחד - זהו 'טופס';

וריש לקיש אמר:

הערות[עריכה]

  1. ^ הרי
  2. ^ מהו? ופשט ליה: כיון דפסקה – פסקה, אפילו הכי תקן דלא לעביד הכי, שלא להוציא לעז על הגט
  3. ^ דינו פסוק לעבדות שאין שום ערעור במכירה
  4. ^ 'ועטיר' כמו 'עיטרא': שטר חלוקה; 'רק הבמות לא סרו' (מלכים ב יב) מתרגם 'לא עטרא'
  5. ^ ופרוש ומופלג מכל חירות, כמו 'הנפטר מרבו' (יומא נג א)
  6. ^ ומערעור המלך והמלכה, שלא חטא להיות מוכתב למלכות ליהרג: שאם היה מוכתב למלכות - מקחו בטל, כדאמר בבבא מציעא ב'השוכר'
  7. ^ 'רושם': סימן שעושין על העבדים, כדאמרינן במסכת שבת (נח,א)
  8. ^ מאדם אחר חוץ מן המוכר הזה
  9. ^ כמו לסטים מזויין דמקחו בטל
  10. ^ ומכל שחין שיצא בפניו עד שתי שנים דמאיס למיקם קמיה; 'עד טצהר' בלשון פרסי שתי שנים
  11. ^ והאי דקא אמרינן 'סמפון בעבדים ליכא' - היינו היכא דזבין סתמא, אבל הכא - כיון דאתני - מקחו בטל, וזה עכשיו אין לו שחין; ודרך שחין ישן - שהולך לו חוזר עד שתי שנים; לפיכך עד שתי שנים מתנה עמו: שאם יצא בו אותו שחין עד שתי שנים שיהא מקחו בטל, לפי שכבר היה בו המום הזה ולא ראהו.
  12. ^ כמשמעו: זנגבי"ל
  13. ^ פסולת סיגי כסף שיוצא ממנו במקום שמתיכין אותו בשעת חפירתו מן ההרים וקורין לו קוגילו"ן
  14. ^ גפרית
  15. ^ וסך אותו
  16. ^ בנוצה של אווז
  17. ^ תקנתא דרבנן משום בת אחותו כדאמרינן בפ"ק (לעיל דף יז:) הלכך הולד כשר
  18. ^ פליגי בה בגמרא: איכא למאן דאמר: אכתב ידו קאי, אפילו הכי אשמועינן דלכתחלה לא, ורישא אשמועינן דאפילו אין בו עד - אם ניסת הוולד כשר; ואיכא למאן דאמר אכתב סופר קאי, ואפילו הכי הוולד כשר, דסופר הוה ליה במקום עד שני
  19. ^ Note: אולי צריך להיות: אלעזר; וכן הוא ברש"י וברי"ף; וכן כתב תוספות יום טוב; ויתכן שיש כאן חלק שגם אלה דברי רבי אליעזר; והחלק הוא: אף על פי שאין עליו עדים – כי יתכן שרבי אליעזר סובר שמעיקרו של דבר אין צריך כלל מן התורה עדים בגט, ואינו סובר שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה. ודבר זה צריך עיון. בירושלמי גיטין פ"א הלכה ד: אלעזר; פ"ב ה"ב; וכן גירסת המשנה כאן בירושלמי: "אלעזר"; וכן בהמשך הגמרא פו,ב
  20. ^ ואינו כתב ידו
  21. ^ לינשא לכתחילה
  22. ^ שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גירשתיה
  23. ^ האי תנא - לאו כרבי מאיר סבירא ליה, דאמר 'עדי חתימה כרתי': דלרבי מאיר הוולד ממזר; ולמאן דמוקי לה בגמרא כרבי מאיר - איכא למימר ד'כתב ידו כמאה עדים דמי'; ולאו כרבי אלעזר סבירא ליה, דאמר 'עדי מסירה כרתי': דהא פליג רבי אלעזר בסיפא! אלא כיון דכתב ידו הוא, 'וכתב' 'ונתן' קרינא ביה, ואף על גב דליכא עדי מסירה - כשר מדאורייתא, ומיהו רבנן פסלינהו, דלמא אתי לאכשורי ב'כָתב סופר'; הלכך לא תינשא, ואם ניסת הוולד כשר; ודוקא כתב ידו, אבל כתב סופר ואין שם עד - הוולד ממזר.
  24. ^ גיטין פסולין לכתחילה והולד כשר
  25. ^ דאמרינן לעיל בגמרא 'אם ניסת לא תצא'
  26. ^ רב ולוי פליגי בה לקמן בשמעתין
  27. ^ אמרינן בגמרא 'אם נתגרשה תנשא לכתחלה' בפרק 'הזורק' (לעיל עט,ב)
  28. ^ דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר - רש"י לא גרס מילים אלה בגמרא, וכן פירש במילים אלה ולפי זה נכנסו לתוך הגמרא מפירושו
  29. ^ אי מתניתין דהכא - דרבנן היא - ניתני נמי הכא 'גט קרח'
  30. ^ אפילו לרבנן
  31. ^ דאמרינן ב'הזורק' (עט,ב) כתב לשם מלכות כו'
  32. ^ שלשה גיטין פסולין
  33. ^ 'הרי אלו שלשה גיטין פסולין' משמע מיעוטא: הני ותו לא -
  34. ^ ואשמעינן דמתניתין - רבי מאיר היא, דאמר התם הולד ממזר
  35. ^ דהכא הולד ממזר כרבי מאיר; ואשמועינן מתניתין דברייתא מתרצתא היא, דאפילו כהאי גוונא משוי ליה רבי מאיר ממזר.
  36. ^ דליכא שום עד
  37. ^ שפסול משום זמן
  38. ^ מה לי כתב ידו מה לי כתב סופר
  39. ^ הוא דאמרינן הולד כשר; וכי תימא הא מרישא שמעינן לה: דאפילו בלא שום עד הולד כשר? אי לאו סיפא - הוה אמינא היכא דאיכא עד אחד עם כתב ידו תינשא לכתחלה
  40. ^ לקמן בפירקין
  41. ^ כלומר כתב סופר וחתם עד אחד כשר
  42. ^ אמר לך
  43. ^ 'כשר' לכתחילה משמע, דהתם 'חתם סופר עם העד' שנינו, כדמתרץ לה רבי ירמיה לקמן
  44. ^ לית ליה דרבי ירמיה, אלא: כתב סופר ולא חתם
  45. ^ והיינו טעם דכשר לכתחילה: בספרא דמובהק ובקי בתורת גיטין, ולא יכתבנו אלא אם שמע מפי הבעל
  46. ^ כרב, דאמר 'כתב ידו שנינו', אבל כתב סופר - הולד ממזר
  47. ^ רבי אלעזר סבר דאמצעיתא קאי
  48. ^ בהני שלשה גיטין דמתניתין
  49. ^ אם ניסת
  50. ^ קודם שנודע לנו שבגט הזה ניסת
  51. ^ שלא להוציא לעז ממזרות על בניה
  52. ^ חמש עשרה עריות שאמרו שפוטרות צרותיהן מן החליצה
  53. ^ אם היו בהן לבעליהן המת קידושי ספק או שגרשן לפני מותו גירושי ספק - נמצאת צרתה ספק שהיא צרת ערוה, ופטורה, ספק שאינה צרת ערוה וזקוקה ליבם
  54. ^ הצרות
  55. ^ שמא זקוקה היא
  56. ^ שמא אינה זקוקה, ונמצא נושא אשת אח שלא במקום מצוה
  57. ^ דכיון דמדאורייתא כשר זקוקה צרתה ליבם
  58. ^ אם ניסת בגט זה
  59. ^ אתי למימר גט זה מעליא, וצרתה - לאו צרת ערוה היא ואתי ליבומה
  60. ^ ומשנינן:
  61. ^ כלומר: אי אתי ליבומה - לא איכפת לן כולי האי דנגזור הא אטו הא
  62. ^ דכיון דכשר מדאורייתא -
  63. ^ בעלמא
  64. ^ ולאו צרת ערוה היא
  65. ^ ואפילו אין לה בנים
  66. ^ ועוד שמועה זו אמר אביכם:
  67. ^ דקרצית הנמצאת בעמרים
  68. ^ אם שתת מהן
  69. ^ ואינה מחזרת ממים שבפיה לחזור ולטפטף בתוך הכלי; דתנן התם 'שתתה מהן בהמה חיה ועוף – פסולין, מפני שמקיאים מפיהם לתוכן, וכבר בטלו בפיהן מתורת מי חטאת
  70. ^ דידבתא: זבוב גדול כמין חגב
  71. ^ דביני כיפי, הנמצא בין העמרים
  72. ^ הויא קטנה ופסלה
  73. ^ ומכזית ומעלה הויא גדולה ולא פסלה
  74. ^ דעדי מסירה כרתי, ואפילו פסולא דרבנן ליכא, אבל לא בשטרות, דכתיב בהן' וכתוב בספר וחתום' בירמיה (לב) בספר המקנה
  75. ^ דהתם - עצה טובה קא משמע לן, מפני תיקון העולם
  76. ^ מתניתין
  77. ^ אם שטר הוא או גט זה - גובה כתובה מנכסים משועבדים, דתנן בכתובות (פט,א) 'הוציאה גט ואין עמו כתובה - גובה כתובתה'
  78. ^ בגיטין ושטרות
  79. ^ ליפסל בכהונה להחמיר, וכל שכן להתיר
  80. ^ הנך דמפרש ואזיל רב חמא בר גוריא
  81. ^ רב
  82. ^ רב חסדא
  83. ^ בשמותיהן
  84. ^ דלא ידעינן דמאן ניהו
  85. ^ בגמרא מפרש לה
  86. ^ היינו תחתון, אבל עליונים פסולים, שמא לא העידו אלא על האחרון
  87. ^ דקתני דאיכא תקנתא בנותן שניהם לזו ושניהם לזו
  88. ^ אלא כרבי מאיר; הלכך כל אחת מהן מתגרשת בשלה, שהרי בא לידה, ועדיו חתומים בו; ורבי מאיר - כיון דלא בעי עדי מסירה - שפיר דמי, דהא כל גיטין נמי משחתמו העדים אינן יודעין למי ינתן
  89. ^ עדי מסירה
  90. ^ ואין זו נתינה לשמה, מבוררת ! ורבי אלעזר - כיון דחתימה לשמה לא בעי - על כרחיך 'לשמה' דכתיב בקרא – א'כתב' 'ונתן' קאי