ביאור:בבלי גיטין דף יז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת גיטין דף:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
חַבָּרָא[1], שקלה דק"ס בכתה"י וד"פ: שקליה; ושקליה; שקל; ושקיל לשרגא מקמייהו[2]; אמר[3]: רחמנא! או דק"ס נ"א: אי בטולך[4] או דק"ס נ"א: אי בטולא דבר עשו[5]!
למימרא דארומאי דק"ס נוסח כל כתה"י והדפוסים הישנים: דרומאי. והיינו הרומיים. מעלו מפרסאי? והתני רבי חייא: מאי דכתיב (איוב כח כג) אלהים הבין דרכה[6] והוא ידע את מקומה[7]? – יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירות דק"ס בכרוב כתה"י: גזירות ארומיים דק"ס דפו"י: רומיים. רוב כתה"י: של עשו הרשע [8], עמד והגלה אותם לבבל[9]'!
לא קשיא: הא מקמי דניתו חַבָּרֵי לבבל[10], הא לבתר דאתו חברי לבבל[11].
אחד אומר "בפני נכתב" ושנים אומרים "בפנינו נחתם" – כשר:
אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עֵד כתיבה[12] דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה, אבל מתחת ידי עדי דק"ס בכת"י פיר' וד"י: עד חתימה – פסול[13]'; אלמא קסבר: שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"!
אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר - ואפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן?!
אמר ליה: אִין!
זימנין[14] אשכחיה[15] דיתיב וקאמר דאפילו דק"ס ברוב כתה"י: ואפילו, ובכת"י ג': אפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה – כשר; אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים אֵין צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם".
אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר - טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי שניהם - מכשרי רבנן!?
אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: אִין!
והא זמנין לא דק"ס בכת"י מ' וו3: זמנין סגיאין בעיי מינך ולא אמרת לן דק"ס בכת"י מ' וו1,3: לי הכי?
אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: יתד היא שלא תמוט[16].
משנה:
נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונחתם ביום – כשר[17]; ביום ונחתם בלילה - פסול[18].
רבי שמעון מכשיר, שהיה רבי שמעון אומר: כל הגיטין[19] שנכתבו ביום ונחתמו בלילה - פסולין[20], חוץ מגיטי נשים[21].
גמרא:
איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין[22]?
רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו[23];
ריש לקיש אמר: משום פירות[24].
ריש לקיש - מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן?
אמר לך:
זנות לא שכיחא [25].
ורבי יוחנן - מאי טעמא לא אמר כריש לקיש?
קסבר: יש לבעל פירות עד שעת נתינה [26].
בשלמא לריש לקיש - משום הכי קא מכשיר רבי שמעון [27], אלא לרבי יוחנן [28] - מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר [29]?
אמר לך רבי יוחנן: אליבא דרבי שמעון - לא קאמינא [30], כי קאמינא אליבא דרבנן [31].
בשלמא לרבי יוחנן [32], היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן [33], אלא לריש לקיש - מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן [34]?
פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה איכא בינייהו [35].
והא איפכא שמעינן להו [36], דאתמר: מאימתי מוציאין לפירות? רבי יוחנן אמר: משעת כתיבה; וריש לקיש אמר: משעת נתינה!
איפוך.[37]
אמר ליה אביי לרב יוסף [גיטין פ"ט מ"ד]: שלשה גיטין פסולים [38], [39] ואם ניסת - הולד כשר - [40] מה הועילו חכמים בתקנתן [41]?
אהנו דלכתחילה לא תינשא [42].
[43] גזייה [44] לזמן דידיה [45], ויהביה ניהלה [46] – מאי [47]?
אמר ליה: לרמאי [48] לא חיישינן [49].
כתוב בו שבוע, שנה, חדש, שבת [50] – מאי?
אמר ליה: כשר [51].
ומה הועילו חכמים בתקנתן [52]?
אהנו לשבוע דקמיה [53] ולשבוע דבתריה [54]; דאי לא תימא הכי - יומא גופיה מי ידעינן אי מצפרא אי מפניא? אלא ליומא דקמיה וליומא דבתריה - הכא נמי אהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה.
אמר ליה רבינא לרבא: כתביה
הערות
[עריכה]- ^ פרסאי
- ^ שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית עבודה זרה שלהן
- ^ רבה בר בר חנה
- ^ או החביאנו בצילך
- ^ או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו
- ^ של תורה ולומדיה
- ^ היכן היא ראויה להתיישב
- ^ שגוזרין שמד: שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות
- ^ בחורבן הבית
- ^ בימי כשדים: נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר
- ^ משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל
- ^ דהשליח נאמן כשנים
- ^ ואף על פי ששניהם הביאוהו
- ^ פעם אחרת
- ^ רבי אסי לרבי אמי
- ^ לשון אחרון זה אמת
- ^ היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם
- ^ מוקדם הוא: דמשמע דמההוא יומא איגרשה, ולא איגרשה עד למחר; ובגמרא מפרש מאי פסוליה
- ^ של מכר ומתנה והלואה
- ^ דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין
- ^ דלאו לגוביינא עבידא; ובגמרא מפרש לה
- ^ כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא
- ^ והיא אשתו; ושמא תזנה תחתיו, וחס עליה שלא תחנק, וכותב לה גט בלא זמן, ונותן לה; וכשמעידין עליה בבית דין - מוציאה גיטה ואומרת "גרושה הייתי, ופנויה באותה שעה"
- ^ שמזמן הגט ואילך: אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה – תגבם, ואם לא היה בו זמן - יהיה מוכר והולך, וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה, שיאמר לה "קודם גירושין מכרתי"
- ^ ולא חשו בה רבנן
- ^ הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי, דכי אתיא למיטרף - בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה
- ^ בגט מוקדם, כדאמר לקמן: קסבר רבי שמעון: כיון שנתן עיניו לגרשה - שוב אין לו פירות, הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה - שפיר עבדא; וטעמא דרבנן לקמיה מפרש
- ^ דאמר זמן משום בת אחותו איתקן
- ^ הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש, דכל זמן שלא נחתם - לא ניתן לה, וכשמעידין על זנותה - מוציאה גיטה, וכתוב בו מאותו יום [שנכתב] ואומרת "גרושה הייתי"
- ^ דלרבי שמעון ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן, אלא משום פירות
- ^ דמשום הכי פסלי רבנן: דקא סברי זמן משום בת אחותו
- ^ דאמר: לרבנן משום בת אחותו, ולרבי שמעון משום פירות
- ^ טעמא דפלוגתייהו בהכי: לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו, ולרבי שמעון כשר, דקסבר: זמן משום פירות איתקן; והלכך גט מוקדם כשר, דאי טרפא - משעת כתיבה שפיר טרפא, דהא נתן עיניו לגרשה
- ^ במאי פליגי? ואמאי פסלי רבנן? הא שפיר טרפא, דהא להכי איתקן זמן
- ^ דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך, הלכך מוקדם פסול; דכי מפקא ליה - אתיא למיטרף מיום כתיבה, דסברי בו ביום נחתם
- ^ לרבי יוחנן וריש לקיש
- ^ תוספות (מסכת גיטין דף יז עמוד ב ד"ה איפוך): ריש לקיש אמר: משעת כתיבה, פירוש, משעת חתימה.
- ^ ואחד מהם 'יש עליו עדים ואין בו זמן'
- ^ ותנן
- ^ כיון דאי עבד שפיר דמי -
- ^ משום בת אחותו ומשום פירות
- ^ וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו או למכור בפירות - לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי
- ^ לאחר שכתב בו זמן
- ^ חתכו
- ^ כדי לחפות על בת אחותו, או למכור בפירות
- ^ ואמרינן דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר - וכשמוציאתו הרי היא בחזקת מגורשת, ולא מיקטלה
- ^ מה הועילו חכמים בתקנתן
- ^ לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה
- ^ לא עבידי אינשי דעבדי, ולא חשו רבנן להכי
- ^ זמנו בשבוע פלונית של יובל - ולא כתב איזו שנה; או כתב שנה ולא כתב חדש; או כתב חדש ולא כתב שבת; או כתב שבת ולא כתב יום
- ^ לכתחילה
- ^ הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה
- ^ שאם זינתה תיהרג
- ^ לפירות: שאם ימכור בהם - תוציא גיטה ותגבם. ואי אפשר לפרש דלשבוע דקמיה אהני לפירות: שלא תטרפם מלקוחות, דבלאו זמן נמי לא טרפה, דיָדָהּ על התחתונה עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין; ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול, דבלאו זמן נמי לא מיקטלה, דספק נפשות להקל