ביאור:בבלי גיטין דף יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

חברא [1], שקלה לשרגא מקמייהו [2]; אמר [3]: רחמנא! או בטולך [4] או בטולא דבר עשו [5]!

למימרא דארומאי מעלו מפרסאי? והתני רבי חייא: מאי דכתיב (איוב כח כג) אלהים הבין דרכה [6] והוא ידע את מקומה [7]? - יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים [8], עמד והגלה אותם לבבל [9]'!

לא קשיא: הא מקמי דניתו חברי לבבל [10], הא לבתר דאתו חברי לבבל [11].

אחד אומר "בפני נכתב" ושנים אומרים "בפנינו נחתם" – כשר:

אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עֵד כתיבה [12] דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה, אבל מתחת ידי עדי חתימה – פסול [13]'; אלמא קסבר: שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"!

אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר - ואפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן?!

אמר ליה: אִין!

זימנין [14] אשכחיה [15] דיתיב וקאמר דאפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה – כשר; אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"!?

אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר - טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי שניהם - מכשרי רבנן!?

אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: אִין!

והא זמנין לא אמרת לן הכי?

אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: יתד היא שלא תמוט [16].

משנה:

נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונחתם ביום – כשר [17]; ביום ונחתם בלילה - פסול [18].

רבי שמעון מכשיר, שהיה רבי שמעון אומר: כל הגיטין [19] שנכתבו ביום ונחתמו בלילה - פסולין [20], חוץ מגיטי נשים [21].

גמרא:

איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין [22]?

רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו [23];

ריש לקיש אמר: משום פירות [24].

ריש לקיש - מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן?

אמר לך:


עמוד ב

זנות לא שכיחא [25].

ורבי יוחנן - מאי טעמא לא אמר כריש לקיש?

קסבר: יש לבעל פירות עד שעת נתינה [26].

בשלמא לריש לקיש - משום הכי קא מכשיר רבי שמעון [27], אלא לרבי יוחנן [28] - מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר [29]?

אמר לך רבי יוחנן: אליבא דרבי שמעון - לא קאמינא [30], כי קאמינא אליבא דרבנן [31].

בשלמא לרבי יוחנן [32], היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן [33], אלא לריש לקיש - מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן [34]?

פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה איכא בינייהו [35].

והא איפכא שמעינן להו [36], דאתמר: מאימתי מוציאין לפירות? רבי יוחנן אמר: משעת כתיבה; וריש לקיש אמר: משעת נתינה!

איפוך.

תוספות מסכת גיטין דף יז עמוד ב ד"ה איפוך - ריש לקיש אמר משעת כתיבה - פירוש משעת חתימה.

אמר ליה אביי לרב יוסף [גיטין פ"ט מ"ד]: שלשה גיטין פסולים [37], [38] ואם ניסת - הולד כשר - [39] מה הועילו חכמים בתקנתן [40]?

אהנו דלכתחילה לא תינשא [41].

[42] גזייה [43] לזמן דידיה [44], ויהביה ניהלה [45] – מאי [46]?

אמר ליה: לרמאי [47] לא חיישינן [48].

כתוב בו שבוע, שנה, חדש, שבת [49] – מאי?

אמר ליה: כשר [50].

ומה הועילו חכמים בתקנתן [51]?

אהנו לשבוע דקמיה [52] ולשבוע דבתריה [53]; דאי לא תימא הכי - יומא גופיה מי ידעינן אי מצפרא אי מפניא? אלא ליומא דקמיה וליומא דבתריה - הכא נמי אהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה.

אמר ליה רבינא לרבא: כתביה

הערות[עריכה]

  1. ^ פרסאי
  2. ^ שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית עבודה זרה שלהן
  3. ^ רבה בר בר חנה
  4. ^ או החביאנו בצילך
  5. ^ או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו
  6. ^ של תורה ולומדיה
  7. ^ היכן היא ראויה להתיישב
  8. ^ שגוזרין שמד: שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות
  9. ^ בחורבן הבית
  10. ^ בימי כשדים: נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר
  11. ^ משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל
  12. ^ דהשליח נאמן כשנים
  13. ^ ואף על פי ששניהם הביאוהו
  14. ^ פעם אחרת
  15. ^ רבי אסי לרבי אמי
  16. ^ לשון אחרון זה אמת
  17. ^ היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם
  18. ^ מוקדם הוא: דמשמע דמההוא יומא איגרשה, ולא איגרשה עד למחר; ובגמרא מפרש מאי פסוליה
  19. ^ של מכר ומתנה והלואה
  20. ^ דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין
  21. ^ דלאו לגוביינא עבידא; ובגמרא מפרש לה
  22. ^ כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא
  23. ^ והיא אשתו; ושמא תזנה תחתיו, וחס עליה שלא תחנק, וכותב לה גט בלא זמן, ונותן לה; וכשמעידין עליה בבית דין - מוציאה גיטה ואומרת "גרושה הייתי, ופנויה באותה שעה"
  24. ^ שמזמן הגט ואילך: אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה – תגבם, ואם לא היה בו זמן - יהיה מוכר והולך, וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה, שיאמר לה "קודם גירושין מכרתי"
  25. ^ ולא חשו בה רבנן
  26. ^ הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי, דכי אתיא למיטרף - בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה
  27. ^ בגט מוקדם, כדאמר לקמן: קסבר רבי שמעון: כיון שנתן עיניו לגרשה - שוב אין לו פירות, הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה - שפיר עבדא; וטעמא דרבנן לקמיה מפרש
  28. ^ דאמר זמן משום בת אחותו איתקן
  29. ^ הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש, דכל זמן שלא נחתם - לא ניתן לה, וכשמעידין על זנותה - מוציאה גיטה, וכתוב בו מאותו יום [שנכתב] ואומרת "גרושה הייתי"
  30. ^ דלרבי שמעון ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן, אלא משום פירות
  31. ^ דמשום הכי פסלי רבנן: דקא סברי זמן משום בת אחותו
  32. ^ דאמר: לרבנן משום בת אחותו, ולרבי שמעון משום פירות
  33. ^ טעמא דפלוגתייהו בהכי: לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו, ולרבי שמעון כשר, דקסבר: זמן משום פירות איתקן; והלכך גט מוקדם כשר, דאי טרפא - משעת כתיבה שפיר טרפא, דהא נתן עיניו לגרשה
  34. ^ במאי פליגי? ואמאי פסלי רבנן? הא שפיר טרפא, דהא להכי איתקן זמן
  35. ^ דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך, הלכך מוקדם פסול; דכי מפקא ליה - אתיא למיטרף מיום כתיבה, דסברי בו ביום נחתם
  36. ^ לרבי יוחנן וריש לקיש
  37. ^ ואחד מהם 'יש עליו עדים ואין בו זמן'
  38. ^ ותנן
  39. ^ כיון דאי עבד שפיר דמי -
  40. ^ משום בת אחותו ומשום פירות
  41. ^ וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו או למכור בפירות - לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי
  42. ^ לאחר שכתב בו זמן
  43. ^ חתכו
  44. ^ כדי לחפות על בת אחותו, או למכור בפירות
  45. ^ ואמרינן דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר - וכשמוציאתו הרי היא בחזקת מגורשת, ולא מיקטלה
  46. ^ מה הועילו חכמים בתקנתן
  47. ^ לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה
  48. ^ לא עבידי אינשי דעבדי, ולא חשו רבנן להכי
  49. ^ זמנו בשבוע פלונית של יובל - ולא כתב איזו שנה; או כתב שנה ולא כתב חדש; או כתב חדש ולא כתב שבת; או כתב שבת ולא כתב יום
  50. ^ לכתחילה
  51. ^ הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה
  52. ^ שאם זינתה תיהרג
  53. ^ לפירות: שאם ימכור בהם - תוציא גיטה ותגבם. ואי אפשר לפרש דלשבוע דקמיה אהני לפירות: שלא תטרפם מלקוחות, דבלאו זמן נמי לא טרפה, דיָדָהּ על התחתונה עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין; ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול, דבלאו זמן נמי לא מיקטלה, דספק נפשות להקל