ביאור:בבלי גיטין דף ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

וחתמו ונתנו לה – כשר'? וכי תימא 'אנן מדאורייתא קא מתנינן לה [1]' - אי הכי 'אומר היה רבי מאיר דבר תורה' מיבעי ליה [2]!

אלא לעולם רבי אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה - היכא דליכא עדים כלל [3]; היכא דאיכא עדים - בעי, דאמר רבי אבא: 'מודה רבי אלעזר במזוייף מתוכו [4] - שהוא פסול'.

רב אשי אמר: הא מני? - רבי יהודה היא, דתנן [גיטין פ"ב מ"ד]: רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש.

ומעיקרא מאי טעמא לא מוקמינן לה כרבי יהודה [5]?

מהדרינן ארבי מאיר, דסתם מתניתין רבי מאיר; מהדרינן ארבי אלעזר, דקיימא לן הילכתא כוותיה בגיטין [6].

תנן: רבן גמליאל אומר: אף המביא מן הרקם ומן החגר; רבי אליעזר אומר: אפילו מכפר לודים ללוד;

ואמר אביי: בעיירות [7] הסמוכות לארץ ישראל ומובלעות בתחום ארץ ישראל עסקינן [8].

ואמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההוא אתרא [9] והוי [10] כמבי כובי לפומבדיתא.

מכלל דתנא קמא סבר הני לא צריך; מאי לאו בהא קמיפלגי: דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה, והני גמירי, ומר סבר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו, והני נמי לא שכיחי [11]?

לא! רבה מתרץ לטעמיה [12] ורבא מתרץ לטעמיה:

רבה מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא לפי שאין בקיאין לשמה, והכא בהא קמיפלגי: תנא קמא סבר: הני - כיון דסמוכות מיגמר גמירי, ואתא רבן גמליאל למימר מובלעות גמירי, סמוכות לא גמירי, ואתא רבי אליעזר למימר מובלעות נמי לא [13], שלא תחלוק במדינת הים [14].

רבא מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא לפי שאין עדים מצויין לקיימו, ותנא קמא סבר: הני - כיון דסמוכות - מישכח שכיחי, ואתא רבן גמליאל למימר: מובלעות שכיחי, סמוכות לא שכיחי, ואתא רבי אליעזר למימר: מובלעות נמי לא, שלא תחלוק במדינת הים.

תנן: וחכמים אומרים: אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" אלא המביא ממדינת הים, והמוליך - מכלל דתנא קמא סבר מוליך לא צריך! מאי לאו בהא קמיפלגי: דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה,


עמוד ב

והני [15] גמירי, ומר סבר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו, והני נמי לא שכיחי.

רבה מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה:

רבה מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא - לפי שאין בקיאין לשמה, והכא בגזירת מוליך אטו מביא קמיפלגי: דתנא קמא סבר: לא גזרינן מוליך אטו מביא, ורבנן בתראי סברי: גזרינן מוליך אטו מביא.

ורבא מתרץ לטעמיה: דכולי עלמא - לפי שאין עדים מצויין לקיימו, ורבנן בתראי - לפרושי טעמיה דתנא קמא הוא דאתו [16].

תנן: [בדברי חכמים במשנתנו] המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים - צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"' - הא באותה מדינה במדינת הים [17] לא צריך [18]; לרבא ניחא, לרבה קשיא!

לא תימא 'הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך' אלא אימא 'ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך'.

הא - בהדיא קתני לה: המביא גט בארץ ישראל אינו צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"!

אי מההיא [19] - הוה אמינא הני מילי דיעבד [20], אבל לכתחילה לא [21] - קא משמע לן [22].

ואיכא דמותיב לה הכי: הא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך [23] - לרבה ניחא, לרבא קשיא!

לא תימא 'ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך', אלא אימא: 'הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך'.

אבל ממדינה למדינה בארץ ישראל מאי? צריך? ליתני 'המביא ממדינה למדינה' סתם [ולא לימא 'ממדינת הים’]!?

לעולם ממדינה למדינה בארץ ישראל נמי לא צריך [24], [25] דכיון דאיכא עולי רגלים - מישכח שכיחי [26].

תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים - מאי איכא למימר?

כיון דאיכא בתי דינין דקביעי [27] - מישכח שכיחי.

תנן: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא ואמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל, ו'עססיות' שמה, והיו בה שני הגמוניות שהיו מקפידין זה על זה [28]; לפיכך הוצרכו לומר 'מהגמוניא להגמוניא'; - לרבא ניחא, לרבה קשיא [29]!

רבה אית ליה דרבא [30].

אלא מאי בינייהו [31]?

איכא בינייהו דאתיוה בי תרי [32]; אי נמי באותה מדינה במדינת הים [33].

תנן: המביא גט ממדינת הים, ואינו יכול לומר [34] "בפני נכתב ובפני נחתם" אם יש עליו עדים - יתקיים בחותמיו [35]', והוינן בה: מאי ואינו יכול לומר'?:

הערות[עריכה]

  1. ^ להא דרב נחמן
  2. ^ מיבעי ליה למימר, דהוה ליה לרב נחמן, דאמורא הוא, לפרושא למילתא דלא תיפוק חורבא מיניה, ולמיתני הכי: אומר היה רבי מאיר: דבר תורה - אפילו מצאו באשפה וכו'
  3. ^ כלומר: כי לא חתימי סהדי עליה כלל - שפיר טפי מהשתא דחתימי עליה ושלא לשמה, דהוה ליה מזוייף מתוכו
  4. ^ שחתם עליו קרוב או פסול או שלא לשמה
  5. ^ דטרחינן ומהדרינן 'וכי תימא' כמה לישני, לאוקמיה כרבי מאיר או כרבי אלעזר
  6. ^ בהא מילתא דבלא עדים חתומים כשר, והכי מוקמינן בפרק בתרא (לקמן פו,ב)
  7. ^ שהוסיפו
  8. ^ הנך 'רקם' ו'חגר' דרבן גמליאל, והנך דרבי אליעזר - הוי סמוכות טפי, שאף מובלעות הן בתחומה, אלא שאינן מארץ ישראל; דתנא קמא סבר: הני לא צריכי, משום דסמוכות, ואתא רבן גמליאל לאוסופי סמוכות, ומודי במובלעות; ורבי אליעזר הוסיף את ה'מובלעות'. והיכי דמי 'מובלעות'? - כגון עיירות שמָנָה הכתוב במזרחה של ארץ ישראל להיות לגבול, כדכתיב (במדבר לד י): 'והתאֲויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן [שפמה], ומונה על הגבול עיירות רבות; ומהן ולהלן חוצה לארץ ישראל; ויש מהם שבולטות מחברותיהן לצד המזרח ארבע וחמש פרסאות, ומסילה ההולכת מזו לזו הוא הגבול; ועיירות העומדות חוץ למסילה לפנים מבליטת העיר הבולטת - קרי לה 'מובלעת בתוך התחום'; ואפילו הכי אינה מארץ ישראל
  9. ^ שבין כפר לודים ללוד
  10. ^ רחוק
  11. ^ דיש חירום ביניהם; ודרבה ורבא - תנאי היא
  12. ^ מתרץ לכולהו תנאי כוותיה
  13. ^ כלומר אף על גב דגמירי לא נפקי מכלל מדינת הים
  14. ^ מאחר שגזרו במדינת הים - לא נתנו חלוק בדבר
  15. ^ דארץ ישראל
  16. ^ דאיהו נמי מוליך ומביא סבירא ליה, אלא חד מינייהו נקט
  17. ^ ומעיר לעיר
  18. ^ ואף על גב דאין בקיאין לשמה הואיל ועדים מצויין לקיימו לא צריך
  19. ^ מדוקיא דרישא
  20. ^ דאי מייתי ממדינה למדינה בארץ ישראל ולא נכתב לפניו - אין צריך ליפסול שליחותו על כך
  21. ^ אי הוה מימליך הוה מורינן ליה דליקו עליה
  22. ^ משנה יתירא דסיפא, דלא צריך
  23. ^ וניחא ליה למידק מרישא [המביא גט ממדינת הים] ולאותובי, ולאו לאותובי מסיפא, דקתני בהדיא 'המביא גט בארץ ישראל אינו צריך' [וחכמים אומרים: אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" אלא המביא ממדינת הים’] - אלמא טעמא משום 'לשמה' הוא; דמשום דברישא תני בהדיא 'ממדינה למדינה' [והמביא ממדינה למדינה במדינת הים] וסיפא לא תנא 'ממדינה למדינה', ואי הוה מותיב ליה מיניה - הוה משני ליה דבאותה מדינה עצמה קאי, ואף על גב דהוה מותבינן ליה 'מכלל דמדינת הים באותה מדינה – נמי [לא]* צריך' - סוף סוף הדר הוה ליה דוקיא [* לפי הגהות מהר"ב רנשבורג נמחקה המלה 'לא’]
  24. ^ כדקא דייקת
  25. ^ ולא תיקשי לרבא:
  26. ^ שכיחי עדים לקיימו; והא דאמרן לעיל בריש שמעתין 'ממדינה למדינה בארץ ישראל איכא בינייהו' – ליתא, וסמי ליה מהכא
  27. ^ דקבועין בעיירות, כתקנת עזרא: בשני ובחמישי, ומצויות שיירות שהולכות לדון במקום הוועד
  28. ^ שלא ילך בן הגמוניא זו להגמוניא זו
  29. ^ דהא ארץ ישראל הואי, ובקיאין 'לשמה', ומשום דלא שכיחי לקיימו אצרכוה
  30. ^ דממדינה למדינה בארץ ישראל, היכא דקפדי ולא שכיחי עדים - צריך למימר, אבל רבא - לית ליה דרבה: דאי שכיחי עדים - לא חיישינן לאין בקיאין, דכולהו בקיאין
  31. ^ אתרוייהו שינויי מהדר: אשינויא קמא דשנינן: כיון דאיכא עולי רגלים כו' - ותו ליכא למימר ממדינה למדינה מצריך רבא, בין אשינויא דאמרינן דרבה היכא דקפדי מודי בה דבעינן נמי לקיימו, ומהשתא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא איפליגו בה: דאי קפדי מודה בה רבה, דהא אית ליה דרבא, ואי לא קפדי - מודי בה רבא, דהא שכיחי לקיימו משום קביעותא דבתי דינין, ומאי בינייהו? כלומר: חסרו להו הנך טעמי דאוקימנא פלוגתייהו לעיל; ומשַני: ודאי חסרי להו, וסמי חד מינייהו, ופשו להו תרי טעמי
  32. ^ ממדינת הים
  33. ^ רבה מצריך [משום שאינם בקיאין ב'לשמה’], רבא לא מצריך
  34. ^ מפרש ואזיל מאי היא 'ואינו יכול'
  35. ^ יבאו המכירים החתימה, וכשר