ביאור:בבלי גיטין דף עו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בשלמא לרבא [1]: רישא [2] בדלא פריש [3], סיפא דפריש [4]! אלא לרב אשי [5] - מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא [6]?

קשיא.

תנו רבנן: "הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים ועל מנת שתניקי את בני שתי שנים - אף על פי שלא נתקיים התנאי - הרי זה גט, לפי שלא אמר לה 'אם תשמשי' 'אם לא תשמשי', 'אם תניקי [7]' 'ואם לא תניקי [8]' [9] - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: נתקיים התנאי - הרי זה גט, ואם לאו - אינו גט; רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לך תנאי בכתובים שאינו כפול. [10]

איכא דאמרי לרבי מאיר קאמר ליה [רבן שמעון בן גמליאל, לחלוק על רבי מאיר], ואיכא דאמרי לרבנן קאמר להו:

איכא דאמרי לרבי מאיר קאמר ליה, והכי קאמר ליה: [11]אין לך תנאי בכתובים [12] שאינו כפול [13] והוו להו [14] שני כתובים הבאין כאחד וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין; איכא דאמרי לרבנן קאמר להו, והכי קאמר להו: אין לך תנאי בכתובים שאינו כפול, וגמרינן מינייהו [15].

ורמינהו [לאותה ברייתא דלעיל]: "הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים", "על מנת שתניקי את בני שתי שנים", מת האב או מת הבן - אינו גט, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: אף על פי שלא נתקיים התנאי - הרי זה גט: יכולה היא שתאמר לו "תן לי אביך ואשמשנו", "תן לי בנך ואניקנו"; קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר קשיא דרבנן אדרבנן!

דרבי מאיר אדרבי מאיר לא קשיא: התם [שאינו גט] בדלא כפליה לתנאיה, הכא בדכפליה לתנאיה; ורבנן אדרבנן לא קשיא: מאן חכמים דהכא [16]? רבן שמעון בן גמליאל היא, דאמר כל עכבה שאינה הימנה הרי זה גט.

תנו רבנן: אמר לה בפני שנים "הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים" [17] וחזר ואמר לה בפני שנים [18] "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז" - לא ביטל דברי האחרון את הראשון: רצתה משמשתו רצתה נותנת לו מאתים זוז [19]; אבל אמר לה בפני שנים "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז" וחזר ואמר לה בפני שנים "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי שלש מאות זוז" - [20] ביטל דברי האחרון את הראשון; ואין אחד מן [21] הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפין [22].

אהייא?

אילימא אסיפא - הרי בטל [23]!

אלא ארישא [24]? פשיטא!

מהו דתימא 'כל לקיומא תנאי מצטרפין' [25] - קא משמע לן.

משנה:

"הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום", והיה הולך מיהודה לגליל, הגיע לאנטיפרס וחזר [26] - בטל תנאו [27].

"הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום", והיה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי וחזר - בטל תנאו [28].

"הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום", והיה הולך למדינת הים והגיע לעכו [29] וחזר - בטל תנאו.

"הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום" [30], היה הולך ובא הולך ובא - הואיל ולא נתיחד עמה - הרי זה גט [31].

גמרא:

למימרא דאנטיפרס בגליל הוה קיימא, ורמינהי: 'אנטיפרס ביהודה וכפר עותנאי בגליל' [32]? בינתים [33] - מטילין אותו לחומרא [34] מגורשת [35]


עמוד ב

ואינה מגורשת [36]!?

אמר אביי: [37] תרי תְנאי קאמר לה: אי מטינא לגליל לאלתר ליהוי גיטא [38], ואי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא [39] ליהוי גיטא; [40] הגיע לאנטיפרס וחזר [41] - דלא לגליל מטא ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין - בטל תנאו [42].

הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום כו' [והיה הולך למדינת הים והגיע לעכו וחזר - בטל תנאו]:

למימרא דעכו במדינת הים קיימא [43]!? והא אמר רב ספרא: כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי - בעכו הוו מפטרי [44], משום דאסור [45] לצאת מארץ לחוצה לארץ?

אמר אביי: תרי תְנאי קאמר לה: אי מטינא למדינת הים לאלתר -ליהוי גיטא; אי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא - ליהוי גיטא: הגיע לעכו וחזר: דלא למדינת הים מטא, ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין - בטל תנאו:

ה"ז גיטך כל זמן שאעבור וכו' [מכנגד פניך שלשים יום", היה הולך ובא הולך ובא - הואיל ולא נתיחד עמה - הרי זה גט]:

והא לא עבר [46]? אמר רב הונא מאי 'פניך'? תשמיש [47].

ואמאי קרי ליה 'פניך'? לישנא מעליא [48] נקט.

ורבי יוחנן אמר: לעולם פניך ממש; מי קתני 'הרי זו מגורשת'? "הרי זה גט" קתני: דלא הוי גט ישן [49], ולכי מלו תלתין יומי [50] - הוי גיטא.

תניא כוותיה דרבי יוחנן: "הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מנגד פניך שלשים יום" והיה הולך ובא הולך ובא - הואיל ולא נתייחד עמה הרי זה גט, ולגט ישן אין חוששין, שהרי לא נתייחד עמה.

וליחוש שמא פייס [51]?

אמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי משמיה דרב: באומר [52] "נאמנת עלי לומר שלא באתי [53]".

איכא דמתני לה אמתניתין: "מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש" ומת בתוך י"ב חדש - הרי זה גט; וליחוש שמא פייס? אמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי משמיה דרב: באומר "נאמנת עלי לומר שלא באתי".

מאן דמתני לה אמתניתין - כל שכן אברייתא [54]; מאן דמתני לה אברייתא - אבל אמתניתין [55] - הא לא אתא.

משנה:

"הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש" ומת בתוך י"ב חדש - אינו גט [56].

"הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש" ומת בתוך י"ב חדש - הרי זה גט.

"אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש - כתבו ותנו גט לאשתי": כתבו גט בתוך י"ב חדש ונתנו לאחר י"ב חדש - אינו גט.

"כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן עד י"ב חדש": כתבו בתוך י"ב חדש ונתנו לאחר י"ב חדש - אינו גט.

רבי יוסי אומר: כזה גט.

"כתבו לאחר י"ב חדש ונתנו לאחר י"ב חדש" ומת" אם הגט קודם למיתה - הרי זה גט, ואם מיתה קדמה לגט - אינו גט; ואם אין ידוע: זו היא שאמרו 'מגורשת ואינה מגורשת'.

גמרא:

תנא: רבותינו התירוה לינשא [57].

מאן 'רבותינו'?

אמר רב יהודה אמר שמואל: בי דינא דשרו מישחא [58]

סברי לה כרבי יוסי דאמר [59] זמנו של שטר מוכיח עליו [60].

אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: רבי יהודה נשיאה, בנו של רבן גמליאל בר רבי [61] הורה [62], ולא הודו לו כל סיעתו; ואמרי לה 'כל שעתו [63]'.

אמר ליה רבי אלעזר לההוא סבא: כי שריתוה - לאלתר שריתוה [64]? או לאחר שנים עשר חדש שריתוה?: לאלתר שריתוה, דהא לא אתי [65], או דלמא לאחר י"ב חדש שריתוה, דהא איקיים ליה תנאו?

ותיבעי ליה [66] מתניתין [67]: "מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש", ומת בתוך י"ב חדש - הרי זה גט" לאלתר הוי, דהא לא אתי? או דלמא לאחר י"ב חדש דהא איקיים ליה תנאיה?

אין הכי נמי [68]; ו[69]: משום דהוה בההוא מעשה [70].

אמר אביי: הכל מודים היכא דאמר [71] "[72] לכשתצא חמה מנרתיקה"

הערות[עריכה]

  1. ^ דאוקי רישא דמתניתין שתי שנים ממש, ואף על גב דסתם
  2. ^ דקאמר 'מת הבן בתוך שתי שנים - הרי זה גט'
  3. ^ 'שתי שנים', והרי הניקתו כל צרכו
  4. ^ על כרחיך דוקא קאמר, דהא לא איצטריך לפרושי ופריש
  5. ^ דאמר רישא דמתניתין - יום אחד קאמר
  6. ^ על כרחך 'מת הבן או האב' דקתני - כגון שמת ולא הניקתו כלל, ואמאי 'הרי זה גט'? הרי לא נתקיים כלום מן התנאי
  7. ^ יהא גט
  8. ^ לא יהא גט
  9. ^ דבעינן תנאי כפול כתנאי בני גד ובני ראובן
  10. ^ מיפרשא בהדיא ואזלא:
  11. ^ אין לנו ללמוד מתנאי בני גד ש
  12. ^ בכל המקרא
  13. ^ כגון 'אז תנקה מאלתי' (בראשית כד) וכגון 'אם שכב אם לא שכב' (במדבר ה) 'אם תאבו ושמעתם אם תמאנו ומריתם' (ישעיהו א)
  14. ^ הלכך הוי להו
  15. ^ ויש לנו ללמוד מהן, דכולהו צריכי, כדמתרצינן להו בקדושין ב'האומר לחבירו' (סא,ב)
  16. ^ בהך מתניתא בתרייתא
  17. ^ ולא מסרו לה בפניהם, דאי מסרו לה - איגרשה לה בהאי תנאי, ותו לא מצי לאתנויי תנאה אחרינא; אלא כך אמר בפניהם "כשאמסרנו לה לא אמסרנו אלא על מנת כן"
  18. ^ ומסרו לה
  19. ^ שלא בא זה להוסיף: מדלא אמר לה "שתתני מאתים זוז תוספת על תנאי הראשון"; ולעקור נמי לא בא, מדלא ביטל דברו הראשון בפני אלו; אלא הכי קאמר לה "או תנאי ראשון או מאתים זוז"
  20. ^ ודאי עקר ליה לתנאיה קמא
  21. ^ העדים
  22. ^ להעיד שהיה תנאי בגט זה; כל זמן שלא יבואו שנים כאחד [ויעידו באחד] מן התנאים - כשר על ידי עדי חתימה, ולא כל כמינייהו דהנך לשוויי תנאה בגיטא
  23. ^ פשיטא דאין אחד מן הראשונים כלום, שהרי אפילו באו שניהם - אינן כלום, דהא בטיל ליה ההוא תנאה
  24. ^ דקאמר או האי או האי
  25. ^ הואיל ומקיים גיטא בחד מהני תנאי, הוו להו כחד תנאה, וכל סהדי דמסהדי לקיומי תנאה דהאי גיטא - ליצטרפו
  26. ^ מיד
  27. ^ כלומר: ושוב אינו כשר לגרש בו [כלומר: הגט בטל], ואפילו חזר והלך לגליל ונשתהה שלשים יום - אינו גט; דקא סלקא דעתך 'אנטיפרס בתחילת גליל היא, והרי מתנאי הראשון הלך לגליל, ולא שהה שלשים יום - וביטל הגט, שהרי בא; אבל אם לא הגיע לאנטיפרס וחזר, ולאחר ימים הלך לגליל ונשתהה שלשים יום - הרי זו מגורשת, שזמן השלשים לא נקבע אלא משילך לגליל והרי לא הלך עד עתה ונשתהה
  28. ^ קא סלקא דעתן: כפר עותנאי בריש יהודה בבואו מגליל ליהודה, והרי הלך ליהודה ובא בתוך שלשים, ואין כאן עוד לא תנאי ולא גט להתקיים עוד
  29. ^ קא סלקא דעתיה עכו במדינת הים קיימא
  30. ^ כשאשתהה שלשים יום עובר מכנגד פניך מיד יהא גט
  31. ^ בגמרא פריך: והא לא עבר, שהיה הולך ובא בתוך שלשים
  32. ^ סמוכים זה לזה בסְפַר: זה בראש יהודה וזה בראש גליל; הלכך: היה הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס וחזר - לא בטל תנאו, דאכתי לא אזיל לגליל, וכי אזל ומשתהי - הוי גיטא, לכך הזכיר לה "בתנאי שאני הולך מיהודה לגליל" - דלא לימני תלתין יומין אלא מיום שיגיע לגליל; היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי וחזר - לא ביטל תנאו, דאכתי לא מטא ליהודה
  33. ^ היה הולך מיהודה לגליל, ועבר את אנטיפרס ולכפר עותנאי לא בא, וחזר בתוך שלשים, ולאחר זמן חזר והלך לגליל ממש ושהה
  34. ^ ואמרינן:
  35. ^ ליפסל לכהונה
  36. ^ לינשא בגט זה: ספק בטל במהלך הראשון: הואיל ועבר אנטיפרס הוה ליה ספק יהודה ספק גליל, ובטל, שהרי חזר בתוך שלשים; או שמא ספק יהודה הוא, ולא בטל תנאו, ונתקיים במהלך השני, והוי גט
  37. ^ מתניתין נמי אית לה דאנטיפרס ביהודה, וכגון
  38. ^ ואפילו לא משתהינא
  39. ^ ואפילו לא מטינא לגליל
  40. ^ הלכך:
  41. ^ לאלתר
  42. ^ ואין כאן עוד לקיימו, שהרי לא לגליל בא ולא נשתהה. ואפילו קיימו לאחר זמן - הרי לא התנה אלא על מהלך הראשון, וכשהזכיר גליל - לא הזכיר למנות השלשים משם והלאה, אלא שיהא מיד גט כשיגיע שם, והרי לא הגיע; וגם לא נשתהה; והכי משמע מתניתין: "הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום מיום שאצא מכאן", והיה הולך מיהודה לגליל, ותלה הגט גם בביאתו לגליל
  43. ^ אמאי דהוה סלקא דעתין מעיקרא קאי, ולאו אתירוצא דאביי
  44. ^ בני מדינת הים שהיו הולכין ללמוד תורה בארץ ישראל, כשחוזרים לבתיהם - היו חביריהם בני ארץ ישראל מלוים אותן עד עכו ומשם נפטרים מהם
  45. ^ לבני ארץ ישראל
  46. ^ שלשים יום רצופין
  47. ^ והרי שלשים יום רצופים בלא תשמיש, כדקתני הואיל ולא נתיחד עמה
  48. ^ פנים של מטה
  49. ^ דאין הגט נפסל משום גט ישן הואיל ולא נתיחד עמה; 'גט ישן': כל שנתיחד עמה בין כתיבה לנתינה, ופסלוהו רבנן משום שמא יאמרו 'גיטה קודם לבנה'; לקמן ב'הזורק' (עט,ב)
  50. ^ ולכי מקיים תנאיה
  51. ^ כשהיה בא אצלה - פייס קטטה שביניהם, ונתיחד עמה, ולאחר זמן אתי בעל מערער ואמר פייסתי
  52. ^ בשעת התנאי
  53. ^ על מנת כן אני מוסר לה: שתהא נאמנת עלי כמאה עדים כל זמן שתאמר שלא באתי ונתיחדתי ופייסתי
  54. ^ דכיון דהיכא דלא בא - חיישינן שמא פייס - אי לאו דאתני ברישא "נאמנת עלי"; כל שכן אברייתא, שהיה הולך ובא
  55. ^ דמת בתוך י"ב חדש, ולא ראינו שבא בעיר משיצא - לא חיישינן שמא פייס, ואפילו לא הימנה עליה מעיקרא הוי גט
  56. ^ דכיון דלא אמר "מעכשיו" משמע 'לאחר י"ב חדש יהא גט', והרי מת בתוך הזמן, וצריכה ליבם
  57. ^ דאף על גב דלא אמר 'מעכשיו' כמאן דאמר 'מעכשיו' דמיא, דמסתמא 'מעכשיו' קאמר לה
  58. ^ שמנן של עובדי כוכבים, והיינו רבי יהודה נשיאה, שהיה בימי האמוראים, בן בנו של רבינו הקדוש, כדאמרינן במסכת עבודה זרה (לז,א): מסתמיך ואזיל רבי יהודה נשיאה אכתפיה דרבי שמלאי כו'
  59. ^ בבבא בתרא (קלו,א): הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו צריך שיכתוב 'מהיום ולאחר מיתה'; רבי יוסי אומר: אינו צריך:
  60. ^ דלהכי איכתיב זמן בשטרא: לידע שמהיום נתן לו גוף הקרקע, שלא יירשו אחיו עמו, והפירות - לאחר מותו
  61. ^ בנו של רבינו הקדוש
  62. ^ שתהא מותרת
  63. ^ כל ימי חייו
  64. ^ כששמעו בו שמת ואפילו קודם י"ב חדש
  65. ^ שהרי ודאי לא יבא עוד, ויש כאן קיום תנאי
  66. ^ נמי
  67. ^ אמתניתין, ודברי הכל; אמאי בעי לה אפלוגתא
  68. ^ דאיכא למבעי אמתניתין
  69. ^ להכי בעייה מההוא סבא, ואליבא דרבותינו
  70. ^ משום דהוה בההוא מניינא דשריותא, ויש לו להשיבו מפי השמועה ששמע וידע היאך התירו; אבל אי הוה בעי מסתמא, או מגברא אחרינא - הוי בעי לה אמתניתין
  71. ^ באומר לאשתו בלילה
  72. ^ זה גיטך