ביאור:בבלי גיטין דף ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אילימא חרש - חרש בר איתויי גיטא הוא? והתנן [גיטן פ"ב מ"ה] הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן [1]; ואמר רב יוסף: 'הכא במאי עסקינן - כגון שנתנו לה כשהוא פקח, ולא הספיק לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" עד שנתחרש': לרבא ניחא, לרבה קשיא [2]!?

הכא במאי עסקינן - לאחר שלמדו [3].

אי הכי [4] - 'יכול' נמי [5]?

[6] גזירה שמא יחזור דבר לקלקולו [7].

אי הכי 'אינו יכול' נמי: פקח ונתחרש מילתא דלא שכיחא, ומילתא דלא שכיחא לא גזור בה רבנן.

והא אשה, דלא שכיחא [8], ותנן [גיטין פ"ב מ"ז] האשה עצמה מביאה גיטה, ובלבד שצריכה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"!? [9]

שלא תחלוק בשליחות [10].

אי הכי בעל נמי! אלמה תניא הוא עצמו שהביא גיטו [11] - אין צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"?

[12] טעמא מאי אמור רבנן "צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם" [13]? - [14] דילמא אתי בעל מערער ופסיל ליה; השתא מינקט נקיט ליה בידיה, וערעורי קא מערער עליה?

תא שמע, דבעא מיניה שמואל מרב הונא: שנים שהביאו גט [15] ממדינת הים צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם" או אין צריכין?

אמר ליה: אין צריכין: ומה אילו יאמרו "בפנינו גרשה" [16] - מי לא מהימני?

לרבא ניחא, לרבה קשיא [17]!?

הכא במאי עסקינן? - לאחר שלמדו!

אי הכי [18] - [19] חד נמי [20]?

גזרה שמא יחזור דבר לקלקולו.

אי הכי - בי תרי נמי?

בי תרי דמייתו גיטא - מילתא דלא שכיחא, ומילתא דלא שכיחא לא גזור בה רבנן.

והא אשה, דלא שכיחא, ותנן [גיטין פ"ב מ"ז] האשה עצמה מביאה גיטה ובלבד שהיא עצמה צריכה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"?

שלא תחלוק בשליחות.

אי הכי בעל נמי! אלמה תניא הוא עצמו שהביא גיטו אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם?

טעמא מאי אמור רבנן 'צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם' - דילמא אתי בעל מערער ופסיל ליה; השתא מינקט נקיט ליה בידיה - וערעורי קא מערער עליה?

תא שמע: המביא גט ממדינת הים ונתנו לה ולא אמר לה "בפני נכתב ובפני נחתם": אם נתקיים בחותמיו – כשר, ואם לאו - פסול!?

הוי [21]: לא הוצרכו לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" להחמיר עליה [22], אלא להקל עליה [23]' - לרבא ניחא לרבה קשיא!?

הכא במאי עסקינן? - לאחר שלמדו.

והאמרת 'גזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו'?

כשניסת [24].

אי הכי 'הוי לא הוצרכו לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" להחמיר עליה אלא להקל עליה'? משום דניסת הוא [25]?

[26]הכי קאמר: וכי תימא להחמיר עלה ולפקה – הוי: לא הוצרכו לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" להחמיר עליה [27] אלא להקל עליה [28];

[29]


עמוד ב

טעמא מאי [30] - דילמא אתי בעל מערער ופסיל ליה [31]; [32] השתא [33]: [34] בעל לא קא מערער - אנן ניקום ונערער עלה?

[35] בפלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי: חד אמר 'לפי שאין בקיאין לשמה' וחד אמר 'לפי שאין עדים מצויין לקיימו'.

תסתיים דרבי יהושע בן לוי הוא דאמר 'לפי שאין בקיאין לשמה': דרבי שמעון בר אבא אייתי גיטא [36] לקמיה דרבי יהושע בן לוי, ואמר ליה: צריכנא למימר "בפני נכתב ובפני נחתם" או לא? אמר ליה: לא צריכת: לא אמרו אלא בדורות הראשונים שאין בקיאין לשמה, אבל בדורות האחרונים דבקיאין לשמה – לא.

תסתיים.

ותסברא? [37] והא רבה אית ליה דרבא [38]!? ועוד: הא אמרינן 'שמא יחזור דבר לקלקולו'?!

אלא רבי שמעון בר אבא - איניש אחרינא הוה בהדיה [39], והא דלא חשיב ליה - משום כבודו דרבי שמעון [בר אבא].

איתמר: בפני כמה נותנו לה [40]? רבי יוחנן ורבי חנינא: חד אמר בפני שנים, וחד אמר בפני שלשה.

תסתיים דרבי יוחנן - הוא דאמר 'בפני שנים', דרבין בר רב חסדא אייתי גיטא לקמיה דרבי יוחנן, ואמר ליה: 'זיל הב לה באפי תרי, ואימא להו "בפני נכתב ובפני נחתם"'?

תסתיים.

לימא בהא קמיפלגי: דמאן דאמר 'בפני שנים' קסבר לפי שאין בקיאין לשמה [41], ומאן דאמר 'בפני שלשה' - קסבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו [42].

ותסברא [43]? הא מדרבי יהושע בן לוי אמר 'לפי שאין בקיאין לשמה' [44] - [45] רבי יוחנן [46] אמר 'לפי שאין עדים מצויין לקיימו', והכא [47] - היכי קאמר רבי יוחנן 'בפני שנים' [שהרי לעיל אמרנו: דמאן דאמר 'בפני שנים' קסבר 'לפי שאין בקיאין לשמה’]? ועוד: הא רבה אית ליה דרבא [48]!?

אלא דכולי עלמא בעינן עדים מצויין לקיימו, והכא – ב'שליח נעשה עד ועד נעשה דיין' קמיפלגי [49]: מאן דאמר 'בפני שנים' קסבר 'שליח נעשה עד ועד נעשה דיין' [50], ומאן דאמר 'בפני שלשה' קסבר 'שליח נעשה עד ואין עד נעשה דיין' [51].

והא קיימא לן בדרבנן דעד נעשה דיין!? [52]

אלא הכא בהא קמיפלגי: דמר סבר: כיון דאשה כשירה להביא את הגט, [53] זמנין דמייתא ליה איתתא, וסמכי עלה [54]!

ואידך?

אשה - מידע ידעי, ולא סמכי עלה.

תניא כוותיה דרבי יוחנן: המביא גט ממדינת הים ונתנו לה ולא אמר לה "בפני נכתב ובפני נחתם" - יוציא [55], והולד ממזר - דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: אין הולד ממזר; כיצד יעשה? יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר "בפני נכתב ובפני נחתם".

ורבי מאיר - משום דלא אמר "בפני נכתב ובפני נחתם" יוציא והולד ממזר? [56]

אִין, רבי מאיר לטעמיה, דאמר רב המנונא משמיה דעולא: אומר היה רבי מאיר: כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין - יוציא והולד ממזר.

בר הדיא בעי לאתויי גיטא; אתא לקמיה דרבי אחי [57] דהוה ממונה אגיטי [58], אמר ליה: צריך אתה לעמוד על כל אות ואות.

אתא לקמיה דרבי אמי ורבי אסי, אמרי ליה: לא צריכת! וכי תימא "אעביד לחומרא" - נמצא אתה מוציא לעז על גיטין הראשונים.

רבה בר בר חנה אייתי גיטא; פלגא איכתב קמיה, ופלגא לא איכתב קמיה; אתא לקמיה דרבי אלעזר, אמר ליה: אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה - שוב אינו צריך [59].

רב אשי אמר:

הערות[עריכה]

  1. ^ דלאו בני דעה נינהו, ואין יכולין לעשות שליח לגרשה, כדאמרינן בקידושין (מב,א) דאין קטן נעשה שליח, והוא הדין להנך
  2. ^ דקתני 'יתקיים בחותמיו' - והלא אין בקיאין 'לשמה'
  3. ^ דבעי לשמה
  4. ^ דלמדו
  5. ^ לא ליצרכוה: אם אפשר לקיימו בעדים לא יצטרך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" [שהרי כולם בקיאים!]
  6. ^ ומשני: אף על גב דלמדו - לא עקרו רבנן תקנתייהו:
  7. ^ וישכחו; הלכך השתא נמי צריך השליח לבדוק שהוא לשמה
  8. ^ שתהא היא עצמה מביאה את גיטה בתורת שליחות - שלא תתגרש בו עד שתגיע לבית דין פלוני
  9. ^ בפרק ב (דף כד,א) מותבינן מ'כי מטא גיטא לידה - איגרשה' ומשנינן דאייתיתיה עד בית דין פלוני בתורת שליחות!
  10. ^ שינויא הוא: לא חלקו חכמים בין שליח לשליח; אבל הא דאינו יכול - לאו חילוק הוא, שהרי הוצרך לומר, אלא שאי אפשר
  11. ^ שכתבו במדינת הים, ובא כאן לגרשה
  12. ^ שינויא הוא:
  13. ^ כלומר: טעמא מאי אצרכוה רבנן לכל שליח לומר כך
  14. ^ משום חששא:
  15. ^ שניהם נעשו שלוחים
  16. ^ כלומר: אם רצו הן אומרים "אנו מעידים שגרשה ונתן לה גט או לשלוחה גט"
  17. ^ דאמר כי מייתי בי תרי צריכין לומר
  18. ^ דלמדו
  19. ^ כי מייתי ליה
  20. ^ לא ליצרכוה
  21. ^ כלומר אמור מעתה
  22. ^ דכי מקויים ניצרכיה
  23. ^ דלא מצרכינן ליה לתרי סהדי אחרינא
  24. ^ כבר, ומשום הא גזירה לא מפקינן מיניה
  25. ^ ואם לא ניסת - לא שבקינן לה לאינסובי, ואף על גב דאיקיים - היינו חומרא
  26. ^ לעולם בניסת קאמר דלא מפקינן לה, ו
  27. ^ ולהוציאה אחר שניסת: דלא תימא להחמיר עליה ולהוציאה
  28. ^ מתחילה שלא תיזקק לעדים
  29. ^ 'ואיבעית אימא' לא גרסינן אלא הכי גרסינן: אלא להקל עליה טעמא מאי וכו'
  30. ^ אמור רבנן דבעי למימר
  31. ^ הילכך אם לא ניסת לא תינשא
  32. ^ אבל
  33. ^ דניסת - אמאי לפקה?
  34. ^ אכתי
  35. ^ כי הך פלוגתא דרבה ורבא איפליגו נמי אמוראי קמאי:
  36. ^ ממדינת הים
  37. ^ 'ותסברא' לא גרסינן; ואי נמי גרסינן ליה, לאו לאורועי תסתיים קאתי, דשפיר תסתיים דרבי יהושע הוא דאמר 'לפי שאין בקיאין', אלא הכי פריך: ותסברא הא דאמר - דיחידי הוה?
  38. ^ ובעינן לקיימו
  39. ^ ואמרינן לעיל 'בי תרי דמייתו גיטא מילתא דלא שכיחא'
  40. ^ השליח
  41. ^ הלכך בתרי סגי, דלהוו סהדי דאמר שליח "בפני נכתב", ואי אתי בעל תו, ומערער - לא משגחינן ביה
  42. ^ וכיון דלקיומי הוא - בעינן תלתא, כדאמרינן בכתובות בפרק שני (כא,ב) דקיום שטרות בשלשה
  43. ^ דהכי הוא
  44. ^ מדסיימינן לעיל דרבי יהושע בן לוי הוא דאמר 'לפי שאין בקיאין'
  45. ^ מכלל
  46. ^ בר פלוגתיה [של רבי יהושע בן לוי] דלעיל
  47. ^ סיימינן דרבי יוחנן הוא דאמר 'בפני שנים'
  48. ^ ואפילו למאן דאמר 'לפי שאין בקיאין לשמה' אית ליה נמי לקיימו, וניבעי תלתא
  49. ^ כלומר: אי אמרינן כי היכי דשליח נעשה עד - הכי נמי עד נעשה דיין קמיפלגי
  50. ^ כי היכי דשליח נעשה עד – הכי נמי עד נעשה דיין, הלכך מצטרף בהדייהו והוו תלתא
  51. ^ אף ששליח נעשה עד - אין עד נעשה דיין
  52. ^ כגון גבי קיום שטרות אמרינן בכתובות (פ"ב, דף כא,ב): שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערעור על אחד מהם כו' - והוינן בה: למימרא דעד נעשה דיין כו', ומותבינן ומשנינן: הני מילי בעדות החדש, דאורייתא, אבל בדרבנן - עד נעשה דיין!
  53. ^ אי מכשרת בשנים
  54. ^ לאכשורי נמי בשנים - ואשה לא חזיא לאצטרופי בהדייהו לתלתא
  55. ^ מי שנשאה בגט זה
  56. ^ בתמיה: והא גט כשר הוא, ובפניו נכתב, ומשום דלא אמר - הוי ולד ממזר?
  57. ^ באותה העיר שהיו כותבין אותו
  58. ^ דקיימא לן (קידושין דף ו,ב): כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין - לא יהא לו עסק עמהן, והוו מֶמְנוּ גברא רבה לאורויי היכי נעביד
  59. ^ לא צריכת אלא בשיטה אחת