ביאור:בבלי גיטין דף עה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת גיטין דף:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
מכלל דבעלמא נתינה בעל כרחיה לא הויא נתינה [1].
מתקיף לה רב פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי: ודלמא כי אצטריך ליה לתקוני - שלא בפניו [2], אבל בפניו - בין מדעתו בין בעל כרחו - הויא נתינה!?
ואיכא דאמרי: אמר רבא: מתקנתו של הלל "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז", ונתנה לו - בין מדעתו ובין בעל כרחו הויא נתינה; וכי איצטריך ליה להלל לתקוני - שלא בפניו, אבל בפניו - בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה.
מתקיף לה רב פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי: ודלמא אפילו בפניו נמי: מדעתו – אין, על כרחו – לא, והלל - מאי דאיצטריך ליה תקין [3]!?
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו - הלכה כמותו חוץ מערב [4] וצידן [5] וראיה אחרונה [6].
תנו רבנן: "הרי זה גיטיך והנייר שלי - אינה מגורשת [7]; "על מנת שתחזירי לי את הנייר" – מגורשת.
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא [8]?
אמר רב חסדא: הא מני? רבן שמעון בן גמליאל היא, דאמר: 'תתן לו את דמיה': הכי נמי אפשר דמפייסה ליה בדמי.
מתקיף לה אביי: אימור דאמר רבן שמעון בן גמליאל היכא דליתיה [9] בעיניה; היכא דאיתיה בעיניה - מי אמר?
אלא אמר אביי: הא מני? רבי מאיר היא, דאמר [10]: בעינן תנאי כפול [11], והכא הא לא כפליה לתנאיה [12].
מתקיף לה רבא: טעמא דלא כפליה לתנאיה - הא כפליה לתנאיה לא הוי גיטא [13]? מכדי [14] כל תנאי - מהיכא גמרינן להו [15]? מתנאי בני גד ובני ראובן [16]! [17] מה התם תנאי קודם למעשה אף כל תנאי קודם למעשה [18] , לאפוקי הכא (דאמר לה 'זה גיטך ברישא' והדר 'על מנת שתחזירי'), דמעשה קודם לתנאי !?
אלא אמר רבא: משום דמעשה קודם לתנאי.
מתקיף לה רב אדא בר אהבה: טעמא דמעשה קודם לתנאי, הא תנאי קודם למעשה לא הוי גיטא? מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו - מתנאי בני גד ובני ראובן (ובין לרבי מאיר ובין לרבנן, דלא אפליג אלא בכפילה כדמפרש טעמא התם, הוצרך הדבר לאומרו, שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו): מה התם תנאי בדבר אחד (לעבור הירדן) ומעשה בדבר אחר (נחלת עבר הירדן מזרחה) - אף כל, לאפוקי הכא
דתנאי ומעשה בדבר אחד (בגט עצמו הוא התנאי: להחזירו; והוא המעשה: להיות גט)!
אלא אמר רב אדא בר אהבה: משום דתנאי ומעשה בדבר אחד.
רב אשי אמר: הא מני (דקתני 'על מנת שתחזירי' - מגורשת)? רבי היא, דאמר רב הונא אמר רב: כל האומר 'על מנת' - כאומר 'מעכשיו' דמי (ואשתכח דבשעת גירושין נקיטא לגט, ולאחר זמן - היא מחזרת, ומַתָנָה על מנת להחזיר שמה מַתָנָה).
אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע (כשמוסרו לה - יאמר): אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט (דבעינן תנאי כפול; דאי לא כפליה - הוי גיטא מיד, ואי כהן הוא מפסלא עליה).
ולימא (ברישא): 'אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט'?
לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה.
ולימא: 'לא יהא גט אם לא מתי'?
בעינן תנאי קודם למעשה.
מתקיף לה רבא: מכדי כל תנאי - מהיכא גמרינן? מתנאי בני גד ובני ראובן; מה התם הן קודם ללאו (אם יעברו ונתתם (במדבר לב)) אף כל, לאפוקי הכא, דלאו קודם להן!?
אלא אמר רבא: 'אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט': 'אם לא מתי לא יהא גט" (לימא ברישא) - (משום) לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה; (והדר נימא הן ולאו:) "אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט", (ד) בעינן הן קודם ללאו.
משנה:
"הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא", "על מנת שתניקי את בני"
- כמה היא מניקתו? שתי שנים(שיהא לולד שתי שנים שכך הוא זמן הנקתו); רבי יהודה אומר: שמנה עשר חדש [19];
- [20].
מת הבן [21] או שמת האב - הרי זה גט [22].
"הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים", "על מנת שתניקי את בני שתי שנים"
מת הבן, או שאמר האב: "אי אפשי שתשמשני" שלא בהקפדה [23]" - אינו גט [24].
רבן שמעון בן גמליאל אומר: כזה גט [25]!
כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט.
גמרא:
ומי בעינן כולי האי? ורמינהי: 'שמשתו יום אחד, הניקתו יום אחד - הרי זה גט!?
אמר רב חסדא: לא קשיא הא רבנן והא רבן שמעון בן גמליאל: מתניתין רבן שמעון בן גמליאל [26], וברייתא רבנן [27]?
הא מדסיפא רבן שמעון בן גמליאל הוי מכלל דרישא לאו רבן שמעון בן גמליאל!
אלא ברייתא רבן שמעון בן גמליאל היא, דמיקל בתנאי [28], מתניתין רבנן.
רבא אמר: לא קשיא: כאן [29] בסתם, כאן [30] במפרש [31].
רב אשי אמר: [32]כל סתם נמי כמפרש יום אחד דמי [33].
תנן: 'כמה היא מניקתו? שתי שנים; רבי יהודה אומר: שמנה עשר חדש' - בשלמא לרבא, ניחא; אלא לרב אשי - למה לי שתי שנים, למה לי שמנה עשר חדש? ביום אחד סגי!?
הכי קאמר: יום אחד משתי שנים [34], לאפוקי לאחר שתי שנים [35], דלא [36]; יום אחד משמנה עשר חדש - לאפוקי לאחר שמנה עשר חדש, דלא.
מיתיבי: '"הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים", "על מנת שתניקי את בני שתי שנים", מת הבן או שאמר האב "אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה" - אינו גט'
הערות
[עריכה]- ^ וגבי גט, דאיסורא הוא - לא תקין הלל
- ^ כי הכא שאינו בלישכה
- ^ ראה שהיה נטמן, והתקין דבעל כרחו ושלא בפניו תהא נתינה; ואי הוה נמי קאי קמן ואמר "לא מקבילנא" הוה איצטריך להלל נמי לתקוני דתיהוי נתינה; אלא מה שלא הוצרך - לא הוצרך; וגבי גט - דאיסורא הוא - לא קיימא תקנתא דהלל
- ^ בשילהי גט פשוט
- ^ דמתניתין
- ^ ב'אחד דיני ממונות' (סנהדרין לא א), דאפליגי ב'אמרו לו: כל ראיות שיש לך להביא - הבא עד שלשים', ולא הביא עד לאחר שלשים, ואמרו לו "הבא ראיה" ואמר "אין לי ראיה": בקמייתא הלכתא כוותיה, ובבתרייתא לית הלכתא כוותיה
- ^ לא יהיב לה ולא מידי ורחמנא אמר ונתן בידה
- ^ קא סלקא דעתיה 'על מנת' לאו 'מעכשיו', הוא, כרבנן דפליגי עליה דרבי, והוי כמו 'לכשתחזירי לי הנייר ליהוי גט'; ואם כן אמאי מגורשת? הא בשעת גירושין לאו מידי נקיטא
- ^ לאצטלית
- ^ רבי מאיר, במסכת קידושין (סא,א)
- ^ כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן וכו' [בטל תנאיה]
- ^ דנימא:'אם לא תחזירי לא יהא גט'; הלכך בטל תנאיה
- ^ לרבי מאיר
- ^ לרבי מאיר -
- ^ לכופלו
- ^ שהיה כפול: 'אם יעברו' 'ואם לא יעברו' (במדבר לב)
- ^ וכיון דמיניה גמרינן - בעינן כי התם:
- ^ תנאי שתלו בו המעשה הוזכר קודם למעשה: 'אם יעברו' זה התנאי 'ונתתם להם זה' המעשה; (הכא נמי בעינן דנימא 'אם תחזירי יהא גט')
- ^ לרבי יהודה זמן הנקת תינוק - עד שיהו לו י"ח חדשים בכתובות בפרק אף על פי (ס,ב)
- ^ ולענין לשמש את אביו כל ימי חייו
- ^ קודם הזמן
- ^ דכיון דלא פריש מידי - לא איכוון אלא להרווחה: כל ימים שהוא צריך ומכאן ואילך אינו צריך
- ^ היא לא הכעיסתו
- ^ ואפילו הכי, שאין העכבה הימנה אינו גט - וכל שכן אם בהקפדה
- ^ הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה הימנה
- ^ דאמר (לעיל עד,א) 'תִּתֵן דָמיהָ', אלמא להרווחה מיכוון, ולאו דוקא קאמר - הא נמי להרווחה איכוון וכל זמן שהוא צריך לינק קאמר
- ^ דאמרי (עד,ב) אצטלית דוקא - הכא נמי שימוש והנקה דוקא וביום אחד סגי
- ^ דאמר 'תתן דמיה' וקאמר נמי: כל עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט
- ^ מתניתין, דאמר 'שתי שנים תניקי'
- ^ ברייתא
- ^ יום אחד
- ^ ברייתא בסתם, ד
- ^ ומתניתין - רב אשי משני לה לקמיה; ורב אשי לאו לשנויי מתניתין וברייתא אתא אלא לאפלוגי עליה דרבא דאמר סתם שתי שנים
- ^ של תינוק
- ^ שאם הניקתו לאחר שעברו לו שתי שנים
- ^ שאין זה הנקה