ביאור:בבלי גיטין דף עה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מכלל דבעלמא נתינה בעל כרחיה לא הויא נתינה [1].

מתקיף לה רב פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי: ודלמא כי אצטריך ליה לתקוני - שלא בפניו [2], אבל בפניו - בין מדעתו בין בעל כרחו - הויא נתינה!?

ואיכא דאמרי: אמר רבא: מתקנתו של הלל "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז", ונתנה לו - בין מדעתו ובין בעל כרחו הויא נתינה; וכי איצטריך ליה להלל לתקוני - שלא בפניו, אבל בפניו - בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה.

מתקיף לה רב פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי: ודלמא אפילו בפניו נמי: מדעתו – אין, על כרחו – לא, והלל - מאי דאיצטריך ליה תקין [3]!?

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו - הלכה כמותו חוץ מערב [4] וצידן [5] וראיה אחרונה [6].

תנו רבנן: "הרי זה גיטיך והנייר שלי - אינה מגורשת [7]; "על מנת שתחזירי לי את הנייר" – מגורשת.

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא [8]?

אמר רב חסדא: הא מני? רבן שמעון בן גמליאל היא, דאמר: 'תתן לו את דמיה': הכי נמי אפשר דמפייסה ליה בדמי.

מתקיף לה אביי: אימור דאמר רבן שמעון בן גמליאל היכא דליתיה [9] בעיניה; היכא דאיתיה בעיניה - מי אמר?

אלא אמר אביי: הא מני? רבי מאיר היא, דאמר [10]: בעינן תנאי כפול [11], והכא הא לא כפליה לתנאיה [12].

מתקיף לה רבא: טעמא דלא כפליה לתנאיה - הא כפליה לתנאיה לא הוי גיטא [13]? מכדי [14] כל תנאי - מהיכא גמרינן להו [15]? מתנאי בני גד ובני ראובן [16]! [17] מה התם תנאי קודם למעשה אף כל תנאי קודם למעשה [18] , לאפוקי הכא (דאמר לה 'זה גיטך ברישא' והדר 'על מנת שתחזירי'), דמעשה קודם לתנאי !?

אלא אמר רבא: משום דמעשה קודם לתנאי.

מתקיף לה רב אדא בר אהבה: טעמא דמעשה קודם לתנאי, הא תנאי קודם למעשה לא הוי גיטא? מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן להו - מתנאי בני גד ובני ראובן (ובין לרבי מאיר ובין לרבנן, דלא אפליג אלא בכפילה כדמפרש טעמא התם, הוצרך הדבר לאומרו, שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו): מה התם תנאי בדבר אחד (לעבור הירדן) ומעשה בדבר אחר (נחלת עבר הירדן מזרחה) - אף כל, לאפוקי הכא


עמוד ב

דתנאי ומעשה בדבר אחד (בגט עצמו הוא התנאי: להחזירו; והוא המעשה: להיות גט)!

אלא אמר רב אדא בר אהבה: משום דתנאי ומעשה בדבר אחד.

רב אשי אמר: הא מני (דקתני 'על מנת שתחזירי' - מגורשת)? רבי היא, דאמר רב הונא אמר רב: כל האומר 'על מנת' - כאומר 'מעכשיו' דמי (ואשתכח דבשעת גירושין נקיטא לגט, ולאחר זמן - היא מחזרת, ומַתָנָה על מנת להחזיר שמה מַתָנָה).

אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע (כשמוסרו לה - יאמר): אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט (דבעינן תנאי כפול; דאי לא כפליה - הוי גיטא מיד, ואי כהן הוא מפסלא עליה).

ולימא (ברישא): 'אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט'?

לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה.

ולימא: 'לא יהא גט אם לא מתי'?

בעינן תנאי קודם למעשה.

מתקיף לה רבא: מכדי כל תנאי - מהיכא גמרינן? מתנאי בני גד ובני ראובן; מה התם הן קודם ללאו (אם יעברו ונתתם (במדבר לב)) אף כל, לאפוקי הכא, דלאו קודם להן!?

אלא אמר רבא: 'אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט': 'אם לא מתי לא יהא גט" (לימא ברישא) - (משום) לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה; (והדר נימא הן ולאו:) "אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט", (ד) בעינן הן קודם ללאו.

משנה:

"הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא", "על מנת שתניקי את בני"

  • כמה היא מניקתו? שתי שנים(שיהא לולד שתי שנים שכך הוא זמן הנקתו); רבי יהודה אומר: שמנה עשר חדש [19];
  • [20].

מת הבן [21] או שמת האב - הרי זה גט [22].

"הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים", "על מנת שתניקי את בני שתי שנים"

מת הבן, או שאמר האב: "אי אפשי שתשמשני" שלא בהקפדה [23]" - אינו גט [24].

רבן שמעון בן גמליאל אומר: כזה גט [25]!

כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט.

גמרא:

ומי בעינן כולי האי? ורמינהי: 'שמשתו יום אחד, הניקתו יום אחד - הרי זה גט!?

אמר רב חסדא: לא קשיא הא רבנן והא רבן שמעון בן גמליאל: מתניתין רבן שמעון בן גמליאל [26], וברייתא רבנן [27]?

הא מדסיפא רבן שמעון בן גמליאל הוי מכלל דרישא לאו רבן שמעון בן גמליאל!

אלא ברייתא רבן שמעון בן גמליאל היא, דמיקל בתנאי [28], מתניתין רבנן.

רבא אמר: לא קשיא: כאן [29] בסתם, כאן [30] במפרש [31].

רב אשי אמר: [32]כל סתם נמי כמפרש יום אחד דמי [33].

תנן: 'כמה היא מניקתו? שתי שנים; רבי יהודה אומר: שמנה עשר חדש' - בשלמא לרבא, ניחא; אלא לרב אשי - למה לי שתי שנים, למה לי שמנה עשר חדש? ביום אחד סגי!?

הכי קאמר: יום אחד משתי שנים [34], לאפוקי לאחר שתי שנים [35], דלא [36]; יום אחד משמנה עשר חדש - לאפוקי לאחר שמנה עשר חדש, דלא.

מיתיבי: '"הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים", "על מנת שתניקי את בני שתי שנים", מת הבן או שאמר האב "אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה" - אינו גט'

הערות[עריכה]

  1. ^ וגבי גט, דאיסורא הוא - לא תקין הלל
  2. ^ כי הכא שאינו בלישכה
  3. ^ ראה שהיה נטמן, והתקין דבעל כרחו ושלא בפניו תהא נתינה; ואי הוה נמי קאי קמן ואמר "לא מקבילנא" הוה איצטריך להלל נמי לתקוני דתיהוי נתינה; אלא מה שלא הוצרך - לא הוצרך; וגבי גט - דאיסורא הוא - לא קיימא תקנתא דהלל
  4. ^ בשילהי גט פשוט
  5. ^ דמתניתין
  6. ^ ב'אחד דיני ממונות' (סנהדרין לא א), דאפליגי ב'אמרו לו: כל ראיות שיש לך להביא - הבא עד שלשים', ולא הביא עד לאחר שלשים, ואמרו לו "הבא ראיה" ואמר "אין לי ראיה": בקמייתא הלכתא כוותיה, ובבתרייתא לית הלכתא כוותיה
  7. ^ לא יהיב לה ולא מידי ורחמנא אמר ונתן בידה
  8. ^ קא סלקא דעתיה 'על מנת' לאו 'מעכשיו', הוא, כרבנן דפליגי עליה דרבי, והוי כמו 'לכשתחזירי לי הנייר ליהוי גט'; ואם כן אמאי מגורשת? הא בשעת גירושין לאו מידי נקיטא
  9. ^ לאצטלית
  10. ^ רבי מאיר, במסכת קידושין (סא,א)
  11. ^ כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן וכו' [בטל תנאיה]
  12. ^ דנימא:'אם לא תחזירי לא יהא גט'; הלכך בטל תנאיה
  13. ^ לרבי מאיר
  14. ^ לרבי מאיר -
  15. ^ לכופלו
  16. ^ שהיה כפול: 'אם יעברו' 'ואם לא יעברו' (במדבר לב)
  17. ^ וכיון דמיניה גמרינן - בעינן כי התם:
  18. ^ תנאי שתלו בו המעשה הוזכר קודם למעשה: 'אם יעברו' זה התנאי 'ונתתם להם זה' המעשה; (הכא נמי בעינן דנימא 'אם תחזירי יהא גט')
  19. ^ לרבי יהודה זמן הנקת תינוק - עד שיהו לו י"ח חדשים בכתובות בפרק אף על פי (ס,ב)
  20. ^ ולענין לשמש את אביו כל ימי חייו
  21. ^ קודם הזמן
  22. ^ דכיון דלא פריש מידי - לא איכוון אלא להרווחה: כל ימים שהוא צריך ומכאן ואילך אינו צריך
  23. ^ היא לא הכעיסתו
  24. ^ ואפילו הכי, שאין העכבה הימנה אינו גט - וכל שכן אם בהקפדה
  25. ^ הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה הימנה
  26. ^ דאמר (לעיל עד,א) 'תִּתֵן דָמיהָ', אלמא להרווחה מיכוון, ולאו דוקא קאמר - הא נמי להרווחה איכוון וכל זמן שהוא צריך לינק קאמר
  27. ^ דאמרי (עד,ב) אצטלית דוקא - הכא נמי שימוש והנקה דוקא וביום אחד סגי
  28. ^ דאמר 'תתן דמיה' וקאמר נמי: כל עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט
  29. ^ מתניתין, דאמר 'שתי שנים תניקי'
  30. ^ ברייתא
  31. ^ יום אחד
  32. ^ ברייתא בסתם, ד
  33. ^ ומתניתין - רב אשי משני לה לקמיה; ורב אשי לאו לשנויי מתניתין וברייתא אתא אלא לאפלוגי עליה דרבא דאמר סתם שתי שנים
  34. ^ של תינוק
  35. ^ שאם הניקתו לאחר שעברו לו שתי שנים
  36. ^ שאין זה הנקה