ביאור:בבלי גיטין דף טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

הנצוק [1] והקטפרס [2] ומשקה טופח - אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה? [3]

לא, צריכא דאיכא טופח להטפיח [4].

הא - נמי תנינא: טופח להטפיח – חיבור [5]!

דלמא [6] - לענין מקואות [7], ורבי יהודה היא, דתנן [8]: 'מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות [9], וירדו שנים וטבלו בזה אחר זה: ראשון - טהור, והשני טמא [10]. רבי יהודה אומר: אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים [11] - אף השני טהור [12]' [13].

אמר רבי ירמיה הרי אמרו: 'הבא [14] ראשו ורובו במים שאובין [15], וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין – טמא [16]'.

בעי רבי ירמיה: חציו בביאה [17] וחציו בנפילה [18] - מאי?

תיקו.

אמר רב פפא: הרי אמרו: 'בעל קרי חולה שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור [19]' [20].

בעי רב פפא: חציו בטבילה [21] וחציו בנתינה [22] – מאי?

תיקו.

אחד אומר "בפני נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול;

שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד [23] אומר "בפני נחתם" – פסול; ורבי יהודה מכשיר:

אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם [24], אבל גט יוצא [25] מתחת ידי שניהם [26] -


עמוד ב

כשר' [27] - אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"' [28]!?

[29]

אמר ליה אביי: אלא מעתה – סיפא, דקתני [30] שנים אומרים "בפנינו נכתב", ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר – טעמא: [31] דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם [32], הא גט יוצא מתחת ידי שניהם [33] - מכשרי רבנן [34]?

אמר ליה: "אִין"!

וכי אין גט יוצא מתחת ידי שניהם - במאי פליגי [35]?

מר [36] סבר: [37] גזרינן דלמא אתיא לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד, ומר [38] סבר: לא גזרינן [39].

לישנא אחרינא אמרי לה: אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן: 'אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם – פסול'; אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם" [40]'!

אמר ליה אביי: אלא מעתה – סיפא, דקתני [41]: שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול; ורבי יהודה מכשיר [42], אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם - פסלי רבנן?

אמר ליה: "אין"!

במאי קא מיפלגי [43]?

מר [44] סבר: לפי שאין בקיאין 'לשמה' [45], ומר [46] סבר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו [47].

לימא דרבה ורבא [בגלל מה אמרו שצריך לומר "בפני נכתב" ו"בפני נחתם"] - תנאי היא?!

לא! רבא מתרץ כלישנא קמא [48]; ורבה [49] אמר לך: [50], דכולי עלמא בעינן 'לשמה'; והכא במאי עסקינן? לאחר שלמדו [51]; ובגזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו קמיפלגי: דמר [52] סבר גזרינן ומר [53] סבר לא גזרינן [54].

וליפלוג נמי רבי יהודה ברישא [55]?

הא - אתמר עלה: אמר עולא: חלוק היה רבי יהודה אף בראשונה.

מתיב רב אושעיא לעולא: רבי יהודה מכשיר בזו ולא באחרת - מאי?: לאו למעוטי אחד אומר "בפני נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם"?

לא, למעוטי "בפני נחתם אבל לא בפני נכתב" [56]: סלקא דעתך אמינא הואיל ולא גזר רבי יהודה גזירה 'שמא יחזור דבר לקלקולו', 'דלמא אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד' נמי לא גזר - קא משמע לן.

אתמר נמי [57]: אמר רב יהודה: שנים שהביאו גט ממדינת הים - באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן.

רבה בר בר חנה חלש; עול לגביה רב יהודה ורבה לשיולי ביה.

בעו מיניה: שנים שהביאו גט ממדינת הים - צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם" או אין צריכין?

אמר להם: אין צריכין: מה אילו יאמרו "בפנינו גירשה" - מי לא מהימני?

אדהכי אתא ההוא

הערות[עריכה]

  1. ^ קילוח
  2. ^ הר משופע, שמדרונו מחודד הרבה
  3. ^ אינו חיבור לטומאה, כגון: המערֶה מכלי טהור לכלי טמא, ונצוק הקלוח מחבר משקה שני הכלים - אינו חיבור לטמא משקין העליונים; וכן הקטפרס: אם העבירו דרך דף הנתונים במדרון, והתחתונים מחוברים לטומאה - אין העליונים טמאים; וכן אם היתה עריבה ארוכה, ובשני ראשיה משקין: אחד טמא ואחד טהור, ומשקה טופח מחברן - אינן חיבור לטמא הטהורים; וכן לטהרה, לענין מקוואות: שני מקוואות שאין באחד מהן ארבעים סאה, ונצוק וקטפרס ומשקה טופח מחברן - אינו חיבור!
  4. ^ שיש משקה הרבה: שאם טפח בו - יכול להטפיח במקום אחר
  5. ^ לטומאה ולטהרה; וקא סלקא דעתן דהוא הדין לנטילה, דחשיב כמאן דעביד בהדי הדדי
  6. ^ הא דקתני 'חיבור'
  7. ^ קאמר
  8. ^ מקואות פ"ז מ"ו
  9. ^ לא פחות ולא יותר
  10. ^ שחסר המקוה על ידי הראשון
  11. ^ בשעת טבילת השני
  12. ^ דכמאן דמחברי מים שעל הראשון למי המקוה דמו
  13. ^ משום גוד אחית (כדתנינן) כו'; ומיהו לענין נטילה מבעיין: אי הויא נטילה כתיקונה לחצאין או לא, ואין ראיית חיבור מקוואות ראיה לכאן, דאנן - לאו משום חיבור מבעי לן
  14. ^ כשהוא טהור
  15. ^ במים שאובים בתוך הכלי
  16. ^ לתרומה, עד שיטבול; ומגזירת שמונה עשר דבר היא, ובפרק קמא דמסכת שבת מפרש מאי טעמא גזור עליה: לפי שהיה להם מערות סרוחים לטבילה, ולאחר טבילה היו רוחצין בשאובין, והתחילו לומר "לא אלו מטהרין - אלא אלו מטהרין", וגזרו עליהן; ושוב גזרו על טהור שנפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין: דאי לא הא - לא קיימא הא
  17. ^ בתוך הכלי
  18. ^ שנפלו על חצי גופו שלשה לוגין
  19. ^ לדברי תורה
  20. ^ דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין קודם שיעסקו בתורה, והקלו על החולה בנתינת תשע קבין - אפילו שאובין; במסכת ברכות; אבל לטהרו ליכנס במקדש - בעינן ארבעים סאה
  21. ^ שנכנס חציו לתוך המקוה
  22. ^ ועל חציו נתן תשעה קבין שאובין
  23. ^ שלישי
  24. ^ שאין שניהם שלוחין בהבאתו: דלא הוו שנים שהביאו גט, אלא אחד הביאו: צריך המביא לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", וזה לא אמר
  25. ^ בבית דין
  26. ^ ששניהם אדוקין בו ושניהם שלוחין
  27. ^ ואף על גב דלא כלום קאמרי; דלחד אצרכוה למימר תרוייהו ["בפני נכתב" ו"בפני נחתם"], דלא ליחלפו בקיום שטרות דעלמא - אפילו הכי כשר
  28. ^ דטעמא משום שאין עדים מצויין לקיימו, והרי עדים מצויין לקיימו
  29. ^ ואי קשיא: כיון דסוף סוף שנים הן - מה לי שניהם שלוחים, מה לי אחד מהם? הרי עדים מצויין לקיימו!? לא פלוג רבנן בין בא עם חבורת אנשים לבא יחידי, דאין מבחין ובודק באלה, דלא מוכחא מלתא, ואם באת להכשיר את זה - יכשירו את זה; אבל כששנים הביאוהו - מלתא דמוכחא, ולא שכיחא היא, ולא אחמור בה רבנן.
  30. ^ פלוגתא דרבי יהודה ורבנן:
  31. ^ על כרחיך
  32. ^ הוא
  33. ^ דאי שניהם שלוחין
  34. ^ ואף על גב דאמירה דידהו לא כלום היא, דהא שנים שהביאו גט אין צריכין לומר!
  35. ^ הואיל ואחד מביאו, והוא לא אמר כתיקון חכמים - אמאי קמכשר רבי יהודה
  36. ^ תנא קמא
  37. ^ אף על פי שהגט יוצא מתחת עד החתימה והשליח הימנוהו רבנן כתרי אפילו הכי כיון דלא אמר נמי בפני נכתב פסול
  38. ^ רבי יהודה
  39. ^ כיון דאצרכיניה תרי אחריני במקומו לאסהודי אכתיבה - תו לא אתי לאיחלופי
  40. ^ ואלו לא אמרו כתיקון חכמים, דכיון דחד הוא דאסהיד אחתימה - אתי לאיחלופי, הואיל ואיהו לא אמר אכתיבה
  41. ^ פלוגתא
  42. ^ נימא דומיא דרישא: דאפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם – פסלי, דהא 'צריכין לומר', והני לא כלום קאמרי! דאי גט יוצא מתחת ידי עדי הכתיבה - האי דחתימה לאו כלום הוא, שאינו שליח בדבר! ואי מתחת יד אחד מאלו, ועד החתימה או שלשתן שלוחין בו - כיון דאחתימה חד הוא דאסהיד, ואיהו לא אמר אכתיבה - אתי לאיחלופי בעלמא
  43. ^ כלומר: רבי יהודה אמאי אכשר
  44. ^ תנא קמא
  45. ^ הלכך שנים שהביאו גט - צריכין לומר, והני לא כלום אמרו, כדאמרן
  46. ^ רבי יהודה
  47. ^ הלכך שנים שהביאו גט אין צריכין לומר, ולא איכפת לן
  48. ^ דאין גט יוצא מתחת ידי שניהם, דאי שנים הביאוהו - דכולי עלמא כשר, דאין צריכין לטעם 'לפי שאין עדים מצויין', והכא - כשהביאו אחד - אותו שהעיד על החתימה, וטעמא דרבי יהודה כדאמרן לעיל: דכיון דאיכא תרי אחריני אכתיבה - לא אתי לאיחלופי
  49. ^ מוקי לה כלישנא בתרא:
  50. ^ הכא דמכשיר רבי יהודה - לאו משום דשנים המביאין גט אין צריכין
  51. ^ עסקינן, דלמאי ניחוש לה? אי 'לשמה' - הא איכא! אי לקיימו - הא איכא, דשנים הם!
  52. ^ ורבנן, דפסלי
  53. ^ רבי יהודה
  54. ^ דתרי דמייתי גיטא - לא שכיחא ולא גזרו בה רבנן
  55. ^ באחד אומר "בפני נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם": כיון דיוצא מתחת ידי שניהם - דלקיימו ליכא למיחש, ו'לשמה' – נמי: הא למדו, ולקלקול לא חייש
  56. ^ דחד הוא, ופסוליה - משום גזירה דלמא אתי לאיחלופי הוא
  57. ^ כלישנא בתרא: דרבי יוחנן - דבגט יוצא מתחת ידי שניהם מחלוקת