ביאור:בבלי גיטין דף יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בשמות מובהקין [1].

היכי דמי שמות מובהקין?

אמר רב פפא: כגון 'הורמיז' ו'אבודינא' 'בר שיבתאי' ו'בר קידרי' ו'באטי' ו'נקים אונא'. [2]

אבל שמות שאין מובהקים, מאי? לא? אי הכי - אדתני סיפא לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט - לפלוג [3] וליתני בדידה: 'במה דברים אמורים? - בשמות מובהקין, אבל שמות שאין מובהקין – לא [4]?

הכי נמי קאמר: במה דברים אמורים? בשמות מובהקין, אבל בשמות שאין מובהקין - נעשה כמי שנעשו בהדיוט ופסולין;

ואיבעית אימא: סיפא - אתאן לגיטי ממון [5] והכי קאמר: 'לא הוזכרו' [6] גיטי ממון דפסולים - אלא בזמן שנעשו בהדיוט.

תניא [תוספתא גיטין פ"א מ"ד [ליברמן]]: 'אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: כך אמר רבי שמעון לחכמים בצידן [7]: לא נחלקו רבי עקיבא וחכמים [8] על כל השטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבים, שאף על פי שחותמיהן עובדי כוכבים – כשרים, ואפילו גיטי נשים ושחרורי עבדים; לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט: שרבי עקיבא מכשיר וחכמים פוסלים, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים [9];

רבי שמעון בן גמליאל אומר: אף אלו [10] כשירין במקום שאין ישראל חותמין [11], אבל במקום שישראל חותמין [12] - לא [13]'.

'מקום שאין ישראל חותמין' נמי ליגזור אטו מקום שישראל חותמין [14]?

שמא בשמא מחליף, אתרא באתרא לא מחליף.

רבינא סבר לאכשורי [15] בכנופיאתה דארמאי [16]; אמר ליה רפרם: ערכאות תנן.

אמר רבא: האי שטרא פרסאה [17] דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל - מגבינן ביה מבני חרי.

והא לא ידעי [18] למיקרא [19]?

בדידעי.

והא בעינא 'כתב שאינו יכול לזייף' [20], וליכא?

בדאפיצן.

והא בעינא 'צריך שיחזיר מענינו של שטר בשיטה אחרונה' [21] – וליכא?

בדמהדר [22].

אי הכי - ממשעבדי נמי?

לית ליה קלא [23].

בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן:


עמוד ב

עדים החתומין על הגט [24] ושמותן כשמות עובדי כוכבים [25] – מהו [26]?

אמר ליה: לא בא לידינו [27] אלא [28] 'לוקוס' ו'לוס', והכשרנו [29]; ודוקא 'לוקוס' ו'לוס', דלא שכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו [30], אבל שמהתא אחריני - דשכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו – לא.

איתיביה: גיטין הבאים ממדינת הים, ועדים חתומים עליהם – אף על פי ששמותיהן כשמות עובדי כוכבים – כשירין [31], מפני שרוב ישראל שבחוץ לארץ - שמותיהן כשמות עובדי כוכבים [32]?

התם - כדקתני טעמא: מפני שרוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים [33].

ואיכא דאמרי: כי מתניתא [34] בעא מיניה [35], ופשט ליה [36] ממתניתא [37].

משנה:

האומר "תן גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי" - אם רצה לחזור בשניהן [38] – יחזור [39] - דברי רבי מאיר;

וחכמים אומרים: בגיטי נשים [40], אבל לא בשחרורי עבדים, לפי שזכין לאדם שלא בפניו [41] ואין חבין לו אלא בפניו: שאם ירצה שלא לזון את עבדו – רשאי [42], [43] ושלא לזון את אשתו אינו רשאי [44].

אמר להם: והרי הוא פוסל את עבדו [45] מן התרומה [46] כשם שהוא פוסל את אשתו?

אמרו לו: [47] מפני שהוא קניינו [48].

גמרא:

יתיב רב הונא ורב יצחק בר יוסף קמיה דרבי ירמיה ויתיב רבי ירמיה וקא מנמנם; ויתיב רב הונא וקאמר: שמע מינה מדרבנן [49]: התופס לבעל חוב [50] - קנה.

אמר ליה רב יצחק בר יוסף: ואפילו במקום שחב לאחרים? [51]

אמר ליה: אִין.

אדהכי איתער בהו רבי ירמיה, אמר להו: דרדקי! הכי אמר רבי יוחנן: התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה; ואם תאמר משנתינו [52] - כל האומר "תנו" כאומר "זכו" דמי [53].

אמר רב חסדא: התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים - באנו למחלוקת רבי אליעזר ורבנן, דתנן [פאה פ"ד מ"ט]: מי [54] שליקט את הפאה, ואמר "הרי זו לפלוני עני" [55]: רבי אליעזר אמר: זכה לו, וחכמים אומרים: יתננו לעני הנמצא ראשון.

אמר אמימר, ואיתימא רב פפא:

הערות[עריכה]

  1. ^ דעובדי כוכבים, דלא שכיחי ישראל דמסקי בהנהו שמהתן, דתו לא אתי למיסמך עלייהו, דמידע ידיע דעובדי כוכבים הם
  2. ^ כולם שמות דייני עובדי כוכבים הם.
  3. ^ בערכאות גופייהו
  4. ^ נעשו כשארי שטרות של מכר שנעשו בהדיוטות בלא ערכאות, דהנהו ודאי פסילי, דלא קפדי אאורועי נפשייהו, וחתמי שיקרא; ועל כרחיך האי 'נעשו בהדיוט' - אשאר שטרות קאמר, העומדים לראיה, דהתם איכא לפלוגי בין הדיוט לערכאות; דאילו בגט אשה - לענין כריתות - הדיוט וערכאות שוין, והכי קאמר: לא הוזכרו גיטי אשה ליפסל אלא בשמות שאין מובהקין, דנעשו כשאר שטרות הנעשים בהדיוט
  5. ^ ורבנן קאמרי ליה, וארישא קאי: 'כל השטרות של ממון העולין בערכאות של עובדי כוכבים – כשירין, כגון שטרי מכר, וכדפרישית טעמא לעיל: דזוזי קנו ליה, ושטרא לסהדותא בעלמא; ואי לא דיהיב זוזי קמייהו - לא הוו מרעי נפשייהו למיכתב שטרא; ולא הוזכרו ליפסל אלא בזמן שנעשו בהדיוט, דלא קפדי אאורועי נפשייהו
  6. ^ דקתני -
  7. ^ סמך לדבריו דאף אלו כשרים
  8. ^ שהן דור שהיה לפנינו
  9. ^ 'חוץ מגיטי נשים' לא גרסינן ברישא דמילתיה דרבי שמעון בתוספתא, אלא בסיפא דמילתייהו דרבנן גרס לה, והכי גרסינן: 'לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט, שרבי עקיבא מכשיר וחכמים פוסלים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים: דכיון שנעשו בהדיוט, שטרי מכר - דקיימי לראיה, ועליהן דסהדי עובדי כוכבים סמכינן – פסול, דאימר שִקְרָא חתום, אבל גיטי נשים - לאו עליהם סמכינן, אלא אעדי מסירה, ובשמות מובהקין קמיירי
  10. ^ גיטי נשים
  11. ^ כלומר: אף אלו - גיטי נשים שאתם מכשירין - אימתי הן כשרים? במקום שאין ישראל חותמין: בעיר שאין העובדי כוכבים מניחין את ישראל לחתום; דכיון שאין ישראל חותמין באותה העיר - הכל יודעין שהם עובדי כוכבים ואין סומכין עליהם, ומסר ליה ניהליה בעדים ישראל
  12. ^ אף על פי שהשמות הללו מובהקין, דעובדי כוכבים הן
  13. ^ [אינם כשרים אלא] פסולין, דאי מכשרת בהני - אתי לאכשורי בשמות שאין מובהקין
  14. ^ כי היכי דגזר שמות מובהקין אטו שמות שאין מובהקין
  15. ^ שאר שטרות
  16. ^ שאינן ערכאות
  17. ^ שעשאוהו בלשון פרסי וחתמו פרסיים הדיוטות עליו
  18. ^ העדים שמסרו בפניהם
  19. ^ ולא ידעי מאי ניהו, והיכי מסהדי לאחר זמן עלה דמילתא
  20. ^ שיהא הקלף מתוקן בעפצים בשעת עיבודו, שעושים אותו שחור, ושוב אין אדם עושה בה מחק וחוֹזר וכותב עליו מפני שהוא ניכר; וקלפי פרסיים אינם מעובדים בעפצין, שקורין גל"ש, ואדם יכול למחוק כתבו ומניח חתימת העדים וכותב למעלה ממון הרבה
  21. ^ כדאמרינן ב'גט פשוט' (בבא בתרא קסא ב) 'וקנינא מן פלוני' אכל מה דכתוב ומפורש לעיל'
  22. ^ שמוחזר בשיטה אחרונה
  23. ^ לפי שאין חותמין ישראל; דסהדי דחתימי אשטרא - אינון מפקי לקלא, ולפיכך אין הלוקח נפסד דאמר ליה 'לא הוה ידענא דמשתעבד לך'; ובפרק ב (לקמן יט,ב) אמרינן דאי חתימי עליה ישראל - טריף ממשעבדי
  24. ^ ומארץ ישראל בא, דהא לא קאמר ממדינת הים
  25. ^ ולא ידעינן אי עובדי כוכבים נינהו או ישראל
  26. ^ לאכשורי בעדי מסירה
  27. ^ גט ששמות עובדי כוכבים חתומין בו
  28. ^ אחד שהיו חתומין בו
  29. ^ בעדי מסירה
  30. ^ ששמות מובהקין הן ולא אתי למיסמך עלייהו
  31. ^ ואפילו בלא עדי מסירה, וכל שכן בעדי מסירה, דלא מחזקינן להו אלא בישראל
  32. ^ ואת אמרת 'לוקוס' ו'לוס' דוקא
  33. ^ וכי אמר רבי יוחנן - בארץ ישראל, דאין רוב שמותיהן כשמות עובדי כוכבים, הילכך מספקינן דילמא עובדי כוכבים נינהו, ופסולין, ואפילו בעדי מסירה, כרבנן דמתניתין
  34. ^ גיטין הבאין ממדינת הים ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים
  35. ^ 'מהו?'
  36. ^ רבי יוחנן
  37. ^ דכשירין, דבחזקת ישראל נינהו, 'מפני שרוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים'
  38. ^ קודם שהגיע ליד האשה והעבד
  39. ^ ואין השליח יכול לזכות בהן לצרכו, דחוב הוא להן, כדמפרש לקמיה
  40. ^ יכול לחזור
  41. ^ וזכה בהן השליח לצרכו
  42. ^ הילכך כי משחרר ליה - לא מפסיד ליה מזונות, דבלאו הכי נמי: אי בעי - לא זיין ליה
  43. ^ אבל
  44. ^ הלכך כי מגרש לה - מפסיד לה מזוני
  45. ^ בגט זה
  46. ^ אלמא חוב הוא לו
  47. ^ האי דמיפסל בגיטא מן התרומה
  48. ^ מפני שהוא קניינו דכהן עד עכשיו, וכי משחרר ליה - לאו קניינו הוא; ובגמרא מפרש מאי קאמר
  49. ^ דאמרי שהשליח יתפוס השטר לצורך העבד, ואף על גב דבעל קמהדר ביה ואינו עוד שלוחו, ותפיסה בעלמא הוא, בעל כרחו
  50. ^ אדם מן השוק, שתופס מטלטלי בנכסי ראובן לצורך שמעון שהוא בעל חוב
  51. ^ לשון שאלה הוא: ונשמע מיניה נמי דאפילו במקום שחב התופס הזה בתפיסתו זאת ללוי, דהוה ליה נמי בעל חוב דראובן, ותופס זה שקדם ותפס לצורך שמעון מפסיד את לוי, ותימא נמי 'קנה'? דהא מתניתין נמי: שליח זה תופס לעבד וחב לבעלים.
  52. ^ הא שמעינן ממתניתין דקנה
  53. ^ ואין זה כשאר תופס; אלא בעל עשאו שליח לזכות בו, ואף על פי שהעבד לא ידע - זכין לאדם שלא בפניו
  54. ^ בעל הבית עשיר
  55. ^ והיינו מקום שחב לעניים