ביאור:בבלי גיטין דף יא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת גיטין דף:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
בשמות מובהקין[1].
היכי דמי שמות מובהקין?
אמר רב פפא: כגון 'הורמיז' דק"ס בכת"י מ', ו3: הורמין ו'אבודינא' דק"ס בכת"י מ': ואבו דיינ' 'בר שיבתאי' דק"ס בכת"י מ', ו2,3: שבתאי, וב־א', פיר' שבתי ו'בר קידרי' דק"ס בכת"י א', פיר': קדרי ו'באטי' דק"ס מ', פיר', ו2,3: בטי ו'נקים אונא' דק"ס ברוב כתה"י: ונקיב אונא. וב־פיר' ונקיב אוני. כלומר נקוב אוזן או אוזניים. .[2]
אבל שמות שאין מובהקים דק"ס בכתה"י: שאינן מובהקין , מאי? לא? אי הכי – אדתני סיפא: לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט – לפלוג[3] וליתני בדידה: 'במה דברים אמורים? – בשמות מובהקין, אבל שמות שאין מובהקין – לא'[4]?
הכי נמי קאמר: דק"ס בכת"י ו1, א': חיסורי מחסרא והכי [נמי] קאמר: במה דברים אמורים? בשמות מובהקין, אבל בשמות שאין מובהקין – נעשה דק"ס בד"ו, כת"י א', ו1: נעשו כמי שנעשו בהדיוט ופסולין דק"ס בכת"י מ', ו1,2: ופסול ;
ואיבעית אימא: סיפא – אתאן לגיטי ממון[5] והכי קאמר: 'לא הוזכרו'[6] גיטי ממון דפסולים – אלא בזמן שנעשו בהדיוט.
תניא [תוספתא גיטין (פ"א ה"ט)]: אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: כך אמר דק"ס בכת"י מ', ו2: אמר להן, ול' כך רבי שמעון לחכמים בצידן[7] דק"ס בכת"י א', פיר', ו2: בציידן : לא נחלקו רבי עקיבא וחכמים[8] על כל השטרות העולין בערכאות של עובדי כוכבים דק"ס בכתה"י ודפו"י: גוים , שאף על פי שחותמיהן עובדי כוכבים דק"ס בכתה"י ודפו"י: גוים – כשרים, ואפילו גיטי נשים ושחרורי עבדים; לא נחלקו דק"ס בכת"י מ' ל': ואפילו...נחלקו. ובכת"י פיר': כשרין, חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים, שר' עקיבא מכשיר וחכמים פוסלין; לא נחלקו וכו'. וב־ו1: ועל מה נחלקו? על שנעשו בהדיוט וכו' אלא בזמן שנעשו בהדיוט: שרבי עקיבא מכשיר וחכמים פוסלים, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים[9];
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף אלו[10] כשירין במקום שאין ישראל חותמין[11], אבל במקום שישראל חותמין[12] – לא דק"ס בכת"י מ' נ': ואפילו בשמות מובהקין [13].
'מקום שאין ישראל חותמין' נמי ליגזור אטו מקום שישראל חותמין[14]?
שמא בשמא מחליף דק"ס בכתי"י: מיחלף , אתרא באתרא לא מחליף דק"ס בכתה"י: מיחלף .
רבינא סבר לאכשורי[15] בכנופיאתה דארמאי[16]; אמר ליה רפרם: דק"ס בכת"י א: אמר רב פפא: ערכאות תנן.
אמר רבא דק"ס בכת"י פיר': רבינא : האי שטרא פרסאה[17] דמסריה ניהליה באפי דק"ס בכת"י ו1 נ': תרי סהדי ישראל – מגבינן ביה מבני חרי.
והא לא ידעי[18] למיקרא דק"ס בכתה"י: למקרי [19]?
בדידעי דק"ס בכת"י א', ו1,3: בידעי .
והא בעינא דק"ס בכתה"י: בעינן 'כתב שאינו יכול לזייף דק"ס בכת"י פיר': להזדייף '[20], וליכא?
בדאפיצן.
והא בעינא דק"ס בכתה"י: בעינן 'צריך שיחזיר דק"ס בכתה"י: שיחזור מעניינו של שטר בשיטה אחרונה'[21] – וליכא?
בדמהדר[22].
אי הכי – דק"ס בכת"י פיר' ו־ו1 נ': אפילו ממשעבדי נמי?
לית ליה קלא[23].
בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן:
עדים החתומין דק"ס בכת"י א': החותמין על הגט[24] ושמותן כשמות עובדי כוכבים דק"ס בכתה"י ודפו"י: גוים [25] – מהו[26]?
אמר ליה: לא בא לידינו[27] אלא[28] 'לוקוס' דק"ס בכת"י פיר': לוקס, וכן בהמשך. ו'לוס', והכשרנו דק"ס בכת"י פיר': והכשרנום [29]; ודוקא 'לוקוס' ו'לוס' דק"ס בכת"י מ' נ': הכשרנו , דלא שכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו[30], אבל שמהתא אחריני – דשכיחי ישראל דמסקי בשמהתייהו דק"ס בכת"י א': דמסקי ישראל בשמותיהן – לא.
איתיביה: גיטין הבאים ממדינת הים, ועדים חתומים עליהם – אף על פי ששמותיהן כשמות עובדי כוכבים דק"ס בכתה"י ודפו"י: גוים – כשירין[31], מפני שרוב ישראל שבחוץ דק"ס בכתה"י ובדפו"י: שבחוצה לארץ – שמותיהן כשמות עובדי כוכבים דק"ס בכתה"י ודפו"י: גוים [32]?
התם – כדקתני טעמא: מפני שרוב ישראל שבחוץ דק"ס בכתה"י ודפו"י: שבחוצה לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים דק"ס בכתה"י ודפו"י: גוים [33].
ואיכא דאמרי: כי מתניתא[34] בעא מיניה[35], ופשט ליה[36] ממתניתא[37].
משנה:
האומר "תן דק"ס בכת"י מ', ו1,3: תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי" – אם רצה לחזור בשניהן[38] – יחזור[39] – דברי רבי מאיר;
וחכמים אומרים: בגיטי נשים[40], אבל לא בשחרורי עבדים, לפי שזכין לאדם דק"ס בכת"י מ': לו לאדם; וב־פיר': את האדם שלא בפניו[41] ואין חבין לו דק"ס בכת"י ו1,2: לאדם אלא בפניו: שאם ירצה שלא לזון את עבדו – רשאי[42] ושלא לזון את אשתו אינו רשאי[43].
אמר להם דק"ס בכת"י מ', פיר', ו2 נ': ר' מאיר : והרי דק"ס בכת"י פיר', ו2,3: הרי; וב־מ': והלוא הוא פוסל את עבדו[44] מן התרומה[45] כשם שהוא פוסל את אשתו?
אמרו לו:[46] מפני שהוא קניינו דק"ס בקצת כתי"י: כקניינו [47].
גמרא:
יתיב רב הונא ורב יצחק בר יוסף דק"ס בכת"י א': אסי קמיה דרבי ירמיה ויתיב רבי ירמיה וקא מנמנם; ויתיב רב הונא וקאמר: שמע דק"ס בכת"י פיר': שמעת מינה מדרבנן[48]: התופס לבעל חוב[49] – קנה.
אמר ליה רב יצחק בר יוסף דק"ס בכת"י א': יוסי : ואפילו במקום שחב לאחרים?[50]
אמר ליה: אִין.
אדהכי דק"ס בכת"י ו3 נ': והכי איתער בהו רבי ירמיה, אמר להו: דרדקי! הכי אמר דק"ס בכת"י ו1 נ': לי רבי יוחנן: התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לא קנה; ואם תאמר משנתינו דק"ס בכת"י ו2 נ': היא זו [51] – כל האומר "תנו" כאומר "זכו" דק"ס בכתה כתי"י וד"י: זכי דמי[52].
אמר רב חסדא: התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – באנו למחלוקת דק"ס בכת"י א' וו3: פלוגתא רבי אליעזר ורבנן, דתנן (משנה פאה ד ט): מי[53] שליקט את הפאה, ואמר "הרי דק"ס בכת"י פיר' וו1: פאה זו לפלוני עני"[54]: רבי אליעזר אמר: זכה לו דק"ס בכת"י ו1 נ': בה , וחכמים אומרים: יתננו לעני הנמצא ראשון.
אמר אמימר, ואיתימא רב פפא:
הערות[עריכה]
- ^ דעובדי כוכבים, דלא שכיחי ישראל דמסקי בהנהו שמהתן, דתו לא אתי למיסמך עלייהו, דמידע ידיע דעובדי כוכבים הם
- ^ כולם שמות דייני עובדי כוכבים הם.
- ^ בערכאות גופייהו
- ^ נעשו כשארי שטרות של מכר שנעשו בהדיוטות בלא ערכאות, דהנהו ודאי פסילי, דלא קפדי אאורועי נפשייהו, וחתמי שיקרא; ועל כרחיך האי 'נעשו בהדיוט' – אשאר שטרות קאמר, העומדים לראיה, דהתם איכא לפלוגי בין הדיוט לערכאות; דאילו בגט אשה – לענין כריתות – הדיוט וערכאות שוין, והכי קאמר: לא הוזכרו גיטי אשה ליפסל אלא בשמות שאין מובהקין, דנעשו כשאר שטרות הנעשים בהדיוט
- ^ ורבנן קאמרי ליה, וארישא קאי: 'כל השטרות של ממון העולין בערכאות של עובדי כוכבים – כשירין, כגון שטרי מכר, וכדפרישית טעמא לעיל: דזוזי קנו ליה, ושטרא לסהדותא בעלמא; ואי לא דיהיב זוזי קמייהו – לא הוו מרעי נפשייהו למיכתב שטרא; ולא הוזכרו ליפסל אלא בזמן שנעשו בהדיוט, דלא קפדי אאורועי נפשייהו
- ^ דקתני –
- ^ סמך לדבריו דאף אלו כשרים
- ^ שהן דור שהיה לפנינו
- ^ 'חוץ מגיטי נשים' לא גרסינן ברישא דמילתיה דרבי שמעון בתוספתא, אלא בסיפא דמילתייהו דרבנן גרס לה, והכי גרסינן: 'לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט, שרבי עקיבא מכשיר וחכמים פוסלים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים': דכיון שנעשו בהדיוט, שטרי מכר – דקיימי לראיה, ועליהן דסהדי עובדי כוכבים סמכינן – פסול, דאימר שִקְרָא חתום, אבל גיטי נשים – לאו עליהם סמכינן, אלא אעדי מסירה, ובשמות מובהקין קמיירי
- ^ גיטי נשים
- ^ כלומר: אף אלו – גיטי נשים שאתם מכשירין – אימתי הן כשרים? במקום שאין ישראל חותמין: בעיר שאין העובדי כוכבים מניחין את ישראל לחתום; דכיון שאין ישראל חותמין באותה העיר – הכל יודעין שהם עובדי כוכבים ואין סומכין עליהם, ומסר ליה ניהליה בעדים ישראל
- ^ אף על פי שהשמות הללו מובהקין, דעובדי כוכבים הן
- ^ [אינם כשרים אלא] פסולין, דאי מכשרת בהני – אתי לאכשורי בשמות שאין מובהקין
- ^ כי היכי דגזר שמות מובהקין אטו שמות שאין מובהקין
- ^ שאר שטרות
- ^ שאינן ערכאות
- ^ שעשאוהו בלשון פרסי וחתמו פרסיים הדיוטות עליו
- ^ העדים שמסרו בפניהם
- ^ ולא ידעי מאי ניהו, והיכי מסהדי לאחר זמן עלה דמילתא
- ^ שיהא הקלף מתוקן בעפצים בשעת עיבודו, שעושים אותו שחור, ושוב אין אדם עושה בה מחק וחוֹזר וכותב עליו מפני שהוא ניכר; וקלפי פרסיים אינם מעובדים בעפצין, שקורין גל"ש, ואדם יכול למחוק כתבו ומניח חתימת העדים וכותב למעלה ממון הרבה
- ^ כדאמרינן ב'גט פשוט' (בבא בתרא קסא ב) 'וקנינא מן פלוני' אכל מה דכתוב ומפורש לעיל'
- ^ שמוחזר בשיטה אחרונה
- ^ לפי שאין חותמין ישראל; דסהדי דחתימי אשטרא – אינון מפקי לקלא, ולפיכך אין הלוקח נפסד דאמר ליה 'לא הוה ידענא דמשתעבד לך'; ובפרק ב' (לקמן יט,ב) אמרינן דאי חתימי עליה ישראל – טריף ממשעבדי
- ^ ומארץ ישראל בא, דהא לא קאמר ממדינת הים
- ^ ולא ידעינן אי עובדי כוכבים נינהו או ישראל
- ^ לאכשורי בעדי מסירה
- ^ גט ששמות עובדי כוכבים חתומין בו
- ^ אחד שהיו חתומין בו
- ^ בעדי מסירה
- ^ ששמות מובהקין הן ולא אתי למיסמך עלייהו
- ^ ואפילו בלא עדי מסירה, וכל שכן בעדי מסירה, דלא מחזקינן להו אלא בישראל
- ^ ואת אמרת 'לוקוס' ו'לוס' דוקא
- ^ וכי אמר רבי יוחנן – בארץ ישראל, דאין רוב שמותיהן כשמות עובדי כוכבים, הילכך מספקינן דילמא עובדי כוכבים נינהו, ופסולין, ואפילו בעדי מסירה, כרבנן דמתניתין
- ^ גיטין הבאין ממדינת הים ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים
- ^ 'מהו?'
- ^ רבי יוחנן
- ^ דכשירין, דבחזקת ישראל נינהו, 'מפני שרוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים'
- ^ קודם שהגיע ליד האשה והעבד
- ^ ואין השליח יכול לזכות בהן לצרכו, דחוב הוא להן, כדמפרש לקמיה
- ^ יכול לחזור
- ^ וזכה בהן השליח לצרכו
- ^ הילכך כי משחרר ליה – לא מפסיד ליה מזונות, דבלאו הכי נמי: אי בעי – לא זיין ליה, אבל
- ^ הלכך כי מגרש לה – מפסיד לה מזוני
- ^ בגט זה
- ^ אלמא חוב הוא לו
- ^ האי דמיפסל בגיטא מן התרומה
- ^ מפני שהוא קניינו דכהן עד עכשיו, וכי משחרר ליה – לאו קניינו הוא; ובגמרא מפרש מאי קאמר
- ^ דאמרי שהשליח יתפוס השטר לצורך העבד, ואף על גב דבעל קמהדר ביה ואינו עוד שלוחו, ותפיסה בעלמא הוא, בעל כרחו
- ^ אדם מן השוק, שתופס מטלטלי בנכסי ראובן לצורך שמעון שהוא בעל חוב
- ^ לשון שאלה הוא: ונשמע מיניה נמי דאפילו במקום שחב התופס הזה בתפיסתו זאת ללוי, דהוה ליה נמי בעל חוב דראובן, ותופס זה שקדם ותפס לצורך שמעון מפסיד את לוי, ותימא נמי 'קנה'? דהא מתניתין נמי: שליח זה תופס לעבד וחב לבעלים.
- ^ הא שמעינן ממתניתין דקנה
- ^ ואין זה כשאר תופס; אלא בעל עשאו שליח לזכות בו, ואף על פי שהעבד לא ידע – זכין לאדם שלא בפניו
- ^ בעל הבית עשיר
- ^ והיינו מקום שחב לעניים