תוספתא/גיטין/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוספתא · גיטין · א· >>


הלכה א[עריכה]

המביא גט מסוריא כמביא מחוצה לארץ צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם מעבר הירדן כמביא מארץ ישראל ואין צריך [לומר] בפני נכתב ובפני נחתם.

הלכה ב[עריכה]

המביא גט ממדינת הים [ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יכול לקיים בחותמיו כשר ואם לאו פסול הוי אומר לא אמרו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם להחמיר אלא להקל עליו].

הלכה ג[עריכה]

המביא גט ממדה"י ולא נכתב [בפניו] ולא נחתם בפניו ה"ז מחזירו למקומו ועושה לו ב"ד ומקיימו בחותמיו ומביאו [ואומר] שליח ב"ד אני בא"י שליח עושה שליח רשב"ג אומר אין [השליח] עושה שליח בגיטין.

הלכה ד[עריכה]

בראשונה היו אומרים ממדינה למדינה חזרו לומר משכונה לשכונה רשב"ג אומר אף מהגמוניא להגמוניא.

הלכה ה[עריכה]

חומר במדה"י שאין בא"י ובא"י שאין במדינת הים שהמביא גט ממדה"י צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש [עוררין עליו] יתקיים בחותמיו המביא גט מא"י אין יכול לומר בפנ"כ ובפנ"ח אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו.

הלכה ו[עריכה]

כיצד אמרו יתקיים בחותמיו עדים שאמרו כתב ידינו הוא זה [כשר] אבל אין אנו מכירין לא את האיש ולא את האשה כשר אין כתב ידינו זה אבל אחרים מעידין בהם שהוא כתב ידן או שהיה כתב ידן יוצא ממקום אחר כשר.

הלכה ז[עריכה]

ר' מאיר אומר עכו ותחומיה כא"י לגיטין וחכ"א עכו ותחומיה כח"ל לגיטין מעשה באחד מכפר ססי שהביא לפני ר' ישמעאל [גט אשה] אמר לו אף אתה צריך [שתאמר] בפנ"כ ובפנ"ח [ולא נזקק] לעדים לאחר שיצא [אמר לפניו ר' אלעי רבי כפר ססי תחומה של א"י קרובה] לצפורי יותר מעכו אמר לו הואיל ויצא [מעשה] בהיתר יצא.

הלכה ח[עריכה]

[ר' יהודה אומר אע"פ ששני עדים כותים כשר] א"ר יהודה מעשה [והביאו לפני רבן] גמליאל בכפר [עותני] גט אשה והיו עדיו כותים והכשירו.

הלכה ט[עריכה]

כל שטרות העולים בערכאות [של עובדי כוכבים] אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים ר"ע מכשיר בכולן וחכמים פוסלין בגיטי נשים ובשחרורי עבדים אמר ר"א בר' יוסי כך אמר [להם ר"ש בן גמליאל לזקנים] בצידן [לא נחלקו ר"ע וחכמים] על [שטרות] העולים בערכאות של עובדי כוכבים [שאף] ע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים [שהם] כשרים [על מה נחלקו על] שנעשו בהדיוט שר' עקיבה מכשיר [בכולן] וחכמים פוסלין [בגיטי נשים ובשחרורי] עבדים רשב"ג אומר אף [גיטי נשים ושחרורי עבדים] כשרים במקום שאין ישראל חותם.

הלכה י[עריכה]

אמר ר' אלעזר אמרנו לר' מאיר מפני מה [זכין לעבדים שלא בפניו] אמר לנו [אינו אלא] חוב הוא שאם היה עבד כהן [נמצא] פוסלו מן התרומה אמרנו לו [והלא אם רצה] שלא לזונו ושלא לפרנסו הרשות בידו אמר לנו [והלא] עבד כהן שברח [ואשתו של] כהן שמרדה [הרי אלו] אוכלין בתרומה אבל אשה אינה כן אלא [חבין לה מזונות ופוסלין אותה מן התרומה].

הלכה יא[עריכה]

האומר תן מנה לפלוני שאני חייב לו [תן מנה זו לפלוני פקדון שיש לו בידי] הולך מנה [זו] לפלוני פקדון שיש לו בידי [אם רצה לחזור לא יחזור וחייב באחריותו עד שיקבל את שלו הולך מנה זו לפלוני] תן מנה [זו] לפלוני הולך מנה זו לפלוני הולך שטר מתנה [זו] לפלוני תן שטר מתנה לפלוני אם רצה [לחזור יחזור] הלך ומצאו שמת יחזור לנותן אם מת מחזיר ליורשיו התקבל מנה זו לפלוני זכי במתנה זו לפלוני התקבל שטר מתנה זו לפלוני זכי בשטר מתנה זו לפלוני אם רצה לחזור לא יחזור הלך ומצאו שמת [יחזור לנותן לו] ואם לאחר מיתה יחזור [ליורשים שאין זכין למת אחר מיתה] שא מנה [זו] לפלוני טול מנה [זו] לפלוני יהא מנה [זו] לפלוני בידך [ומת אם רצו יורשים לכופו אין יכולין] ואין צריך לומר באומר [זכי] לו ובאומר התקבל לו.