תוספתא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוספתא
תּוֹסֶפְתָּא מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת (בְּאֵרִי)
סדר זרעים סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין סדר קדשים סדר טהרות
*ברכות שבת יבמות בבא קמא זבחים כלים
פאה עירובין כתובות בבא מציעא מנחות אהלות
דמאי *פסחים נדרים בבא בתרא *חולין נגעים
כלאים שקלים נזיר סנהדרין בכורות פרה
*שביעית *יומא סוטה *מכות ערכין טהרות
תרומות *סוכה גיטין שבועות תמורה מקואות
מעשרות *ביצה קידושין עדיות כריתות נידה
מעשר שני *ראש השנה עבודה זרה מעילה מכשירין
חלה תענית (אבות) (תמיד) זבים
ערלה *מגילה *הוריות (מדות) טבול יום
בכורים מועד קטן (קנים) *ידים
*חגיגה עוקצין

משנה | תוספתא | תוספתא מבוארת | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מסכתות קטנות

מהדורות התוספתא המוצגות בויקיטקסט[עריכה]

תוספתא מהדורת "וילנא"[עריכה]

מהדורת "וילנא" של התוספתא היא הגירסה הקלאסית, המופיעה בסוף כרכי-הגמרות של ש"ס וילנא.

תוספתא מנוקדת ומעוצבת[עריכה]

*למסכתות המסומנות בכוכבית (*) יש מהדורה מנוקדת ומעוצבת ע"י הרב דן בארי.

הטקסט בכל המסכתות הללו מבוסס על קבצים שהכין הרב דן בארי. למידע נוסף על הקבצים שהכין הרב דן בארי ועל תנאי השימוש בהם, ראו כאן.

מהדורת "צוקרמנדל" של התוספתא[עריכה]

מהדורת "צוקרמנדל" של התוספתא היא המהדורה המדעית הראשונה של התוספתא, ועד היום היא המהדורה המדעית היחידה שנדפסה על כל הש"ס-תוספתא. היא יצאה לאור בשנת 1877 ונערכה ע"י משה שמואל צוקרמנדל, ונקראת על-שמו.

מהדורתו מבוססת (ברובה) על כתב-יד ארפורט (מהמאה ה-12). כתב-יד זה של התוספתא לא שרד בשלמותו, ולכן מ"ש צוקרמנדל השלים את התוספתא ע"פ כתב-יד וינה (מהמאה ה-14). (ליברמן ‏[1] העיר שההשלמה לסדרי קודשים וטהרות נעשתה לפי דפוס וילנא).

תוספתא מבוארת[עריכה]

ביאור התוספתא הוא המשך לפרויקט ביאור המשנה.

ספר התוספתא הוא אוסף של ברייתות מכמה מקורות, חלקן נוצרו כפירוש על המשנה ובעקבותיה, אבל רובן נוצרו במקביל אליה או לפניה: לעיתים ניתן להבחין כי המשנה מסכמת בקצרה את דברי התוספתא, כלומר היא נוצרה ונוסחה אחריה. מכל מקום ברור שעריכת התוספתא שבידינו היתה בערך דור אחד אחרי תקופתו של רבי עורך המשנה, ואין וודאות בשאלת הזהות של העורכים. יש בה ברייתות מארץ ישראל וגם ממקורות בבליים, אבל כספר ערוך היא כנראה לא היתה מוכרת לעורכי התלמודים - לא הירושלמי ולא הבבלי. ניתן להצביע על ברייתות שלא היו מוכרות לאלה ולאלה.

בבחינה של הנושאים בתוספתא ניכר הקשר שלה למשנה, הן בשמות המסכתות הן בסדר העניינים הפנימי; אבל בבחינה מדויקת יותר מתברר שעורך התוספתא אינו כובל עצמו לחלוטין לסדר המשנה. במקרים רבים הוא מרשה לעצמו להוסיף ולהשמיט, ומסדר את ענייני ההלכות שבחיבורו לפי סדר פנימי משלו. יש בעריכה זו אמנם מעקב אחר סדר המשנה, אבל המעקב הוא רופף ואינו מחייב בפרטיו. במיוחד הדבר ניכר כאשר עורכי המשנה סדרו את דבריהם בסדר מיוחד, שלפי דרכנו בא בדרך כלל לרמז על רעיון או על ערך שרצו להדגיש, עורך התוספתא לא תמיד הלך אחריהם, ופעמים רבות נצמד לסדר שנראה לו הגיוני יותר, והדגיש עניינים וערכים שנראו בעיניו.

כמו במשנה גם כאן ניסיתי לארגן את החומר בחטיבות משמעות, אבל כאן החטיבות ארוכות יותר ואחידות פחות מבמשנה, דבר הנובע מאופי החומר שנלקח, כנראה מכמה מקורות ולא עבר עריכה קפדנית כמו המשנה.

נוסח התוספתא במסכתות שיש בהן נוסח של הרב בארי לקוח ממהדורתו. בשאר המסכתות הוא נוסח צוקרמנדל. בכל הנוסחים השונים הכנסתי הגהות ותיקונים להקלת ההבנה, בדרך כלל על פי ליברמן. לא נצמדתי למקור (כתב יד) מסויים אלא השתדלתי להביא את הנוסח המובן ביותר בכל עניין. כמובן שבחירת הנוסח והחלטה על ההגהות שהוכנסו לגוף הטקסט, כמו גם הפיסוק המודרני שהכנסתי לטקסט - הם עצמם נובעים מהפירוש שהחלטתי עליו.

מסכתות מיוחדות[עריכה]

  • מסכתות אבות, תמיד, מידות וקינים

אין תוספתא למסכתות אלו, אבל ראו אבות דרבי נתן, שהיא מעין תוספתא לאבות (אמנם מאוחרת בהרבה). וראו גם את משנה מסכת יומא פרקים ב'-ג' ואת תוספתא יומא סוף פרק א', הממלאות תפקיד של מעין תוספתא למסכתות תמיד ומידות.

יש המכנים את המסכת בתוספתא "מסכת קרבנות".

בתוספתא מסכת כלים נהוג להבחין בין שלושה חלקים, המכונים בבא קמא (שבעה פרקים), בבא מציעא (אחד עשר פרקים) ובבא בתרא (שבעה פרקים). יש המחלקים גם את המשנה כך (עשרה פרקים בכל חלק).

ראו גם:[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תוספתא
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Category:Tosefta

טקסטים[עריכה]

  • ^ תוספת ראשונים חלק שני עמ' 4