תוספתא
למהדורות תוספתא נוספות: תוספתא מבוארת | תּוֹסֶפְתָּא (בארי) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת | תּוֹסֶפְתָּא (ויקיטקסט) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת
משנה | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מסכתות קטנות
| שפת המקור | עברית |
|---|---|
| סוגה | ספרות חז"ל |
| קריאת היצירה | |
| מהדורות בויקיטקסט |
תוספתא מהדורת "וילנא" תוספתא מנוקדת ומעוצבת |
| ספריא |
 |
| קטלוגים | |
| VIAF |
 183470613 |
| הספרייה הלאומית |
 000616624 |
| לעיון נוסף | |
| ביבליוגרפיה | תוספתא/ביבליוגרפיה |
 ויקיפדיה | תוספתא |
| אנציקלופדיית דעת |
 |
  | |
מהדורות התוספתא המוצגות בויקיטקסט
[עריכה]מהדורת "וילנא" של התוספתא היא הגירסה הקלאסית, המופיעה בסוף כרכי-הגמרות של ש"ס וילנא.
*למסכתות המסומנות בכוכבית (*) יש מהדורה מנוקדת ומעוצבת ע"י הרב דן בארי.
הטקסט בכל המסכתות הללו מבוסס על קבצים שהכין הרב דן בארי. למידע נוסף על הקבצים שהכין הרב דן בארי ועל תנאי השימוש בהם, ראו כאן.
מהדורת "צוקרמנדל" של התוספתא היא המהדורה המדעית הראשונה של התוספתא, ועד היום היא המהדורה המדעית היחידה שנדפסה על כל הש"ס-תוספתא. היא יצאה לאור בשנת 1877 ונערכה ע"י משה שמואל צוקרמנדל, ונקראת על-שמו.
מהדורתו מבוססת (ברובה) על כתב-יד ארפורט (מהמאה ה-12). כתב-יד זה של התוספתא לא שרד בשלמותו, ולכן מ"ש צוקרמנדל השלים את התוספתא ע"פ כתב-יד וינה (מהמאה ה-14). (ליברמן [1] העיר שההשלמה לסדרי קודשים וטהרות נעשתה לפי דפוס וילנא).
ביאור התוספתא הוא המשך לפרויקט ביאור המשנה.
ספר התוספתא הוא אוסף של ברייתות מכמה מקורות, חלקן נוצרו כפירוש על המשנה ובעקבותיה, אבל רובן נוצרו במקביל אליה או לפניה: לעיתים ניתן להבחין כי המשנה מסכמת בקצרה את דברי התוספתא, כלומר היא נוצרה ונוסחה אחריה. מכל מקום ברור שעריכת התוספתא שבידינו היתה בערך דור אחד אחרי תקופתו של רבי עורך המשנה, ואין וודאות בשאלת הזהות של העורכים. יש בה ברייתות מארץ ישראל וגם ממקורות בבליים, אבל כספר ערוך היא כנראה לא היתה מוכרת לעורכי התלמודים - לא הירושלמי ולא הבבלי. ניתן להצביע על ברייתות שלא היו מוכרות לאלה ולאלה.
בבחינה של הנושאים בתוספתא ניכר הקשר שלה למשנה, הן בשמות המסכתות הן בסדר העניינים הפנימי; אבל בבחינה מדויקת יותר מתברר שעורך התוספתא אינו כובל עצמו לחלוטין לסדר המשנה. במקרים רבים הוא מרשה לעצמו להוסיף ולהשמיט, ומסדר את ענייני ההלכות שבחיבורו לפי סדר פנימי משלו. יש בעריכה זו אמנם מעקב אחר סדר המשנה, אבל המעקב הוא רופף ואינו מחייב בפרטיו. במיוחד הדבר ניכר כאשר עורכי המשנה סדרו את דבריהם בסדר מיוחד, שלפי דרכנו בא בדרך כלל לרמז על רעיון או על ערך שרצו להדגיש, עורך התוספתא לא תמיד הלך אחריהם, ופעמים רבות נצמד לסדר שנראה לו הגיוני יותר, והדגיש עניינים וערכים שנראו בעיניו.
כמו במשנה גם כאן ניסיתי לארגן את החומר בחטיבות משמעות, אבל כאן החטיבות ארוכות יותר ואחידות פחות מבמשנה, דבר הנובע מאופי החומר שנלקח, כנראה מכמה מקורות ולא עבר עריכה קפדנית כמו המשנה.
נוסח התוספתא במסכתות שיש בהן נוסח של הרב בארי לקוח ממהדורתו. בשאר המסכתות הוא נוסח צוקרמנדל. בכל הנוסחים השונים הכנסתי הגהות ותיקונים להקלת ההבנה, בדרך כלל על פי ליברמן. לא נצמדתי למקור (כתב יד) מסויים אלא השתדלתי להביא את הנוסח המובן ביותר בכל עניין. כמובן שבחירת הנוסח והחלטה על ההגהות שהוכנסו לגוף הטקסט, כמו גם הפיסוק המודרני שהכנסתי לטקסט - הם עצמם נובעים מהפירוש שהחלטתי עליו.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מסכתות מיוחדות
[עריכה]- מסכתות אבות, תמיד, מידות וקינים
אין תוספתא למסכתות אלו, אבל ראו אבות דרבי נתן, שהיא מעין תוספתא לאבות (אמנם מאוחרת בהרבה). וראו גם את משנה מסכת יומא פרקים ב'-ג' ואת תוספתא יומא, סוף פרק א, הממלאות תפקיד של מעין תוספתא למסכתות תמיד ומידות.
יש המכנים את המסכת בתוספתא "מסכת קרבנות".מי? על סמך איזה מכתבי היד?
בתוספתא מסכת כלים נהוג להבחין בין שלושה חלקים, המכונים בבא קמא (שבעה פרקים), בבא מציעא (אחד עשר פרקים) ובבא בתרא (שבעה פרקים). יש המחלקים גם את המשנה כך (עשרה פרקים בכל חלק).
ראו גם:
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]
טקסטים
[עריכה]- קישורים למהדורות התוספתא ברשת ב-"ספריה הוירטואלית" של מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, בעריכת הרב ברוך כהנא.
- מאגר התוספתא על פי כתבי יד, בחסות אוניברסיטת בר-אילן.
- "שישה סדרי תוספתא" עם חיפוש באתר מכון ממרא (לפי מהדורת וילנא בכתיב רגיל ובלי פיסוק);
- טקסט התוספתא באתר סנונית הוא העתק של מהדורת "מכון ממרא".
- ^ תוספת ראשונים חלק שני עמ' 4