תוספתא/חגיגה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסכת חגיגה: משנה · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


לקריאה נוחה מהדורת וילנא מהדורת בארי מהדורת צוקרמנדל


<< | סדר מועד · מסכת חגיגה | >>

פרקי מסכת חגיגה: א ב ג

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֲגִיגָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת ע"י הָרַב דָּן בְּאֵרִי[עריכה]

על פי כ"י וינה, עם תיקונים על פי פירושו של ר"ש שאול ליברמן. מנוקד ע"י דן בארי מתוך השוואה עם כ"י קאופמן ופרמה א.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק רִאשׁוֹן[עריכה]

הלכה א
הַטָּמֵא פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים יב,ה-ו)
"וּבָאתָ שָּׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה",
בָּרָאוּי לִכָּנֵס לָעֲזָרָה.
יָצָא טָמֵא, שֶׁאֵין רָאוּי לִכָּנֵס לָעֲזָרָה.
יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַי אָמַר מִשֵּׁם רַבִּי יְהוּדָה: <רחביי!>
אַף הַסּוֹמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר:
"יראה", פְּרָט לַסּוֹמֵא.
הֵשִׁיב רַבִּי עַל דִּבְרֵי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַי <רחביי!>
הִכְרִיעוּ חֲכָמִים לְסַיֵּעַ. <שיש אם למסורת>
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. (שְׁמוּאֵל א א,כב)
"וְחַנָּה לֹא עָלָתָה, כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ:
עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר, וַהֲבִאֹתִיו, וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי יי".

הלכה ב

קָטָן יוֹצֵא בְּעֵרוּב אִמּוֹ,
וְחַיָּב בַּסֻּכָּה,
וּמְעָרְבִין עָלָיו מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת בְּעֵרוּבֵי תְּחוּמִין.
יוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ, חַיָּב בְּלוּלָב.
יוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף, חַיָּב בְּצִיצִית.
יוֹדֵעַ לְדַבֵּר,
אָבִיו מְלַמְּדוֹ "שְׁמַע", וְ"תוֹרָה" וּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ,
וְאִם לָאו, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם.
יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלָּיו, אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְפִלִּין.
יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר אֶת גּוּפוֹ, (//תוספתא טהרות ג,י)
אוֹכְלִין עַל גַּב גּוּפוֹ טְהָרוֹת;
לִשְׁמֹר אֶת יָדָיו,
אוֹכְלִין עַל גַּב יָדָיו טְהָרוֹת.
כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ?
מַטְבִּילִין אוֹתוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ חֻלִּין לְשֵׁם תְּרוּמָה.
יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר אֶת גּוּפוֹ, אוֹכְלִין עַל גַּב גּוּפוֹ טְהָרוֹת;
לִשְׁמֹר אֶת יָדָיו, אוֹכְלִין עַל גַּב יָדָיו טְהָרוֹת.
יוֹדֵעַ לִפְרֹשׂ חֵקוֹ, <כנף בגדו, לקבל תרומה>
חוֹלְקִין לוֹ עַל הַגֹּרֶן.
יֵשׁ בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, <אם נגע בטומאה>
סְפֵקוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא,
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר.
יוֹדֵעַ לִשְׁחֹט, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
יָכוֹל לוֹכַל כַּזַּיִת דָּגָן,
פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת;
כַּזַּיִת צְלִי, שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לְעוֹלָם אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח,
אֶלָּא אִם יוֹדֵעַ הֶפְרֵשׁ אֲכִילָה.
אֵי זוֹ הִיא הֶפְרֵשׁ אֲכִילָה?
כָּל שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ בֵּיצָה וְנוֹטְלָהּ, אֶבֶן וְזוֹרְקָהּ.

הלכה ג

תִּינֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת,
חַיֶּבֶת בְּכָל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה,
אוֹ חוֹלֶצֶת, אוֹ מִתְיַבֶּמֶת.
וְכֵן תִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת,
חַיָּב בְּכָל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה,
רָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
נִתְמַלָּא זְקָנוֹ,
רָאוּי לֵעָשׁוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר,
לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְלִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
וְאֵין חוֹלֵק בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ,
עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר:
אוֹמֵר אֲנִי,
עַד שֶׁיְּהֵא בֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (עֶזְרָא ג,ח)
"וַיַּעֲמִידוּ אֶת הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה,
לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יי."

הלכה ד
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְרֻבָּה מִדַּת הָרְאִיָּה מִמִּדַּת חֲגִיגָה:
רְאִיָּה, כֻּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֲגִיגָה.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְרֻבָּה מִדַּת חֲגִיגָה מִמִּדַּת רְאִיָּה:
חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת לִפְנֵי דִבּוּר וּלְאַחַר דִּבּוּר, <דיבור: מתן תורה>
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּרְאִיָּה.

שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת בָּרֶגֶל. אֵלּוּ הֵן:
רְאִיָּה, חֲגִיגָה וְשִׂמְחָה.
יֵשׁ בָּרְאִיָּה מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן:
רְאָיָה כֻּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ,
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁתֵּיהֶן.
חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת לִפְנֵי דִבּוּר וּלְאַחַר דִּבּוּר,
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁתֵּיהֶן.
שִׂמְחָה נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים, וְנוֹהֶגֶת כָּל שִׁבְעָה,
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁתֵּיהֶן.
אֵי זוֹ הִיא רְאִיָּה?
אֵלּוּ עוֹלוֹת הַבָּאוֹת לָרְאִיָּה.
אֵי זוֹ הִיא חֲגִיגָה?
אֵלּוּ שְׁלָמִים הַבָּאִין לַחֲגִיגָה.
אִם יֵשׁ לוֹ לְהָבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ,
הֲרֵי זֶה מֵבִיא,
וְאִם לָאו, מִשְׁתַּתֵּף הוּא עִם אֲחֵרִים,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחֹת מִכַּשִּׁעוּר.
זֶה וָזֶה קְרוּיִין חֲגִיגָה.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר:
לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל
עַל עוֹלוֹת הַבָּאוֹת לְעוֹלָם,
שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין,
וְעַל שְׁלָמִים הַבָּאִין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה,
שֶׁאִם רוֹצֶה לִסְמֹךְ מִן הַמַּעֲשֵׁר, סוֹמֵךְ.
וְעַל מַה נֶּחְלָקוּ?
עַל חֲגִיגַת יוֹם טוֹב עַצְמָהּ,
שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
יָבִיא הַכֹּל מִן הַחֻלִּין.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
יָבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחֻלִּין,
וְאִם רָצָה לִסְמֹךְ מִן הַמַּעֲשֵׁר, סוֹמֵךְ.
וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה,
יָבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחֻלִּין.

הלכה ה
יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן
בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה,
כֹּהֲנִים,
בַּחַטָּאת וְאָשָׁם בַּבְּכוֹר בֶּחָזֶה וּבַשּׁוֹק,
אֲבָל לֹא בָעוֹפוֹת וְלֹא בַמְּנָחוֹת.
נָזִיר יוֹצֵא בְאֵילוֹ, בֵּין שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁלַּאֲחֵרִים,
וּבִלְבַד שֶׁיֹּאכַל מִן הַזֶּבַח כָּל שִׁבְעָה.

הלכה ו
אֵין מְבִיאִין תּוֹדָה בְּחַג הַמַּצּוֹת,
מִפְּנֵי חָמֵץ שֶׁבָּהּ,
וְלֹא בָעֲצֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב.
אֲבָל מְבִיאִין תּוֹדָה בְחַג הַסֻּכּוֹת,
וְיוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵין מְבִיאִין תּוֹדָה בְחַג הַסֻּכּוֹת,
שֶׁכָּל שֶׁבָּא בְחַג הַמַּצּוֹת,
בָּא בְחַג הַשְּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת.
תּוֹדָה, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְחַג הַמַּצּוֹת,
אֵינָהּ בָּאָה לֹא בְחַג הַשְּׁבוּעוֹת וְלֹא בְחַג הַסֻּכּוֹת.
רַבִּי לְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
תּוֹדָה בָּאָה בְחַג הַסֻּכּוֹת,
וְיוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ מִשֵּׁם שִׂמְחָה,
וְאֵין יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָה מִשֵּׁם חֲגִיגָה.

הלכה ז
עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חַג,
אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ,
וְעַל זֶה נֶאֱמַר: (קֹהֶלֶת א,טו)
"מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן,
וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת."
וְאוֹמֵר: (תְּהִלִּים לז,כא)
"לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן."
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר:
גָּנַב אָדָם, יָכוֹל שֶׁיַּחְזִיר גְּנֵבוֹ,
גָּזַל, יָכוֹל שֶׁיַּחְזִיר גְּזֵלוֹ.
בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וּפְסָלָהּ מִתַּחַת יְדֵי בַעְלָהּ,
נִטְרַד וְהָלַךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם,
וְעַל זֶה נֶאֱמַר:
"מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן".

הלכה ח
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר:
אֵין אוֹמֵר:
"בַּקְּרוּ גָמָל זֶה, שֶׁמָּא יֵשׁ בּוֹ מוּם!"
"בַּקְּרוּ חֲזִיר זֶה, שֶׁמָּא יֵשׁ בּוֹ מוּם!"
אֵין מְבַקְּרִין אֶלָּא תְּמִימִים,
וְאֵי זֶה זֶה?
זֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַתּוֹרָה.
וְעַל זֶה נֶאֱמַר: (קֹהֶלֶת א,טו)
"מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן".
וְאוֹמֵר: (תְּהִלִּים לז,כא)
"לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם".
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עָלָיו הוּא אוֹמֵר: (מִשְׁלֵי כז,ח)
"כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ."
וְאוֹמֵר: (יִרְמְיָה ב,ה)
"מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל,
כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ."

הלכה ט

הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִין בְּאָוֵיר,
וְאֵין לָהֶם עַל מִי שֶׁיִּסָּמֵכוּ,
אֲבָל חָכָם מַתִּיר לְפִי חָכְמָתוֹ.
הִלְכוֹת שַׁבָּת, חֲגִיגוֹת וּמְעִילוֹת,
כַּהֲרָרִין תְּלוּיִין בִּסְעָרָה:
מִקְרָא מוּעָט,
וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת אֵין לָהֶן עַל מִי שֶׁיִּסָּמֵכוּ.
מִכָּן הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
צַבְתָּא, בְּצַבְתָּא מִתְעַבְדָא, <הצבת, בצבת נעשית. צבת נפחים, thermastrís >
צַבְתָּא קַדְמָיְתָא, מַה הֲוַת? <הצבת הראשונה, מה היתה?>
הָא לָיִי בִּרְיָה הֲוַת? <הלא היא בריאה היתה?>
הַדִּינִין, הָעֲבוֹדוֹת, וְהַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת, וְהָעֲרָיוֹת,
מוּסָף עֲלֵיהֶן הָעֲרָכִין וְהַחֲרָמִין וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת,
מִקְרָא מְרֻבֶּה, מִדְרָשׁ וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת,
יֵשׁ לָהֶן עַל מִי שֶׁיִּסָּמֵכוּ.
אַבָּא יוֹסֵה בֶן חָנָן אוֹמֵר:
אֵלּוּ שְׁמוֹנֶה מִקְצוֹעֵי תוֹרָה, גּוּפִי הֲלָכוֹת.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק שֵׁנִי[עריכה]

הלכה א

אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה,
אֲבָל דּוֹרְשִׁין בִּשְׁנַיִם,
וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם,
אֲבָל דּוֹרְשִׁין בַּיָּחִיד,
וְלֹא בַמֶּרְכָּבָה בַיָּחִיד,
אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ.

מַעֲשֶׂה בְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁהָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר,
וְהָיָה רַבִּי לְעָזָר בֶּן עָרָךְ מְחַמֵּר אַחֲרָיו.
אָמַר לוֹ:
"רַבִּי! שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה!"
אָמַר לוֹ:
"לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ מִתְּחִלָּה,
שֶׁאֵין שׁוֹנִין בַּמֶּרְכָּבָה בַּיָּחִיד,
אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ?"
אָמַר לוֹ:
"מֵעַתָּה, אַרְצֶה לְפָנֶיךָ!"
אָמַר לוֹ:
"אֱמֹר!"
פָּתַח רַבִּי לְעָזָר בֶּן עָרָךְ וְדָרַשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.
יָרַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי מִן הַחֲמוֹר וְנִתְעַטַּף בְּטַלֵּיתוֹ,
וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן תַּחַת הַזַּיִת,
וְהִרְצָה לְפָנָיו.
עָמַד וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר:
"בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אֲשֶׁר נָתַן בֶּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ,
שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלִדְרֹשׁ בִּכְבוֹד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם!
יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם,
נָאֶה מְקַיֵּם וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ.
לְעָזָר בֶּן עָרָךְ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם!
אַשְׁרֵיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ,
שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן עָרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ,
שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלִדְרֹשׁ לִכְבוֹד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם!"

הלכה ב
רַבִּי יוֹסֵה בֶן יְהוּדָה אוֹמֵר:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִרְצָה לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי.
רַבִּי עֲקִיבָה הִרְצָה לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַאי הִרְצָה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָה.

הלכה ג

אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס:
בֶּן עַזַּי, וּבֶן זוֹמָא, אַחֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָה.
אֶחָד הַצִּיץ וָמֵת,
אֶחָד הַצִּיץ וְנִפְגַּע,
אֶחָד הַצִּיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת,
וְאֶחָד עָלָה בְשָׁלוֹם וְיָרַד בְּשָׁלוֹם.
בֶּן עַזַּי הַצִּיץ וָמֵת.
עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (תְּהִלִּים קטז,טו)
"יָקָר בְּעֵינֵי יי, הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו."
בֶּן זוֹמָא הַצִּיץ וְנִפְגַּע.
עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (מִשְׁלֵי כה,טו)
"דְּבַשׁ מָצָאתָ, אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ."
אֱלִישָׁע הַצִּיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת.
עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (קֹהֶלֶת ה,ה)
"אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ,
וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ, כִּי שְׁגָגָה הִיא,
לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ,
וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ."

הלכה ד
רַבִּי עֲקִיבָה עָלָה בְשָׁלוֹם וְיָרַד בְּשָׁלוֹם.
עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (שִׁיר הַשִּׁירִים א,ד)
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ, נָּרוּצָה,
הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו".

הלכה ה

מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְפַרְדֵּס שֶׁלַּמֶּלֶךְ וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו. <מגדל שמירה>
מָה עָלָיו עַל אָדָם?
לְהָצִיץ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִין אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ.
וְעוֹד מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְאִסְטְרָטָא הָעוֹבֶרֶת בֵּין שְׁנֵי דְּרָכִים, <strata via: דרך סלולה באבנים>
אֶחָד שֶׁלָּאוּר וְאֶחָד שֶׁלַּשֶּׁלֶג.
הִטָּה לְכָן, נִכְוֶה בָאוּר,
הִטָּה לְכָן, נִכְוֶה בַשֶּׁלֶג.
מָה עָלָיו עַל אָדָם?
לְהַלֵּךְ בָּאֶמְצַע,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא נוֹטֶה לֹא לְכָן וְלֹא לְכָן.

הלכה ו
מַעֲשֶׂה בְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,
שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאִסְטְרָטָא, <strata via: דרך סלולה באבנים>
וְהָיָה בֶן זוֹמָא בָּא כְּנֶגְדּוֹ.
הִגִּיעַ אֶצְלוֹ, וְלֹא נָתַן לוֹ שָׁלוֹם.
אָמַר לוֹ:
"מֵאַיִן לְאַיִן, בֶּן זוֹמָא?"
אָמַר לוֹ:
"צוֹפֶה הָיִיתִי בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,
וְאֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֲפִלּוּ טֶפַח,
שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּרֵאשִׁית א,ב)
"וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם."
וְאוֹמֵר: (דְּבָרִים לב,יא)
"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף".
מַה נֶּשֶׁר זֶה טָס עַל קִנּוֹ, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ,
כָּךְ אֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֲפִלּוּ טֶפַח."
אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְתַלְמִידָיו:
"כְּבַר בֶּן זוֹמָא מִבַּחוּץ."
לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנִּסְתַּלַּק בֶּן זוֹמָא.

הלכה ז
כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים,
רָאתוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָא לָעוֹלָם: <רתוי=ראוי>
מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר.
יָכוֹל קֹדֶם למַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית?
תִּלְמֹד לוֹמַר: (דְּבָרִים ד,לב)
"לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ",
יָכוֹל עַד שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ סִדְרֵי תְקוּפוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר: (דְּבָרִים ד,לב)
"וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם".
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר:
"לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ"?
מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ, אַתָּה דּוֹרֵשׁ,
וְאֵי אַתָּה דּוֹרֵשׁ מַה לְּמַעְלָה וּמָה לְּמַטָּה,
מַה הָיָה וּמָה עָתִיד לִהְיוֹת.

הלכה ח
מִימֵיהֶן לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל הַסְּמִיכָה.
חֲמִשָּׁה זוּגוֹת הֵן:
שְׁלֹשָׁה מִזּוּגוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ,
וּשְׁנַיִם מִזּוּגוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאָמְרוּ לִסְמֹךְ הָיוּ נְשִׂיאִים,
וּשְׁנַיִם אֲבוֹת בֵּית דִּין.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח נָשִׂיא,
יְהוּדָה בֶן טָבַי אָב בֵּית דִּין.

הלכה ט
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
כַּתְּחִלָּה, לֹא הָיְתָה מַחְלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל,
אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד הָיָה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית,
וּשְׁאָר בָּתֵּי דִינִין שֶׁלְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה
הָיוּ בַעֲיָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
שְׁנֵי בָתֵּי דִינִין שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם,
אֶחָד בְּהַר הַבַּיִת וְאֶחָד בַּחַיִל.
נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן,
הוֹלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ;
אֵין בֵּית דִּין בְּעִירוֹ,
הוֹלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין הַסָּמוּךְ לְעִירוֹ.
אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶן, וְאִם לָאו,
הוּא וּמֻפְלָא שֶׁבָּהֶן בָּאִין לְבֵית דִּין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת.
אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶן, וְאִם לָאו,
הוּא וּמֻפְלָא שֶׁבָּהֶן בָּאִין לְבֵית דִּין שֶׁבַּחַיִל.
אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶן, וְאִם לָאו,
אֵלּוּ וְאֵלּוּ בָּאִין לְבֵית דִּין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד,
אֵין פָּחוּת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לָצֵאת,
רוֹאֶה, אִם יֵשׁ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, יוֹצֵא,
וְאִם לָאו, אֵין יוֹצֵא עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
הָיוּ יוֹשְׁבִין מִתָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר,
עַד תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם,
וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים,
בָּאִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּהַר הַבַּיִת.
נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה,
אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶם,
וְאִם לָאו, עוֹמְדִין בְּמִנְיָן.
אִם רַבּוּ הַמְטַמְּאִין, טִמְּאוּ;
רַבּוּ הַמְטַהֲרִין טִהֲרוּ.
מִשָּׁם הֲלָכָה יוֹצָא וְרוֹוַחַת בְּיִשְׂרָאֵל.

מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָן,
הִרְבּוּ מַחְלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְנֶעֱשׂוּ שְׁתֵּי תוֹרוֹת.
וּמִשָּׁם הָיוּ יוֹשְׁבִין וּבוֹדְקִין
כָּל מִי שֶׁהוּא חָכָם וְעָנָו וְשָׁפוּי,
וִירֵא חֵטְא וּפֶרֶק טוֹב, <פרק: בגרות, אופי>
וְרוּחַ הַבִּרְיוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ,
עוֹשִׂין אוֹתוֹ דַּיָּן בְּעִירוֹ.
מִשֶּׁנֶּעֱשָׂה דַּיָּן בְּעִירוֹ,
מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְּהַר הַבַּיִת,
וּמִשָּׁם מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַחַיִל,
וּמִשָּׁם מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

וְשָׁם יוֹשְׁבִין וּבוֹדְקִין יֹחָסֵי כְהֻנָּה, יֹחָסֵי לְוִיָּה.
כֹּהֵן שֶׁנִּמְצָא בוֹ פְסוּל,
לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִין וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִין,
יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ,
וְשֶׁלּא נִמְצָא בוֹ פְסוּל,
לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים,
נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.
וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂין,
שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן.
וּמֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִשֶּׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּשְׁמָר שֶׁלּוֹ.
אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֶחָד כֹּהֵן הֶדְיוֹט
שֶׁעָבְדוּ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלָּהֶן,
עֲבוֹדָתָן כְּשֵׁרָה.

הלכה י
אֵי זוֹ הִיא סְמִיכָה שֶׁנֶּחְלְקוּ עָלֶיהָ?
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אֵין סוֹמְכִין בְּיוֹם טוֹב,
וּשְׁלָמִים,
הַחוֹגֵג בָּהֶן סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת, וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶן.
אָמְרוּ בֵית הִלֵּל:
וּמָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵי אַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַהֶדְיוֹט,
אַתְּ מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַגָּבוֹהַּ,
שָׁעָה שֶׁאַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַהֶדְיוֹט,
אֵי אַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַגָּבוֹהַּ!
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּי:
נְדָרִים וּנְדָבוֹת יוֹכִיחוּ!
שֶׁאַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַהֶדְיוֹט,
וְאֵין אַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַגָּבוֹהַּ.
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל:
לֹא! אִם אֲמַרְתֶּם בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת,
שֶׁאֵין זְמַנָּן קָבוּעַ,
תֹּאמְרוּ בַּחֲגִיגָה שֶׁזְּמַנָּהּ קָבוּעַ!
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי:
אַף חֲגִיגָה, פְּעָמִים שֶׁאֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ, <עולת ראיה>
שְׁמִי שֶׁלֹּא חַג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג,
חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג!
אַבָּא שָׁאוּל הָיָה אוֹמְרָהּ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת מִשֵּׁם בֵּית הִלֵּל:
וּמָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁכִּירָתָךְ סְתוּמָה כִּירַת רַבָּךְ פְּתוּחָה,
שָׁעָה שֶׁכִּירָתָךְ פְּתוּחָה, לֹא תְהֵא כִּירַת רַבָּךְ פְּתוּחָה?
דָּבָר אַחֵר:
שֶׁלֹּא יְהֵא שֻׁלְחָנָךְ מָלֵא, וְשֻׁלְחָן רַבָּךְ רֵיקָן.

הלכה יא
מַעֲשֶׂה בְהִלֵּל הַזָּקֵן,
שֶׁסָּמַךְ עַל הָעוֹלָה בָּעֲזָרָה,
וְחָבְרוּ עָלָיו תַּלְמִידֵי שַׁמַּי.
אָמַר לָהֶם:
"בֹּאוּ וּרְאוּ שֶׁהִיא נְקֵבָה,
וְצָרִיךְ אֲנִי לַעֲשׂוֹתָהּ זִבְחֵי שְׁלָמִים." <שלמי חגיגה>
הִפְלִיגָן בִּדְבָרִים, וְהָלְכוּ לָהֶן.
מִיָּד גָּבְרָה יָדָן שֶׁלְּבֵית שַׁמַּי,
וּבִקְשׁוּ לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן.
וְהָיָה שָׁם בָּבָא בֶּן בּוֹטָא,
שֶׁהוּא מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי,
וְיוֹדֵעַ שֶׁהֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל בְּכָל מָקוֹם.
הָלַךְ וְהֵבִיא אֶת כָּל צֹאן קֵדָר,
וְהֶעֱמִידָן בָּעֲזָרָה וְאָמַר:
"כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים,
יָבֹא וְיִטֹּל וְיִסְמֹךְ!"
בָּאוּ וְנָטְלוּ אֶת הַבְּהֵמָה,
וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וְסָמְכוּ עֲלֵיהֶן.
בּוֹ בַיּוֹם נִקְבְּעָה הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל,
וְלֹא עִרְעֵר אָדָם בְּדָבָר

הלכה יב
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי בֵית הִלֵּל,
שֶׁסָּמַךְ עַל הָעוֹלָה.
מְצָאוֹ תַּלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי שַׁמַּי, אָמַר לוֹ:
"מַה זֶּה סְמִיכָה?"
אָמַר לוֹ:
"מַה זֶּה שְׁתִיקָה?"
שִׁתְּקוֹ בִנְזִיפָה.

הלכה יג
עֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי, אוֹ בַחֲמִישִׁי,
אוֹ בְאֶחָד מִכָּל יְמֵי הַשַּׁבָּת,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
יוֹם טְבוֹחַ בְּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ.
וּמַעֲשֶׂה שֶׁמֵּת אַלֶכְּסָא בְלוֹד,
וּבָאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְהַסְפִּידוֹ.
אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן:
"צְאוּ! אֵין מַסְפִּידִין בְּיוֹם טוֹב."

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי[עריכה]

הלכה א
אֵי זוֹ הִיא חֲזָקָה?
כָּל שֶׁעָקַר רַגְלָיו מִן הַמַּיִם.
עוֹדֵהוּ רַגְלָיו בַּמַּיִם,
טָבַל לַקַּל שֶׁבָּהֶן וְהֻחְזַק לֶחָמוּר שֶׁבָּהֶן,
מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.

הלכה ב
הַטּוֹבֵל עַל מְנָת לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה לְטַהֲרָה,
הֲרֵי זֶה טָהוֹר.
בְּכֻלָּן, הַטּוֹבֵל אִם נִתְכַּוַּן, טָהוֹר,
וְאִם לָאו, טָמֵא.
אֲבָל הַמַּטְבִּיל אֶת יָדָיו,
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, יָדָיו טְהוֹרוֹת.

הלכה ג
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹכֵל עַל טַהֲרַת חֻלִּין כָּל יָמָיו,
וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ.
אָנְקְלוֹס הַגֵּר הָיָה אוֹכֵל עַל טַהֲרַת הַקֹּדֶשׁ כָּל יָמָיו,
וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לְחַטָּאת.

הלכה ד
חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ מִבַּתְּרוּמָה,
שֶׁמַּטְבִּילִין כֵּלִים בְּתוֹךְ כֵּלִים,
כּוֹסוֹת בְּתוֹךְ כּוֹסוֹת,
תַּמְחוּיִין בְּתוֹךְ תַּמְחוּיִין בַּתְּרוּמָה,
אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.
בַּקֹּדֶשׁ,
נוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל אוֹ לְתוֹךְ גֻּרְגַתְנִי gurgathón: סל נצרים וּמַטְבִּיל.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.

הלכה ה
אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ וּבֵית הַצְּבִיעָה,
בַּתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
זֶה לָשׁוֹן כָּפוּל,
כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ
יֵשׁ לוֹ בֵית הַצְּבִיעָה;
כָּל שֶׁאֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
אֵין לוֹ בֵית הַצְּבִיעָה.

הלכה ו
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס,
נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא אֶת הַקֹּדֶשׁ.
כֵּיצַד?
הָיוּ סַנְדַּלָּיו טְמֵאִין,
וְנוֹשֵׂא חָבִית שֶׁלִּתְרוּמָה עַל כְּתֵפוֹ,
וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן בַּקֹּדֶשׁ.
בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְרוּמָה מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ.
וְלֹא כְמִדַּת הַקֹּדֶשׁ מִדַּת הַתְּרוּמָה,
שֶׁבַּקֹּדֶשׁ מַתִּיר וּמַטְבִּיל וּמְנַגֵּב,
וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר,
וּבִתְרוּמָה, קוֹשֵׁר וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל.
אֶחָד קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ וְאֶחָד קָדְשֵׁי הַגְּבוּל בְּכָךְ.

הלכה ז
כֵּלִים הַנִּגְמָרִין בְּטַהֲרָה, אֲפִלּוּ בָּעֲזָרָה,
צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה.
כֵּיצַד?
סֹלֶת שֶׁנְּתָנָהּ בַּבֵּיסָּא,bêssa: בזך; כלי שתייה {{{2}}}
וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָהּ,
פָּסַל אֶת כֻּלָּהּ;
בִּתְרוּמָה, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעָהּ.
הַקַּרְקַע אֵינוֹ מְצָרֵף
לֹא אֶת הַקֹּדֶשׁ וְלֹא אֶת הַתְּרוּמָה;
הַכֶּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ,
אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה.

הלכה ח
הָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל,
וְהַשְּׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה.

הלכה ט
וּבִתְרוּמָה, אִם נִטְמֵאת אַחַת מִיָּדָיו,
חֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה,
וּבַקֹּדֶשׁ, מַטְבִּיל אֶת שְׁתֵּיהֶן.
אֵין מַטְבִּיל אֶת הַטְּהוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
וְאֶת הַטְּמֵאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
אֶלָּא מַטְבִּיל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת.

הלכה י
הַטּוֹבֵל אֶת אַחַת מֵהֶן וְעָשָׂה טְהָרוֹת,
כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁנֶּעֱשׂוּ בְטַהֲרָה,
עַד שֶׁלֹּא יַטְבִּיל שְׁנִיָּה, טְמֵאוֹת.
הַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבֶרְתָּהּ לַקֹּדֶשׁ לְטַמֵּא בַקֹּדֶשׁ.
דִּבְרֵי רַבִּי.
רַבִּי יוֹסֵה בֵרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לִפְסֹל בַּקֹּדֶשׁ.

הלכה יא
אוֹכְלִין אֳכָלִין נְגוּבִין בְּיָדַיִם סוֹאֲבוֹת
בִּתְרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.

הלכה יב
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס:
וְכִי יֵשׁ נְגוּבִין בַּקֹּדֶשׁ?
אֶלָּא תּוֹחֵב אֶת הַחֲרָרָה בַּכּוֹשׁ קנה, מקל אוֹ בְקֵיסָם,
וְאוֹכֵל עִמָּהּ זַיִת אוֹ בָצָל,
בִּתְרוּמָה, אֲבָל לֹא בַקֹּדֶשׁ.

הלכה יג
חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ וּבִתְרוּמָה מִבַּחַטָּאת,
שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת,
וְאֵין הַכֹּל נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַקֹּדֶשׁ וְלֹא עַל הַתְּרוּמָה.

הלכה יד
חֹמֶר בַּחַטָּאת,
שֶׁהַטָּהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְלַתְּרוּמָה טָמֵא לַחַטָּאת.

הלכה טו
יֵשׁ מִנְיָן לַקֹּדֶשׁ וְלַתְּרוּמָה וְאֵין מִנְיָן לַחַטָּאת.
אוֹנֵן אָסוּר בַּמַּעֲשֵׂר,
וּמֻתָּר בַּתְּרוּמָה וּבַפָּרָה.

הלכה טז
טְבוּל יוֹם אָסוּר בִּתְרוּמָה,
וּמֻתָּר בַּמַּעֲשֵׂר וּבַפָּרָה.

הלכה יז
מְחֻסַּר כַּפָּרָה אָסוּר בַּפָּרָה,
וּמֻתָּר בַּמַּעֲשֵׂר וּבַתְּרוּמָה.

הלכה יח
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
מְנַיִן לָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא פָסוּל?
וְדִין הוּא:
וּמַה מְּחֻסַּר כִּפּוּרִים, שֶׁאֵין פּוֹסֵל בִּתְרוּמָה,
פּוֹסֵל בַּקֹּדֶשׁ,
שְׁלִישִׁי, שֶׁפּוֹסֵל בִּתְרוּמָה,
אֵינוֹ דִּין שֶׁפּוֹסֵל?
לָמַדְנוּ לַשְּׁלִישִׁי מִן הַכָּתוּב,
וְלָרְבִיעִי מִקַּל וָחֹמֶר.

הלכה יט
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה:
מִפְּנֵי מָה הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת וְעַל הַקֹּדֶשׁ,
וְאֵין הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַתְּרוּמָה?
שֶׁלֹּא יְהֵא כָל אֶחָד אוֹמֵר:
"הֲרֵינִי בוֹנֶה מִזְבֵּחַ לְעַצְמִי",
"הֲרֵינִי שׂוֹרֵף פָּרָה לְעַצְמִי",
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר יח ז)
"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ,
תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ",
אוֹ "לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ",
יָכוֹל אַף לִתְרוּמָה וְלִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה?
תִּלְמֹד לוֹמַר "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת".
מָה "מִבֵּית לַפָּרֹכֶת" מְיֻחָד,
שֶׁאֵין לְדַעְתָּן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל,
יָצָאת תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה,
שֶׁהוּ לְדַעְתָּן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.

הלכה כ
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: (במדבר יט ט)
"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה",
שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל שְׁמִירָתָהּ.

הלכה כא
סָפֵק רְשׁוּת עַם הָאָרֶץ,
מִדְרָסוֹ וַחֲצֵצו ֹקדרה שחוצצת וְהֶסֵּטוֹ טְהוֹרִין לַחֻלִּין,
וּטְמֵאִין לִתְרוּמָה.

הלכה כב
שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּחַטָּאת:
מְמַלְּאִין וּמְקַדְּשִׁין מֵי חַטָּאת בְּכָל מָקוֹם.
מְבִיאִין מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר "טָהוֹר אֲנִי לְחַטָּאת",
מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
"כֵּלִים הַלָּלוּ טְהוֹרִין לְחַטָּאת",
מְקַבְּלִין אוֹתָן הֵימֶנּוּ.
טָבַל לְהַזּוֹת וְלֹא הִזָּה,
הֲרֵי זֶה אוֹכֵל בִּתְרוּמוֹת לָעֶרֶב.

הלכה כג
רָאוּ בְיָדָיו מֵי חַטָּאת וְאֵפֶר חַטָּאת,
אוֹכְלִין עַל גַּבָּיו טְהָרוֹת,
וְעַל גַּב בְּגָדָיו, וְעַל גַּב סַנְדַּלָּיו.

הלכה כד
עַם הָאָרֶץ שֶׁהֵבִיא כֵלִים לְחַטָּאתוֹ,
חָבֵר לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ.

הלכה כה
הֵבִיא לִתְרוּמָתוֹ,
אֵין חָבֵר לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לֹא לְחַטָּאתוֹ וְלֹא לִתְרוּמָתוֹ.

הלכה כו
הֵבִיא לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ,
שֶׁלַּחַטָּאת,
חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ.
הֵבִיא לִתְרוּמָתוֹ,
אֵין חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ לֹא לְחַטָּאתוֹ וְלֹא לִתְרוּמָתוֹ.

הלכה כז
חָבֵר שֶׁאָמַר לְעַם הָאָרֶץ:
"הָבֵא כֵלִים לְחַטָּאתִי!"
חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ;
"לִתְרוּמָתִי",
אֵין חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ לֹא לְחַטָּאתוֹ וְלֹא לִתְרוּמָתוֹ.
הֵבִיא לְחַטָּאתוֹ וְלִתְרוּמָתוֹ,
שֶׁלַּחַטָּאת חָבֵר לוֹקֵחַ הֵימֶנּוּ,
בֵּין לוֹ וּבֵין לְאַחֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲרִים.
וְאִם הֶעֱרִים, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.

הלכה כח
עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר:
"כֵּלִים אֵלּוּ הֲבֵאתִים לְחַטָּאתִי,
וְנִמְלַכְתִּי עֲלֵיהֶן לִתְרוּמָתִי",
הוֹאִיל וְנִתְיַחֲדוּ בִּרְשׁוּת עַם הָאָרֶץ,
הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.

הלכה כט
מִן הַמּוֹדִיעִין וְלִפְנִים,
נֶאֱמָנִין עַל כְּלֵי חֶרֶס דַּקִּים לַקֹּדֶשׁ;
מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ,
אֵין נֶאֱמָנִין.

הלכה ל
בִּיהוּדָה נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת יַיִן וְשֶׁמֶן כָּל הַשָּׁנָה,
אֲבָל לֹא עַל הַתְּרוּמָה;
בְּשָׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים,
אַף עַל הַתְּרוּמָה.
קֹדֶם לַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים שִׁבְעִים יוֹם,
נֶאֱמָנִין עַל הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַמְּדֻמָּע וְעַל הַקִּנְקֵן,
אֲבָל לֹא עַל הַתְּרוּמָה;
בְּשָׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים,
אַף עַל הַתְּרוּמָה.

הלכה לא
נֶאֱמָנִין עַל הַיַּיִן בְּשָׁעַת הַיַּיִן,
וְעַל הַשֶּׁמֶן בְּשָׁעַת הַשֶּׁמֶן,
אֲבָל לֹא עַל הַיַּיִן בְּשָׁעַת הַשֶּׁמֶן,
וְלֹא עַל הַשֶּׁמֶן בְּשָׁעַת הַיַּיִן.

הלכה לב
עָבְרוּ הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים,
חָזְרוּ לְאִסּוּרָן.
הֵבִיאוּ לוֹ חָבִית יַיִן שֶׁלִּתְרוּמָה,
לֹא יְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ,
אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר לוֹ:
"יֵשׁ לִי בְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ."
הֵבִיאָהּ לוֹ לַגַּת הַבָּאָה,
אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּירָהּ שֶׁהִיא הִיא,
לֹא יְקַבְּלָהּ מִמֶּנּוּ.

הלכה לג

מַעֲשֶׂה בְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ.
מְצָאוֹ זָקֵן אֶחָד, אָמַר לוֹ:
"מִפְּנֵי מָה בִּרְיוֹת מְרַנְּנוֹת אַחֲרֶיךָ?
וַהֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ אֱמֶת וְיָשָׁר הֵן!
אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל תְּרוּמָה
בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל אָדָם."
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
"אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי,
אִם לֹא הֲלָכָה בְיָדִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁאָמַר לִי:
מֻתָּר אַתָּה לְקַבֵּל תְּרוּמָה
בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל אָדָם!
עַכְשָׁו בִּרְיוֹת מְרַנְּנוֹת אַחֲרַי!
גּוֹזֵר אֲנִי עָלַי שֶׁאֵינִי מְקַבֵּל תְּרוּמָה
בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִכָּל אָדָם,
אֶלָּא אִם כֵּן יֹאמַר לִי:
"יֵשׁ לִי בְּתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ."

הלכה לד
הַגַּבָּאִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְבַיִת, וְכָתְבוּ עָלָיו מִבַּחוּץ:
"כָּל שֶׁבַּבַּיִת טָהוֹר",
נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת הַחַטָּאת,
וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת תְּרוּמָה.
וּבִירוּשָׁלַיִם,
נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת כָּל הַכֵּלִים לַקֹּדֶשׁ,
אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה.
וּבְשָׁעַת הָרֶגֶל, אַף עַל הַתְּרוּמָה.

הלכה לה
הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים מֵאֻמָּנֵי עַם הָאָרֶץ,
וְהַמּוֹסֵר כֵּלִים לְאֻמָּנֵי עַם הָאָרֶץ,
נֶאֱמָנִים עַל טַהֲרַת הַחַטָּאת,
וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל טַהֲרַת תְּרוּמָה.
שֻׁלְחָן שֶׁנִּטְמָא,
מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בִזְמַנּוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת.
מַעֲשֶׂה וְהִטְבִּילוּ אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב,
וְהָיוּ צָדוֹקִין אוֹמְרִין:
"בֹּאוּ וּרְאוּ פְרוּשִׁין שֶׁמַּטְבִּילִין מְאוֹר הַלְּבָנָה!"

חסלת מסכתא
וסליק סדרא

קישורים חיצוניים[עריכה]