תוספתא/חגיגה/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכת חגיגה: משנה · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


לקריאה נוחה מהדורת וילנא מהדורת בארי מהדורת צוקרמנדל


<< | סדר מועד · מסכת חגיגה | >>

פרקי מסכת חגיגה: א ב ג

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֲגִיגָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת ע"י הָרַב דָּן בְּאֵרִי[עריכה]

על פי כ"י וינה, עם תיקונים על פי פירושו של ר"ש שאול ליברמן. מנוקד ע"י דן בארי מתוך השוואה עם כ"י קאופמן ופרמה א.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק שֵׁנִי[עריכה]

הלכה א[עריכה]

אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה,

אֲבָל דּוֹרְשִׁין בִּשְׁנַיִם,

וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם,

אֲבָל דּוֹרְשִׁין בַּיָּחִיד,

וְלֹא בַמֶּרְכָּבָה בַיָּחִיד,

אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ.

מַעֲשֶׂה בְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,

שֶׁהָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר,

וְהָיָה רַבִּי לְעָזָר בֶּן עָרָךְ מְחַמֵּר אַחֲרָיו.

אָמַר לוֹ:

"רַבִּי! שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה!"

אָמַר לוֹ:

"לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ מִתְּחִלָּה,

שֶׁאֵין שׁוֹנִין בַּמֶּרְכָּבָה בַּיָּחִיד,

אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ?"

אָמַר לוֹ:

"מֵעַתָּה, אַרְצֶה לְפָנֶיךָ!"

אָמַר לוֹ:

"אֱמֹר!"

פָּתַח רַבִּי לְעָזָר בֶּן עָרָךְ וְדָרַשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.

יָרַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי מִן הַחֲמוֹר וְנִתְעַטַּף בְּטַלֵּיתוֹ,

וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן תַּחַת הַזַּיִת,

וְהִרְצָה לְפָנָיו.

עָמַד וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר:

"בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,

אֲשֶׁר נָתַן בֶּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ,

שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלִדְרֹשׁ בִּכְבוֹד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם!

יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם,

נָאֶה מְקַיֵּם וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ.

לְעָזָר בֶּן עָרָךְ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם!

אַשְׁרֵיךָ, אַבְרָהָם אָבִינוּ,

שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן עָרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ,

שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלִדְרֹשׁ לִכְבוֹד אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם!"

הלכה ב[עריכה]

רַבִּי יוֹסֵה בֶן יְהוּדָה אוֹמֵר:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִרְצָה לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי.

רַבִּי עֲקִיבָה הִרְצָה לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַאי הִרְצָה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָה.

הלכה ג[עריכה]

אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס:

בֶּן עַזַּי, וּבֶן זוֹמָא, אַחֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָה.

אֶחָד הַצִּיץ וָמֵת,

אֶחָד הַצִּיץ וְנִפְגַּע,

אֶחָד הַצִּיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת,

וְאֶחָד עָלָה בְשָׁלוֹם וְיָרַד בְּשָׁלוֹם.

בֶּן עַזַּי הַצִּיץ וָמֵת.

עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (תְּהִלִּים קטז,טו)

"יָקָר בְּעֵינֵי יי, הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו."

בֶּן זוֹמָא הַצִּיץ וְנִפְגַּע.

עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (מִשְׁלֵי כה,טו)

"דְּבַשׁ מָצָאתָ, אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ."

אֱלִישָׁע הַצִּיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת.

עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (קֹהֶלֶת ה,ה)

"אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ,

וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ, כִּי שְׁגָגָה הִיא,

לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ,

וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ."

הלכה ד[עריכה]

רַבִּי עֲקִיבָה עָלָה בְשָׁלוֹם וְיָרַד בְּשָׁלוֹם.

עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (שִׁיר הַשִּׁירִים א,ד)

"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ, נָּרוּצָה,

הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו".

הלכה ה[עריכה]

מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לְפַרְדֵּס שֶׁלַּמֶּלֶךְ וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו. <מגדל שמירה>

מָה עָלָיו עַל אָדָם?

לְהָצִיץ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִין אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ.

וְעוֹד מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לְאִסְטְרָטָא הָעוֹבֶרֶת בֵּין שְׁנֵי דְּרָכִים, <strata via: דרך סלולה באבנים>

אֶחָד שֶׁלָּאוּר וְאֶחָד שֶׁלַּשֶּׁלֶג.

הִטָּה לְכָן, נִכְוֶה בָאוּר,

הִטָּה לְכָן, נִכְוֶה בַשֶּׁלֶג.

מָה עָלָיו עַל אָדָם?

לְהַלֵּךְ בָּאֶמְצַע,

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא נוֹטֶה לֹא לְכָן וְלֹא לְכָן.

הלכה ו[עריכה]

מַעֲשֶׂה בְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ,

שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאִסְטְרָטָא, <strata via: דרך סלולה באבנים>

וְהָיָה בֶן זוֹמָא בָּא כְּנֶגְדּוֹ.

הִגִּיעַ אֶצְלוֹ, וְלֹא נָתַן לוֹ שָׁלוֹם.

אָמַר לוֹ:

"מֵאַיִן לְאַיִן, בֶּן זוֹמָא?"

אָמַר לוֹ:

"צוֹפֶה הָיִיתִי בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,

וְאֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֲפִלּוּ טֶפַח,

שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּרֵאשִׁית א,ב)

"וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם."

וְאוֹמֵר: (דְּבָרִים לב,יא)

"כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף".

מַה נֶּשֶׁר זֶה טָס עַל קִנּוֹ, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ,

כָּךְ אֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֲפִלּוּ טֶפַח."

אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְתַלְמִידָיו:

"כְּבַר בֶּן זוֹמָא מִבַּחוּץ."

לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנִּסְתַּלַּק בֶּן זוֹמָא.

הלכה ז[עריכה]

כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים,

רָאתוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָא לָעוֹלָם: <רתוי=ראוי>

מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר.

יָכוֹל קֹדֶם למַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית?

תִּלְמֹד לוֹמַר: (דְּבָרִים ד,לב)

"לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ",

יָכוֹל עַד שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ סִדְרֵי תְקוּפוֹת?

תִּלְמֹד לוֹמַר: (דְּבָרִים ד,לב)

"וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם".

מַה תִּלְמֹד לוֹמַר:

"לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ"?

מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ, אַתָּה דּוֹרֵשׁ,

וְאֵי אַתָּה דּוֹרֵשׁ מַה לְּמַעְלָה וּמָה לְּמַטָּה,

מַה הָיָה וּמָה עָתִיד לִהְיוֹת.

הלכה ח[עריכה]

מִימֵיהֶן לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל הַסְּמִיכָה.

חֲמִשָּׁה זוּגוֹת הֵן:

שְׁלֹשָׁה מִזּוּגוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ,

וּשְׁנַיִם מִזּוּגוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאָמְרוּ לִסְמֹךְ הָיוּ נְשִׂיאִים,

וּשְׁנַיִם אֲבוֹת בֵּית דִּין.

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח נָשִׂיא,

יְהוּדָה בֶן טָבַי אָב בֵּית דִּין.

הלכה ט[עריכה]

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:

כַּתְּחִלָּה, לֹא הָיְתָה מַחְלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל,

אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד הָיָה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית,

וּשְׁאָר בָּתֵּי דִינִין שֶׁלְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה

הָיוּ בַעֲיָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

שְׁנֵי בָתֵּי דִינִין שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם,

אֶחָד בְּהַר הַבַּיִת וְאֶחָד בַּחַיִל.

נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן,

הוֹלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ;

אֵין בֵּית דִּין בְּעִירוֹ,

הוֹלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין הַסָּמוּךְ לְעִירוֹ.

אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶן, וְאִם לָאו,

הוּא וּמֻפְלָא שֶׁבָּהֶן בָּאִין לְבֵית דִּין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת.

אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶן, וְאִם לָאו,

הוּא וּמֻפְלָא שֶׁבָּהֶן בָּאִין לְבֵית דִּין שֶׁבַּחַיִל.

אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶן, וְאִם לָאו,

אֵלּוּ וְאֵלּוּ בָּאִין לְבֵית דִּין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד,

אֵין פָּחוּת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לָצֵאת,

רוֹאֶה, אִם יֵשׁ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, יוֹצֵא,

וְאִם לָאו, אֵין יוֹצֵא עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

הָיוּ יוֹשְׁבִין מִתָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר,

עַד תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם,

וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים,

בָּאִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּהַר הַבַּיִת.

נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה,

אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶם,

וְאִם לָאו, עוֹמְדִין בְּמִנְיָן.

אִם רַבּוּ הַמְטַמְּאִין, טִמְּאוּ;

רַבּוּ הַמְטַהֲרִין טִהֲרוּ.

מִשָּׁם הֲלָכָה יוֹצָא וְרוֹוַחַת בְּיִשְׂרָאֵל.

מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָן,

הִרְבּוּ מַחְלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְנֶעֱשׂוּ שְׁתֵּי תוֹרוֹת.

וּמִשָּׁם הָיוּ יוֹשְׁבִין וּבוֹדְקִין

כָּל מִי שֶׁהוּא חָכָם וְעָנָו וְשָׁפוּי,

וִירֵא חֵטְא וּפֶרֶק טוֹב, <פרק: בגרות, אופי>

וְרוּחַ הַבִּרְיוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ,

עוֹשִׂין אוֹתוֹ דַּיָּן בְּעִירוֹ.

מִשֶּׁנֶּעֱשָׂה דַּיָּן בְּעִירוֹ,

מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְּהַר הַבַּיִת,

וּמִשָּׁם מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַחַיִל,

וּמִשָּׁם מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

וְשָׁם יוֹשְׁבִין וּבוֹדְקִין יֹחָסֵי כְהֻנָּה, יֹחָסֵי לְוִיָּה.

כֹּהֵן שֶׁנִּמְצָא בוֹ פְסוּל,

לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִין וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִין,

יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ,

וְשֶׁלּא נִמְצָא בוֹ פְסוּל,

לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים,

נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.

וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂין,

שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן.

וּמֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִשֶּׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ,

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּשְׁמָר שֶׁלּוֹ.

אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֶחָד כֹּהֵן הֶדְיוֹט

שֶׁעָבְדוּ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלָּהֶן,

עֲבוֹדָתָן כְּשֵׁרָה.

הלכה י[עריכה]

אֵי זוֹ הִיא סְמִיכָה שֶׁנֶּחְלְקוּ עָלֶיהָ?

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:

אֵין סוֹמְכִין בְּיוֹם טוֹב,

וּשְׁלָמִים,

הַחוֹגֵג בָּהֶן סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:

מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת, וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶן.

אָמְרוּ בֵית הִלֵּל:

וּמָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵי אַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַהֶדְיוֹט,

אַתְּ מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַגָּבוֹהַּ,

שָׁעָה שֶׁאַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַהֶדְיוֹט,

אֵי אַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַגָּבוֹהַּ!

אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּי:

נְדָרִים וּנְדָבוֹת יוֹכִיחוּ!

שֶׁאַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַהֶדְיוֹט,

וְאֵין אַתָּה מֻתָּר לַעֲשׁוֹת לַגָּבוֹהַּ.

אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל:

לֹא! אִם אֲמַרְתֶּם בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת,

שֶׁאֵין זְמַנָּן קָבוּעַ,

תֹּאמְרוּ בַּחֲגִיגָה שֶׁזְּמַנָּהּ קָבוּעַ!

אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי:

אַף חֲגִיגָה, פְּעָמִים שֶׁאֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ, <עולת ראיה>

שְׁמִי שֶׁלֹּא חַג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג,

חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג!

אַבָּא שָׁאוּל הָיָה אוֹמְרָהּ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת מִשֵּׁם בֵּית הִלֵּל:

וּמָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁכִּירָתָךְ סְתוּמָה כִּירַת רַבָּךְ פְּתוּחָה,

שָׁעָה שֶׁכִּירָתָךְ פְּתוּחָה, לֹא תְהֵא כִּירַת רַבָּךְ פְּתוּחָה?

דָּבָר אַחֵר:

שֶׁלֹּא יְהֵא שֻׁלְחָנָךְ מָלֵא, וְשֻׁלְחָן רַבָּךְ רֵיקָן.

הלכה יא[עריכה]

מַעֲשֶׂה בְהִלֵּל הַזָּקֵן,

שֶׁסָּמַךְ עַל הָעוֹלָה בָּעֲזָרָה,

וְחָבְרוּ עָלָיו תַּלְמִידֵי שַׁמַּי.

אָמַר לָהֶם:

"בֹּאוּ וּרְאוּ שֶׁהִיא נְקֵבָה,

וְצָרִיךְ אֲנִי לַעֲשׂוֹתָהּ זִבְחֵי שְׁלָמִים." <שלמי חגיגה>

הִפְלִיגָן בִּדְבָרִים, וְהָלְכוּ לָהֶן.

מִיָּד גָּבְרָה יָדָן שֶׁלְּבֵית שַׁמַּי,

וּבִקְשׁוּ לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן.

וְהָיָה שָׁם בָּבָא בֶּן בּוֹטָא,

שֶׁהוּא מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי,

וְיוֹדֵעַ שֶׁהֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל בְּכָל מָקוֹם.

הָלַךְ וְהֵבִיא אֶת כָּל צֹאן קֵדָר,

וְהֶעֱמִידָן בָּעֲזָרָה וְאָמַר:

"כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים,

יָבֹא וְיִטֹּל וְיִסְמֹךְ!"

בָּאוּ וְנָטְלוּ אֶת הַבְּהֵמָה,

וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וְסָמְכוּ עֲלֵיהֶן.

בּוֹ בַיּוֹם נִקְבְּעָה הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל,

וְלֹא עִרְעֵר אָדָם בְּדָבָר.

הלכה יב[עריכה]

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי בֵית הִלֵּל,

שֶׁסָּמַךְ עַל הָעוֹלָה.

מְצָאוֹ תַּלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי שַׁמַּי, אָמַר לוֹ:

"מַה זֶּה סְמִיכָה?"

אָמַר לוֹ:

"מַה זֶּה שְׁתִיקָה?"

שִׁתְּקוֹ בִנְזִיפָה.

הלכה יג[עריכה]

עֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי, אוֹ בַחֲמִישִׁי,

אוֹ בְאֶחָד מִכָּל יְמֵי הַשַּׁבָּת,

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:

יוֹם טְבוֹחַ בְּיוֹם שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:

אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁמֵּת אַלֶכְּסָא בְלוֹד,

וּבָאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְהַסְפִּידוֹ.

אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן:

"צְאוּ! אֵין מַסְפִּידִין בְּיוֹם טוֹב."

קישורים חיצוניים[עריכה]