ביאור:בבלי גיטין דף פה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דברי הכל כשר; ומתניתין, דקתני 'כתבו' ואוקימנא ב'חוץ' [1] אבל על מנת לא פסיל [2]: איבעית אימא: לפני התורף, ורבנן, ואיבעית אימא: לאחר התורף, ודברי הכל.

ורבא אמר: מחלוקת לאחר התורף: דרבי סבר: גזרינן אטו לפני התורף, ורבנן סברי: לא גזרינן אטו לפני התורף, אבל לפני התורף - דברי הכל פסול; ומתניתין, דקתני 'כתבו', ואוקימנא ב'חוץ', אבל 'על מנת' לא פסיל אחר התורף, ורבנן היא.

תני אבוה דרבי אבין קמיה דרבי זירא: 'כתב גט על תנאי - דברי הכל פסול'; 'דברי הכל פסול'? והא מיפלג פליגי!?

אלא אימא 'לדברי הכל כשר' [3], והיכי דמי? לאחר התורף.

ולימא [4] 'הרי זה פסול' [5], ורבי [6]!?

תנא [7] 'דברי הכל' אתנייה [8], 'כשר' ב'פסול' מיחלף ליה; 'הרי זה' ב'דברי הכל' לא מיחלף ליה [9].

משנה:

"הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא", ו"לאביך", "לאחי" ו"לאחיך", "לעבד" ו"לעובד כוכבים" - ולכל מי שאין לה עליו קדושין - [10] כשר.

"הרי את מותרת לכל אדם אלא" – אלמנה: "לכהן גדול" [כלומר: אם הגרושה היא אלמנה, ואמר "הרי את מותרת לכל אדם אלא לכהן גדול"], -גרושה וחלוצה: "לכהן הדיוט", - ממזרת ונתינה: "לישראל", בת ישראל "לממזר ולנתין", וכל מי שיש לה עליו קדושין [11] אפילו בעבירה [12] - [13] פסול [14].

גמרא:

כללא דרישא [15] - לאתויי שאר חייבי כריתות; כללא דסיפא - לאתויי שאר חייבי לאוין, כגון עמוני ומואבי נתיני [16] מצרי ואדומי [17].

בעא מיניה רבא מרב נחמן: 'חוץ מקדושי קטן' [18] -מהו? מי אמרינן: השתא מיהא לאו בר הויה הוא, או דלמא אתי לכלל הויה?

אמר ליה: תניתוה: 'קטנה מתגרשת בקידושי אביה' [19]; אמאי? והא בעינן 'ויצאה... והיתה' (דברים כד ב: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר) [20]?

אלא: אתיא לכלל הויה [21] הכא נמי [22] אתיא לכלל הויה [23].

'חוץ מן הנולדים [24]' מהו? השתא מיהא לא איתיליד? או דלמא עתידי דמתיילדי [25]?

אמר ליה: תניתוה: '"לעבד", ו"לעובד כוכבים"': אם איתא עבד ועובד כוכבים - [26] נמי עבידי דמיגיירי [27]!?

הנך לאו לאיגיורי קיימי, הני לאיתילודי קיימי.

'חוץ מבעל אחותה' - מהו? השתא מיהא לא חזיא ליה [28]? או דלמא זמנין דמתה אחותה וחזיא ליה?

אמר ליה: תניתוה: "לעבד", ו"לעובד כוכבים": עבד ועובד כוכבים נמי עבידי דמיגיירי!

גירות לא שכיחא, מיתה שכיחא.

'חוץ מזנותיך [29] מהו? בנשואין - הא לא שייר? או דלמא שייר בביאה [30]?

אמר ליה: תניתוה: "לאבא" ו"לאביך": ובמאי? אילימא בנשואין - אבא ואביך בני נשואין נינהו [31]? אלא לאו בזנות, ו"לאבא" ו"לאביך" - הוא דלא שייר[32], הא לאחר שייר?

דלמא בנשואין [33]: דעבר ואינסיב [34].

'חוץ משלא כדרכה' מהו? בכדרכה - הא לא שייר? או דלמא 'משכבי אשה (ויקרא יח כב: ואת זכר לא תשכב משכבי אשה; תועבה הוא) [ויקרא כ,יג: ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה - תועבה עשו שניהם, מות יומתו, דמיהם בם]’ כתיב [35]?

חוץ מהפרת נדריך מהו בנשואין הא לא שייר או דלמא (במדבר ל יד) ’[כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש] אישה יקימנו ואישה יפירנו' כתיב [36]?

'חוץ מתרומתיך' [37] - מהו? בנשואין הא לא שייר? או דלמא (ויקרא כב יא) [וכהן כי יקנה נפש] קנין כספו [הוא יאכל בו; ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו] [38] כתיב [39]?

'חוץ מירושתיך [40]' – מהו? בנשואין הא לא שייר? או דלמא (במדבר כז) לשארו [41] וירש אותה (במדבר כז יא: ואם אין אחים לאביו - ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה, והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה ה' את משה) [42]?

'חוץ מקידושיך בשטר' [43] - מהו? מי אמרינן 'אפשר דמקדש לה בכסף ובביאה'? או דלמא 'ויצאה... והיתה' (דברים כד ב: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר)- איתקוש הוויות להדדי [44]?

תיקו.

משנה:

גופו של גט [45]: 'הרי את מותרת לכל אדם'


עמוד ב

[המשך המשנה:]

רבי יהודה אומר: 'ודן דיהוי ליכי מינאי [46] ספר תירוכין ואגרת שבוקין [47] וגט פטורין למהך להתנסבא לכל גבר דיתצביין'.

גופו של גט שחרור: 'הרי את בת חורין', 'הרי את לעצמך'.

גמרא:

פשיטא אמר לה לאשתו [48] "הרי את בת חורין" [49] - לא אמר ולא כלום [50];

אמר לה לשפחתו "הרי את מותרת לכל אדם" - לא אמר ולא כלום [51];

אמר לה לאשה "הרי את לעצמך" – מהו? לגמרי קאמר לה? או למלאכה קאמר לה?

אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע דתנן: גופו של גט שחרור "הרי את בת חורין", "הרי את לעצמך"; ומה עבדא, דקני ליה גופיה, כי אמר ליה "הרי את לעצמך" קני גופיה, אשה, דלא קני גופה, לא כל שכן!

אמר ליה רבינא לרב אשי: אמר ליה לעבדו "אין לי עסק בך" – מהו?

אמר ליה רב חנין לרב אשי - ואמרי לה רב חנין מחוזנאה לרב אשי: תא שמע, דתניא: המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא לחירות [52] וצריך גט שחרור [53] מרבו ראשון; אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? שלא כתב עליו אונו [54], אבל כתב עליו אונו - זהו שחרורו.

מאי 'אונו'?

אמר רב ששת: דכתב ליה "לכשתברח ממנו [55] אין לי עסק בך" [56].

ר' יהודה אומר ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין:

במאי קמיפלגי? רבנן סברי 'ידים [57] שאין מוכיחות [58] הויין ידים [59]', ואף על גב דלא כתב לה 'ודן' - מוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה [60];

ורבי יהודה סבר 'ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים', וטעמא דכתב לה 'ודן' - דמוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה, אבל לא כתב לה 'ודן' - אמרי בדיבורא [61] גרשה, ושטרא ראיה בעלמא הוא [62].

[63]

אמר אביי: האי מאן דכתב גיטא - לא לכתוב 'ודין', דמשמע 'ודִין' [64] אלא 'ודן'; ולא לכתוב 'איגרת [65]' [66], דמשמע איגרת [67], אלא 'אגרת'; ולא לכתוב 'לימהך [68]' דמשמע 'לי מהך' [69]; ולא לכתוב 'למחך' [70] דמשמע כי חוכא [71];

[וצריך לכתוב] 'די תיהוייין' [72], [73] 'די תיצבייין' [74] - תלתא תלתא יודי"ן, דמשמע תהויין ותצביין; ולורכיה לוי"ו ד'תירוכין' [75], ולוי"ו ד'שבוקין' [76], דמשמע תריכין [77] ו'שביקין' [78];

ולורכיה לוי"ו ד'כדו' [79], דמשמע 'וכדִי' [80];

ולא ליכתוב 'לאיתנסבא' [81] דמשמע לא יתנסבא [82], אלא 'להתנסבא'.

איבעיא להו: [83] בעינן 'ודן' או לא בעינן 'ודן' [84]?

תא שמע: דאתקין רבא בגיטי: 'איך פלניא בר פלניא פטר ותריך ית פלוניתא אינתתיה, דהות אינתתיה מן קדם דנא, מיומא דנן ולעלם' - ואילו 'ודן' לא קאמר!

ולטעמיך כולהו מי קאמר [85]? אלא [86] בעינן [87] - הכא נמי [88] בעינן [89].

'מיומא דנן' - לאפוקי מדרבי יוסי דאמר 'זמנו של שטר מוכיח עליו' [90].

'ולעלם' -

הערות[עריכה]

  1. ^ בריש פירקין, ושמעינן מינה:
  2. ^ דאילו ב'על מנת' - אפילו כתבו בתוכו - כשר
  3. ^ רבי זירא לטעמיה, דאוקי פלוגתא בלפני התורף; הלכך דברי הכל פסול לא משכחת לה
  4. ^ ליה רבי זירא לתנא: תני
  5. ^ ולא תיתני 'דברי הכל'
  6. ^ ונימא רבי היא
  7. ^ על כרחך
  8. ^ אתנייה רביה לתנא
  9. ^ דאי אתנייה 'הרי זה' - לא הוה מיחלף ליה ב'דברי הכל', אפילו שכח גירסא שלו; אבל 'כשר' ב'פסול' מיחלף ליה אם שכח שמועתו; להכי אמר ליה: תני 'דברי הכל כשר', דמסתברא דהכי אגמריה רביה
  10. ^ לאו שיורא הוא, דבלאו איסור אישות נמי לא תפסי להו בה קידושין -
  11. ^ אם היתה פנויה
  12. ^ דאיסור לאו
  13. ^ כיון דקדושין תופסין בחייבי לאוין, כדאמרינן בפרק קמא דקדושין (יח,ב), ולהאי לא תפסי משום איסור אישות שבה - אשתכח דשייר בגיטא -
  14. ^ דהוי שיור
  15. ^ 'ולכל מי שאין לה עליו קדושין'
  16. ^ מן הגבעונין שהיו משבעה אומות, ואיכא לאו ד'לא תתחתן בם'
  17. ^ בתוך שלשה דורות, שהם באיסור עשה
  18. ^ חוץ מפלוני וקטן הוא
  19. ^ אם קיבלה גיטה לאחר מיתת אביה; 'בקידושי אביה' - כלומר: ואפילו קידשה אביה לאיש הזה, דהוו להו קדושין גמורין
  20. ^ דלא מיגרשה אא"כ ראויה לקדש את עצמה לאיש אחר
  21. ^ לאחר זמן, וקא חשיב ליה מעכשיו, דלא דק קרא למימר דתיהוי השתא בת הויה
  22. ^ לענין שיורא
  23. ^ נמי הוי שיור
  24. ^ עתידין להולד
  25. ^ ומיתסרא עליהן מפני (אשתו) של זה, הלכך הוי שיור
  26. ^ הא מצית למימר בהו
  27. ^ עתידי דמיגיירי, ואפילו הכי לא הוי שיור
  28. ^ כל זמן שאחותה קיימת, ולא הוי שיור
  29. ^ שלא תבעלי בזנות
  30. ^ בעלמא וצד אישות קרינן בה
  31. ^ דתיסק אדעתיה דבעי לאתנויי בהדה? הא לא תפסי בה קדושין
  32. ^ ו"אבא" ו"אביך" - הוא דלא הוי שיור דבלאו הכי נמי אסירא להו
  33. ^ ודלמא בנישואין קתני מתניתין
  34. ^ ואף על גב דלאו אורחא הוא; הלכך לאחֶר הוי שיור, אבל בזנות אימא לא הוי שיור
  35. ^ - הקיש שני משכביה לכל דבר
  36. ^ וכיון דשייר הפרת נדרים לגביה - אישה קרינא ביה
  37. ^ שאם תנשאי לכהן לא יאכילך בתרומה
  38. ^ הוא יאכל בו
  39. ^ והאי - כיון דלאו בר הכי הוא - לא הויא 'קנין כספו', ואשתכח דשייר בקדושין אצל כהנים
  40. ^ שאם תמותי אני יורשך
  41. ^ גירסת רש"י: ממשפחתו
  42. ^ מכאן שהבעל יורש את אשתו, וכיון דאיהו ירית לה - אשתו היא
  43. ^ שאם יקדשוך בשטר לא יהו קידושין; כלומר: ששייר אחד מדרכי קדושין, ולא שייר את כולם
  44. ^ והיכא דשייר חדא מינייהו - לא קרינא ביה 'ויצאה'
  45. ^ עיקר כתב הגט - כך יכתבו בו
  46. ^ וזה הספר אשר יהיה ליך מאתי
  47. ^ שצריך להוכיח בתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה
  48. ^ לכתוב בגיטה
  49. ^ ולא כתב בו "הרי את מותרת לכל אדם"
  50. ^ דלא שייך בגירושין לשון חירות דבת חורין היא קודם לכן
  51. ^ דלגבי מלאכה לא אפקה מיניה; וכיון דשפחה היא, ושם שפחה עלה - לא משתריא נמי לבן חורין
  52. ^ אע"פ שקנסוהו לפדותו עד עשרה בדמיו לא ישתעבד לו עוד
  53. ^ להתירו בבת ישראל
  54. ^ שטר כשמכרו לעובד כוכבים
  55. ^ מן העובד כוכבים; אם תוכל להמלט מן העובד כוכבים -
  56. ^ אלמא 'אין לי עסק בך' לשון חירות הוא
  57. ^ בית אחיזה לדבר, לאחוז בו
  58. ^ ולומר הוכיח שעל ידי ספר זה גירשה
  59. ^ אפילו הכי הוי בית יד
  60. ^ ואמרינן: מדכתב גט ויהיב - גלי דעתיה דבהאי גיטא גירשה
  61. ^ דאמר לה בשעת מסירה "הרי את מותרת לכל אדם"
  62. ^ להיות בידה לעדות בכל אשר תלך להראות שהיא פנויה
  63. ^ זהו טופס הגט: פטרית יתיכי ליכי, אנת פלונית בת פלוני, דהוית אינתתי מקדמת דנא, וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי די תהויין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל מאן דיתיצבייין, ואינש לא ימחי בידייכי, מן יומא דנן ולעלם; ודן די יהוי ליכי מינאי גט פטורין וספר תירוכין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל.
  64. ^ דמשמע "דִין הוא שאגרשך, אבל אם אינו דין עלי שאגרשך - לא תתגרשי"
  65. ^ שיבוקין
  66. ^ ביו"ד
  67. ^ לשון גג
  68. ^ 'לימהך להתנסבא לכל מאן דיתיצביין'
  69. ^ לי תהי מספר הזה ואילך, אלא 'למהך' בלא יו"ד
  70. ^ צריך שיבדיל רגלו של ה"י, שיהיה אויר בין רגלו לגגו, דלא ליתחזי כחי"ת
  71. ^ לצחק כלומר מצחק אני ביך כי חוכא
  72. ^ די תיהוייין רשאה לישדי ביה, תלתא יודי"ן רצופין דניקרי 'די תיהוייין', דאי לא שדיא ביה אלא תרין יודי"ן מיתקרי 'די דהויין' - נשין דעלמא
  73. ^ וכן
  74. ^ דכי כתב תלתא יודי"ן - משמע שתהא רשאה להנשא לכל מי שתרצה
  75. ^ יאריך וי"ו ש'בספר תירוכין'
  76. ^ ווי"ו שבאגרת שבוקין; דאי לא מאריך ליה - מיחזי כיו"ד
  77. ^ ספר תריכין: גרושות דעלמא
  78. ^ אגרת נשים עזובות דעלמא, ולא שלה הוא
  79. ^ ד'וכדו פטרית יתיכי': וי"ו האחרונה מאריך שלא יראה כיו"ד, דאי לא מאריך ליה
  80. ^ כלומר: בולא כלום, באין ספר, כמו 'כדִי נסבה' (ראש השנה ה א), וכמו 'ואמרי לה כדי' - שם חכם (בבא מציעא ב א)
  81. ^ באלף, אלא 'להתנסבא' בה"א, שמא ירחיק 'לא' מן 'יתנסבא'
  82. ^ לא תנשא
  83. ^ מי
  84. ^ כלומר הלכה כרבי יהודה או כרבנן
  85. ^ כל שאר דברים הנכתבים בגט כגון 'די תיהויין וכו' - מי הזכירם רבא בתקנה זו
  86. ^ אף על גב דלא אזכרינהו רבא
  87. ^ דלכתבינהו
  88. ^ 'ודן'
  89. ^ ומיהו רבא לא הוצרך לתקן אלא אלו כדמפרש ואזיל
  90. ^ אין צריך לכתוב 'מהיום' בגט דשכיב מרע, דזמנו של שטר מוכיח עליו, ולא הוי כגט לאחר מיתה; לכך תקן רבא בכל הגיטין להיות הסופרים רגילין בו, ואף על גב דקיימא לן כרבי יוסי - בעינן לאפוקי נפשין מפלוגתא, שיצא הדבר בהיתר ולא יצא שם פסול אמשפחות ישראל