ביאור:בבלי גיטין דף כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לא רצה האב אינה מקודשת [1].

אמר ליה: בין לרבי יהודה בין לרבי שמעון, לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים - אית להו ברירה, והתם - כדקתני טעמא: 'אמרו לו לרבי מאיר: אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע [2]?

אמר להם: לכשיבקע [3]!'

משנה:

הכותב טופסי גיטין [4] - צריך שיניח מקום האיש, ומקום האשה, ומקום הזמן [5];

שטרי מלוה - צריך שיניח מקום המלוה, מקום הלוה, מקום המעות, מקום הזמן. [6]

שטרי מקח - צריך שיניח מקום הלוקח, ומקום המוכר, מקום המעות, מקום השדה, ומקום הזמן - מפני התקנה [7].

רבי יהודה פוסל בכולן [8];

רבי אלעזר מכשיר בכולן [9] - חוץ מגיטי נשים [10], שנאמר (דברים כד א: כי יקח איש אשה ובעלה; והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר) וכתב לה [ספר כריתת, ונתן בידה ושלחה מביתו] – לשמהּ. [11]

גמרא:

אמר רב יהודה אמר שמואל: צריך שיניח אף מקום 'הרי את מותרת לכל אדם' [12], ורבי אלעזר היא, דאמר עדי מסירה כרתי [13], ובעינן כתיבה לשמה;

וצריכא [14]: דאי אשמעינן הך קמייתא - בההיא הוא דאיכא לאוקמה כרבי אלעזר, דקתני 'אין כותבין' [15] וקתני 'כּתָבוֹ' [16]; אבל סיפא [17], דקתני 'שאין קיום הגט אלא בחותמיו' - אימא רבי מאיר היא, דאמר עדי חתימה כרתי [18]! ואי אשמעינן בההיא - ההיא נמי איכא לאוקמה כרבי אלעזר [19], אבל הא - אימא 'מדסיפא רבי אלעזר [20] הוי רישא לאו רבי אלעזר [21] – צריכא [22].

מפני התקנה:

מאי תקנה?

אמר רבי יונתן: מפני תקנת סופר [23], ורבי אלעזר היא [24], דאמר עדי מסירה כרתי [25]; ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב [26], ומשום תקנת סופרים [27] שרו [28] רבנן [29].

'רבי יהודה פוסל בכולן' - גזר טופס אטו תורף, גזר שטרות אטו גיטין [30];

ורבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים' - טופס אטו תורף גזר, שטרות אטו גיטין [31] לא גזר [32].

שנאמר 'וכתב לה':

והא כי כתיב 'לה' - אתורף הוא דכתיב [33]?

אלא אימא 'משום שנאמר 'וכתב לה' – לשמה [34].


עמוד ב

קשיא דרבי אלעזר אדרבי אלעזר [35]!?

תרי תנאי ואליבא דרבי אלעזר.

רבי שבתי אמר חזקיה: משום קטטה [36], ורבי מאיר היא, דאמר עדי חתימה כרתי [37]; ובדין הוא דאפילו תורף נמי [38] לכתוב [39] וזמנין דשמעה [האשה] ליה לסופר דקא כתיב [40], וסברה "איהו קאמר ליה!" והוה לה קטטה בהדיה.

רב חסדא אמר אבימי: משום תקנת עגונות.

אמרי לה רבי מאיר ואמרי לה רבי אלעזר: אמרי לה רבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי, ובדין הוא דאפילו תורף נמי לכתוב, וזמנין דהוה ליה קטטה בהדה ורתח עלה [41] וזריק ליה ניהלה ומעגן ומותיב לה [42];

אמרי לה רבי אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי, ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב [43], וזמנין דבעי למיזל למדינת הים ולא אשכח ספרא ושביק לה ואזיל ומעגן ומותיב לה.

ומקום הזמן:

קפסיק ותני? לא שנא מן הנישואין ולא שנא מן האירוסין [44]? בשלמא מן הנישואין, בין למאן דאמר משום 'בת אחותו' איכא, בין למאן דאמר משום פירי איכא [45], אלא מן האירוסין: בשלמא למאן דאמר משום בת אחותו איכא, אלא למאן דאמר משום פירי - ארוסה מי אית לה [46] פירי [47]?

אמר רב עמרם: הא מילתא שמעית מיניה דעולא דאמר משום תקנת ולד [48], ולא ידענא מאי ניהו [49]; כיון דשמעיתא להא דתניא האומר "כתבו [50] גט לארוסתי [51], לכשאכנסנה אגרשנה" - אינו גט, ואמר עולא: מה טעם? [52] גזירה שמא [53]יאמרו "גיטה קודם לבנה" [54] - הכי נמי [55]: [56] גזירה [57]: שמא [58]יאמרו "גיטה קודם לבנה [59]" [60].

אמר רבי זירא אמר רבי אבא בר שילא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר [61].

קרי רב עליה דרבי אלעזר "טובינא דחכימי" [62].

ואפילו בשאר שטרות [63] נמי [64]? והאמר רב פפי משמיה דרבא: 'האי אשרתא דדייני [65] דמיכתבה מקמי דליסהדי סהדי אחתימת ידייהו – פסולה' אלמא מיחזי כשיקרא - הכי נמי מיחזי כשיקרא,

וליתא מדרב נחמן, דאמר רב נחמן: אומר היה רבי מאיר: אפילו מצאו באשפה [66], חתמו ונתנו לה כשר [67], ואפילו רבנן לא פליגי עליה דרבי מאיר אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה, אבל בשאר שטרות לא, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: 'שטר שלוה בו [68] ופרעו [69] - אינו חוזר ולוה בו [70], שכבר נמחל שעבודו [71]'; טעמא דנמחל שעבודו, אבל משום שיקרא [72] - לא חיישינן [73].

הערות[עריכה]

  1. ^ דלא בעל אלא על תנאי, ולא נתקיים; וכי רצה [האב] - מיהא מקודשת, ואף על גב דמשעת בעילה ספק רוצה ספק אינו רוצה - אמרינן הוברר דמשעת בעילה הוו קידושין
  2. ^ שהרי לא הובררה התרומה מעולם
  3. ^ כשיבא לידי כך - ודאי טבלים שתה, אבל אין לחוש לכך, דלא שכיח ליבקע
  4. ^ שסופר הוא ונוטל שכר ורוצה שיהו מזומנין לו פעמים שאדם בא לשוכרו והוא טרוד בשטרות אחרים
  5. ^ שאם רואה תגר ביניהם לא יאמר הריני כותב כל הגט ובגמרא מפרש טעמא
  6. ^ ואם שמע שהיה אחד רודף אחר חבירו להלוותו מנה - לא יאמר "הריני כותב מיד ואניח מקום הזמן לבדו", שלא יהא שטר מוקדם, אלא צריך שיניח מקום הלוה והמלוה והמעות, אף על גב דליכא למיחש למידי: גזירה שטרות אטו גיטין;
  7. ^ בגמרא מפרש אהיכא קאי
  8. ^ ואפילו הניח מקומות הללו; וטעמא מפרש בגמרא
  9. ^ ובלבד שיניח מקומות הללו
  10. ^ דגזרינן בהן טופס אטו תורף
  11. ^ בגמרא פריך: האי - אתורף הוא דכתיב!?
  12. ^ שגם זה עיקרו של גט
  13. ^ הלכך 'וכתב לה' לאו אחתימה קאי דחתימת עדים אינה אלא מדברי סופרים מפני תיקון העולם וכי כתיב וכתב לה משמע אעיקר כריתות קאי דהיינו כל הני דאמרן
  14. ^ לשמואל לאוקמי להני תלת סתמי כרבי אלעזר, ולמימרא בכולהו: 'והוא ששייר מקום התורף', 'אין כותבין על המחובר' (לעיל כא,ב), ו'הכל כשרין לכתוב' (לעיל כב,ב) – ו'הכותב טופסי גיטין' - כולהו אוקמינהו שמואל כרבי אלעזר
  15. ^ והדר
  16. ^ 'כתָבוֹ על המחובר – כשר'; ומדקשיא רישא לסיפא - אוקימנא דהכי קאמר: אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף כו'
  17. ^ 'הכל כשרין לכתוב'
  18. ^ ואינו צריך לשייר מקום התורף, ואשמעינן שמואל דצריך, ורבי אלעזר היא; וסיפא, דקתני 'שאין קיום הגט אלא בחותמיו' - לאו לאכשורי תורף דחרש שוטה וקטן דשלא לשמה קאי, אלא אמציעתא קאי: 'האשה כותבת את גיטה לשמה והאיש שוברו', שאין קיום הגט אלא במסירתו ולא בחתימתו; והא דנקט 'חותמיו' - משום דרוב עדי מסירה הם החתומים בו, ורוב גיטין - חתומים הם, אפילו לרבי אלעזר מפני תיקון העולם
  19. ^ ולא קשיא מידי, כדפרישית
  20. ^ פליג רבי אלעזר ארישא, דקתני ,רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים', ורישא מכשיר אף בגיטי נשים
  21. ^ ואין צריכין לשייר מקום 'הרי את מותרת', אלא מקום השמות לבדן, משום קטטה כדלקמן
  22. ^ קא משמע לן שמואל דרישא נמי כרבי אלעזר, ותרי תנאי ואליבא דרבי אלעזר, כדלקמיה
  23. ^ התירו לכתוב טופס שלא לשמה
  24. ^ הא דקתני 'מפני התקנה' התירו לכתוב טופס
  25. ^ הא לאו הכי הוה אסיר, רבי אלעזר היא דבעי 'לשמה' בכתיבה מדאורייתא
  26. ^ דלמא אתי למכתב תורף; אלא
  27. ^ שיהו מזומנין לו
  28. ^ ליה
  29. ^ ובלבד שישייר תורף לכתוב 'לשמה', ותורף דשאר שטרות נמי גזר משום תורף דגיטין
  30. ^ וגזר שטרות - אפילו טופס אטו גיטין
  31. ^ בטופס
  32. ^ דגזירה לגזירה היא
  33. ^ דבקרא 'כריתות' כתיב, דהיינו תורף, והיכי יליף רבי אלעזר מיניה למיסר טופס
  34. ^ לא תימא 'שנאמר', דמשמע מיניה יליף, אלא 'משום', כלומר: משום שנאמר בתורף 'וכתב לה – לשמה' גזרינן טופס אטו תורף דאורייתא
  35. ^ רישא אוקמת כרבי אלעזר ומכשיר לכתוב טופסי גיטין, וסיפא פליג ואמר 'חוץ מגיטי נשים'
  36. ^ מפני התקנה דקתני - לאו אהיתרא דטופסי קאי, אלא א'צריך שיניח' קאי מפני תקנת קטטה
  37. ^ דלא בעי כתיבה לשמה, ולא צריך שיניח מקום 'הרי את מותרת' אלא מקום השמות לבדן - משום קטטה, ומקום הזמן - משום מוקדם
  38. ^ עם השמות
  39. ^ דכי כתיב 'וכתב לה'- אחתימת עדים קאי, שהיא עיקר כתיבתו
  40. ^ ומזכיר שמו ושמה
  41. ^ וכי משכח לגט מזומן -
  42. ^ כשהיא מגורשת
  43. ^ גזירה משום תורף - דאורייתא
  44. ^ המגרש לארוסתו צריך לכתוב זמן כשר ולא מוקדם
  45. ^ שאם יכתוב זמן לבו ביום, והוא יגרשנה לאחר זמן, והיא טורפת מיום הכתיבה!
  46. ^ דין
  47. ^ הלא אינו אוכל פירות אלא משעת תנאי כתובה ואילך, שהוא מתחייב בפרקונה, כדאמרינן ב'נערה שנתפתתה' (כתובות מז ב)
  48. ^ הצריכו להניח מקום זמן לגט ארוסה
  49. ^ דמאי ולד יש לארוסה
  50. ^ עכשיו
  51. ^ ולא אתננו לה עד לאחר שאכנסנה
  52. ^ דגט ישן הוא;
  53. ^ תתעבר כשיכנסנה, ו
  54. ^ שיהיו סבורים שנתנו לה ביום שנכתב
  55. ^ במתניתין
  56. ^ משום הכי
  57. ^ צריך להניח מקום זמן אף לטופס הארוסה
  58. ^ יכתוב זמן לבו ביום, והוא לא יגרשנה עד לאחר נישואין, ו
  59. ^ בלא קידושין וכתובה נתעברה, לאחר גירושין
  60. ^ ופגם הוא למשפחה
  61. ^ שפוסל בטופסי גיטין, גזירה משום תורף
  62. ^ מאושר שבחכמים
  63. ^ במאי דפליג רבי אלעזר אדרבי יהודה, ואכשר בטופסי שטרות
  64. ^ אמר רב 'הלכה כרבי אלעזר' (בתמיה)
  65. ^ קיום השטר: שהעדים מעידין על כתב ידיהם בבית דין, ובית דין כותבין בו 'במותב תלתא הוינא, ואתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו' ואשרנוהי וקיימנוהי כדחזי' וחותמין
  66. ^ ולא נכתב לשם אשה כלל
  67. ^ אלמא לא חיישינן למיחזי כשקרא, כיון דנחתם בעתו וזמנו
  68. ^ ביום של חתימה
  69. ^ בו ביום
  70. ^ ואפילו ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון, דליכא למיחש למוקדם; והכי מפרשינן לה בשנים אוחזין (בבא מציעא יז א)
  71. ^ כשפרעו, ובטל השטר, ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה השניה, שלא עליה נחתם שטר זה, והויא לה מלוה על פה
  72. ^ אם היה נחתם על מלוה זו אף על פי שנכתב קודם הלואה
  73. ^ כשר אם בו ביום נכתב