ביאור:בבלי גיטין דף סא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

[1] כולי עלמא לא פליגי [2]; כי פליגי בלחי [3] וקוקרי [4][5].

מציאת חרש שוטה וכו' רבי יוסי: אומר: גזל גמור:

אמר רב חסדא: גזל גמור מדבריהם [6].

למאי נפקא מינה?

להוציאו בדיינין [7].

עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו וכו':

תנא אם ליקט [8] ונתן ביד [9] – הרי זה גזל גמור.

רב כהנא הוה קאזיל להוצל; חזייה לההוא גברא דהוה שדי אופיי [10] וקא נתרן תמרי, אזל קא מנקיט ואכיל; אמר ליה: חזי מר דבידאי שדיתינהו

אמר ליה: מאתריה דרבי יאשיה אתה [11].

קרי עליה (משלי י כה) [כעבור סופה ואין רשע] וצדיק יסוד עולם.

אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה מפני דרכי שלום: תנו רבנן: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל ה[12] מפני דרכי שלום.

משנה:  

משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית [13] נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה [14].

אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה [15] [16], אבל משתטיל את המים לא תגע עמה [17], לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה.

וכולן לא אמרו [18] אלא מפני דרכי שלום;

ומחזיקין ידי נכרים בשביעית [19], אבל לא ידי ישראל;

ושואלין בשלומן [20] מפני דרכי שלום.

גמרא:

מאי שנא רישא [21] ומאי שנא סיפא [22]?

אמר אביי: רוב עמי הארץ מעשרין הן [23];

רבא אמר: [24]: הכא - בעם הארץ דרבי מאיר [25], וטומאה וטהרה [26] דרבנן [27], דתניא: איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו.

והא מדקתני סיפא 'משתטיל את המים לא תגע עמה' [28] - מכלל דרישא לאו בטומאה וטהרה עסקינן [29]?

רישא וסיפא בטומאה וטהרה [30]: ורישא - בטומאת חולין [31], וסיפא בטומאת חלה [32].

ורמינהו:


עמוד ב

טוחנין [33] ומפקידין [34] אצל אוכלי שביעית ואצל אוכלי פירותיהן בטומאה [35], אבל לא לאוכלי שביעית ולא לאוכלי פירותיהן בטומאה [36]!?

אמר אביי: התם - בכהן החשוד לאכול תרומה בטומאה עסקינן, דהוה ליה טומאה דאורייתא [37].

אי הכי [38] - מפקידין [39]? ורמינהו מפקידין תרומה אצל ישראל עם הארץ [40] ולא אצל כהן עם הארץ מפני שלבו גס בה [41].

אמר רבי אילעא: הכא במאי עסקינן? בכלי חרש המוקף צמיד פתיל. וליחוש שמא תסיטנו אשתו נדה [42]?

אלא אמר רבי ירמיה: לא קשיא: כאן [43] בפירות שהוכשרו, כאן [44] בפירות שלא הוכשרו [45].

ורמינהו: 'המוליך חטין לטוחן [46] כותי, או לטוחן עם הארץ - הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית [47] אבל לא לטומאה' [48]!?

האי - מאי רומיא? לאו אוקימנא בפירות שלא הוכשרו!? ודקארי לה מאי קארי לה [49]?

משום דקא בעי למירמי אחריתי עלה [50]: 'הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית' ולחלופי לא חיישינן [51]; ורמינהו: 'הנותן לחמותו [52]: מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שחשודה מחלפת המתקלקל [53]' [54]?!

התם - כדקתני טעמא: 'אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה [55]'.

ולעלמא לא חיישינן? והתנן [56]: 'הנותן לפונדקית [57] מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שמחלפת' [58]?

התם [59] מוריא [60] ואמרה "בר בי רב - ליכול חמימא, ואנא איכול קרירא" [61], ואכתי לעלמא לא חיישינן.

והתניא: 'אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ [62] בזמן שהיא [63] טמאה [64] אבל לא בזמן שהיא טהורה; רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בזמן שהיא טמאה לא תטחון, מפני שחברתה

הערות[עריכה]

  1. ^ דכיון דיש להם תוך
  2. ^ קנה לו כליו, והוי גזל גמור
  3. ^ חכה; איי"ם בלע"ז
  4. ^ שאר מצודות ומכשולים שנותנים חוט ארוך בנהר וחורזין בו מחטים על פני כולה
  5. ^ Note: מענין להשות עם פסחים סד,א (בסוף העמוד)- רש"י ד"ה אונקילות: בלע"ז קרוק"ש.
  6. ^ אפילו לרבי יוסי לאו גזל דאורייתא הוא
  7. ^ דלרבנן לא נפיק בדיינים; ומיהו לרבי יוסי גזל מעליא לא הוי, ליפסל לעדות ולעבור עליו בלאו
  8. ^ על גבי קרקע
  9. ^ ביד הואיל ומטו לידיה
  10. ^ מקלות
  11. ^ לפיכך אתה בקי בדינין לפי שהוא דורש לרבים ומודיען; רבי יאשיה מן הוצל הוה
  12. ^ לא בקברי ישראל; אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם ישראל
  13. ^ לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך
  14. ^ לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה
  15. ^ בגמרא פריך אמאי הרי חשודה על המעשרות
  16. ^ 'בזמן שהיא טמאה כו' לא גרסינן ובברייתא גרסינן לה בגמרא
  17. ^ לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים, וזו מסייעתה לגלגל, ואסור לגרום טומאה לחלה
  18. ^ שהתירו להשאילם כלים, ולסייעם - בלא שעת עבירה עצמה
  19. ^ הכא משמע מסייעין ממש
  20. ^ כל הימים, ואף על פי שמטיל על הנכרי שם שמים, שהשלום שמו של הקב"ה
  21. ^ דקתני 'לא תבור', שמסייעת ידי עוברי עבירה שביעית
  22. ^ דקתני 'ובוררת וטוחנת' - והלא מסייעת ידי עוברי עבירה טבל
  23. ^ הלכך חששא דרבנן בעלמא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען; אבל חשודה על השביעית משמע דמוחזק לן בה שחשודה
  24. ^ לעולם כמחצה על מחצה (דמי) מספקינן להו, ואסור לסייען, הואיל ועבירה דאורייתא היא; ומתניתין - במוחזק לעשר קאמר
  25. ^ שחשוד לאכול פירות בטומאה
  26. ^ דחולין
  27. ^ דרבנן היא: דתורה לא הזהירה לאכול בטהרה אלא תרומה וקדשים בלבד, הלכך לאו איסורא דאורייתא היא, ומפני דרכי שלום מותר לסייען
  28. ^ סבירא ליה להאי דפריך דטעם ד'משתטיל את המים אסור' - משום דהוכשרו עכשיו הוא, ועד עכשיו לא הוכשרו
  29. ^ שיהא שום נדנוד עבירה דטומאה, דהא לא הוכשרו, ואי בנאמן על המעשרות קמיירי - אמאי קתני 'וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום'
  30. ^ ובפירות מוכשרין
  31. ^ ורישא - כל זמן שלא גילגלה אינה אלא טומאת חולין, דרבנן, ולא גזור בה משום מסייע במקום דרכי שלום, ובלבד שלא תאכל
  32. ^ דאורייתא: שאסור לטמאה ביד, דכתיב (במדבר יח) 'את משמרת תרומותי' - עביד לה שימור
  33. ^ תבואה מתוקנת
  34. ^ אותה
  35. ^ שאין חשודים לא להחליף ולא ליגע
  36. ^ תבואה של עוברי עבירה אין טוחנין אותה להם, שאסור לסייען בעבירתם; ומתניתין קתני 'טוחנת עמה' ומוקמת לה באוכל חולין בטומאה
  37. ^ דאיסורא דאורייתא הוא כדפרישית
  38. ^ אי בכהן קאי
  39. ^ מי מצי מפקידין אצלו? ולא חייש שמא יגע
  40. ^ דמתוך שאינו רגיל בה לא יגע בה
  41. ^ רגיל בה; פריוו"ץ
  42. ^ מטמאה את משאה ואף על פי שאין נוגעת
  43. ^ הא דתני 'אין מפקידין'
  44. ^ דתני מפקידין
  45. ^ ותרוייהו בתרומה; ובשלהן אסור לסייען, דחבר לא ידע אי הוכשרו אי לא
  46. ^ זה שם האומן בלשון המשנה
  47. ^ שאין חשוד להחליף בשאינו מעושר ובפירות שביעית
  48. ^ חיישינן שמא נגע; ולעיל קתני 'מפקידין אצלם'
  49. ^ הא איתרצא לה הכי [לעיל]
  50. ^ על הדא דקתני
  51. ^ ולכך קבעה בגמרא הכא, למירמא עלה ולפרושה דלא תקשי לן
  52. ^ עיסה לתקנה לו והוא חבר והיא אשת עם הארץ, והטבילה לכך
  53. ^ ונותנת לו היפה שלה
  54. ^ הלכך 'מעשר את שהוא נותן לה' - שאם תחליפנו נמצא מאכילה שאינו מעושר, 'ואת שהוא נוטל הימנה' - שאם החליפתו נמצא אוכל שאינו מעושר
  55. ^ ולא לרעה היא מחלפת
  56. ^ דמאי ג,ד
  57. ^ תלמיד היושב לפני רבו, ונתאכסן אצל עם הארץ פונדקית - אופה לו את עיסתו
  58. ^ לא גרסינן הכא 'המתקלקל'
  59. ^ נמי לטובה היא מתכוונת
  60. ^ לעצמה הוראת מצוה בחלוף זה
  61. ^ חמימא וקרירא לאחר שני ימים או שלשה היא מחליפה
  62. ^ מסייעתה
  63. ^ אשת חבר
  64. ^ דכיון דבימי טומאה אינה רגילה ליגע בטהרות - לא חיישינן שמא תטול ותתן לתוך פיה