ביאור:בבלי גיטין דף פג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מאי דאסר שרא - "לראובן" מהו? לראובן והוא הדין לשמעון, והאי דקאמר "לראובן" משום דפתח ביה? או דלמא לראובן דוקא?

ואם תמצא לומר לראובן דוקא – "לשמעון" מהו? לשמעון והוא הדין לראובן, והאי דקאמר 'שמעון' - משום דסליק מיניה? או דלמא לשמעון דוקא?

בעי רב אשי: [1] "אף לשמעון" מהו [2]? "אף" - אראובן קאי [3]? או דלמא "אף" - אעלמא קאי [4]?

תיקו.

תנו רבנן [תוספתא גיטין פ"ז משנה א-ה]: לאחר פטירתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו [כדי לתמוך בדעת 'רבנן' החולקים ע רבי רליעזר]; אלו הן: רבי יוסי הגלילי, ורבי טרפון, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא;

נענה [5] רבי טרפון ואמר: הרי שהלכה זו [6] ונישאת לאחיו של זה שנאסרה עליו [7] ומת בלא בנים - לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה [8]? הא למדת שאין זה 'כריתות' [9].

נענה רבי יוסי הגלילי ואמר: היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה? האסור - אסור לכל, והמותר - מותר לכל! - הא למדת שאין זה 'כריתות'.

נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: 'כריתות' - דבר הכורת בינו לבינה [10], הא למדת שאין זה 'כריתות'.

נענה רבי עקיבא ואמר: הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונישאת לזה שנאסרה עליו - לא נמצא גט בטל [11] ובניה [12] ממזרים? - הא למדת שאין זה 'כריתות' [13].

דבר אחר: הרי שהיה זה שנאסרה עליו - כהן, ומת המגרש - לא נמצאת אלמנה אצלו [14] וגרושה אצל כל אדם [15]? וקל וחומר [16]: מה [17] גרושה - שהיא קלה [18] - אסורה [19] בשביל צד גירושין שבה, אשת איש - שהיא חמורה – לא כל שכן [20]? - הא למדת שאין זה 'כריתות'.

אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה [21].

אמר רבא: כולהו אית להו פירכא [22] לבר מדרבי אלעזר בן עזריה, דלית ליה פירכא.

תניא נמי הכי: אמר רבי יוסי: רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה מדברי כולן.

אמר מר: נענה רבי טרפון ואמר: 'הרי שהלכה זו ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים - לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה?'; 'עוקר'? איהו עקר [23]?

אלא [הכי קאמר:] 'מתנה לעקור דבר מן התורה';

'מתנה'? מי קאמר לה "לא סגי לה דלא מינסבא ליה לאחוה דההוא גברא"? אלא [הכי קאמר:] 'גורם לעקור דבר מן התורה';

'גורם'? אלא מעתה בת אחיו לא ישא, שמא ימות בלא בנים ונמצא גורם לעקור דבר מן התורה [24]! - היינו פירכא [25].

ובמאי [באיזה מקרה] [26]?

אילימא ב'חוץ' - משרא שרא רבי אליעזר [27], דתניא: 'מודה רבי אליעזר במגרש את אשתו ואמר לה "הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני" והלכה וניסת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה - שמותרת לזה שנאסרה עליו';

אלא ב'על מנת' [28].

'נענה רבי יוסי הגלילי ואמר: היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה? האסור אסור לכל, והמותר מותר לכל'.

ולא? והרי תרומה וקדשים [29], שאסורה לזה ומותרת לזה?

באיסור אשה קא אמרינן.

והרי עריות [30]?

באישות [31] קאמרינן.

הרי אשת איש [32]? - היינו פירכא [33].

ובמאי [באיזה מקרה מעמיד רבי יוס הגלילי את מחלוקת רבי אליעזר ו'רבנן’]? אילימא ב'על מנת' - הרי הותרה אצלו בזנות [34]!?

אלא ב'חוץ' [35].

'נענה רבי עקיבא ואמר: 'הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק, והיו לה בנים, ונתארמלה או נתגרשה, ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו - לא נמצא גט בטל ובניה ממזרין?' - אי הכי בכולה תנאי דעלמא נמי לא תנסיב, דלמא לא מקיימא ליה לתנאיה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין? - היינו פירכא;

ובמאי [סובר רבי עקיבא שחולק רבי אליעזר על 'רבנן’]?

אילימא ב'חוץ' - משרא שרא רבי אליעזר, דתניא: מודה היה רבי אליעזר במגרש את אשתו ואמר לה "הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני" והלכה ונשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה - שמותרת לזה שנאסרה עליו; אלא ב'על מנת'.

'דבר אחר: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם, וקל וחומר: ומה גרושה שהיא קלה אסורה משום צד גירושין שבה - אשת איש חמורה לא כל שכן' ובמאי [באיזה מקרה המחלוקת בין רבי אליעזר ורבנן]? אילימא ב'על מנת'


עמוד ב

הרי גרושה אצלו בזנות [36]! אלא ב'חוץ' [37].

[38] ורבי עקיבא - אי 'חוץ' סבירא ליה - לותיב 'חוץ' [39] , ואי 'על מנת' סבריא ליה [40] - לותיב 'על מנת' [41]?

רבי עקיבא שמיע ליה דאיכא דאמר 'חוץ' [42] ואיכא דאמר 'על מנת' [43]: מאן דאמר 'חוץ' - האי פירכא [44], ומאן דאמר 'על מנת' - האי פירכא [45].

ומאי פירכא [46]? אי נימא איסור כהונה שאני [47] - הא רבי אליעזר [48] נמי מאיסור כהונה קא מייתי ליה [49]?

רבא [50] - כרבי ינאי משום זקן אחד [51] קא מתני [52].

אמר להן רבי יהושע: אין משיבין את הארי לאחר מיתה:

למימרא דרבי יהושע כוותיה סבירא ליה? והא איהו נמי מיפרך קפריך [53]?

הכי קאמר להו: לדידי נמי אית לי פירכא, מיהו בין לדידי בין לדידכו - אין משיבין את הארי לאחר מיתה.

ומאי פירכא דרבי יהושע?

דתניא: אמר רבי יהושע: מקיש קודמי הויה שניה [54] לקודמי הויה ראשונה [55]: מה קודמי הויה ראשונה - דלא אגידא באיניש אחרינא - אף קודמי הויה שניה דלא אגידא באיניש אחרינא.

גופא: 'מודה רבי אליעזר במגרש אשתו ואמר לה "הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני" והלכה ונישאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה - שמותרת לזה שנאסרה עליו.

השיב רבי שמעון בר אלעזר תשובה לדברי רבי אליעזר: היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר [56]?'

ולא? והרי יבמה, דבעל אוסר ויבם מתיר?

התם - יבם הוא קא אסר לה, דאי מבעל [שכבר מת] - הא שריא וקיימא!

הרי נדרים: דנודר אוסר וחכם מתיר?

הא - אמר רב ייוחנן: אין חכם מתיר כלום, אלא בחרטה [57].

הרי הפרת הבעל [58], דאשה נודרת ובעל מיפר!

התם - כדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר רב פנחס משמיה דרבא: כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת [59].

'נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: 'כריתות' - דבר הכורת בינו לבינה הא למדת שאין זה כריתות' ורבנן [60] - האי 'כריתות' מאי עבדי ליה?

מיבעי להו לכדתניא: "הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין", "על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם" - אין זה 'כריתות' [61]; "שלשים יום" הרי זה 'כריתות' [62].

ואידך?

מ'כרת' 'כריתות' נפקא.

ואידך?

'כרת' 'כריתות' לא דרשי.

אמר רבא: "הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי" - אין זה כריתות; "כל ימי חיי פלוני" - הרי זה כריתות.

מאי שנא 'חיי פלוני'? דדלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה.

'חיי דידיה' נמי: דלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה?

אלא אימא "כל ימי חייכי" - אין זה כריתות; "כל ימי חיי" או "חיי פלוני" - הרי זה כריתות.

בעא מיניה רבא מרב נחמן: "היום אי את אשתי ולמחר את אשתי [63] מהו?

תיבעי לרבי אליעזר [64], תיבעי לרבנן [65]:

תיבעי לרבי אליעזר: עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם אלא דלמאן דקא שרי - קא שרי לעולם, אבל הכא לא? או דלמא לא שנא?

תיבעי לרבנן: עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דלא פסקה מיניה לגמרי, אבל הכא - כיון דפסקה [66] פסקה [67].

בתר דבעיא הדר פשטה:

הערות[עריכה]

  1. ^ אמר לה "חוץ מראובן ושמעון" וחזר ואמר
  2. ^ אם תימצי לומר היכא דחזר ואמר "לשמעון" ולא אמר "אף" - דוקא לשמעון קאמר, הכא מאי?
  3. ^ כיון דאמר "אף" ודאי התירה לשניהם, דהאי "אף" - אראובן קאי, ואף על גב דלא הזכיר שמו
  4. ^ "לשמעון" - ולא לראובן, והאי "אף" - אכולי עלמא קאי
  5. ^ הרים קולו; כל עניה הכתובה בתורה - הרמת קול היא
  6. ^ אחר גירושיה
  7. ^ של אותו האיש שנאסרה עליו בגירושין
  8. ^ מצות יבום, שאסורה להתייבם לו
  9. ^ האמורה בתורה: שלא אמרה תורה 'כריתות' העוקר דבר מן התורה
  10. ^ והרי אכתי אגידא ביה ליאסר על אותו האיש
  11. ^ למפרע, שהרי אמר לה "על מנת שלא תנשאי לפלוני"
  12. ^ מן האמצעי
  13. ^ לא אמרה תורה כריתות המביא את ישראל לידי פסול
  14. ^ אצל כהן זה, דהא לגביה לא איגרשה
  15. ^ ועל ידי צד גירושין שבה - אֲסָרָהּ הכתוב עליו, כדאמרן לעיל: 'גרושה מאישה' לבדו אסורה לכהונה
  16. ^ והרי דברים ק"ו שאתה למד הימנו: שלפני מיתת המגרש תהא אסורה לכל מפני צד אישות שבה
  17. ^ איסור
  18. ^ דליתא אלא בלאו בעלמא
  19. ^ מצינו שאסורה על כהן זה שהיא אלמנה אצלו
  20. ^ אינו דין שתאסר אצל מי שהתירו אצלו מפני צד אישות שבה
  21. ^ אם היה קיים שמא יחזיר לכם תשובה
  22. ^ כדמפרש ואזל לקמיה בתר סייעתא דברייתא
  23. ^ כלומר וכי הוא עוקרו ממש הרי נעקר מאליו בגרמתו של זה!? 'עוקר' - משמע העושה איסור בידים, ויבומין הללו אינן מוטלין עליו ליבמה שיהא הוא עוקרן
  24. ^ שלא יוכל האב ליבם את בתו
  25. ^ דאמר רבא 'לכולהו אית להו פירכא'
  26. ^ מוקי רבי טרפון פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן
  27. ^ להתייבם לו, מאחר שניסת לאחר ונתקה מאישות הראשון לגמרי
  28. ^ מוקי לה, דכיון דתנאה הוא, ולא איתקיים, נמצא גט בטל למפרע, וקיימא באיסור אשת איש
  29. ^ אסורין לישראל ומותרין לכהנים
  30. ^ בתו ואחותו
  31. ^ נאסרה על ידי קידושין
  32. ^ מותרת לבעלה ואסורה לכל אדם
  33. ^ דקאמר רבא לעיל
  34. ^ דהא 'על מנת שלא תנשאי' - הוא דקאמר לה, וקרינא בה 'מותרת לכל'
  35. ^ מוקי רבי יוסי הגלילי לפלוגתא דרבי אליעזר; הילכך פריך ליה: הא שאסרה עליו לגמרי, דלגביה לא איגרשה
  36. ^ הרי לא אסרה עליו אלא לינשא, אבל לזנות - גרושה היא אצלו מיד, הלכך: אם ימות בעלה הראשון - נמי שם גירושין עליה אצל זה עולמית; ומעתה אין כאן קל וחומר, דאיכא למפרך: דמה אם נאסרה עליו משום צד גירושין שבה, שהרי אף אצלו היה עליה צד גירושין - תאמר שתאסר על כל אדם בשביל צד אישות שיש בה אצל זה לבדו, שאין עליה שום צד אישות אצל שאר כל אדם
  37. ^ סבירא ליה לרבי עקיבא מילתיה דרבי אליעזר
  38. ^ ופרכינן:
  39. ^ לרבי עקיבא דפריך הני תרי פרכי: חדא א'חוץ' וחדא א'על מנת': אי סבירא ליה פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן ב'חוץ' נותיב הך פירכא בתרייתא ד'חוץ'
  40. ^ מוקי לה
  41. ^ נותביה פירכא קמייתא ותו לא
  42. ^ ב'חוץ' פליגי
  43. ^ ב'על מנת' פליגי
  44. ^ 'הרי שהיה זה כהן כו'
  45. ^ 'הרי שהלכה כו'
  46. ^ איכא למיפרך אפירכיה דרבי עקיבא בתרייתא, דקאמר רבא לעיל 'ולכולהו אית להו פירכא'
  47. ^ הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות
  48. ^ דאמר מותרת לכל אדם חוץ ממנו
  49. ^ מ'גרושה מאישה' לבדה: שפסול לכהונה - מהתם ילפא לעיל, דמדפסיל לכהונה - הוי גיטא, ואף על גב דשייר; ויליף מינה קולא, ולא אמרינן 'איסור כהונה שאני'; כל שכן דמצי למיפרך אליביה: נילף מאיסור כהונה לחומרא, ונימא: כי היכי דצד גירושיה פוסלה לכהונה, אם ימות יהא צד אישותה פוסלה לכל אדם
  50. ^ דאמר לעיל כולהו אית להו פירכא
  51. ^ דאמר לעיל טעם דרבי אליעזר מ'והיתה לאיש אחר', ולא יליף מאיסורי כהונה
  52. ^ הילכך פרכינן לרבי עקיבא 'איסור כהונה שאני' ולא תיקשי לרבי אליעזר
  53. ^ לרבי אליעזר לקמן בברייתא
  54. ^ צד פנוי שבה בין גירושין לנשואין
  55. ^ לצד פנוי שהיה בה קודם קידושין של ראשון, דהא איתקוש, דכתיב לעיל מיניה 'כי יקח איש וגו' - היינו קידושי ראשון – 'והיתה לאיש אחר' - היינו קידושי שני
  56. ^ נישואי בעלה הראשון אסרוה על זה, ונישואי שני יתירוה לו
  57. ^ שפותח פתח לנודר בדברים הבאים לו על ידי נדר זה: שאילו ידע מתחילה שכן עתיד להיות - לא היה נודר; נמצא שמתחילתו אינו נדר
  58. ^ שהוא בלא חרטה
  59. ^ על מנת שאם ירצה, ואם לאו לא יהא נדר
  60. ^ כל הנך רבנן דלעיל דלא ילפי מהכא פירכייהו
  61. ^ שאין מפרידן אלא המות: דעד יום מותה קשורה בו
  62. ^ מיד, והיא תקיים התנאי
  63. ^ נתן לה גט ואמר לה "היום לבדו יהו גירושין, ולמחר לא יהו גירושין": דשייר בגיטא
  64. ^ דמכשיר בשיור
  65. ^ דפסלי בשיור
  66. ^ מיניה היום לגמרי אצל כל אדם
  67. ^ לכל אדם לעולם, ושוב אינה אשתו עד שיחזור ויקדשנה; הלכך אין תנאי זה כלום