סוטה ג ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
ורבי עקיבא א"כ ליכתוב רחמנא לה ולישתוק יטמא למה לי ש"מ ור' ישמעאל איידי דכתב לה כתב נמי יטמא לכדתני דבי ר' ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה (ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו רשות דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר חובה מאי טעמא דרבי ישמעאל איידי דכתיב (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה איצטריך נמי למיכתב לעולם בהם תעבודו למישרי אחד מכל האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו דתניא אמנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל (ויקרא כה, מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו יכול אף הכנעני שבא על אחת מן האומות והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל (ויקרא כה, מה) אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם ור"ע ממהם תקנו נפקא לעולם בהם תעבודו למה לי לחובה ורבי ישמעאל בהם ולא באחיכם ור"ע באחיכם מסיפא דקרא נפקא (ויקרא כה, מו) ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך ור' ישמעאל איידי דכתי' ובאחיכם כתי' נמי בהם לכדתנ' דבי רבי ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה א"ר חסדא זנותא בביתא כי קריא לשומשמא וא"ר חסדא תוקפא בביתא כי קריא לשומשמא אידי ואידי באיתתא אבל בגברא לית לן בה ואמר רב חסדא בתחילה קודם שחטאו ישראל היתה שכינה שורה עם כל אחד ואחד שנאמר (דברים כג, טו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך כיון שחטאו נסתלקה שכינה מהם שנאמר (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל העושה מצוה אחת בעוה"ז מקדמתו והולכת לפניו לעוה"ב שנאמר (ישעיהו נח, ח) והלך לפניך צדקך וכל העובר עבירה אחת בעוה"ז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין שנאמר (איוב ו, יח) ילפתו ארחות דרכם יעלו בתוהו ויאבדו ר"א אומר קשורה בו ככלב שנאמר (בראשית לט, י) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא תנן התם שהיה בדין ומה עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינה מתקיימת בפחות משנים עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים ת"ל (במדבר ה, יג) ועד אין בה כל שיש בה וק"ו לעדות הראשונה מעתה ומה עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם מתקיימת בעד אחד עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינו דין שתתקיים בעד אחד ת"ל (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר (דברים יט, טו) על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שנים האי מכי מצא בה ערות דבר נפקא מבה נפקא בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה מיבעי ליה הכי נמי קאמר תלמוד לומר בה בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה וטומאה בעלמא בלא קינוי ובלא סתירה דלא מהימן עד אחד מנלן נאמר כאן כי מצא בה ערות דבר ונאמר להלן על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן עדים שנים אף כאן עדים שנים תנו רבנן אי זו היא עדות הראשונה זו עדות סתירה עדות אחרונה זו עדות טומאה
רש"י
[עריכה]
אם כן - דלאו לחובה אתא אלא להך דרשא:
לכתוב רחמנא לה ולשתוק - דמשמע לנפש לא יטמא בעמיו כי אם לשארו וגו' ולאחותו הבתולה לה כלומר לגופה שלם ולא לאיבריה:
לא תחיה כל נשמה - בשבעה אומות כתיב החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי:
למשרי אחד מן האומות - משאר שבעים אומות:
שבא על הכנענית - כל ז' אומות נקראו על שם כנען:
והוליד בן - דהלך אחר האב ומותר להחיותו. לך לעבד:
דתניא - דלהכי אתא קרא:
בעבד - גרסי' בבי"ת:
וגם מבני התושבים וגו' - לעיל מיניה כתיב מאת הגוים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה אשר סביבות ארצכם ולא מבני ארצכם דשבעה אומות וגם מבני התושבים כל תושב היינו שבא ממקום אחר ונתיישב כאן וקאמר קרא שמותר לקנות מבניהם אשר יהיו להם מבנות ארצך:
מן הנולדים בארצכם - בנים הנולדים בארצכם והם בני התושבים דהיינו אחרים שנשאו בארצכם נשים אתה רשאי לקנות:
ולא מן הגרים בארצכם - ולא מן הבנים הנולדים לבני ארצכם במקום אחר מבנות שאר אומות והביאום לבניהם לגור שם:
ולא באחיכם - עבודת עבד: ה"ג ורבי ישמעאל איידי דכתיב ובאחיכם כתיב נמי בהם כדתניא כו':
קריא - תולעת של שומשמין האוכלתן כך הזנות מחרבת את הבית:
תוקפא - כעס:
אידי ואידי - תוקפא וזנותא דאמרינן דמחרבת את הבית:
באיתתא - כשהאשה מזנה או כעסנית לפי שהאשה מתעסקת בזנוניה ואינה עושה מלאכתה ולא משמרת ביתה ומפקרת את של בעלה למנאפים:
קודם שחטאו ישראל - בעריות:
עם כל אחד ואחד - בביתו:
נסתלקה מהם - מלבא לביתם דאינו יכול לראות בעבירות שבביתו:
מקדמתו - לפני מיתתו מכרזת לפניו:
מלפפתו - כורכתו:
תנן התם - בפ' מי שקינא (לקמן לא.) אמאי דקתני אמר עד אחד ראיתיה שנטמאה לא היתה שותה:
שהיה בדין - שלא להאמינו אי לאו דכתיב קרא:
הראשונה - סתירה:
אין אוסרתה איסור עולם - שאם ' תשתה ותמצא טהורה מותרת לבעלה ולתרומה:
אין מתקיימת בפחות משנים - כדבעינן למיגמר דבר דבר מממון:
האחרונה - טומאה שהיא אחר הסתירה:
כל שיש בה - כל עדות שיש בה נאמן כדדרשינן לעיל ועד אין בה תרי אלא חד וקא אמר אסורה ואטומאה קאי דהא מינה סליק והיא נטמאה ועד אין בה:
קל וחומר - שתתקיים בעד אחד:
תלמוד לומר - באשה מקלקלת כי מצא בה ערות דבר ולהלן כו': ופרכינן למה לי למיכתב למילפה בגזירה שוה:
בה ולא בקינוי כו' מיבעי ליה - דכיון דכתיב בה מיעוטא הוא ולא גמרי' שאר עדיות דאשה מינה וקמו להו במלתייהו ככל עדיות שבתורה:
הכי נמי קאמר - וגזירה שוה למילתא אחריתי נקט ומתניתין חסורי מיחסרא והכי תנא ליה ת"ל בה ולא בקינוי וסתירה וגזירה שוה לטומאת אשה דעלמא שלא קינא לה בעלה ובא עד אחד ואמר אני ראיתיה שנטמאה דלא מהימן והכא הוא דמהימן משום דרגלים לדבר:
תוספות
[עריכה]
ורבי עקיבא א"כ לכתוב לה. תימה לרב חסדא דאמר בפרק שלשה מינין (נזיר דף מג:) לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא לאיברים לדידיה לא איצטריך לה לאיברים מאי הוי דריש בלה יטמא ויש לומר הוה דריש לחובה כדרבי עקיבא ואיידי דכתב יטמא כתב לה:
למשרי אחד מכל האומות. מהכא נפקא לן דבאומות הלך אחר הזכר:
כתיב נמי (ובאחיכם) לכדתנא דבי רבי ישמעאל. וא"ת הא אצטריך דדרשינן בפרק איזהו נשך (ב"מ דף עג:) מנין אם ראיתו נוהג שלא כשורה שאתה רשאי להשתעבד בו וכו' וי"ל אסמכתא בעלמא הוא וקנס חכמים הוא כדי לייסרן:
מה עדות אחרונה שאוסרתה איסור עולם. תימה דהוה מצי למפרך מה לעדות האחרונה שכן רגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה:
ת"ל ועד אין בה כל שיש בה. תימה כיון דהוא קינא לה ונסתרה והשתא אתי עד א' דטומאה מסתמא בעל שתיק ולא מכחיש ליה א"כ מאי צריך קרא דעד אחד נאמן ' אפילו טומאה בעלמא בלא קנוי וסתירה בכי האי גוונא היה מהימן כדאיתא בפרק האומר (קידושין דף סו.) אשתו זינתה בעד אחד וכו' תינח לרבא דאמר התם הוה דבר שבערוה אלא לאביי דאמר מהימן מאי איכא למימר אלא ע"כ אית לן למימר דלאביי לא איצטריך קרא אלא היכא דמכחיש אע"ג דקינא לה:
נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר. תימה למה לי ג"ש אפילו בלא ג"ש מהיכא תיתי ליה דלית הימן בה עד אחד מעדות אחרונה ליכא למילף דאיכא פירכא:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק א (עריכה)
יג א מיי' פ"ט מהל' עבדים הלכה ג', סמג עשין רב:
ראשונים נוספים
מתוך: תוספות שאנץ/סוטה (עריכה)
וגם מבני התושבים. כל תושב היינו שבא ממקום אחר ונתישב כאן, ואמר קרא דמותר לקנות מבניהם אשר היו להם מבנות ארצך. ולא מן הגרים בארצך. בנים הנולדים במקומות אחרים מבנות שאר אומות והביאום לבניהם לגור כאן. ל"ה.
הכי הוי גירסת הספרים איידי דכתיב בהם כתיב ובאחיכם לכדתנא דבי ר' ישמעאל. וקשה וכי בשביל שכתוב בהם ולא באחיכם כתיב ובאחיכם וכפל את דבריו על חנם ואי חוזר ואומר כלום. והגיה רש"י איידי דכתיב ובאחיכם כתיב בהם. וכי תימא מה מועיל גרסא זו מן האחרת ואומר רבי דהועיל דהא עתה חזר בו ממה שאמר לעיל רבי ישמעאל לעולם בהם תעבודו אתא למשרי אחד מן האומות שבא על הכנענית אלא איצטריך למדרש בהם ולא באחיכם ולרבי ישמעאל איידי דכתיב ובאחיכם כתיב נמי בהם לכדתנא [דבי ר"י] וכתיב בהם תעבודו דהוי דבר שנתחדש בה. וקשה להר"מ דאמאי לא קאמר דאיצטריך בהם ובאחיכם לעשה ולא תעשה מדכתיב בהם ולא באחיכם [לאו] הבא מכלל עשה עשה ובאחיכם לא תעשה דכי האי גוונא בפרק איזהו נשך גבי לא תשיך. ועוד דאם נאמרה ונשנית דלעולם בהם תעבודו כתיב מקמי קרא דובאחיכם ואינו כגון דאמר לעיל [איידי] דכתב לה כתב לא יטמא דלעולם כתוב פסוק המיותר באחרונה. [ונראה] לקיים גירסת הספרים איידי דכתב בהם כתב נמי ובאחיכם לעולם כדפרקינן מהם תקנו נפקא לן למשרי אחד מן האומות שבא על הכנענית ובהם איצטריך בהם ולא באחיכם. ואיידי דתנא בהם תנא נמי באחיכם לכדתנא דבי ר' ישמעאל דכל פרשה שנאמרה ונשנית וכו' ואיצטריך למכתב כדדרשי' בב"מ בפ' איזהו נשך גבי רב שעורים באותו שאינו נוהג כשורה מנין שאתה מותר לשעבד בו ת"ל לעולם בהם תעבודו [ובאחיכם] והיינו דבר שנתחדש בה והתלמוד לא היה חושש לפרש איזה דבר נתחדש בה.
כדקריא לשומשמא. פ"ה קריא תולעת של שומשמין. וי"א קריא לשון קרי שהוא חם ושומשמין הוי מין תולע שקורין פרמייל (דכל דבדקה ליה התולע ועי"א קריא לשון קרירות שכל קרקע לי).
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/סוטה/פרק א (עריכה)
ור' ישמעאל איידי דכתב בהם כתב נמי ובאחיכם. כך היא הגירסא בכל הספרים. ורש"י גריס אפכא איידי דכתיב ובאחיכם כתב נמי בהם. כי גירסת הספרים קשיא דלמה לי קרא דובאחיכם הלא לא נתחדש בה דבר. ולגירסת רש"י קשה דקרא דלעולם בהם תעבודו אין בו חידוש דממהם תקנו נפקא. ונראה לקיים גירסת הספרים דאיידי דכתיב בהם כתיב נמי ובאחיכם והכי פירושה : איידי דכתיב בהם למדרש בהם ולא באחיכם כתב נמי ובאחיכם. אף על גב דפשטיה דקרא לא אצטריך אלא לדבר שנתחדש בה כדדרשינן בפרק איזהו נשך אם ראיתיו שאינו נוהג כשורה מנין שאתה רשאי להשתעבד בו תלמוד לומר לעולם בהם תעבודו ובאחיכם. הרא"ש ז"ל בפירושיו. ובכן לא קשיא קושית התוס'. צעיר אי"ן. ובתוספותיו כתב וזה לשונו: איידי דכתב בהם כתיב ובאחיכם לכדתנא דבי ר' ישמעאל. קשה וכי בשביל שכתוב בהם ולא באחיכם יכתוב ובאחיכם וכופל דבריו חנם. והגיה רש"י ז"ל איידי דכתיב ובאחיכם כתיב נמי בהם. וכי תימא מה הועלנו בגירסא זו מן האחרת. ואומר ר"י דעכשיו חוזר ממה שכתב מעיקרא דלר' ישמעאל לעולם בהם תעבודו אתי למשרי אחד מן האומות שבא על הכנענית אלא אצטריך למדרש ולא באחיכם. ולר' ישמעאל איידי דכתיב ובאחיכם כתב נמי בהם לכדתנא דבי ר' ישמעאל. וכתיב בהם תעבודו דבר שנתחדש בה. רוצה לומר שתעבודו בהם בפרך. צעיר אי"ן. והקשה הש"ר דאמאי לא קאמר ור' ישמעאל בכם ולא באחיכם ובאחיכם וגו' עשה ולא תעשה מדכתיב בהם ולא באחיכם עשה דלאו הבא מכלל עשה עשה ובאחיכם וגו' לא תעשה דכהאי גוונא בפרק איזהו נשך גבי לא תשיך. לכך נראה לקיים גירסת הספרים דאיידי דכתיב בהם כתיב ובאחיכם (ועולם) ולעולם ממהם תקנו רוצה לומר בהם ולא באחיכם ואיירי דכתיב בהם כתב נמי ובאחיכם לכדתנא דבי ר' ישמעאל שכל פרשה שנאמרה ונשנית וכו' דאצטריך למילף למשרי אחד מן האומות שבא על הכנענית. ובהם אצטריך למכתב כדדרשינן בפרק איזהו נשך אם ראיתיו שאינו נוהג כשורה מנין שאתה רשאי להשתעבד בו תלמוד לומר לעולם בהם תעבודו ובאחיכם וזהו דבר שנתחדש בה. והתלמוד לא חשש לפרש דבר שנתחדש בה :
כי קריא לשומשמא. פירש הקונטרס קריא תולעת של שומשמין. ויש מפרשים קריא קרי שהוא חם ושומשמין הוי מין תולעת וכל דבר חם קשה לזה התולעת. ויש מפרשים קריא לשון קרירות דכל דבר קר קשה לו. הרא"ש ז"ל בתוספותיו. ובערוך ערך קריא פירש כפירוש רש"י. צעיר אי"ן :
ומה עדות הראשונה וכו'. אינה מתקיימת בפחות משנים. כן דרך התנא עכשיו הוא שונה כאלו הוא יודע דרשה דדבר דבר כדי להצריך קרא דועד אין בה לומר דעד אחד נאמן בטומאה ושוב דריש מהיכא ידעינן דבעינן שני עדים בסתירה. הרא"ש ז"ל בפירושיו :
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה