קטגוריה:בראשית לט י
נוסח המקרא
ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה
וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ.
וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃
וַ/יְהִ֕י כְּ/דַבְּרָ֥/הּ אֶל־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם׀ י֑וֹם וְ/לֹא־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛י/הָ לִ/שְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖/הּ לִ/הְי֥וֹת עִמָּֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוַה כַּד מַלֵּילַת עִם יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלָא קַבֵּיל מִנַּהּ לְמִשְׁכַּב לְוָתַהּ לְמִהְוֵי עִמַּהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה כְּדֵי מַלִילַת עִם יוֹסֵף יוֹמָא דֵין וְיוֹם מָחְרָא וְלָא קַבֵּיל מִינָהּ לְמִשְׁכּוּב גַבָּהּ לְמֶהֱוֵי מִתְחַיֵיב עִמָהּ בְּיוֹם דִינָא רַבָּא לְעַלְמָא דְאָתֵי: |
רש"י
"להיות עמה" - לעוה"ב
[ח] להיות עמה לעולם הבא. דאם לא כן "להיות עמה" למה לי. ואין לפרש "להיות עמה" בלא שכיבה לדבר שיחות, כמו שפירש הרמב"ן, דאם כן לכתוב "להיות עמה" ולמה לי למכתב "לשכב אצלה", כי אחר שלא רצה להיות עמה מה צריך הכתוב עוד:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לִהְיוֹת עִמָּהּ – לָעוֹלָם הַבָּא (שם; סוטה ג' ע"ב).
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לט (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
להיות עמה, בתשמיש שכן מצינו ביאה בלשון הויה, כענין שכתוב (רות א) גם הייתי הלילה לאיש.
וע"ד המדרש אמרה לו למה אין אתה שומע לי אין אדם יודע אותנו, אמר לה הפנויות שבכם אסורות לנו אשת איש על אחת כמה וכמה. משל למה הדבר דומה לנכרי אחד שאמר לישראל יש לי מאכל נאה ומשובח להאכילך, אמר לו ומהו, אמר לו בשר חזיר, אמר לו ריקה שבעולם שחוטה שלכם בבהמה טהורה אסורה לנו בשר חזיר עאכ"ו. כך אמר יוסף פנויות שלכם אסורות אשת איש עאכ"ו.
ולא שמע אליה לשכב אצלה בעוה"ז,
להיות עמה בגיהנם. ג' נאמנין הם, בעל הבית המפריש מעשרותיו כראוי אינו נחשד על התרומה והמעשרות ואין לך נאמן גדול מזה. רווק הדר בשכונת זונות ואינו חוטא אין לך נאמן גדול מזה. עני שהפקידו לו פקדון ולא נחשד עליו אין לך נאמן גדול מזה. אי אתה מוצא נאמן כיוסף שהיה במצרים שכתוב בהם (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם, והוא בן שבע עשרה שנה והיא משדלתו בכל יום ולא נחשד על העריות. שלשה כבשו את יצרם ואלו הם. יוסף, בועז, פלטי בן ליש. ודרשו רבותינו ז"ל בסנהדרין תקפו של יוסף ענותנותו של בועז, דאלו גבי יוסף ביום ואלו גבי בועז בלילה, דכתיב (רות ג) ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו. וכבש את יצרו שלא קרב אליה כלל עד אחר הנישואין. תקפו של בועז ענותנותו של פלטי בן ליש, דאלו בועז חדא ליליא ואלו פלטי בן ליש כמה זמן. שהרי בשעה שבעתתו רוח רעה לשאול נתן לו את מיכל בתו, שנאמר (שמואל א כה) ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים, והיה יודע פלטי בן ליש שלא היו קדושין תופסין באשת איש ושאול אנס את בתו ונתנה לו, ומפני שנתירא משאול הראה עצמו שלקחה כי לא היה חפץ בה, וכיון שנתברר לדוד שאנסה שאול ושלא היה חפץ פלטי בן ליש בה, שלח לבנו של שאול אחר שמת שאול ואמר (ש"ב ג) תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים. ולפיכך פירש ואמר (שם) ויקחה מעם איש ולא אמר מעם אישה. ומה שכתוב (שם) וילך אתה אישה, פירושו שהלך פלטי ללוותה לילך אל דוד אישה. ומה שכתוב (שם) הלוך ובכה אחריה עד בחורים, מפני שהיה מתירא מדוד שמא לא יאמינהו ויגמלהו רעה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי כדברה אל יוסף יום יום. בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה. נסן שוה, ויהי כדברה אל יוסף יום יום, "ויהי כאמרם אליו יום [ו]יום". גדולתן שוה, "ויסר פרעה את טבעתו". "וילבש אותו בגדי שש", "וילבש את מרדכי". "וישם רביד הזהב", "ומרדכי יצא מלפני המלך". "וירכב אותו במרכבת המשנה", "וירכיבהו על הסוס". "ויקרא לפניו אברך", "ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש".
ולא שמע אליה לשכב אצלה, בעולם הזה; להיות עמה, לעתיד לבוא. מטרונא שאלה לרבי יוסי: אפשר יוסף בן י"ז שנה היה עומד בכל חומו ולא היה עושה את הדבר הזה? הביא לפניה ספר בראשית, התחיל קורא מעשה ראובן ומעשה יהודה ותמר. אמר לה: ומה אלו שהיו גדולים וברשות אביהם לא כסה עליהן הכתוב, זה שהוא קטן וברשות עצמו על אחת כמה וכמה.
ולא שמע אליה. אמר רבי: שמע לה, אלא שהביא הקב"ה איקונין שלאביו ונתבייש וברח. פעם שניה נכנס, נטל הקב"ה אבן שתיה, אמר לו: אם תגע בה הריני משליכו ואחריב את העולם, הדא הוא דכתיב: "ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל". אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר: "והלך לפניך צדקך"; וכל העובר עבירה אחת בעולם הזה מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין, שנאמר: "ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו" וגו'. רבי אלעזר אומר: קשורה בו ככלב, שנאמר: ולא שמע אליה לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עמה לעולם הבא.
תנו רבנן: עני ועשיר ורשע באין לדין. עני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אומר: עני היה וטרוד במזונותיו. אומרים לו: כלום היית עני יותר מהלל? אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה משתכר בטרעפקיא, חציו נותן לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו וחציו לשומר בית המדרש. פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש ליכנס. מה עשה? עלה ונתלה וישב על פני ארובה כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: ערב שבת היתה ותקופת טבת הוה, ירד עליו שלג. כיון שעלה עמוד השחר אמר ליה שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר והיום אפל! הציצו בו וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו שלג רום ג' אמות, ופרקוהו ורחצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו שבת. עשיר אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אומר: עשיר הייתי וטרוד בנכסי הייתי. אומרים לו: כלום אתה עשיר יותר מרבי אלעזר בן חרסום? אמרו עליו שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים, ולא הלך וראה אותם מעולם אלא ישב ועסק בתורה. פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא, אמר להם: הניחו לי שאני הולך ללמוד תורה. אמרו לו: חי אדוננו אין אנו מניחין אותך וכו'. רשע אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אומר: נאה וטרוד ביצרי הייתי. אומרים לו: כלום היית יפה תואר יותר מיוסף הצדיק? אמרו עליו שהיתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשו לו ערבית, ערבית לא לבשה לו שחרית. אמרה לו: השמע לי. אמר לה: לא. נתנה לו אלף ככר כסף ולא שמע אליה. נמצא הלל מחייב את העניים, ורבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, ויוסף הצדיק מחייב את הרשעים:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט י.
וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ
וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם
ברור שהיא הציקה לו זמן רב, כל יום במשך מספר רב של ימים.
לא ברור כמה זמן זה נמשך, חודש? חודשים? עונות? אבל היא לא וויתרה ולא קיבלה את דבריו.
וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ
יוסף שמע את אשת פוטיפר טוב מאוד. הוא שמע ולא הסכים לעשות את מה שהוא שמע.
- יוסף ראה שהיא רק מדברת והחליט לא לענות ולא להגיב. יוסף כבר אמר את כל מה שהיה לו להגיד והוא לא רצה לחזור על דבריו.
- אשת פוטיפר ראתה שיוסף לא מספר לפוטיפר ולא פחדה להמשיך להיות בקרבתו, ללחוש לו, לגעת בו ולדחוף אותו.
אשת פוטיפר הרגישה שהיא משפילה את עצמה. היא כעסה עליו ועל עצמה.
יוסף נרגע והמשיך בעבודתו כאילו שאין סכנה וששום דבר רע לא יקרה בעתיד.
לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ
אשת פוטיפר בקשה שני דברים:
- לשכב אצלה – זה לא בדיוק לשכב עימה. היא רק רצתה להתחבק ושהוא ישכב לידה, או ישן קרוב לחדרה.
- להיות עימה – זה לא בדיוק לשכב עימה. היא רק רצתה שהוא יהיה איתה והם יהיו ביחד כאשר הם: אוכלים, מטיילים, מתרחצים, משחקים, עובדים.
יש כאן וויתור על מגע מיני, אבל אשת פוטיפר פשוט רצתה להיות איתו, וכך בהמשך דברים יתגלגלו.
אולם אפילו לזה יוסף לא הסכים. הוא ידע מה יקרה אם הוא יוותר לה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית לט י"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.