רש"י על בראשית לט
<< · רש"י על בראשית · לט · >>
פסוק א
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ו
"ולא ידע אתו מאומה" - לא היה נותן לבו לכלום
"כי אם הלחם" - היא אשתו אלא שדבר בלשון נקיה
"ויהי יוסף יפה תואר" - כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו (ב"ר) אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך אני מגרה בך את הדוב מידפסוק ז
פסוק ט
פסוק י
"לשכב אצלה" - אפילו בלא תשמיש
"להיות עמה" - לעוה"בפסוק יא
"ויהי כהיום הזה" - כלומר ויהי כאשר הגיע יום מיוחד (תנחומא) יום צחוק יום איד שלהם שהלכו כולם לבית ע"א אמרה אין לי יום הגון להזקק ליוסף כהיום הזה אמרה להם חולה אני ואיני יכולה לילך
"לעשות מלאכתו" - רב ושמואל חד אמר מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו עמה אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו וכו' כדאיתא במס' סוטה (דף לו:).פסוק יד
"ראו הביא לנו" - הרי זה לשון קצרה הביא לנו ולא פירש מי הביאו ועל בעלה אומרת כן
"עברי" - (ב"ר) מעבר הנהר מבני עבר (ס"א מעבר הנהר)