ביאור:בבלי עירובין דף מג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

להבריח מים עשויות ^[1]!

ורבה מאי טעמא לא אמר כרבי זירא?

במהלכת ^[2] - כולי עלמא לא פליגי ^[3]; כי פליגי בשעמדה ^[4]. ^[5]

אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דיקא דבמהלכת לא פליגי; ממאי? - מדקתני מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים; רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה, ורבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות, שרצו להחמיר על עצמן; אי אמרת בשלמא במהלכת לא פליגי - היינו דקתני רצו ^[6], דילמא עמדה ^[7]; אלא אי אמרת ^[8]פליגי - האי רצו להחמיר? ^[9] איסורא הוא!

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא ^[10], דקתני ספינה דומיא דדיר וסהר: מה דיר וסהר דקביעי - אף ספינה נמי דקביעא.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: הלכתא כרבן גמליאל בספינה.

'הלכתא'? מכלל דפליגי ^[11]?!

אִין, והתניא ^[12]: 'חנניא בן אחי רבי יהושע אומר: כל אותו היום ^[13] ישבו ודנו בדבר הלכה; אמש ^[14] הכריע אחי אבא ^[15] הלכה כרבן גמליאל בספינה, והלכה כרבי עקיבא בדיר וסהר ^[16].

בעי רב חנניא: יש ^[17] תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה? ^[18]: עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה ^[19] לא תיבעי לך, דארעא סמיכתא היא ^[20]; כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה ^[21]; אי נמי דקאזיל בקפיצה ^[22];

לישנא אחרינא: בספינה מאי?

אמר רב הושעיא: תא שמע: מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים וכו' אי אמרת בשלמא יש תחומין - משום הכי רצו', אלא אי אמרת אין תחומין, אמאי רצו ^[23]?

כדאמר רבא 'במהלכת ברקק' - הכי נמי במהלכת ברקק ^[24].

תא שמע: 'פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו'; אי אמרת בשלמא יש תחומין – שפיר, אלא אי אמרת אין תחומין, כי לא היינו בתוך התחום - מאי הוי?

אמר רבא: במהלכת ברקק.

תא שמע הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא, בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא; מאן אמרינהו לאו?

אליהו אמרינהו.

אלמא אין תחומין למעלה מעשרה!

לא, דלמא יוסף שידא אמרינהו.

תא שמע: '"הריני נזיר ביום שבן דוד בא" - מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים ^[25],

עמוד ב

ואסור לשתות יין כל ימות החול ^[26]' אי אמרת בשלמא יש תחומין - היינו דבשבתות ובימים טובים מותר, אלא אי אמרת אין תחומין - בשבתות ובימים טובים אמאי מותר [אולי יבוא מעל התחום בשבת]?

שאני התם, דאמר קרא (מלאכי ג כג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא [לפני בוא יום ה' הגדול והנורא] ^[27] והא לא אתא אליהו מאתמול.

אי הכי - בחול כל יומא ויומא נמי לישתרי, דהא לא אתא אליהו מאתמול!

אלא אמרינן לבית דין הגדול אתא.

הכא נמי לימא לבית דין הגדול אתא!?

כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים, מפני הטורח ^[28].

קא סלקא דעתך מדאליהו לא אתא - משיח נמי לא אתי, במעלי שבתא לישתרי!

אליהו לא אתי, משיח אתי, דכיון דאתי משיחא - הכל עבדים הן לישראל ^[29]!

בחד בשבא לישתרי! לפשוט מינה דאין תחומין, דאי יש תחומין - בחד בשבא לישתרי ^[30], דלא אתא אליהו בשבת ^[31]!

^[32] האי תנא ספוקי מספקא ליה אי יש תחומין או אין תחומין ^[33], ולחומרא ^[34].

דקאי אימת דקא נדר? אילימא דקאי בחול, כיון דחל עליה נזירות ^[35], היכי אתיא שבתא ומפקעא ליה ^[36]? אלא דקאי בשבתא וקא נדר, וביום טוב וקא נדר, וההוא יומא דשרי ליה ^[37], ^[38] מיכן ואילך אסיר ליה ^[39].

פעם אחת לא נכנסו לנמל וכו':

תנא: 'שפופרת ^[40] היתה לו לרבן גמליאל, שהיה מביט וצופה בה אלפים אמה ביבשה וכנגדה אלפים בים; הרוצה לידע כמה עומקו של גיא - מביא שפופרת ומביט בה וידע כמה עומקו של גיא ^[41],

או שלא כמו רש"י:

א ב ג

קובץ:04 עירובין פרק רביעי מי שaeוoeיאוaeו 02.png

קובץ:04 עירובין פרק רביעי מי שaeוoeיאוaeו 01.png

ד

מוקד הטלסקופ קבוע והוא 2000 אמה. תחילה מביט מנקודה ב ומוצא את תחתית הגיא ד במוקד ^[42]. מנקודה ב הוא הולך אחורה מרחק נמדד אב, עד שנקודה ג - ראש הגיא מול הנקודה ד – נמצא במוקד ^[43]. ואז, לפי משפט פיטגורס:

²[^[44]-2000=בג]+ ²גד= 2000² =²בד ויכול לחשב את העומק גד; משפט פיטגורס היה ידוע לפני זמנו של רבן גמליאל.

והרוצה לידע כמה גובהו של דקל ^[45] - מודד קומתו [של עצמו], וצלו, וצל קומתו, וידע כמה גובה של דקל ^[46];

הרוצה שלא תשרה חיה רעה בצל קבר ^[47] - נועץ קנה בארבע שעות ביום ויראה להיכן צלו נוטה, משפיע ועולה משפיע ויורד ^[48].

נחמיה בריה דרב חנילאי משכתיה שמעתא ונפק חוץ לתחום; אמר ליה רב חסדא לרב נחמן: נחמיה תלמידך שרוי בצער!

אמר לו: עשה לו מחיצה של בני אדם ויכנס.

יתיב רב נחמן בר יצחק אחוריה דרבא, ויתיב רבא קמיה דרב נחמן; אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא: מאי קא מבעיא ליה לרב חסדא? אילימא בדמלו גברי עסקינן ^[49] וקא מבעיא ליה הלכתא כרבן גמליאל ^[50]

הערות[עריכה]

^ ולא חשיבי מחיצות לעשות ספינה כולה כארבע אמות
^ דאיכא למימר האי טעמא דספינה נוטלתו
^ אפילו רבי עקיבא מודי דשרי
^ ובשעת עמידתה - קנו להו ארבע אמותיהן, ואפילו הכי שרי רבן גמליאל משום אויר מחיצות
^ וללישני בתראי על שעת עמידה נחלקו.
^ דמשמע דשרי אפילו לרבי עקיבא, אלמא: כי אסרי - לאו במהלכת אסרי לכולי עלמא, ואינהו הוא דאחמור אנפשייהו
^ דלמא עמדה פתאום ולאו אדעתן
^ בשעמדה דברי הכל אסור, דמחיצות לא חשיבי, ובמהלכת הוא ד
^ הא לרבי עקיבא ורבי יהושע בין מהלכת בין עמדה
^ דבעמדה פליגי
^ בספינה בתמיה והא רצו קתני ומנא להו לרב ושמואל דפליגי בספינה
^ בניחותא, ופליגי בשעמדה, והא דקתני רצו - אמהלכת
^ שהיו בספינה
^ לערב
^ רבי יהושע
^ הלכה כרבן גמליאל בספינה - כעין ספינתו: שהיתה מהלכת, דלא חיישינן לשמא עמדה; ומיהו אפילו בשעמדה פליג רבן גמליאל, דומיא דדיר וסהר, ואין הלכה כמותו אלא במהלכת, אבל עמדה - דהיינו דיר וסהר - הלכה כרבי עקיבא
^ איסור
^ כדמפרש ואזיל
^ ונכנס ראשו אחד לתוך התחום
^ דאיסור תחומין נוהג בו, ולא יעלה על ראשו שבתוך התחום ויצא לראשו אחר - דהא חזי להילוך, והילוך מעליא הוא
^ דלא ניחא תשמישתיה
^ בשם [בהיותו שם]: מי הוי הילוך אי לא? סתם ספינה למעלה מעשרה מהלכת ואינה נחה, ודמי לקפיצה באויר, ואפילו הכי אסור
^ הא אין בו שום איסור אפילו עמדה
^ פחות מעשרה, רקק בלעז גרבל"א
^ דודאי לא אתי משיח האידנא
^ דילמא אתי
^ לפני ביאת בן דוד יבא אליהו לבשר
^ שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו
^ ואין לישראל טורח, דאיכא דטרח להו
^ דודאי לא אתי משיח היום
^ דהא אתמול בשבת לא אתא אליהו, ומדקאסר ליה - ליפשוט דחייש לדילמא אתא אליהו ואין תחומין למעלה מעשרה
^ ומשנינן: מהא לא תיפשוט דאין תחומין, דדילמא
^ ומשום הכי אסר בחד בשבא
^ אבל מפשט לא פשיטא ליה דתילף התירא מיניה
^ בערב שבת, ומספקא דילמא אתי משיח היום לבית דין הגדול
^ היכי מישתרי לשתות למחר בשבת? ליחוש דילמא אתא לבית דין הגדול מאתמול
^ כלומר: כשקיבל נדר זה - היה שבת או יום טוב, והיינו דקתני מותר לשתות בשבתות וימים טובים - אותה שבת או אותו יום טוב שנדר
^ אבל
^ ואפילו בשבת, דילמא אתא אתמול בן דוד וחל עליה נזירות
^ קנה חלול, וכשהוא ארוך אין צופין בו למרחוק, וכשהוא קצר צופין בו יותר, והיתה שפופרת של רבן גמליאל מתוקנת למדת צפיית אלפים או בים או ביבשה
^ ביבשה, וימדוד כמה אמות הוא יכול לצפות בה; ואחר כך ילך על שפת הגיא ויצפה בה לעומקו, ויתרחק לאחוריו עד שיבחין שבמקום שכלה עומקו של גיא - שם כלה צפיית השפופרת: שאם יתרחק עוד מעט לא יראה את קרקעית הגיא, וידע שעומקו של גיא והרחקתו שנתרחק משפתו הוי כמדת צפיית השפופרת
^ אם כן בד=2000 אמה
^ אם כן אג=2000 אמה
^ אב
^ ומתיירא לעלות בו ולמודדו
^ ימדוד צלו של דקל, וצל קומתו של עצמו, ופעמים שהצל רבה על המיצל, ופעמים שהמיצל רבה על הצל: כשחמה עומדת בגובה הרקיע - צל כל דבר הוי קטן, וכשחמה בשיפולו - הוי צל ארוך; הלכך: מודד אף צל קומתו, ולפי מה שיראה שירבה צל קומתו על קומתו - ידע שריבוי צל הדקל על הדקל [לדוגמא]: או כפלים או שליש או רביע
^ כעין מצבה היו מציבין על הקבר כעין שאנו מגביהין וצוברין בו עפר, ומשפע לכאן ולכאן, והירא שלא תבא חיה רעה להסתופף בצל הקבר מפני חום השמש, ויריח את המת ויחטטנו
^ כשבא לעשות הבנין - ינעוץ קנה בארבע שעות ביום, שאותה שעה מתחיל השמש להתחמם והצל צונן ונוח, כדאמרינן בברכות (כז,א): 'וחם השמש ונמס (שמות טז כא) - איזו שעה שהשמש חם והצל צונן? - הוי אומר זה ארבע שעות' ולפיכך חיות מתאוות לצל באותה שעה; ולאותו צד שיראה זה שצל הקנה נוטה - ישפע הבנין, ויעשה שיפוע ארוך שלא יהא נוטה לו צל, ואף על פי שכשתסוב החמה יהיה לו צל לצד אחר, כיון דבההיא שעתא ליכא צל - תו לא אתיא חיה להתלונן בצילו, דההיא שעתא אזלא עד דמשכחא; ועוד: דלאחר ארבע שעות - אף הצל חם ולא איכפת לה לחיה בצל
^ שהיו לו אנשים הרבה שיכולין לצאת חוץ לתחום, כגון שעירבו לעשות לו מחיצה מכאן ומחיצה מכאן - ממקום שהוא שם עד התחום
^ דליהנו ליה מחיצות שלא שבת בהן מבעוד יום, כדאמר לעיל גבי דיר וסהר

[1] ולא חשיבי מחיצות לעשות ספינה כולה כארבע אמות

[2] דאיכא למימר האי טעמא דספינה נוטלתו

[3] אפילו רבי עקיבא מודי דשרי

[4] ובשעת עמידתה - קנו להו ארבע אמותיהן, ואפילו הכי שרי רבן גמליאל משום אויר מחיצות

[5] וללישני בתראי על שעת עמידה נחלקו.

[6] דמשמע דשרי אפילו לרבי עקיבא, אלמא: כי אסרי - לאו במהלכת אסרי לכולי עלמא, ואינהו הוא דאחמור אנפשייהו

[7] דלמא עמדה פתאום ולאו אדעתן

[8] בשעמדה דברי הכל אסור, דמחיצות לא חשיבי, ובמהלכת הוא ד

[9] הא לרבי עקיבא ורבי יהושע בין מהלכת בין עמדה

[10] דבעמדה פליגי

[11] בספינה בתמיה והא רצו קתני ומנא להו לרב ושמואל דפליגי בספינה

[12] בניחותא, ופליגי בשעמדה, והא דקתני רצו - אמהלכת

[13] שהיו בספינה

[14] לערב

[15] רבי יהושע

[16] הלכה כרבן גמליאל בספינה - כעין ספינתו: שהיתה מהלכת, דלא חיישינן לשמא עמדה; ומיהו אפילו בשעמדה פליג רבן גמליאל, דומיא דדיר וסהר, ואין הלכה כמותו אלא במהלכת, אבל עמדה - דהיינו דיר וסהר - הלכה כרבי עקיבא

[17] איסור

[18] כדמפרש ואזיל

[19] ונכנס ראשו אחד לתוך התחום

[20] דאיסור תחומין נוהג בו, ולא יעלה על ראשו שבתוך התחום ויצא לראשו אחר - דהא חזי להילוך, והילוך מעליא הוא

[21] דלא ניחא תשמישתיה

[22] בשם [בהיותו שם]: מי הוי הילוך אי לא? סתם ספינה למעלה מעשרה מהלכת ואינה נחה, ודמי לקפיצה באויר, ואפילו הכי אסור

[23] הא אין בו שום איסור אפילו עמדה

[24] פחות מעשרה, רקק בלעז גרבל"א

[25] דודאי לא אתי משיח האידנא

[26] דילמא אתי

[27] לפני ביאת בן דוד יבא אליהו לבשר

[28] שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו

[29] ואין לישראל טורח, דאיכא דטרח להו

[30] דודאי לא אתי משיח היום

[31] דהא אתמול בשבת לא אתא אליהו, ומדקאסר ליה - ליפשוט דחייש לדילמא אתא אליהו ואין תחומין למעלה מעשרה

[32] ומשנינן: מהא לא תיפשוט דאין תחומין, דדילמא

[33] ומשום הכי אסר בחד בשבא

[34] אבל מפשט לא פשיטא ליה דתילף התירא מיניה

[35] בערב שבת, ומספקא דילמא אתי משיח היום לבית דין הגדול

[36] היכי מישתרי לשתות למחר בשבת? ליחוש דילמא אתא לבית דין הגדול מאתמול

[37] כלומר: כשקיבל נדר זה - היה שבת או יום טוב, והיינו דקתני מותר לשתות בשבתות וימים טובים - אותה שבת או אותו יום טוב שנדר

[38] אבל

[39] ואפילו בשבת, דילמא אתא אתמול בן דוד וחל עליה נזירות

[40] קנה חלול, וכשהוא ארוך אין צופין בו למרחוק, וכשהוא קצר צופין בו יותר, והיתה שפופרת של רבן גמליאל מתוקנת למדת צפיית אלפים או בים או ביבשה

[41] ביבשה, וימדוד כמה אמות הוא יכול לצפות בה; ואחר כך ילך על שפת הגיא ויצפה בה לעומקו, ויתרחק לאחוריו עד שיבחין שבמקום שכלה עומקו של גיא - שם כלה צפיית השפופרת: שאם יתרחק עוד מעט לא יראה את קרקעית הגיא, וידע שעומקו של גיא והרחקתו שנתרחק משפתו הוי כמדת צפיית השפופרת

[42] אם כן בד=2000 אמה

[43] אם כן אג=2000 אמה

[44] אב

[45] ומתיירא לעלות בו ולמודדו

[46] ימדוד צלו של דקל, וצל קומתו של עצמו, ופעמים שהצל רבה על המיצל, ופעמים שהמיצל רבה על הצל: כשחמה עומדת בגובה הרקיע - צל כל דבר הוי קטן, וכשחמה בשיפולו - הוי צל ארוך; הלכך: מודד אף צל קומתו, ולפי מה שיראה שירבה צל קומתו על קומתו - ידע שריבוי צל הדקל על הדקל [לדוגמא]: או כפלים או שליש או רביע

[47] כעין מצבה היו מציבין על הקבר כעין שאנו מגביהין וצוברין בו עפר, ומשפע לכאן ולכאן, והירא שלא תבא חיה רעה להסתופף בצל הקבר מפני חום השמש, ויריח את המת ויחטטנו

[48] כשבא לעשות הבנין - ינעוץ קנה בארבע שעות ביום, שאותה שעה מתחיל השמש להתחמם והצל צונן ונוח, כדאמרינן בברכות (כז,א): 'וחם השמש ונמס (שמות טז כא) - איזו שעה שהשמש חם והצל צונן? - הוי אומר זה ארבע שעות' ולפיכך חיות מתאוות לצל באותה שעה; ולאותו צד שיראה זה שצל הקנה נוטה - ישפע הבנין, ויעשה שיפוע ארוך שלא יהא נוטה לו צל, ואף על פי שכשתסוב החמה יהיה לו צל לצד אחר, כיון דבההיא שעתא ליכא צל - תו לא אתיא חיה להתלונן בצילו, דההיא שעתא אזלא עד דמשכחא; ועוד: דלאחר ארבע שעות - אף הצל חם ולא איכפת לה לחיה בצל

[49] שהיו לו אנשים הרבה שיכולין לצאת חוץ לתחום, כגון שעירבו לעשות לו מחיצה מכאן ומחיצה מכאן - ממקום שהוא שם עד התחום

[50] דליהנו ליה מחיצות שלא שבת בהן מבעוד יום, כדאמר לעיל גבי דיר וסהר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]