ביאור:בבלי עירובין דף ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ורבי יהושע היא, דלא משגח בבת קול [1];

ואיבעית אימא: [2] הכי קאמר [3]: כל היכא דמשכחת תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי כעין מחלוקת בית שמאי ובית הלל [4] - לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר, ולא כחומריה דמר וכי חומריה דמר, אלא או כי קוליה דמר וכחומריה עביד, או כקוליה דמר וכחומריה עביד.

מכל מקום קשיא [5]!

אמר רב נחמן בר יצחק: כוליה כרב עבדוה, דאמר רב הונא אמר רב: 'הלכה [6] ואין מורין כן [7]';

ולרב אדא בר אהבה אמר רב, דאמר 'הלכה ומורין כן', מאי איכא למימר?

אמר רב שיזבי: כי לא עבדינן כחומרי דבי תרי היכא דסתרי אהדדי [8], כגון שדרה וגולגולת [9], דתנן [10] [אהלות פ"ב מ"ג]: ’’השדרה והגולגולת שחסרו' - וכמה חסרון בשדרה [11]? - בית שמאי אומרים: שתי חוליות [12], ובית הלל אומרים: חוליא אחת; ובגולגולת? - בית שמאי אומרים: כמלא מקדח, ובית הלל אומרים: כדי שינטל מן החי וימות [13]', ואמר רב יהודה אמר שמואל: וכן לענין טריפה [14]; אבל היכא דלא סתרי אהדדי [15] – עבדינן, והיכא דסתרי אהדדי לא עבדינן.

מתיב רב משרשיא: 'מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג [16] באחד בשבט ונהג בו שני עישורין [17]: אחד כדברי בית שמאי [18] ואחד כדברי בית הלל [19]'!?

רבי עקיבא - גמריה איסתפיק ליה, ולא ידע אי בית הלל בחד בשבט אמור אי בחמיסר בשבט אמור, ועבד הכא לחומרא והכא לחומרא [20].

יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: אמר רב יהודה אמר רב: מחלוקת [21] בסרטיא מכאן וסרטיא מכאן, ופלטיא מכאן ופלטיא מכאן [22]; אבל סרטיא מכאן ובקעה מכאן [23], או בקעה מכאן ובקעה מכאן - עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן.

השתא סרטיא מכאן ובקעה מכאן עושה לו צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן, בקעה מכאן ובקעה מכאן מיבעיא?

הכי קאמר: סרטיא מכאן ובקעה מכאן - נעשה כבקעה מכאן ובקעה מכאן;

ומסיים בה [24] משמיה דרב יהודה [25]: אם היה מבוי [26] כלה לרחבה [27] - אינו צריך כלום [28].

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה [29] - דשמואל היא [30],


עמוד ב

דאי דרב - קשיא דרב אדרב בתרתי, דאמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: 'מבוי שנפרץ במלואו [31] לחצר, ונפרצה חצר כנגדו [32] - חצר מותרת [33] ומבוי אסור [34]', ואמאי? ליהוי כמבוי שכלה לרחבה!?

אמר ליה: אנא לא ידענא [35]; עובדא הוה בדורא דרעותא [36]: מבוי שכלה לרחבה הוה [37], ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה ולא מידי; ואי קשיא משמיה דרב - תיהוי משמיה דשמואל ולא קשיא מידי.

השתא דאמר ליה רב ששת לרב שמואל בר אבא, ואמרי ליה לרב יוסף בר אבא: אסברא לך [38]: כאן שעירבו כאן שלא עירבו [39]; דרב אדרב נמי לא קשיא [40]: כאן שעירבו בני חצר עם בני מבוי, כאן שלא עירבו [41];

הערות[עריכה]

  1. ^ בפרק 'הזהב' בבבא מציעא (נט,ב)
  2. ^ 'הרוצה לעשות...' דקתני
  3. ^ לאו בית שמאי ובית הלל דווקא נקט; על כרחיך כבית הלל בעי למיעבד, אלא אפלוגתא דשאר תנאי בעלמא קאי, דפליגי בעלמא בשאר מילי
  4. ^ כגון אלו מחלוקת דבית שמאי ובית הלל, כלומר: כי היכי דפליגי בית שמאי ובית הלל בדברי מחלוקתן
  5. ^ ברייתא מתרצה, וקשיא לנהרדעי דעבוד כתרי חומרי
  6. ^ כתנא קמא
  7. ^ אלא כחנניה, דבעי דלתות
  8. ^ תרי תנאי דפליגי: מר מחמיר ומר מיקל, וטעמא דחומריה דמר בהאי הוי קולא בדוכתא אחריתי, וטעמא דקוליה דמר בהאי הוי חומרא בדוכתא אחריתי; מאן דעבד בהנך תרי דוכתי לחומרא מיקרי 'כסיל', דהא חד טעמא הוא, דהכא הוי חומרא והכא הוי קולא, ואי ההוא טעמא סבירא ליה - ליעביד כקוליה וכחומריה
  9. ^ של מת, דאיפליגו בה
  10. ^ גבי טומאת אהל במת
  11. ^ ותצא מתורת שדרה, ותידון כשאר עצם כשעורה, שאינו מטמא באהל
  12. ^ דלבית שמאי לא הוי חסרון אלא בשתי חוליות, ואם חסרה חוליא אחת - עדיין מטמא באהל
  13. ^ מפרש להו בבכורות בפרק שלישי
  14. ^ [לבית שמאי חסרון חוליה אחת אינה 'חסרון’] וגבי טריפה נמי לא הוי חסרון, וכשירה, והוי טעמא דבית שמאי חומרא לגבי מת, ולבית הלל דאמרי חסרון הוא - הוי חומרא לגבי טריפה; ומאן דעביד בטריפה כבית הלל, וכבית שמאי במת - הוי כסיל, דהא סתרין עובדי אהדדי, דהכא הוי חסרון והכא לא הוי חסרון
  15. ^ כגון הכא: דפליגי בתרי מילי דתליין בתרי טעמא, מר מחמיר בהא עקום ומר מחמיר בהא מפולש, ולא סתרן חומרי אהדדי
  16. ^ כל האילן קרוי אתרוג
  17. ^ שניה יוצאה ושלישית נכנסת - הואי שנה שניה לשמיטה מעשר ראשון ושני, והשלישית מעשר ראשון ומעשר עני
  18. ^ דאמרי: באחד בשבט ראש השנה לאילן, וכבר נכנסת שלישית
  19. ^ דאמרי: עד חמשה עשר בו לא הוי ראש השנה, ועדיין שניה היא
  20. ^ וכוליה כבית הלל עבד
  21. ^ דמבואות המפולשין דתנא קמא וחנניה
  22. ^ סרטיא ופלטיא - שתיהן רשות הרבים, כדאמרינן ביציאות השבת (שבת ו א): איזהו רשות הרבים - סרטיא ופלטיא, סרטיא - דרך הילוך בני אדם, פלטיא - רחוב לשווקים, והיכא דשני ראשין מפולשין ברשות הרבים - הוא דפליג חנניה, ואמר בעי דלת
  23. ^ בקעה - כרמלית היא, ואיסורא דרבנן הוא
  24. ^ רב יוסף
  25. ^ סתמא, ולא פירש לו רב יהודה לרב יוסף ממי קבל האי סיום
  26. ^ סוף המבוי הזה, המפולש לרשות הרבים
  27. ^ 'רחבה' = היקף חצר שאחורי בתים קרי 'רחבה', מוקפת ארבע מחיצות; ודרך הרחבה היה המבוי מפולש: שנפרץ כותל הרחבה שכנגדו לרשות הרבים [כלומר: יש מבוי ישר, הפתוח לרשות הרבים מצד אחד, ומצד הוא פתוח לחצר אחורית של בית, שנקרא 'רחבה', ובצד השני של הרחבה יש פרצה בגדר הרחבה הנפתח לרשות הרבים - בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט]
  28. ^ אין צריך כלום לתקן אותה פתיחה של צד הרחבה, אלא ראש המפולש לרשות הרבים צריך לחי או קורה כתורת מבוי סתום; ועל כרחיך בדנפרצה נמי רחבה כנגד פרצת המבוי בכותל שכנגדו לרשות הרבים אתא לאשמועינן, ואמפולשין דלעיל קאי: דאי ברחבה סתומה לגמרי - פשיטא, דהא סתימה מעלייתא היא, והא ליכא למימר דמשום בני רחבה איצטריך לאשמועינן דלא אסרי אבני מבוי ואפילו לא עירבו עמהן - דהא נמי פשיטא דרחבה לא בעיא לערובי: דסתם רחבה אין בה דיורין לצאת ולבא, ואין תשמישה תדיר, כדאמרינן בפרק שני (עירובין כה א): מאן דשרי לטלטולי מן המבוי לתוכה - משום דלית בה דיורין, והלכתא כוותיה, דקיימא לן בכל התורה: רב אחא לחומרא ורבינא לקולא, והלכתא כרבינא לקולא בר מאומצא, ביעי ומזריקי; ורחבה לאו דוקא נקט, והוא הדין לחצר שיש בה דיורין וערבו, אלא עובדא - ברחבה היתה, כדאמרינן לקמן: עובדא הוה בדורא דרעותא כו'; |align = "right"|כל כניסה ויציאה דבתים שבהש"ס - דרך החצר הוא, וחצר לפני הבתים
  29. ^ הא דסיימת משמיה דרב יהודה ולא פירש לך ממאן גמרה, כדמפרש ברישא דמילתיה משמיה דרב
  30. ^ האי סיומא על כרחך משמואל רביה גמרה
  31. ^ כותל אמצעי על פני כולו
  32. ^ בפחות מעשר
  33. ^ דלדידה לא הוי במלואה, ונשתיירו בה גיפופין מכאן ומכאן; לפיכך לגבי דידה – 'פתחים' נינהו, ולא אסרי עלה בני מבוי: שאין מבוי אוסר על חצירות הפתוחין לו, אבל חצירות אוסרין במבוי, שהרי דריסת רגליהם עליו; ורשות הרבים נמי לא אסר עלה: דחצר הפתוח לו - כפתח הוא
  34. ^ קא סלקא דעתך מדנקט ונפרצה חצר כנגדו - משום דמיחזי כמבוי מפולש קא אסר ליה, ולאו משום דנפרץ לחצר, ורב יהודה - מדנקט 'רחבה' - אשמעינן דמשום מפולש לא מיתסר, וברחבה ליכא דיורין דליתסרו עליה; אבל אי הוה כלה לחצר - אסרי עליה! ולקמן מפרש טעמייהו, והיינו דקשיא דרב אדרב בתרתי: אי משום מפולש אי משום הנפרץ לחצר ואסרי עליה בני חצר, דנפרץ המבוי במלואו לרשות האסורה לו
  35. ^ ממאן גמרה
  36. ^ כפר רועים
  37. ^ ורחבה נפרצה בכותל שכנגדה
  38. ^ מילתיה דרב, דגמירנא לה מיניה
  39. ^ כלומר: האי 'מבוי אסור' דקאמר רב - יש חילוק בדבר, שפעמים אסור ופעמים מותר: עירבו בני החצר עם בני מבוי - בני מבוי מותרין, דהא דאסר ליה רב - לאו משום מפולש קאסר ליה, כדמוקמינן לקמן: בזה שלא כנגד זה, והאי 'נפרצה חצר כנגדו' - משום רבותא דחצר נקט: דאף על גב דרבים נכנסין לה בזו ויוצאין לה בזו - אפילו הכי שריא, הואיל ונפרצה בפחות מעשר, דחשיב כפתח חצר, אבל איסור מבוי - לאו משום [פירצה] דכותל שכנגדו הוא, אלא משום דבני חצר אסרי עליה כי לא עירבו; דכיון דלדידיה הוי מלואו - פירצה הוא, ודיורי חצר אוסרין עליו, והוא אינו אוסר עליהן, כדאמרינן בפרק 'כל גגות העיר' (עירובין צב א) גבי חצר גדולה שנפרצה לקטנה; דיורי גדולה בקטנה – כלומר: אוסרים בקטנה, דדידהו הוא, דבטלה לגבה, ואין דיורי קטנה בגדולה: דלגבי גדולה פתח הוא, ושתי חצירות שיש ביניהן פתח לא אסרן אהדדי, כדאמרינן בפרק 'חלון' (עירובין עו ב): נפרץ הכותל עד עשר אמות, אם רצו - מערבין שנים, ואם רצו - מערבין אחד, מפני שהוא כפתח, ושניהם מותרין זה בזה
  40. ^ כלומר: מהשתא מצינן למימר דרב יהודה בדורא דרעותא כרב עבדוה, כדאמרינן:
  41. ^ וברחבה ליכא דיורין למיסרי אמבוי