ביאור:בבלי עירובין דף סא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה ^[1]'; מאי טעמא? לאו משום דהני כלתה מדתן בחצי העיר והני כלתה מדתן בסוף העיר?

ורבי אידי ^[2] – אנשי אנשי תני ^[3], ומוקים לה בנותן ^[4], אבל מודד ^[5] לא תנן ^[6].

ולא?: והתנן [עירובין פ"ה מ"ט]: 'ולמודד ^[7] שאמרו 'נותנין לו אלפים אמה' - שאפילו סוף מדתו כלה במערה ^[8]' ^[9]!?

סוף העיר איצטריכא ליה ^[10], דלא תנן.

אמר רב נחמן: מאן דתני אנשי לא משתבש, ומאן דתני אין אנשי לא משתבש:

מאן דתני אנשי' לא משתבש - דמוקים לה בנותן ^[11], ומאן דתני אין אנשי ^[12]' לא משתבש - דמוקים לה במודד ^[13], ו^[14] -חסורי מחסרא והכי קתני: 'אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה; במה דברים אמורים? – במודד, אבל מי שהיה בעיר גדולה והניח את עירובו בעיר קטנה [או] היה בעיר קטנה והניח את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה'.

אמר רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא: עיר שיושבת על שפת הנחל ^[15], אם יש לפניה דקה ארבעה ^[16] - מודדים לה משפת הנחל ^[17], ואם לאו - אין מודדין לה אלא מפתח ביתו ^[18].

אמר ליה אביי: דקה ארבע אמות אמרת לן עלה ^[19]; ^[20] מאי שנא מכל דקי דעלמא, דארבעה ^[21]?

אמר ליה: התם לא בעיתא תשמישתא, הכא בעיתא תשמישתא.

אמר רב יוסף: מנא אמינא לה? – דתניא: התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן עולין לגדר; מאי טעמא? לאו משום דהני עבוד דקה והני לא עבוד דקה ^[22]?

כי אתא רב דימי, אמר: טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן ^[23], ומאי התיר? – התקין.

ומאי שנא שבת דשכיחא בה שכרות, כי אזלי להתם נמי מטטרגי להו ^[24]?

כלבא בלא מתיה [מחוץ למקומו] שב שנין [שבע שנים] לא נבח.

השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר?

כולי האי לא כייפי להו ^[25].

רב ספרא אמר: ^[26] עיר העשויה כקשת הואי ^[27].

רב דימי בר חיננא אמר: אנשי עיר גדולה ואנשי עיר קטנה הואי ^[28].

רב כהנא מתני הכי ^[29];

רב טביומי מתני הכי: רב ספרא ורב דימי בר חיננא, חד אמר עיר העשויה כקשת הואי וחד אמר אנשי עיר קטנה ואנשי עיר גדולה הואי.

משנה:

אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ^[30], ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה;

כיצד?

מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.

רבי עקיבא אומר: אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה.

אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה?

אמרו לו: אימתי? - בזמן שאין בה דיורין, אבל יש בה דיורין - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה; נמצא קל תוכה ^[31] מעל גבה ^[32];

ולמודד, שאמרו 'נותנין אלפים אמה' - שאפילו סוף מדתו כלה במערה ^[33].

עמוד ב

גמרא:

אמר רב יהודה אמר שמואל: שָבת בעיר חריבה ^[34], לרבנן מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ^[35]; הניח את עירובו בעיר חריבה - אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה ^[36]; רבי אלעזר אומר: אחד שבת ואחד הניח - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.

מיתיבי: אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן את עירובו במערה שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה? אמרו לו: אימתי? - בזמן שאין בה דיורין - הא באין בה דיורין מודו ליה!?

מאי אין בה דיורין - אינה ראויה לדירה ^[37].

תא שמע: שָבת בעיר, אפילו היא גדולה כאנטיוכיא, במערה - אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה ^[38] - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה; קתני עיר דומיא דמערה: מה מערה חריבה אף עיר חריבה ^[39]; ושָבַת – אִין, אבל הניח – לא ^[40]; מני ^[41]?: אילימא רבי עקיבא ^[42], מאי איריא חריבה? אפילו ישיבה נמי ^[43]! אלא לאו רבנן, וטעמא דשבת – אִין, אבל הניח – לא! ^[44]?

לא תימא 'עיר דומיא דמערה', אלא אימא מערה דומיא דעיר: מה עיר ישיבה - אף מערה ישיבה ^[45], ורבי עקיבא היא, דאמר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה, ובשָבַת מודי.

והא כמערת צדקיהו קתני ^[46]?

כמערת צדקיהו ולא כמערת צדקיהו: כמערת צדקיהו - גדולה, ולא כמערת צדקיהו: דאילו התם חריבה והכא ישיבה.

מר יהודה אשכחינהו לבני מברכתא דקא מותבי עירובייהו בבי כנישתא דבי אגובר ^[47]; אמר להו: גוו ביה טפי ^[48] כי היכי דלישתרי לכו טפי ^[49]!

אמר ליה רבא: פלגאה ^[50]! בעירובין לית דחש להא דרבי עקיבא ^[51].

הדרן עלך כיצד מעברין

הערות

^ כולה כארבע אמות לפי שהעיר עולה להו במדת התחומין
^ דאמר 'דברי נבואה הן'
^ 'אנשי' 'אנשי' דקתני במתניתין, בתרוייהו תני 'מהלכין' [ולא 'אין מהלכין’]
^ ומוקי לה בנותן עירובו בעיר, כדמפרש במתניתין: כיצד? - מי שהיה בעיר גדולה ונתן עירובו בעיר קטנה הסמוכה לה בתוך אלפים - מהלך את כולה: שעירוב קונה לו כל העיר כארבע אמות, כאילו שבת הוא שם; ורבא תני: 'אין אנשי' כדאמר לקמן מאן דתני אין אנשי לא משתבש
^ [כשחשכה לו היום] מחוץ לעיר ובא לעיר
^ לא תנן מידי חלוק בין כלתה בחציה לכלתה בסופה
^ ממקום שביתתו או ממקום עירובו
^ לא יכנס מאלפים והלאה
^ אלמא: כלתה מדתו בחצי העיר תנן דעולה לו מדת העיר, ומאי נביאותיה
^ לרבי יהושע בן לוי, לאשמועינן דהיכא דכלתה מדתו בסוף העיר - הויא כל העיר כארבע אמות
^ כדקתני במתניתין בהדיא
^ עיר קטנה כו'
^ אנשי עיר גדולה שיוצאין מעירן לעיר קטנה הנבלעת כולה בתוך אלפים שלהן, כגון שרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלף - מהלכין את כולה כארבע אמות ומשלימין אלף חוצה לה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה הרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלפים: הואיל ואין כולה נבלעת באלפים שלהן - עולה להן במדת התחום, ואין נכנסין לה אלא באלף
^ מתניתין, דמפרשא ואזלא בנותן עירובו
^ נחל עמוק
^ מחיצה ארבע אמות גובה על פני העיר כולה משפת הנחל
^ מודד משפת הנחל, שהיא כלה שם כשאר עיירות
^ כיון דבעיתא תשמישתייהו - לא הוי ישוב קבוע, והוו להו כיושבי צריפין, ואין מונין לכל אחד אלא מפתח ביתו
^ בניחותא
^ והשתא בעינן מינך טעמא:
^ דסגי להו בגובה ארבעה טפחים, כדאמרן לעיל גבי מרפסת שלפניה: 'דקה ארבעה כו'
'^ [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט] גדר וחמתן יושבין בהר בשיפוע: גדר למעלה וחמתן למטה; הואיל ושתיהן יושבות בשיפוע - צריכות שתיהן דקה בשיפולן; וקא סלקא דעתך שהיו שתיהן מובלעות זו כולה בתוך אלפים של חברתה, וקתני בני גדר יורדים לחמתן כו', לאו משום דבני גדר עבוד דקה? לפיכך כל יושביה כשרוצין לילך לחמתן מתחילין למנות ולמדוד מחומתה לצד חמתן כשאר עיירות, והרי חמתן כולה מובלעת בתחומן; והני בני חמתן לא עבוד דקה לשיפולה, לפיכך לא הויא 'עיר', ומודדין לכל אחד מפתח ביתו, ואלו שבגובהן הקרובין בתוך אלפים לגדר וכולה מובלעת בתחומין - נכנסין לה לכולה, אבל אם היו יושבין בשיפוליה - אין עולין לה
^ מכין והורגין היו בני גדר לבני חמתן
^ כי הוו אזלי בני גדר לחמתן נמי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן
^ בני גדר, דאפילו בלא מתייהו ליטטרגו להו בני חמתן
^ חמתן -
^ ובין שתי ראשיה יותר מארבעת אלפים, דאמרינן בריש פרקין 'מודדין לה מן הקשת' - כל אחד מפתח ביתו, ויתר שלה - לצד גדר, הלכך: יורדין בני גדר לחמתן, שהרי מודדין לגדר מחומתה, וכל חמתן מובלעת בתחומה, ובני חמתן היושבים בקשת ומודדין להן מן הקשת - כלה תחומין בראשיה של גדר, ואין יכולין ליכנס לה
^ גדר - עיר גדולה, וכשעולין בני חמתן לגדר - כלתה מדתן בחצי העיר; וחמתן עיר קטנה, וכשיורדין לה בני גדר - כלתה מידתן בסוף העיר, והכי קאמר רבי: שיהו בני גדר יורדין לחמתן להיות להן כולה כארבע אמות, ומשלימין להן את השאר, אבל גדר עולה לבני חמתן במדת התחום
^ מפרש בהדיא מר אמר הא ומר אמר הא
^ לבד מדת תחומין
^ משום דיורין
^ שאין שם דיורין, ואילו נתנו על גבה - לא היו לו אלא אלפים ממקום עירובו
^ ואף על פי שחלוקין חכמים על רבי עקיבא בנותן עירובו בעיר, לומר שכל העיר לו כארבע אמות - מודין הן בבא מעיר אחרת או ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים פסיעות בינוניות אפילו במערה [שיש בה] דיורין - שאינו נכנס להלן ממדתו כלום
^ מדיוריה, אבל מחיצותיה קיימות סביב לה
^ לרבנן מהלך את כולה - דהא שבת באויר מחיצות, והוא הדין לרבי עקיבא [מובא להלן], והא דנקט 'רבנן' - משום המניח עירובו, דבעי למיתני חילוק בין חריבה לישיבה; ולרבי עקיבא אפילו בישיבה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים
^ דכי אמור רבנן 'כל העיר לו כארבע אמות' - במיושבת, כדתנן בהדיא: אימתי - בזמן שאין בה דיורין, אלמא בחריבה מודו
^ שנפלו מחיצותיה
^ מערת צדקיהו - גדולה היתה, והיא שיצא בה צדקיהו לילה מירושלים לברוח מפני הכשדים, כדכתיב בירמיה (נב,ז) ותבקע העיר וגו'
^ ועל כרחך חריבה מדיורין ולא מחומה, דאי מחומה - לא הוי תני 'מהלך את כולה' כיון דלא שבת באויר מחיצות, (והוא הדין ר' עקיבא) ואף על גב דיש חומה
^ קתני שָבת ולא קתני 'הניח'
^ הא דלא תני 'הניח'
^ דלית ליה בהניח מהלך את כולה, אמאי תני עיר דומיא דמערה, למימר דבחריבה קאי
^ 'הניח' - לרבי עקיבא לא, והא ליכא למימר דהא דנקט חריבה - משום שָבַת נקט, למימר אף על גב דהיא חריבה היכא דשבת מהלך את כולה, הא מאי איריא עיר, אפילו תל ונקע וקמה קצורה ושיבולין מקיפות אותה אמרן בפרקין קמא (עירובין טו א) מהלך את כולה
^ ושמע מינה: בחריבה מודו, דהא על כרחך הא דנקט חריבה משום שיורא דשייר ולא תנא 'הניח' נקט לה
^ ולאשמועינן דאפילו הכי: שבת - אין, הניח - לא
^ ואין שם דיורין, דהא של מלך היתה! אי נמי: השתא לית בה דיורין
^ בית הכנסת גדול היה, וכולו מובלע באלפים של תחום מברכתא, והם לא היו חוששין להוליך העירוב עד סופו ולהניחו שם, דסבירא להו כרבנן: דכיון דמונח באויר מחיצות - מהלכין את כולו וחוצה לו אלפים
^ העמיקו עוד להעמיד העירוב עד סופו ולהניחו שם
^ דהא ממקום העירוב בעיתו למדוד
^ חולק על חכמים אתה
^ דקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב

[1] כולה כארבע אמות לפי שהעיר עולה להו במדת התחומין

[2] דאמר 'דברי נבואה הן'

[3] 'אנשי' 'אנשי' דקתני במתניתין, בתרוייהו תני 'מהלכין' [ולא 'אין מהלכין’]

[4] ומוקי לה בנותן עירובו בעיר, כדמפרש במתניתין: כיצד? - מי שהיה בעיר גדולה ונתן עירובו בעיר קטנה הסמוכה לה בתוך אלפים - מהלך את כולה: שעירוב קונה לו כל העיר כארבע אמות, כאילו שבת הוא שם; ורבא תני: 'אין אנשי' כדאמר לקמן מאן דתני אין אנשי לא משתבש

[5] [כשחשכה לו היום] מחוץ לעיר ובא לעיר

[6] לא תנן מידי חלוק בין כלתה בחציה לכלתה בסופה

[7] ממקום שביתתו או ממקום עירובו

[8] לא יכנס מאלפים והלאה

[9] אלמא: כלתה מדתו בחצי העיר תנן דעולה לו מדת העיר, ומאי נביאותיה

[10] לרבי יהושע בן לוי, לאשמועינן דהיכא דכלתה מדתו בסוף העיר - הויא כל העיר כארבע אמות

[11] כדקתני במתניתין בהדיא

[12] עיר קטנה כו'

[13] אנשי עיר גדולה שיוצאין מעירן לעיר קטנה הנבלעת כולה בתוך אלפים שלהן, כגון שרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלף - מהלכין את כולה כארבע אמות ומשלימין אלף חוצה לה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה הרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלפים: הואיל ואין כולה נבלעת באלפים שלהן - עולה להן במדת התחום, ואין נכנסין לה אלא באלף

[14] מתניתין, דמפרשא ואזלא בנותן עירובו

[15] נחל עמוק

[16] מחיצה ארבע אמות גובה על פני העיר כולה משפת הנחל

[17] מודד משפת הנחל, שהיא כלה שם כשאר עיירות

[18] כיון דבעיתא תשמישתייהו - לא הוי ישוב קבוע, והוו להו כיושבי צריפין, ואין מונין לכל אחד אלא מפתח ביתו

[19] בניחותא

[20] והשתא בעינן מינך טעמא:

[21] דסגי להו בגובה ארבעה טפחים, כדאמרן לעיל גבי מרפסת שלפניה: 'דקה ארבעה כו'

[22] '^ [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט] גדר וחמתן יושבין בהר בשיפוע: גדר למעלה וחמתן למטה; הואיל ושתיהן יושבות בשיפוע - צריכות שתיהן דקה בשיפולן; וקא סלקא דעתך שהיו שתיהן מובלעות זו כולה בתוך אלפים של חברתה, וקתני בני גדר יורדים לחמתן כו', לאו משום דבני גדר עבוד דקה? לפיכך כל יושביה כשרוצין לילך לחמתן מתחילין למנות ולמדוד מחומתה לצד חמתן כשאר עיירות, והרי חמתן כולה מובלעת בתחומן; והני בני חמתן לא עבוד דקה לשיפולה, לפיכך לא הויא 'עיר', ומודדין לכל אחד מפתח ביתו, ואלו שבגובהן הקרובין בתוך אלפים לגדר וכולה מובלעת בתחומין - נכנסין לה לכולה, אבל אם היו יושבין בשיפוליה - אין עולין לה

[23] מכין והורגין היו בני גדר לבני חמתן

[24] כי הוו אזלי בני גדר לחמתן נמי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן

[25] בני גדר, דאפילו בלא מתייהו ליטטרגו להו בני חמתן

[26] חמתן -

[27] ובין שתי ראשיה יותר מארבעת אלפים, דאמרינן בריש פרקין 'מודדין לה מן הקשת' - כל אחד מפתח ביתו, ויתר שלה - לצד גדר, הלכך: יורדין בני גדר לחמתן, שהרי מודדין לגדר מחומתה, וכל חמתן מובלעת בתחומה, ובני חמתן היושבים בקשת ומודדין להן מן הקשת - כלה תחומין בראשיה של גדר, ואין יכולין ליכנס לה

[28] גדר - עיר גדולה, וכשעולין בני חמתן לגדר - כלתה מדתן בחצי העיר; וחמתן עיר קטנה, וכשיורדין לה בני גדר - כלתה מידתן בסוף העיר, והכי קאמר רבי: שיהו בני גדר יורדין לחמתן להיות להן כולה כארבע אמות, ומשלימין להן את השאר, אבל גדר עולה לבני חמתן במדת התחום

[29] מפרש בהדיא מר אמר הא ומר אמר הא

[30] לבד מדת תחומין

[31] משום דיורין

[32] שאין שם דיורין, ואילו נתנו על גבה - לא היו לו אלא אלפים ממקום עירובו

[33] ואף על פי שחלוקין חכמים על רבי עקיבא בנותן עירובו בעיר, לומר שכל העיר לו כארבע אמות - מודין הן בבא מעיר אחרת או ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים פסיעות בינוניות אפילו במערה [שיש בה] דיורין - שאינו נכנס להלן ממדתו כלום

[34] מדיוריה, אבל מחיצותיה קיימות סביב לה

[35] לרבנן מהלך את כולה - דהא שבת באויר מחיצות, והוא הדין לרבי עקיבא [מובא להלן], והא דנקט 'רבנן' - משום המניח עירובו, דבעי למיתני חילוק בין חריבה לישיבה; ולרבי עקיבא אפילו בישיבה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים

[36] דכי אמור רבנן 'כל העיר לו כארבע אמות' - במיושבת, כדתנן בהדיא: אימתי - בזמן שאין בה דיורין, אלמא בחריבה מודו

[37] שנפלו מחיצותיה

[38] מערת צדקיהו - גדולה היתה, והיא שיצא בה צדקיהו לילה מירושלים לברוח מפני הכשדים, כדכתיב בירמיה (נב,ז) ותבקע העיר וגו'

[39] ועל כרחך חריבה מדיורין ולא מחומה, דאי מחומה - לא הוי תני 'מהלך את כולה' כיון דלא שבת באויר מחיצות, (והוא הדין ר' עקיבא) ואף על גב דיש חומה

[40] קתני שָבת ולא קתני 'הניח'

[41] הא דלא תני 'הניח'

[42] דלית ליה בהניח מהלך את כולה, אמאי תני עיר דומיא דמערה, למימר דבחריבה קאי

[43] 'הניח' - לרבי עקיבא לא, והא ליכא למימר דהא דנקט חריבה - משום שָבַת נקט, למימר אף על גב דהיא חריבה היכא דשבת מהלך את כולה, הא מאי איריא עיר, אפילו תל ונקע וקמה קצורה ושיבולין מקיפות אותה אמרן בפרקין קמא (עירובין טו א) מהלך את כולה

[44] ושמע מינה: בחריבה מודו, דהא על כרחך הא דנקט חריבה משום שיורא דשייר ולא תנא 'הניח' נקט לה

[45] ולאשמועינן דאפילו הכי: שבת - אין, הניח - לא

[46] ואין שם דיורין, דהא של מלך היתה! אי נמי: השתא לית בה דיורין

[47] בית הכנסת גדול היה, וכולו מובלע באלפים של תחום מברכתא, והם לא היו חוששין להוליך העירוב עד סופו ולהניחו שם, דסבירא להו כרבנן: דכיון דמונח באויר מחיצות - מהלכין את כולו וחוצה לו אלפים

[48] העמיקו עוד להעמיד העירוב עד סופו ולהניחו שם

[49] דהא ממקום העירוב בעיתו למדוד

[50] חולק על חכמים אתה

[51] דקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]