ביאור:בבלי עירובין דף צ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לנטורי תרביצא הוא דעבידא [1].

בעי רמי בר חמא: שתי אמות בגג [2] ושתי אמות בעמוד מהו [3]?

אמר רבה: מאי קא מיבעיא ליה? כרמלית ורשות היחיד קא מיבעיא ליה [4]?

ורמי בר חמא אגב חורפיה לא עיין בה [5], אלא הכי קמיבעיא ליה: שתי אמות בגג [6] ושתי אמות באכסדרה [7], מהו [8]?: מי אמרינן כיון דלא האי חזי לדירה ולא האי חזי לדירה - חדא רשותא היא [9]? או דילמא כיון דמגג לגג אסיר [10] - מגג לאכסדרה נמי אסיר?

בעי רב ביבי בר אביי: שתי אמות בגג ושתי אמות בחורבה [11] – מהו?

אמר רב כהנא: לאו היינו דרמי בר חמא? [12]

אמר רב ביבי בר אביי: וכי מאחר אתאי ונצאי [13]? אכסדרה לא חזיא לדירה וחורבה חזיא לדירה!

וכי מאחר דחזיא לדירה מאי קמיבעיא ליה [14]?

'אם תימצי לומר' קאמר [15]: אם תימצי לומר אכסדרה לא חזיא לדירה - חורבה חזיא לדירה [16]? או דילמא השתא מיהא לית בה דיורין?

תיקו.

גגין השוין [17] לרבי מאיר [18], וגג יחידי לרבנן [19]: רב אמר: מותר לטלטל בכולו, ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע [20];

'רב אמר מותר לטלטל בכולו'? קשיא דרב אדרב [21]!?

[22] התם [23] לא מינכרא מחיצתא [24], [25] הכא מינכרא מחיצתא [26];

ושמואל אמר 'אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות' - קשיא דשמואל אדשמואל?

התם לא הוי יותר מבית סאתים [27], [28] הכא [29] הוי יותר מבית סאתים, והני מחיצות - למטה עבידן, למעלה לא עבידן, והוה כקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, וכל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע [30].

איתמר: ספינה - רב אמר מותר לטלטל בכולה [31], ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע:

רב אמר מותר לטלטל בכולה,


עמוד ב

דהא איכא מחיצתא;

ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות: מחיצות להבריח מים עשויות [32].

אמר ליה רב חייא בר יוסף לשמואל: הילכתא כוותך או הילכתא כרב?

אמר ליה: הילכתא כרב.

אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף: ומודה רב שאם כפאה על פיה [33] - שאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות.

כפאה למאי? אילימא לדור תחתיה - מאי שנא מגג יחידי [34]! אלא שכפאה לזופתה [35].

רב אשי מתני לה [36] אספינה, ורב אחא בריה דרבא מתני לה אאכסדרא, דאיתמר: אכסדרה בבקעה [37]: רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע;

רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם; ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם

ורב - אליבא דרבי מאיר [38] - ליטלטלי מגג לחצר [39]? [40]

גזירה משום דרב יצחק בר אבדימי [41];

ושמואל אליבא דרבנן [42] ניטלטל מגג לקרפף [43]? [44]

אמר רבא בר עולא: גזירה שמא יפחת הגג [45].

אי הכי - מקרפף [46] לקרפף [47] נמי לא יטלטל [48], דילמא מיפחית [49], ואתי לטלטולי [50]?

התם, אי מיפחית - מינכרא ליה מילתא; הכא אי מיפחית - [51] לא מינכרא מילתא [52]!

אמר רב יהודה: כשתמצא לומר [53]:

לדברי רבי מאיר: גגין רשות לעצמן [54], [55]חצירות רשות לעצמן [56],

הערות[עריכה]

  1. ^ וסילק עצמו מן הגגין
  2. ^ כרב סבירא ליה, דאמר: גג שבין הגגין - אין מטלטלין בו אלא בארבע [אמות] דאסרי אהדדי
  3. ^ לטלטל מאחת מהן לעמוד העומד ברשות הרבים סמוך לו גבוה עשרה ורחב ארבעה
  4. ^ בתמיה, כלומר: פשיטא דאסיר, דהא גג כרמלית הוא, כדאמרנן 'אין מטלטלין בו אלא בארבע' ועמוד = רשות היחיד
  5. ^ הש"ס קאמר ורמי בר חמא נמי ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי, אלא אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין בה יפה
  6. ^ שבין הגגין
  7. ^ של בעלים אחרים על גבי תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים, ואין לה מחיצה, ואין לה פי תקרה דנימא 'יורד וסותם': דעבידא כי אורזילא בשפוע כגגין שלנו, וכדאמרן ב'עושין פסין' (לעיל כה,ב), דהשתא הויא לה נמי כרמלית
  8. ^ לטלטל מזה לזה
  9. ^ ואף על פי שאינן של איש אחד - אין בהם חלוק רשותא, ואפילו לרבנן: דלא דמו לשני גגין, דהתם איכא דיורין למטה בשניהם, ויש לומר כשם שיש חלוק רשות למטה בבתים - כך יש חלוק למעלה: דחלוק למטה סליק ואזיל לעיל, אבל באכסדרה ליכא למימר הכי
  10. ^ טעמייהו דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים הוא
  11. ^ של אחרים, ופרוצה לרשות הרבים, דהויא נמי כרמלית - כגג בין הגגין
  12. ^ מה בין חורבה לאכסדרה?
  13. ^ מפי אחר באתי וחלקתי בשאלה ששאלה אחר באתי לקנתר בתמיה
  14. ^ הא לא דמי לגג - ואסיר
  15. ^ כלומר: לא פשיטא לרב ביבי דתיהוי חורבה חזיא לדירה, ולא פשיטא ליה נמי דתיהוי כי אכסדרה, דהא עדיפא מינה פורתא, ובא להוסיף על שאילתו של רמי בר חמא על ידי 'אם תימצי לומר', והכי קאמר
  16. ^ אם פשיטא לרמי בר חמא דשרי [באכסדרה], הכא מאי? התם הוא, דאכסדרה לא חזיא מידי לדירה, אבל חורבה חזיא לדירה בתיקון מועט
  17. ^ שאין בהן גג גבוה מחבירו עשרה ויש הרבה סמוכין יחד
  18. ^ דמשוי להו כולהו חדא רשותא ולא אסרי אהדדי
  19. ^ שאינו סמוך לאחרים, דאפילו לרבנן ליכא דליסר עליה
  20. ^ והא דקאמר רבי מאיר: רשות אחת הן לטלטל שתי אמות בזה ושתי אמות בזה; וטעמייהו דרב ושמואל מפרשא ואזלא
  21. ^ דאמר רב (לעיל פט,א) בגגין השוין לרבנן דאסרי אהדדי, אלמא לא אמר גוד אסיק מחיצות שביניהם להיות מובדלת - הכא נמי בגגין השוין לרבי מאיר: נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי להו, מיהו בני רשות הרבים העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי לא אסרי עלייהו? הא ליכא מחיצות לגגין, ומחיצות תחתונות אמר רב דלא מהני להו! וכן בגג יחידי לרבנן ליתסרו עליה בני רשות הרבים וחצירות שסביבותיו
  22. ^ ומשני:
  23. ^ בין גג לגג
  24. ^ לא אמרינן גוד אסיק, דלא מינכרן מחיצתא - שהן מכוסות בגגין, הלכך: כיון דאמרו רבנן יש חלוק רשויות למעלה וגוד אסיק נמי בכי הני לא אמרי - הרי הן פרוצים כל אחד לרשות האסורה לו, לפיכך אסור לטלטל בו
  25. ^ אבל
  26. ^ וקאמרינן בהו גוד אסיק; הלכך לרבי מאיר - דמשוי להו חדא רשותא - ליכא דליסר, דהא מחיצות חיצונות אית להו, והוו כולהו כחד גג מוקף מחיצות; וכן גג יחידי לרבנן
  27. ^ כיון דאית ליה לשמואל גוד אסיק אף במחיצות שבינתים ואף על פי שאינן ניכרים, ופלוגתייהו קמייתא אליבא דרבנן היא: דמשוו לכל חד רשותא באנפי נפשיה - הוי כל גג וגג מוקף בפני עצמו, ובכל חדא ליכא יותר מבית סאתים
  28. ^ אבל
  29. ^ דפלגינן אליבא דרבי מאיר דמשוי לכולהו כחד וכולן ניתרין במחיצות חיצונות
  30. ^ יש כאן יותר מבית סאתים, והיקף זה דגוד אסיק - אינו היקף לדירה: דהנך מחיצות של מטה - אף על פי שנעשו לדירה למטה - עבידן לדור בחללן למטה ולא לדירת גג, הלכך: כי מסקינן להו - הוי מוקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה; וגג יחידי לרבנן נמי בדאיכא טפי מבית סאתים דומיא דגגין השוין לרבי מאיר
  31. ^ ואפילו ישנה יותר מבית סאתים דהוקף לדירה הוא
  32. ^ ולא לדירה
  33. ^ וגובהה יותר מעשרה
  34. ^ דאמר רב אפילו לרבנן מותר לטלטל בכולו, ואפילו יותר מבית סאתים: דכיון דמחיצות לדירה נעשו, אף על פי שלא לדירת מעלה עשאום, כי אמרינן בהו גוד אסיק - הוי כהיקף לדירה, הכא נמי: כיון דכפאה לדור - כפייתה זו היא עשיית מחיצתה לדירת מטן, כי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף לדירה
  35. ^ שבטל מחיצותיה מתורת דירה: דאינן עומדות כל זמן כפייתה לא לדירת מעלן ולא לדירת מטן, והוו כעמוד בעלמא; וכי אמרת בהו גוד אסיק - הוי היקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, וכרמלית היא
  36. ^ להא דרב חייא בר יוסף
  37. ^ הבקעה - כרמלית, כדאמרינן ב'יציאות השבת' (שבת ו ב), ואכסדרה זו פרוצה מארבעה רוחותיה, ועומד קירויה על ארבעה יתידות, ונותנין ארבע קורות מיתד ליתד, ועליהן מסדרין הנסרין; ואותן הקורות קרי 'פי תקרה'; והאי דנקט בקעה - משום דבעיר סתם אכסדראות סמוכות להקיף בית או חצר, ואיכא מחיצה אחת או שתים, ומודה שמואל התם דמטלטלין, כדאמרינן לקמן
  38. ^ כיון דאמר בגגין השוין מטלטלין בכולן, אלמא לאו כרמלית נינהו
  39. ^ אלמה אמרינן לקמן לדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן, חצירות רשות לעצמן: דאין מטלטלין מגג לחצר
  40. ^ ואליבא דרבנן בגג יחידי ליכא למיפרך ליה לרב 'ליטלטל מיניה לחצר', דלרבנן הכי נמי שרי, דאמרינו (לקמן צא,א) לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת ומטלטלין מגג יחידי לחצר של רבים שיש לו רשות בה! |align = "right"|ולשמואל לא מצי למיפרך אליבא דרבי מאיר ליטלטל מגג לחצר, דהא שמואל - גגין השוין לרבי מאיר כרמלית משוי להו, לפיכך אין מטלטלין מהן לחצר של רבים דהויא רשות היחיד, דאפילו לא עירבה קיימא לן במסכת שבת בפרק 'אם לא הביא כלי' (דף קל,ב) דמטלטלין בכולה; והא דאמר לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת - שמואל מוקי לה בגג בין הגגין: דלשמואל - דאית ליה גוד אסיק במחיצות שביניהן - ליכא לכל אחד יותר מבית סאתים! אי נמי בגג יחידי, דליכא יותר מבית סאתים, ואשמעינן אף על גב דגג לרבנן רשות מיוחדת וחצר הוא רשות שותפות – מטלטלין, דלא גזור רבנן מרשות היחיד לרשות שותפין אלא בבתים, כגון מבית לחצר;
  41. ^ בריש פירקין: גזירה משום תל ברשות הרבים
  42. ^ בגג יחידי יותר מבית סאתים, כיון דאמר דהאי גוד אסיק לא הוי היקף לדירה, וכרמלית היא
  43. ^ ליטלטל מיניה לקרפף יותר מבית סאתים, שתי אמות בזה ושתי אמות בזה, אלמה אמרינן לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת, וקרפיפות רשות אחת: דאין מטלטלין מהן לקרפף
  44. ^ ואליבא דרבי מאיר ליכא למיפרך ליטלטל מגג לקרפף, דהא תרוייהו כרמלית נינהו, דהא גג יחידי יותר מבית סאתים אוקימנא גזירה משום תל ברשות הרבים; |align = "right"|ולרב נמי אליבא דרבנן ליכא למיפרך, דהא רב, גג יחידי יותר מבית סאתים - רשות היחיד משוי ליה! |align = "right"|ובגגין השוין לרב אליבא דרבי מאיר דמותר לטלטל בכולן ליכא למיפרך ליטלטל מינייהו לקרפף פחות מסאתים: גזירה משום תל! ולרבנן מגג יחידי אליבא דרב דמשוי ליה רשות היחיד נמי לא פרכינן ליטלטל מיניה לקרפף פחות מבית סאתים, וכן מחצר לקרפף בין לרבי מאיר בין לרבנן, משום דקרפף חלוק מחצר: דקרפף מוקצה לתשמיש שאינו תדיר, אבל חצר וגגין שוה תשמישן; |align = "right"|ולרב לא פרכינן בגגין השוין לרבנן, דמשוי להו רב אליבייהו כרמלית 'ליטלטל מינייהו לקרפף יותר מבית סאתים', דאף על גב דמשוי להו רב כרמלית מפני שפרוצין זה לזה, הני מילי להחמיר: לאסור טלטול של כל אחד ואחד ביותר מארבע, אבל לא משוי ליה כרמלית גמורה להקל לטלטל מתוכן לכרמלית גמורה, דאמרן לעיל לגבי גג בין הגגין לרב דאסור לטלטל ממנו לחורבה ולאכסדרה; ואף על גב דשניהן אסורין לטלטל בתוכן אלא בארבע אמות, מכל מקום הואיל ואין רשותייהו דומות: דגג חזי לדירה טפי מחצר ואכסדרה לטלטל ממנו לחורבה ולאכסדרה, וכל שכן הכא: דגג חזי לדירה טפי מקרפף; אבל לשמואל - דמשוי גג יחידי כרמלית גמור דיותר מבית סאתים הוא – פרכינן;
  45. ^ ויחסר מבית סאתים, ויקצרו גם את הבית למדת הגג מלמטה, ויתנו המחיצה כנגד שפת הגג; דהשתא ליכא יותר מבית סאתים והוי רשות היחיד ואתי לטלטולי מיניה לקרפף כמעיקרא
  46. ^ יותר מבית סאתים
  47. ^ יותר מבית סאתים
  48. ^ אפילו בתוך ארבע
  49. ^ חד מינייהו והוי רשות היחיד מעלייתא
  50. ^ כמעיקרא, מיניה לחורבה, והוי כרמלית
  51. ^ כיון דליכא מחיצות על הגג
  52. ^ ולא מיחזי כפחות מבית סאתים: דבר שאין לו מחיצות - לא סליק ליה אומדנא שפיר, וסברי אכתי טפי מבית סאתים הוא
  53. ^ כשתעמוד על סוף דעתן - זהו גמר דבריהן
  54. ^ ומטלטלין מגגו של ראובן לגגו של שמעון
  55. ^ ו
  56. ^ ומטלטלין מחצירו של ראובן לחצירו של שמעון כלים ששבתו בחצר, וכן מחצר של רבים לחצר של רבים