ביאור:בבלי עירובין דף יא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

איפכא מאי?

תא שמע, דתניא: 'מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה – ימעט; ואם יש לו צורת הפתח - אינו צריך למעט.'

אמלתרא ברחבו מאי?

תא שמע, דתניא: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה – ימעט, והרחב מעשר – ימעט, ואם יש לו צורת הפתח - אינו צריך למעט, ואם יש לו אמלתרא - אינו צריך למעט; מאי, לאו אסיפא?!

לא, ארישא.

מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב: אינו צריך למעט.

אמר ליה: אתנייה 'צריך למעט ^[1]'.

אמר רב יוסף: מדברי רבינו ^[2] נלמד: חצר שרובה פתחים וחלונות ^[3] - אינה ניתרת בצורת הפתח ^[4]; מאי טעמא? - הואיל ויותר מעשר אוסר במבוי, ופרוץ מרובה על העומד אוסר בחצר: מה יותר מעשר האוסר במבוי אינו ניתר בצורת הפתח ^[5] - אף פרוץ מרובה על העומד האוסר בחצר אינו ניתר בצורת הפתח.

מה ליותר מעשר האוסר במבוי, שכן לא התרת בו אצל פסי ביראות לרבי מאיר, תאמר בפרוץ מרובה על העומד ^[6] האוסר בחצר, שכן התרת אצל פסי ביראות לדברי הכל ^[7]?

לימא מסייע ליה ^[8]: דפנות הללו, שרובן פתחים וחלונות – מותר, ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ.

שרובן סלקא דעתא ^[9]? אלא אימא 'שריבה בהן פתחים וחלונות, ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ ^[10]' ^[11].

אמר רב כהנא: כי תניא ההיא - בפיתחי שימאי ^[12].

מאי 'פיתחי שימאי'?

פליגי בה רב רחומי ורב יוסף: חד אמר דלית להו שקפי ^[13], וחד אמר דלית להו תיקרה ^[14];

ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרב ^[15], דאמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: 'מעשה באדם אחד מבקעת בית חורתן ^[16] שנעץ ארבעה קונדיסין בארבע פינות השדה ומתח זמורה עליהם ^[17], ובא מעשה לפני חכמים והתירו לו לענין כלאים ^[18]', ואמר ריש לקיש: כדרך שהתירו לו לענין כלאים - כך התירו לו לענין שבת ^[19]; רבי יוחנן אמר: לכלאים התירו לו, לענין שבת לא התירו לו; במאי עסקינן?: - אילימא מן הצד ^[20], והאמר רב חסדא 'צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום' ^[21]? אלא - על גבן, ובמאי?: אילימא בעשר - בהא לימא רבי יוחנן בשבת לא ^[22]? אלא לאו ביתר מעשר!

לא! לעולם בעשר, ומן הצד ובדרב חסדא קא מיפלגי ^[23].

ורמי דרבי יוחנן אדרבי יוחנן, ורמי דריש לקיש אדריש לקיש, דאמר ריש לקיש משום רבי יהודה ברבי חנינא:

עמוד ב

פיאה ^[24] מותרת לענין כלאים, אבל לא לשבת; ורבי יוחנן אמר: כמחיצות לשבת דלא - כך מחיצות לכלאים דלא;

בשלמא כדריש לקיש אדריש לקיש לא קשיא: הא דידיה הא דרביה ^[25], אלא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן קשיא; אי אמרת בשלמא 'התם ^[26] - על גבן ^[27], הכא - מן הצד' - שפיר, אלא אי אמרת אידי ואידי מן הצד - מאי איכא למימר?

לעולם אידי ואידי מן הצד [ולענין שבת לא מועיל כלל, אלא יש ללמד לענין כלאים]: התם בעשר [מן הצד, בכלאים – מתיר], הכא ביותר מעשר [מן הצד ומעל לעשר אמות - לא מועיל לגבי כלאים]; ומנא תימרא דשני לן ^[28] בין עשר ליותר מעשר ^[29]? - דאמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: לא כך היה המעשה?: שהלך רבי יהושע אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה, אף על פי שבקי ^[30] בהלכות כלאים, ומצאו שיושב בין האילנות ומתח זמורה מאילן לאילן, ואמר לו ^[31]: "רבי: אי גפנים כאן, מהו לזרוע כאן"? אמר לו: בעשר מותר, ביותר מעשר אסור; במאי עסקינן?: אילימא על גבן, יותר מעשר אסור? והתניא: היו שם קנין הדוקרנין ^[32] ועשה להן פיאה מלמעלה - אפילו ביותר מעשר מותר! אלא לאו מן הצד, וקאמר ליה "בעשר מותר יותר מעשר אסור" - שמע מינה.

גופא: אמר רב חסדא: צורת הפתח שעשאה מן הצד - לא עשה ולא כלום;

ואמר רב חסדא: צורת הפתח שאמרו - צריכה שתהא בריאה כדי להעמיד בה דלת ^[33], ואפילו ^[34] דלת של קשין ^[35].

אמר ריש לקיש משום רבי ינאי: צורת הפתח צריכה היכר ציר.

מאי 'היכר ציר'?

אמר רב אויא: אבקתא ^[36].

אשכחינהו רב אחא בריה דרב אויא לתלמידי דרב אשי, אמר להו: אמר מר מידי בצורת הפתח?

אמרו ליה: לא אמר ולא כלום. [עיין רי"ף ועיין רא"ש סימן יד]

תנא צורת הפתח שאמרו = קנה מכאן וקנה מכאן, וקנה על גביהן; צריכין ליגע ^[37] או אין צריכין ליגע ^[38]?

רב נחמן אמר: אין צריכין ליגע, ורב ששת אמר: צריכין ליגע. אזל רב נחמן ועבד עובדא בי ריש גלותא כשמעתיה ^[39]; אמר ליה רב ששת לשמעיה - רב גדא: זיל שלוף, שדינהו;

אזל, שלף, שדינהו;

אשכחוהו דבי ריש גלותא – חבשוהו.

אזל רב ששת, קם אבבא, אמר ליה: גדא פוק!

תא, נפק ואתא.

אשכחיה רב ששת לרבה בר שמואל, אמר ליה: תני מר מידי בצורת הפתח?

אמר ליה: אין! תנינא 'כיפה ^[40]: רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ^[41], ושוין שאם יש ברגליה עשרה ^[42] שהיא חייבת ^[43]' ^[44]!

אמר אביי ^[45]: הכל מודים אם גבוהה עשרה ואין ברגליה שלשה - אי נמי יש ברגליה שלשה ואין גבוהה עשרה - ולא כלום ^[46]; כי פליגי ביש ברגליה שלשה ^[47] וגבוהה עשרה ^[48] ואין רחבה ארבעה ^[49], ויש בה לחוק להשלימה לארבעה ^[50]: רבי מאיר סבר חוקקין להשלים ^[51], ורבנן סברי אין חוקקין להשלים. [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוטים]

החלק העליון רחב דיו לחוק בו המשך הרגלים לגובה עשרה

אמר ליה: אי משכחת להו - לא תימא להו לבי ריש גלותא ולא מידי מהא מתניתא דכיפה.

משנה:

הכשר מבוי: בית שמאי אומרים: לחי וקורה, ובית הלל אומרים: או לחי או קורה;

רבי אליעזר אומר לחיין;

משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא ^[52] פחות מארבע אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה; על מה נחלקו? - על רחב מארבע אמות ועד עשר, שבית שמאי אומרים לחי וקורה, ובית הלל אומרים או לחי או קורה.

אמר רבי עקיבא: על זה ועל זה נחלקו.

גמרא:

כמאן?: דלא כחנניה ולא כתנא קמא* [דף ו,א: תנו רבנן כיצד מערבין...] ^[53]!?

אמר רב יהודה: הכי קאמר: 'הכשר מבוי סתום כיצד? בית שמאי אומרים לחי וקורה, ובית הלל אומרים או לחי או קורה'; בית שמאי אומרים לחי וקורה - למימרא דקא סברי בית שמאי ארבע מחיצות דאורייתא ^[54]?

לא! לזרוק ^[55] - משלש הוא דמיחייב ^[56], לטלטל ^[57] - ^[58] עד דאיכא ארבע;

בית הלל אומרים או לחי או קורה - לימא קא סברי בית הלל שלש מחיצות דאורייתא?

לא: לזרוק - משתים הוא דמיחייב, לטלטל - עד דאיכא שלש.

רבי אליעזר אומר לחיין:

איבעיא להו: רבי אליעזר - לחיין וקורה קאמר? או דילמא לחיין בלא קורה קאמר?

תא שמע: 'מעשה ברבי אליעזר שהלך אצל רבי יוסי בן פרידא תלמידו

הערות

^ אפילו יש לו צורת פתח
^ רב, דאמר צורת פתח לא מהניא
^ בארבע דפנותיה
^ ואפילו פתחים קטנים מעשר, כי היכי דלא מהניא צורת פתח לשוויה יותר מעשר [שיהיה] פתחא [ולא פירצה] - לא מהני נמי לפרוץ מרובה על העומד בפתחים קטנים
^ מה ליותר מעשר דין הוא שלא יועיל צורת פתח בו - שכן חמור איסורו, שלא הותר בשום מקום בשבת, ואפילו בפסי ביראות, ואליבא דרבי מאיר, דאמר בפרק שני (עירובין פ"ב מ"א, דף יז,ב): וביניהן כמלא שתי רבקות של שלשה שלשה בקר, דהיינו עשר אמות: דכל פרה [רחבהּ] אמה ושני שלישי אמה
^ בפרצות של עשר או פחות
^ שהרי הותר בפסי ביראות ואפילו לרבי מאיר דמחמיר בהו ואסר ביותר מעשר - מיהו פרוץ מרובה מודי דשרי, וכל שכן לרבי יהודה דמכשיר בשלש עשרה אמה ושליש
^ למאן דאמר לא מהניא צורת הפתח בעומד פחות מן הפרוץ
^ כיון דרובן פתחים וחלונות הוה ליה פרוץ מרובה, והיכי מצי תו למיתני ובלבד שיהא עומד מרובה
^ שעשה בהן הרבה פתחים, וחלונות סביב סביב - מותר, ובלבד שיהא בין פתח לפתח יותר מכדי פתח
^ אלמא: עומד מרובה על הפרוץ בָעִינָן, ואף על גב דאיכא צורת פתח בכולהו
^ פתחין שוממין; לישנא אחרינא: פתחים מקולקלין שמחוסרין תיקון, כמו זקן אשמאי חסר מתורה
^ מזוזות: שנחלצו אבניהם מכאן ומכאן, אבן יוצאת ואבן נכנסת, ואין זו צורת פתח
^ שאין כלום בנין למעלה מן הפתח, אלא כל הכותל חלוק כפתחה עד ראשו [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט], וצורת פתח שאמרו - קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן
^ דלא מהני צורת פתח ליותר מעשר במבוי
^ שם מקום
^ מזה לזה, כעין צורת פתח
^ שאם יש גפנים בתוך הקונדסין - מותר לזרוע סמוך להן חוץ למחיצה, כדתנן [בבא בתרא פ"ב מ"יב]: היה גדר בינתים - זה סומך לגדר מכאן, וזה סומך לגדר מכאן
^ לטלטל בתוכו
^ שמתח הזמורה מזה לזה באמצעיתו [של קונדס], ולא על ראשיהן
^ ולענין שבת, אמאי התירו לו
^ הא בעשר - לכולי עלמא פתחא הוא
^ ריש לקיש לית ליה דרב חסדא [שאומר שהקורה העליונה בצורת הפתח צריכה להיות מעל הקונדס], ורבי יוחנן אית ליה דרב חסדא, וקסבר: כי אמר רב חסדא - לשבת, אבל לכלאים - אפילו מן הצד הוי צורת פתח, דשבת חמור מכלאים
^ קליעת הזמורה המתוחה מקונדס לחבירו, ודוגמתו פיאה נכרית במסכת שבת (סד,ב)
^ הך בתרייתא - משום רבי יהודה ברבי חנינא אמרה, וליה לא סבירא ליה
^ קמייתא
^ משום הכי שרי לענין כלאים, וביותר מעשר, דאי בעשר - לא מצי למימר 'אבל לא לשבת' [דכולי עלמא מתירים עד עשר], ועל כרחיך כרב סבירא ליה
^ בכלאים
^ מן הצד
^ רבי יהושע
^ שאל ממנו דבר זה
^ משופין כדקר - יתד הנעוץ בקרקע
^ כל שהוא
^ יכול להעמיד בה
^ דיה; קשין - של שבלים
^ חור שציר הדלת סובב בו, ואף על פי שאינה צריכה דלת, מיהו חזיא לדלת בעינן
^ קנה שעל גבן לקנים שבצדדין
^ או אפילו תלויה למעלה מהן באויר
^ שהקיף להתיר רחבה לטלטל בה, ועשה בהן פתחים הרבה יותר מעשר, ועשה להן פיאה, ולא נגעו לקנים של מטה
^ שער העשוי ככיפה
^ מפני שלמעלה בעיגול הוא מצר, ואינו רחב ארבעה, ואין פתח פחותה מארבע רוחב
^ גובה, קודם שיתחיל לעגל
^ דהא יש בה עשרה גובה ברוחב ארבעה; ואפילו כל העיגול סתום - נשאר שם שיעור פתח כשר
^ אלמא: אין צריכין ליגע, דהא הכשירה דפתח - ברגליה היא, והעיגול מפסיק בין תקרה העליונה למזוזות, וקתני 'חייבת'
^ אביי - לפרושי פלוגתייהו אתא; לישנא אחרינא 'ואמר אביי' גרסינן; ומפירוש דאביי ילפינן דאין צריכין ליגע
^ הכל מודים גבוהה עשרה ואין ברגליה שלשה דלא כלום - דכל בציר משלשה גובה - ארעא סמיכתא היא, ואין שם מפֶתַח זה כלום שיהא רוחב ארבעה; אי נמי יש ברגליה גובה שלשה - וסתם רגליה רוחב ארבעה, ואין גובהה עשרה - ולא כלום: דכל פחות מעשרה - לא כלום, ולאו 'פתח' הוא
^ דנפיק מתורת ארעא סמיכתא בהכשר פתח ארבעה רוחב
^ עם העיגול
^ מעוגל ולמעלה
^ ויש בה לחוק ולסתור העיגול ולהרחיבו לארבעה בלא נפילת ראש העיגול העליון: שהבנין ארוך לכאן ולכאן, ואין הבנין כלה מכאן ומכאן למדת השער
^ הואיל ובגובה שלשה יש הכשר רוחב פתח - רואין שבעה העליונים כאילו הן חקוקין מבפנים, ונרחבים למדת הרגלים
^ שרוחב פתחו
^ דקא סלקא דעתיה דהכי קאמר: הכשר מבוי מפולש, בית שמאי אומרים כו'
^ הלכה למשה מסיני היא במחיצות, דבציר מארבע מחיצות לא הוי רשות היחיד, משום הכי בעי לחי וקורה, דתיהוי מחיצה מעלייתא
^ מרשות הרבים לתוכו
^ דשלש מחיצות דאורייתא לשוויה רשות היחיד
^ אבל לטלטל בתוכו
^ גזור רבנן:

[1] אפילו יש לו צורת פתח

[2] רב, דאמר צורת פתח לא מהניא

[3] בארבע דפנותיה

[4] ואפילו פתחים קטנים מעשר, כי היכי דלא מהניא צורת פתח לשוויה יותר מעשר [שיהיה] פתחא [ולא פירצה] - לא מהני נמי לפרוץ מרובה על העומד בפתחים קטנים

[5] מה ליותר מעשר דין הוא שלא יועיל צורת פתח בו - שכן חמור איסורו, שלא הותר בשום מקום בשבת, ואפילו בפסי ביראות, ואליבא דרבי מאיר, דאמר בפרק שני (עירובין פ"ב מ"א, דף יז,ב): וביניהן כמלא שתי רבקות של שלשה שלשה בקר, דהיינו עשר אמות: דכל פרה [רחבהּ] אמה ושני שלישי אמה

[6] בפרצות של עשר או פחות

[7] שהרי הותר בפסי ביראות ואפילו לרבי מאיר דמחמיר בהו ואסר ביותר מעשר - מיהו פרוץ מרובה מודי דשרי, וכל שכן לרבי יהודה דמכשיר בשלש עשרה אמה ושליש

[8] למאן דאמר לא מהניא צורת הפתח בעומד פחות מן הפרוץ

[9] כיון דרובן פתחים וחלונות הוה ליה פרוץ מרובה, והיכי מצי תו למיתני ובלבד שיהא עומד מרובה

[10] שעשה בהן הרבה פתחים, וחלונות סביב סביב - מותר, ובלבד שיהא בין פתח לפתח יותר מכדי פתח

[11] אלמא: עומד מרובה על הפרוץ בָעִינָן, ואף על גב דאיכא צורת פתח בכולהו

[12] פתחין שוממין; לישנא אחרינא: פתחים מקולקלין שמחוסרין תיקון, כמו זקן אשמאי חסר מתורה

[13] מזוזות: שנחלצו אבניהם מכאן ומכאן, אבן יוצאת ואבן נכנסת, ואין זו צורת פתח

[14] שאין כלום בנין למעלה מן הפתח, אלא כל הכותל חלוק כפתחה עד ראשו [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט], וצורת פתח שאמרו - קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן

[15] דלא מהני צורת פתח ליותר מעשר במבוי

[16] שם מקום

[17] מזה לזה, כעין צורת פתח

[18] שאם יש גפנים בתוך הקונדסין - מותר לזרוע סמוך להן חוץ למחיצה, כדתנן [בבא בתרא פ"ב מ"יב]: היה גדר בינתים - זה סומך לגדר מכאן, וזה סומך לגדר מכאן

[19] לטלטל בתוכו

[20] שמתח הזמורה מזה לזה באמצעיתו [של קונדס], ולא על ראשיהן

[21] ולענין שבת, אמאי התירו לו

[22] הא בעשר - לכולי עלמא פתחא הוא

[23] ריש לקיש לית ליה דרב חסדא [שאומר שהקורה העליונה בצורת הפתח צריכה להיות מעל הקונדס], ורבי יוחנן אית ליה דרב חסדא, וקסבר: כי אמר רב חסדא - לשבת, אבל לכלאים - אפילו מן הצד הוי צורת פתח, דשבת חמור מכלאים

[24] קליעת הזמורה המתוחה מקונדס לחבירו, ודוגמתו פיאה נכרית במסכת שבת (סד,ב)

[25] הך בתרייתא - משום רבי יהודה ברבי חנינא אמרה, וליה לא סבירא ליה

[26] קמייתא

[27] משום הכי שרי לענין כלאים, וביותר מעשר, דאי בעשר - לא מצי למימר 'אבל לא לשבת' [דכולי עלמא מתירים עד עשר], ועל כרחיך כרב סבירא ליה

[28] בכלאים

[29] מן הצד

[30] רבי יהושע

[31] שאל ממנו דבר זה

[32] משופין כדקר - יתד הנעוץ בקרקע

[33] כל שהוא

[34] יכול להעמיד בה

[35] דיה; קשין - של שבלים

[36] חור שציר הדלת סובב בו, ואף על פי שאינה צריכה דלת, מיהו חזיא לדלת בעינן

[37] קנה שעל גבן לקנים שבצדדין

[38] או אפילו תלויה למעלה מהן באויר

[39] שהקיף להתיר רחבה לטלטל בה, ועשה בהן פתחים הרבה יותר מעשר, ועשה להן פיאה, ולא נגעו לקנים של מטה

[40] שער העשוי ככיפה

[41] מפני שלמעלה בעיגול הוא מצר, ואינו רחב ארבעה, ואין פתח פחותה מארבע רוחב

[42] גובה, קודם שיתחיל לעגל

[43] דהא יש בה עשרה גובה ברוחב ארבעה; ואפילו כל העיגול סתום - נשאר שם שיעור פתח כשר

[44] אלמא: אין צריכין ליגע, דהא הכשירה דפתח - ברגליה היא, והעיגול מפסיק בין תקרה העליונה למזוזות, וקתני 'חייבת'

[45] אביי - לפרושי פלוגתייהו אתא; לישנא אחרינא 'ואמר אביי' גרסינן; ומפירוש דאביי ילפינן דאין צריכין ליגע

[46] הכל מודים גבוהה עשרה ואין ברגליה שלשה דלא כלום - דכל בציר משלשה גובה - ארעא סמיכתא היא, ואין שם מפֶתַח זה כלום שיהא רוחב ארבעה; אי נמי יש ברגליה גובה שלשה - וסתם רגליה רוחב ארבעה, ואין גובהה עשרה - ולא כלום: דכל פחות מעשרה - לא כלום, ולאו 'פתח' הוא

[47] דנפיק מתורת ארעא סמיכתא בהכשר פתח ארבעה רוחב

[48] עם העיגול

[49] מעוגל ולמעלה

[50] ויש בה לחוק ולסתור העיגול ולהרחיבו לארבעה בלא נפילת ראש העיגול העליון: שהבנין ארוך לכאן ולכאן, ואין הבנין כלה מכאן ומכאן למדת השער

[51] הואיל ובגובה שלשה יש הכשר רוחב פתח - רואין שבעה העליונים כאילו הן חקוקין מבפנים, ונרחבים למדת הרגלים

[52] שרוחב פתחו

[53] דקא סלקא דעתיה דהכי קאמר: הכשר מבוי מפולש, בית שמאי אומרים כו'

[54] הלכה למשה מסיני היא במחיצות, דבציר מארבע מחיצות לא הוי רשות היחיד, משום הכי בעי לחי וקורה, דתיהוי מחיצה מעלייתא

[55] מרשות הרבים לתוכו

[56] דשלש מחיצות דאורייתא לשוויה רשות היחיד

[57] אבל לטלטל בתוכו

[58] גזור רבנן:

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]