ביאור:בבלי עירובין דף כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

גמרא:

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בבא.

ואמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד.

וצריכא: דאי אשמעינן הלכה כרבי יהודה בן בבא, הוה אמינא 'דרבים - ואפילו מכונסין [1]', והאי דקתני באר הרבים - לאפוקי מדרבי עקיבא [2] - קא משמע לן דלא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים; ואי אשמעינן באר מים - חיים הוה אמינא 'לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד' - קא משמע לן הלכה כרבי יהודה בן בבא.

משנה:

ועוד אמר רבי יהודה בן בבא: הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים - מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה [3] או בית דירה [4] או שתהא סמוכה לעיר [5].

רבי יהודה אומר: אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה - מטלטלין בתוכה.

רבי עקיבא אומר: אפילו אין בה אחת מכל אלו - מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים [6].

רבי אליעזר אומר: אם היתה ארכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת [7] - אין מטלטלין בתוכה [8].

רבי יוסי אומר: אפילו ארכה פי שנים ברחבה - מטלטלין בתוכה. אמר רבי אלעאי [כי"ק: אלעיי]: שמעתי מרבי אלעזר [כי"ק: אליעזר]: ואפילו היא כבית כור;

וכן שמעתי ממנו: אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו [9] - אסור מלהכניס ולהוציא לו [10], אבל להם – מותר [11];

וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבלין [כמרור] בפסח;

וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר [12] - ולא מצאתי [13].

גמרא:

מאי תנא [14] דקתני ועוד [15]? אילימא משום דתנא ליה חדא לחומרא [16] וקתני אחריתי [17] משום הכי קתני ועוד - והא רבי יהודה דתנא ליה חדא לחומרא [18] וקתני אחריתי [19] ולא קתני ועוד [20]?

התם אפסקוה רבנן [21] הכא לא אפסקוה רבנן.

וכל היכא דאפסקוה רבנן לא קתני ועוד [22]? והא רבי אליעזר דסוכה, דאפסקוה רבנן [23], וקתני ועוד [24]!?

התם [25] במילתיה הוא דאפסקוה [26], הכא במילתא אחריתי אפסקוה [27].

רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו - מטלטלין בתוכה:


עמוד ב

רבי עקיבא היינו תנא קמא [28]?

איכא בינייהו דבר מועט [29], דתניא: רבי יהודה אומר: דבר מועט יש על שבעים אמה ושירים, ולא נתנו חכמים בו שיעור; וכמה שיעור סאתים? - כחצר המשכן. [30].

מנא הני מילי [31]?

אמר רב יהודה: דאמר קרא: (שמות כז יח) ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים [וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת]; [32] - אמרה תורה: טול חמשים [33] וסבב חמשים [34].

פשטיה דקרא [35] במאי כתיב [36]?

אמר אביי: העמד משכן על שפת חמשים [37], כדי שיהא חמשים אמה [38] לפניו [39] ועשרים אמה לכל רוח ורוח [40].

ר"א אומר אם היתה ארכה [אפילו אמה אחת - אין מטלטלין בתוכה]:

והתניא: רבי אליעזר אומר: אם היתה ארכה יתר על פי שנים ברחבה 'אפילו אמה אחת - אין מטלטלין בתוכה [41]!?

אמר רב ביבי בר אביי: כי תנן נמי מתניתין – ’[יתר על] פי שנים ברחבה' תנן.

אי הכי - היינו רבי יוסי [42]!?

איכא בינייהו ריבועא דריבעוה רבנן [43]. [עיין תוספות ד"ה איכא בינייהו ריבועא דריבעוה רבנן]

ר' יוסי אומר [אפילו ארכה פי שנים ברחבה - מטלטלין בתוכה]:

איתמר: אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי [44];

ורב ביבי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי עקיבא [45];

ותרוייהו [46] לקולא.

וצריכא: דאי אשמעינן הלכה כרבי יוסי - הוה אמינא 'עד דאיכא שומירה או בית דירה' [47] - קא משמע לן הלכה כרבי עקיבא; ואי אשמעינן הלכה כרבי עקיבא - הוה אמינא 'דאריך וקטין לא [48]' - קא משמע לן הלכה כרבי יוסי.

קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה: נזרע רובו [49] - הרי הוא [50] כגינה, ואסור [51]; [52] נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר [53];

נזרע רובו - אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לא אמרן אלא [54] יותר מבית סאתים [55], אבל בית סאתים [56] – מותר [57].

כמאן?

כרבי שמעון [58], דתנן [עירובין פ"ט מ"א]: 'רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות - רשות אחת הן [59] לכלים ששבתו בתוכן [60], ולא לכלים ששבתו בתוך הבית [61]'.

לרבי שמעון נמי: כיון דנזרע רובו - הוי ההוא מעוטא

הערות[עריכה]

  1. ^ שרי רבי יהודה בן בבא
  2. ^ דאמר באר היחיד שרי, ואתא איהו למימר: אף על גב דמים חיים נינהו, דרבים - אִין דיחיד - לא, והכי קאמר: אין עושין פסין אפילו לבאר, אלא של רבים
  3. ^ סוכת שומרין
  4. ^ ואף על גב דהוקף לדירה - בית סאתים הוא דשרי, טפי לא
  5. ^ דהואיל וקרובה לביתו - דעתו להשתמש בה תמיד, וכהוקף לדירה דמי
  6. ^ ולא יותר, ובגמרא פריך: תנא קמא נמי הכי קאמר
  7. ^ אף על גב דמיעט רחבה והוסיף בארכה, ואין בכולה אלא בית סאתים
  8. ^ דמרובע - הוא דשרו רבנן היכא דלא הוקף לדירה
  9. ^ ולמחר ביטל רשותו לחברו; שהיא [רשותו] אוסרת עליהן מלהוציא מבתיהן לחצר
  10. ^ גירסת רש"י: [מ]ביתו אסור להכניס ולהוציא - לחצר, לצרכו
  11. ^ להביא כלי בתיהן לביתו דרך חצר
  12. ^ לשלשה דברים הללו, אם שמען מפיו
  13. ^ ובגמרא מפרש דגבי גינה וקרפף לא שרו יותר מבית סאתים, וגבי אנשי חצר סברי דאף להם אסור ביתו, אבל מבתיהן לחצר - מותר, ובגמרא מפרש פלוגתייהו, ובערקבלין סברי דלאו מרור הוא
  14. ^ רבי יהודה בן בבא: בגינה וקרפף דלעיל
  15. ^ דמשמע דאמר לעיל בה חומרא אחריתי
  16. ^ גבי פסין, דאמר דאין עושין אותן אלא לבאר הרבים
  17. ^ והשתא קאמר חומרא אחריתי: דאף על גב דהוקף לדירה - לא שרי טפי מבית סאתים
  18. ^ דאמר עד בית סאתים - אִין, טפי - לא
  19. ^ והדר תנא אחריתי: יסלקנה לצדדין
  20. ^ משום דלאו בחדא מלתא היא, דרישא איירי במדת היקף, וסיפא איירי בביטול מחיצות
  21. ^ דקא תני אמרו לו: לא אמרו בית סאתים אלא לגינה כו'
  22. ^ אי שייך למימר בה, כגון היכא דרישא וסיפא בחדא מילתא
  23. ^ דתנן במסכת (סוכה פ"ב מ"ו, דף כז,א) רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, וחכמים אומרים: אין לדבר קצבה [וחכמים אומריםאין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד] ועוד אמר רבי אליעזר: מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון ישלים לילי יום טוב האחרון
  24. ^ אלמא: משום דרישא וסיפא בסעודה דסוכה ובחשבונן איירי תנא ועוד אף על גב דאפסקוה, ושמע מינה: האי דלא תנא בדרבי יהודה ועוד - משום דלא דמי הוא, ובדרבי יהודה בן בבא למה לי דתני ליה
  25. ^ גבי סוכה
  26. ^ לא אהדרו ליה רבנן אלא בסעודות
  27. ^ אבל רבי יהודה דמתניתין לא איירי אלא בפסי ביראות בית סאתים, ואהדרו רבנן בגינה וקרפף ודיר וסהר, ולעולם טעמיה משום הפסקה, ולרבי יהודה בן בבא דלא אפסקיה - תנא ועוד
  28. ^ דאמרו לו: 'לא אמרו בית סאתים אלא לגינה ולקרפף, אבל אם היה כו', אלמא: היכא דאיכא בית דירה - אפילו טובא, ובשלא הוקף לדירה - בית סאתים, כרבי עקיבא
  29. ^ לקמן מפרש לה
  30. ^ שבית סאתים יתר על שבעים אמה ושיריים רבועים: לתנא קמא שרי בבית סאתים שלימים, ולרבי עקיבא - שבעים ושיריים על שבעים ושיריים, ותו לא, כדקא אמרינן בהדיא: וכמה הן סאתים - כחצר המשכן
  31. ^ דמרבעינן ליה לחצר המשכן לשער בו איסור שבת
  32. ^ מאי 'בחמשים'? הא רוחב חמשים וארכו מאה, דהכי כתיבי במדות הקלעים: וכן לפאת צפון באורך קלעים מאה אורך (שמות כז יא), ורוחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה (שמות כז יב)
  33. ^ שארכו יתר על רחבו
  34. ^ הנותרים - דהוו להו שבעים אמות וארבעה טפחים מרובעין, כיצד: עשה מהן חמש רצועות של עשר אמה רוחב, וארכן חמשים, השכב האחת למזרח והאחת למערב [מצד השטח של חמישים על חמישים] - הרי רחבה שבעים וארכה חמשים; עוד שים אחת לצפון ואחת לדרום - הרי שבעים על שבעים, אלא שהקרנות פגומין לכל קרן וקרן עשר על עשר מפני התוספת שהוספת; טול מן החמשים ארבע חתיכות של עשר על עשר ושים בארבע קרנות - ונתמלאו, נשארה רצועה אחת של עשר על עשר אמות שהיא ששים טפחים על ששים טפחים, ועשה אותן שלשים רצועות של שני טפחים - (הרי שלשים רצועות, אורך כל אחת ואחת עשר אמה), שכולן הן שלש מאות אמות [לאורך, שני טפחים לרוחה], תן שבעים לכל רוח - הרי שבעים וארבעה טפחים על שבעים וארבעה טפחים [עם רוחב הפסים הניצבים], אלא שהקרנות פגומין טפחיים על טפחיים; נשארו בידך עשרים אמה [ברוחב שני טפחים], טול מהן שמונה טפחים ושים לקרנות ונתמלאו, ונשארו בידך שמונה עשר אמה וארבעה טפחים ברוחב טפחיים - והיינו דבר מועט: שאם באת לחלקו ולהקיף בהן אין מגיע התוספת לרוחב שני שלישי אצבע, דהא בעית למעבד מיניה רצועה של מאתים שמונים ושלש אמות וארבעה טפחים אורך להקיף ארבע הרוחות
  35. ^ לענין משכן
  36. ^ 'בחמשים' דקרא, מאי היא
  37. ^ שכלין שם החמשים של חצר, משנכנסים לה בפתחה של מזרח
  38. ^ של חצר
  39. ^ לפני המשכן
  40. ^ שהמשכן ארכו שלשים, כדכתיב (שמות לו כג) [ויעש את הקרשים למשכן] עשרים קרשים [לפאת נגב תימנה פסוק כה: ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים], ורוחב הקרש אמה וחצי (שמות לו טז: עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד), ורחבו של משכן תופש עשר אמות, כדכתיב (שמות כו כב: ולירכתי המשכן ימה תעשה) ששה קרשים שהן תשע אמות, ושני קרשים [תעשה] למקוצעות (שמות כו כג) שהן שלש אמות רוחב, והאמה מכאן והאמה מכאן לכסות עוביין של קרשים של צלע ארכו, אמה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן להשלים ולמלא החלל לעשר, וכשאתה מעמידו לסוף חמשים ובאמצע רחבה של חצר - נשארו מהחמשים על חמשים של חצר, עשרים אמות לשלש הרוחות, אלא שעובי הקרשים ממעט מהן אמה לכל צד, והכא חללה חשיב, ועובי הכתלים בכלל העשרים של כל רוח; ולפניו למזרחו לא היו קרשים, אלא מסך והיינו וילון
  41. ^ כחצר המשכן - הוא דשרי, ואף על גב דלא מרבעה - והיינו אורך כשנים ברוחב, אבל טפי משנים ברוחב - לא מישתרי
  42. ^ דאמר: ארכה אפילו פי שנים ברחבה
  43. ^ רבי אליעזר סבר: ארכה יותר משנים ברחבה - אין מטלטלין, ומיהו עיקרה ארכה פי שנים ברחבה, כדכתיב, ולית ליה ריבועא; ומיהו אי מרבעא - לא מיתסרא בהכי, כדקתני: אם היה ארכה יותר משנים ברחבה - אין מטלטלין, הא בציר מפי שנים – מטלטלין; ורבי יוסי סבר: מרובעת עיקר, ולכתחילה אורויי מורינן הכי, ומיהו אפילו ארכה פי שנים ברחבה – שריא; ומדקאמר אפילו - מכלל דמעיקרא לאו הכי הוא
  44. ^ דלא בעי מרובעת
  45. ^ דלא בעי מוקפת לדירה
  46. ^ הנך שמעתתא דשמואל
  47. ^ הוה אמינא דשמואל - דירה בעי, כרבי יהודה בן בבא, ובארכה יותר על רחבה- כרבי יוסי סבר לה
  48. ^ דהא רבי עקיבא - מרובע בעי
  49. ^ בזרעונים
  50. ^ ביטל דירתו, דבזרעונים לא דיירי אינשי, והוה ליה
  51. ^ לטלטל אף בשאינו נזרע, דבטיל ליה לגבי רובא
  52. ^ אבל
  53. ^ בנוטע אילנות - לא ביטל דירתו, דאורחא להסתופף בצל אילנות תמיד
  54. ^ שיש באותו מקום זריעה
  55. ^ דנעשה כרמלית: דקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה - כרמלית היא, ושאינו נזרע הוי 'חצר פרוצה במלואה לכרמלית', לפיכך כולו אסור
  56. ^ דבלאו דירה שרי באנפי נפשיה
  57. ^ הכא נמי שרי; ואף על גב דמקום זריעה הוי קרוי 'קרפף', ושאינו נזרע הוי 'חצר', ופרוצין זה לזה: שאין מחיצה ביניהן - אפילו הכי לא אסרי אהדדי, הואיל ודחד גברא היא
  58. ^ ורבי שמעון היא, דאמר: רשות קרפף וחצר לא אסרי אהדדי, אפילו היא של שני בעלי בתים
  59. ^ לטלטל מזה לזה
  60. ^ ואפילו הן של בעלים הרבה
  61. ^ והוציאן לחצר: אסור להוציאן מחצר לקרפף או לגג, דבית וקרפף שתי רשויות הן, ואפילו דחד גברא