ביאור:בבלי עירובין דף קא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עירובין:
ב
ג
ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
משנה:
הדלת שבמוקצה [1] וחדקים שבפרצה [2], ומחצלות [3] - אין נועלין בהן [4] אלא אם כן גבוהים מן הארץ.
גמרא:
ורמינהו דלת הנגררת, ומחצלת הנגררת, וקנקן הנגרר [5], בזמן שקשורין ותלויין - נועלין בהן בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב [6]!?
אמר אביי: בשיש להם ציר [7].
רבא אמר: בשהיה להן ציר [8]. [9].
מיתיבי: דלת הנגררת, ומחצלת הנגררת, וקנקן הנגרר - בזמן שקשורין ותלויין וגבוהים מן הארץ אפילו מלא נימא - נועלין בהן, ואם לאו אין נועלין בהן [10]!?
אביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה:
אביי מתרץ לטעמיה: או שיש להן ציר או שגבוהין מן הארץ;
רבא מתרץ לטעמיה: כשהיה להן ציר או שגבוהין מן הארץ.
תנו רבנן: סוכי קוצים וחבילין שהתקינן לפירצה שבחצר, בזמן שקשורין ותלויין - נועלין בהן בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב;
תני רבי חייא: דלת אלמנה [11] הנגררת - אין נועלין בה.
היכי דמי דלת אלמנה?
איכא דאמרי דחד שיפא [12], ואיכא דאמרי דלית ליה גשמה [13].
אמר רב יהודה: האי מדורתא [14]: ממעלה למטה [15] – שרי [16], ממטה למעלה [17] - אסיר [18]; וכן ביעתא [19], וכן קידרא [20], וכן פוריא [21], וכן חביתא [22].
אמר ליה ההוא מינא לרבי יהושע בן חנניה: חדקאה [23]! דכתיב בכו (מיכה ז ד) טוּבָם כְּחַדֶק [יָשָׁר מִמְּסוּכָה יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְךָ בָאָה עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם] [24]!
אמר ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא [25], דכתיב: 'ישר ממסוכה' [26]; ואלא מאי 'טובם כחדק'? - כשם שחדקים הללו מגינין על הפירצה - כך טובים שבנו מגינים עלינו;
דבר אחר: 'טובם כחדק' – שמהדקין [27] את אומות העולם לגיהנם, שנאמר (מיכה ד יג) קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסותיך אשים נחושה והדיקות עמים רבים [והחרמתי לה' בצעם וחילם לאדון כל הארץ] [28].
משנה:
לא יעמוד אדם ברשות היחיד [29] ויפתח [30]ברשות הרבים [31]; ברשות הרבים [32] ויפתח ברשות היחיד [33] אלא אם כן עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים [34], דברי רבי מאיר;
אמרו לו: מעשה בשוק של פטמים [35] שהיה בירושלים שהיו נועלין [36] ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח!
רבי יוסי אומר: שוק של צמרים [37] הוה.
גמרא:
ורבנן?: אמר רבי מאיר רשות הרבים, ומהדרו אינהו כרמלית [38]?: - דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים, אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה [39] - חייבין עליה משום רשות הרבים' [40]?
אמר רב פפא: כאן קודם שנפרצו בה פרצות , כאן [41] לאחר שנפרצו בה פרצות.
רבא אמר: סיפא אתאן לשערי גינה [42], והכי קאמר: וכן לא יעמוד ברשות היחיד [43] ויפתח בכרמלית [44], [45] בכרמלית ויפתח ברשות היחיד [46]
אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים [47], דברי רבי מאיר; אמרו לו: מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח! רבי יוסי אומר: שוק של צמרים היה.
תנו רבנן: 'פתחי שערי גינה [48], בזמן שיש להן בית שער מבפנים [49] - פותח ונועל מבפנים [50]; [51] מבחוץ - פותח ונועל מבחוץ; מכאן ומכאן - פותח ונועל כאן וכאן; אין להן לא לכאן ולא לכאן - אסורין כאן וכאן [52];
וכן [53] חנויות הפתוחות לרשות הרבים: בזמן שהמנעול למטה מעשרה [54] - מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה, למחר פותח ונועל [55] ומחזירו לאיסקופה [56]*; ובזמן שהמנעול למעלה מעשרה - מביא מפתח מערב שבת ומניחו במנעול [57], למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו [58], דברי רבי מאיר;
וחכמים אומרים: אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים [60] - מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה, למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו [61], או בחלון שעל גבי הפתח; אם יש בחלון ארבעה על ארבעה – אסור, מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות [62].
מדקאמר וכן חנויות, מכלל דבאיסקופת כרמלית עסקינן; האי מנעול היכי דמי?: אי דלית ביה ארבעה - מקום פטור הוא [63], ואי אית ביה ארבעה - בהא לימא רבנן אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה, למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח? והא קא מטלטל מכרמלית לרשות היחיד!?
אמר אביי: לעולם דאין בו ארבעה, ויש בו לחוק [64] ולהשלימו [65] לארבעה, ובהא פליגי: דרבי מאיר סבר חוקקין להשלים [66], ורבנן סברי אין חוקקין להשלים [67].
אמר רב ביבי בר אביי: שמע מינה מהא מתניתא תלת:
שמע מינה: חוקקין להשלים,
ושמע מינה: הדר ביה רבי מאיר משערי גינה [68],
ושמעת מינה: מדרבנן [69] איתא לדרב דימי [70], דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה - מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
משנה:
נגר [71] שיש בראשו גלוסטרא [72]:
רבי אליעזר אלעזר* אוסר [73] ורבי יוסי מתיר [74].
אמר רבי אליעזר: מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן;
רבי יוסי אומר: איסור נהגו בו, ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן.
- [כך במשניות בירושלמי, ועיין בחילופי גירסאות]
גמרא:
הערות[עריכה]
- ^ רחבה שאחורי הבתים; ומשום הכי נקט לה: משום שאין משתמשין בה תדיר, ואין בעל הבית חושש לה לעשות לה דלת תלויה כראוי וקבועה, אלא זקופה כנגד הפתח, וכשהוא פותח - מטילה לארץ; ויש שתלויות אבל נגררות לארץ
- ^ קוצים שעשאם חבילות והתקינם לסתום בהם פרצה ופעמים שהוא פותחה
- ^ של קנים שקורין גליד"א
- ^ בשבת, משום דעביד בנין; או אפילו כשהיא תלויה ונגררת - אין זה קבועה, וכשהוא מגביהה על המשקוף, כיון דאינה קבועה שם - מחזי כבונה
- ^ הוא כלי שאוחזין בו מאחורי המחרישה כשהן חורשין, יש שנועלים ומעמידים אותו במקום דלת כנגד הפתח
- ^ אלמא אתלויין הוא דקפיד, אבל אגבוהים מן הארץ לא חייש
- ^ דמוכחא מילתא דדלת גמורה היא, והרי היא קשורה ותלויה, ולא מחזי כבונה
- ^ ואף על גב דהשתא ליכא, היכירא הוא דאיכא
- ^ לשון אחר: טעמא דמתניתין - משום דחופר בארץ; וקשיא לי בגוה: דאם כן מאי תרצתיה דרבא דאמר 'כשהיה להם ציר'? כיון דהשתא ליכא הא קא עביד חריץ! ועוד: אם כן, כר'בי יהודה בעי לאוקומיה, דאמר דבר שאין מתכוין אסור
- ^ וגבוהין - אלמא תרוייהו בעינן
- ^ דלת שהיא אלמנה מתקוניה
- ^ עשויה מקרש אחד, דהכא ודאי מחזי כבונה; ונתן קרש בכותל שאין בה היכר דלת
- ^ דילי"ש: בריחים המחברין אותה
- ^ היסק גדול
- ^ לאחוז העצים העליונים באויר ולתת תחתונים מלמטה
- ^ ביום טוב, דאין זה בנין אהלים
- ^ לתת התחתונים תחלה לצדדין ברבוע כדרך שעושין לפני השרים, ולסדר עליונים למעלה, דהיינו כעין בנין אהל וגגו
- ^ אסור; הכי גרסינן: מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור; וכך מצאתי בתשובת הגאונים, וכן עיקר
- ^ לסדר הביצים על הגחלים על כלי ברזל שקורין גרדי"ל או על גבי שני עצים שמקיפין זה אצל זה - צריך לאחוז ביצים בידו על האור וחברו יתן העצים תחתיהן
- ^ כדתנן במסכת ביצה (פ"ד מ"ה דף לב,ב) אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה ואמר רב יהודה: אסור להקיף חביות תחלה להקריבן זה אצל זה ואחר כך יתן הקדרה עליהן, שזה דרך בנין, אבל יאחוז הקדרה באויר ואחר כך יקיף חביות תחתיה
- ^ מטה שנושאין שרים בדרכים, ושל פרקים היא, ויש להם עור ארוך מוקף לולאות, וקושר הלולאות בארוכות המטה; וכשהוא פורקן - מתיר הלולאות, והעור נופל, והמתַקנוֹ ביום טוב צריך לאחוז העור שטוח מלמעלה, ואחר כך יביאו הרגלים עם הארוכות ויושיבוהו תחתיו, אבל לא יושיבוהו תחלה על רגליו ואחר כך ישטח העור
- ^ כשמסדר חביות במרתף שורה על שורה, חביות של חרס הן כעין כדין גדולים; ומדנקט לרב יהודה הכא גבי מתניתין - שמע מינה טעמא דמתניתין משום בנין, ולא משום חופר
- ^ משול כקוץ
- ^ טוּבָם כְּחַדֶק = טובים שבהם כקוצים
- ^ השפל עיניך לשפלו של מקרא לסופו תראה שלשבח הוא
- ^ הישרים שבנו מגינים עלינו כסוכה
- ^ 'מהדקין' - כמו ושחקת ממנה הדק (שמות ל לו)
- ^ סיפיה דקרא 'והדיקות עמים'
- ^ ויטול מפתח המונח ברשות הרבים
- ^ בו פתח חנות ש
- ^ ואף על פי שאין ממקום מפתח לפתח ארבע אמות, גזירה שמא יכניס המפתח אצלו
- ^ ויושיט ידו למעלה גבוה מעשרה ורוחב ארבעה כגון מפתח חנות המונח על גגו ויטול שם המפתח
- ^ ויפתח בה החנות והוא גבוה למעלה מעשרה גזירה שמא יביאנה אצלו לתוך עשרה
- ^ ויעמוד בתוכה; ואסיפא קאי
- ^ קצבים
- ^ פתח חנותן, ועומדין ברשות הרבים; והמנעול למעלה מעשרה
- ^ מוכרי צמר
- ^ בתמיה
- ^ דעיר של רבים היא, שאוכלוסין הרבה בָאִין לה, אבל עכשיו דדלתותיה ננעלות - לאו רשות הרבים, שאינה כדגלי מדבר, שהוא דרך פתוח כל שעה; וכיון דכרמלית - לית לן למיגזר שלא יעמוד בה ויפתח ברשות היחיד דילמא מייתי ליה, דאי נמי מייתי לגביה - שבות בעלמא היא, וגזירה לגזירה לא גזרינן
- ^ דהא ירושלים כולה כרמלית היא: שהיא כולה כחצר של רבים שלא עירבו, דהואיל ודלתותיה ננעלות בלילה מערבין את כולה
- ^ מתניתין
- ^ רבנן אתו לאיפלוגי אשערי גינה: לשער גינה שהיא כרמלית; גינה - כרמלית היא, דהויא יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה; וקאסר רבי מאיר לעמוד בה ולהושיט ידו על מקום גבוה עשרה ורוחב ארבעה שהוא רשות היחיד ויטול מפתח המנעול הגבוה מעשרה
- ^ כגון בחצירו
- ^ ויושיט ידו לגנות דרך חור או סדק ויִטול בו מפתח ויפתח בה מנעול מתוך הגינה, שמא ימשך המפתח אליו ומחמיר רבי מאיר אפילו ברשויות דרבנן
- ^ וכן
- ^ לא יעמוד בגינה ויושיט ידו למקום גבוה עשרה ורוחב ארבעה, שהוא רשות היחיד, ומפתח מונח בו, ויפתח מנעול למעלה מעשרה
- ^ אסיפא קאי: דהשתא כי קאי - בגינה קאי: ברשות היחיד, ועולה עד לרקיע
- ^ סתם מנעוליהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה, ורשות היחיד הן
- ^ בית קטן ופתח הגינה פתוח בו, ובשערי הגינה הסמוכין לרשות הרבים עסקינן, מדקתני סיפא וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים
- ^ דבית שער רשות היחיד הוא
- ^ וכן כשהוא מחוץ:
- ^ דהמנעול רשות היחיד הוא, ואף על פי שהמפתח מונח עליו - גזר רבי מאיר שלא יעמוד ברשות הרבים ולא בגינה ויטול מפתח של רשות היחיד שמא יביאנו אצלו לרשות הרבים או לכרמלית
- ^ לקמן מפרש האי וכן דבאיסקופת כרמלית בגינה קאמר
- ^ שערי חנויות פעמים שמנעוליהם גבוהין ופעמים שהן נמוכין, לפיכך נתן בהן חילוק
- ^ ועל האיסקופה הוא עומד, ומטלטל מפתח מאיסקופה למנעול על דרך אויר האיסקופה דאין טלטול אלא בכרמלית
- ^ למקומו
- ^ אבל לא באיסקופה: דכי ממטי ליה מאיסקופה למנעול - הא מפיק מכרמלית לרשות היחיד
- ^ למנעול, על גביו, כגון מנעולין הללו של עץ שעושין עניים בפתחיהן, וראשיהן רחבין ובלע"ז; שרדור"א
- ^ גירסת רש"י: למחר פותח ומניחו על האיסקופה. לקמיה מפרש דמהכא שמעינן דהדר ביה רבי מאיר משערי גינה ולא גזר בעומד ברשות הרבים שלא יטלטל בכרמלית, דהא איסקופה - כרמלית היא: דרחבה ארבעה ואינה גבוהה עשרה, וכשנוטל מפתח משָם והוא עומד ברשות הרבים ומוליכו דרך אויר האיסקופה למנעול שעל גביו למטה מעשרה - קא מטלטל מכרמלית לכרמלית, ולא גזר רבי מאיר שמא יביאנו אצלו חוץ לעובי האיסקופה.
- ^ לקמן מפרש טעמא דלא משוו ליה להאי מנעול רשות היחיד
- ^ לאיסקופה או לחלון שאין בו ארבעה, דאף על גב דגבוה עשרה - מקום פטור בעלמא הוא
- ^ מאיסקופה שהוא כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד, ואף על גב דהניחו תחילה במנעול שהוא מקום פטור לרבנן, ובטל אצל כל הרשויות - כרב דימי קיימא לן, דאמר בפרק קמא 'ובלבד שלא יחליפו'
- ^ וכי הוי למעלה מעשרה, היכי משוי ליה רבי מאיר רשות היחיד ואסר?
- ^ בתוך הדלת אצל ראש המנעול בעוביו של דלת
- ^ ולהשלים ראש המנעול
- ^ רואין אותו כאילו חקוק
- ^ הלכך מקום פטור בעלמא הוא
- ^ מדקא שרי לעמוד ברשות הרבים ליטול מפתח מאיסקופת כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול שלמטה מעשרה, ולא גזר שמא יביאנו אצלו לרשות הרבים, ושמע מינה סיפא נמי מדקא שרי לעמוד על האיסקופה כרמלית וליטול מפתח במנעול למעלה מעשרה באיסקופת כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול, ולא גזר שמא יביאנו אצלו לאיסקופה שהיא כרמלית
- ^ דאמרי 'אם יש ארבעה על ארבעה אסור ליטול מפתח מאיסקופה ולנעול במנעול שהוא מקום פטור וליטלו משם ולהניחו בחלון שהוא רשות היחיד, משום דקא מחליף מאיסקופת כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד על ידי הנחת מקום פטור
- ^ דאמר 'ובלבד שלא יחליפו'
- ^ קבילי"א שתוחבין אותו בחור שבאיסקופה לנעול הדלת
- ^ שראשו עבה וראוי לבוכנא: לכתוש ולשחוק בו פלפלין, ואפילו הכי דתורת כלי עליו
- ^ אלא אם כן קשור ותלוי בדלת, כדמפרש בגמרא
- ^ דתורת כלי עליו משום גלוסטרא ולא מיחזי כבונה
- ^ כשהוא קשור ותלוי בחבל של קיימא וראוי לטלטלו על ידי אותו חבל ואינו נפסק בידיה
- ^ דשרי: דכיון דקשור ותלוי יפה - מוכחא מלתא דלנעול קאי, ולא מיחזי כבונה