ביאור:בבלי עירובין דף עד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו [1];

ושמואל אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת [2];

ורבי יוחנן אמר: אפילו חורבה [3].

אמר ליה אביי לרב יוסף: אמר רבי יוחנן אפילו בשביל של כרמים [4]?

אמר ליה: לא אמר רבי יוחנן אלא בחורבה דחזי לדירה, אבל שביל של כרמים - דלא חזי לדירה – לא.

אמר רב הונא בר חיננא: ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דתנן [עירובין פ"ט מ"א]: 'רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצרות - רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן [5] ולא לכלים ששבתו בתוך הבית [6]', ואמר רב: הלכה כרבי שמעון [7], והוא שלא עירבו [8] אבל עירבו - גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר; ושמואל אמר: בין עירבו ובין לא עירבו; וכן אמר רבי יוחנן: 'הלכה כרבי שמעון בין עירבו ובין לא עירבו' - אלמא לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים [9] לחצר [10] - הכא נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה [11].

יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא [12]; אמר ליה רבי אלעזר: בר בי רב! אמר שמואל הכי?

אמר ליה: אִין!

אמר ליה: אחוי לי אושפיזיה [13]!

אחוי ליה; אתא לקמיה דשמואל, אמר ליה: אמר מר הכי?

אמר ליה: אִין!

והא מר הוא דאמר אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתינו: שהמבוי לחצירות כחצר לבתים [14]!?

אישתיק.

קבלה מיניה [15] או לא קבלה מיניה?

תא שמע: דההוא מבואה דהוה דייר ביה איבות בר איהי, עבד ליה לחייא ושרא ליה שמואל;


עמוד ב

אתא רב ענן [16], שדיה [17], אמר: מבואה דדיירנא ביה ואתינא משמיה דמר שמואל, ניתי רב ענן בר רב נישדייה מן [18]? [19]; שמע מינה לא קיבלה מיניה!

לעולם אימא לך קיבלה מינה, והכא - [20] חזנא הוא דהוה אכיל נהמא בביתיה [21] ואתי ביית בבי כנישתא [22]; ואיבות בר איהי סבר [23]מקום פיתא גרים [24], ושמואל לטעמיה, דאמר מקום לינה גרים [25].

אמר רב יהודה אמר רב: מבוי שצידו אחד נכרי וצידו אחד ישראל [26] - [27] אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי [28].

אמר ליה אביי לרב יוסף: אמר רב אפילו בחצר [29]?

אמר ליה: אִין, דאי לא אמר [30], מאי הוה אמינא טעמא דרב [31]? משום דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו [32]; [33] ותרתי למה לי [34]? - צריכא: דאי מההיא

הערות[עריכה]

  1. ^ בתים לחצירות - שני בתים לכל חצר, ושתי חצירות למבוי; והנך - כיון דכולן פתוחין זו לזו ומערבות יחד דרך פתחיהם - חדא תשיב להו; ולית ליה לרב הא דתניא לעיל: אב ובנו - מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה; [אלא סובר רב] דכל היכא דלא בעי לערובי, אי נמי בעי לערובי ומצי לערובי בלא שיתוף מבוי - לא משתרי ההוא מבוי בלחי וקורה עד שתהא שם חצר אחת שאינה פתוחה לחברותיה, או שתי שורות של חצירות אחת לצידו זה ואחת לצידו אחר והמבוי ביניהן, שאינן יכולות להתערב אלא על ידי מבוי
  2. ^ בית בלא חצר, וחצר שבית אחר פתוח לה
  3. ^ אפילו חורבה מכאן, וחצר מכאן, דאין חצר בלא בית
  4. ^ פתוח למבוי מכאן, וחצר מכאן
  5. ^ כולן רשות אחת לטלטל כלים ששבתו בגג זה לגג חבירו; [ולא אמרינן: כשם שדיורין חלוקין למטה כך חלוקין למעלה;] וכלים ששבתו בחצר זו מוציאין לחברתה, וכן לקרפף, וכן לחצר, ולקרפף מן הגגין, הואיל וכולן רשות שאינה דירה היא
  6. ^ ואין צריך לערב מחצר לחצר אלא בשביל כלים ששבתו בבית שבחצר זו, להוציאם לחצר אחרת
  7. ^ שהחצירות מוציאין מזו לזו בלא עירוב
  8. ^ בני החצירות כל אחת לעצמה, ואסור להוציא מן הבתים לחצר: דכיון דאין מצויין כלי הבית בחצר - ליכא למיגזר 'אי מפקת כלים ששבתו בחצר לחברתה - אתו לאפוקי נמי כלים ששבתו בבית שהוציאן מחצר זו לחצר אחרת'
  9. ^ שבחצר זו
  10. ^ אחרת
  11. ^ דרך מבוי, והרי רשות אחרת היא, שיש לה בעלים; ובמבוי לא נשתתפו - שהרי אינה אוסרת, כדתניא לעיל בפירקין: אינו אוסר אלא מקום דירה בלבד, דהיינו מקום פיתא או מקום לינה
  12. ^ דאמר שמואל לעיל 'אפילו בית וחצר'
  13. ^ דאיזיל ואישייליה לשמואל
  14. ^ דייקינן לישנא: דחצירות, ולא 'חצר'
  15. ^ שמואל, והדר ביה לגבי רב
  16. ^ לאחר מות שמואל
  17. ^ הפיל הלחי
  18. ^ ישליכנו ממנו
  19. ^ ומשום דלא הוה ביה אלא בית וחצר אסר עליה, כרב
  20. ^ להכי שרא ליה שמואל:
  21. ^ שהיה לו במקום אחר
  22. ^ דהוה פתוח לההוא מבואה; והשתא - כי שדייה רב ענן - לא הוה חזנא ביית בההוא בי כנישתא
  23. ^ דשמואל - לאו משום חזנא שרייה, ד
  24. ^ והא לא הוה אכיל בבי כנישתא
  25. ^ והוו להו שתי חצירות
  26. ^ ומבוי ביניהם
  27. ^ אם יש בתי ישראל אצל ביתו של ישראל זה, פתוחות לרשות הרבים ולא למבוי, וחלונות ביניהם
  28. ^ אין מערבין זה עם זה דרך חלונותיהם להוציא כליהם למבוי דרך פתחו של זה שפתוח למבוי; וטעמא מפרש לקמיה [בדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט]
  29. ^ ישראל ונכרי דרין בה, ובתי ישראל אצל ביתו של ישראל זה פתוחות לרשות הרבים, ולא בחצר, שאסור לערב דרך חלונות להוציא כליהם דרך ביתו של זה לחצר; להכי נקט 'חלונות' - שאין דרך בני אדם לעשות פתחים גדולים מבית לבית
  30. ^ אף בחצר
  31. ^ מאי תיסק אדעתיך דלישתני חצר ממבוי
  32. ^ והכא - חדא חצר הוא דפתיחא ליה, דדירת נכרי לאו שמה דירה
  33. ^ וכי תימא
  34. ^ הא אמרה רב לעיל: אין המבוי ניתר כו'