ביאור:בבלי עירובין דף כה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מאן דשרי - דהא ליכא דיורין ^[1]! ומאן דאסר - זימנין דהוי בה דיורין ואתי לטלטולי.

קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ובא למעטו:

מיעטו באילנות - לא הוי מיעוט ^[2];

בנה בו עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה ^[3] - הוי מיעוט;

פחות משלשה - לא הוי מיעוט ^[4];

משלשה ועד ארבעה: רבה אמר הוי מיעוט, ורבא אמר לא הוי מיעוט:

רבה אמר הוי מיעוט, דהא נפיק ליה מתורת לבוד ^[5];

רבא אמר לא הוי מיעוט: כיון דלא הוי מקום ארבעה - לא חשיב;

הרחיק מן הכותל ^[6] ארבעה ^[7] ועשה מחיצה ^[8] - הועיל ^[9];

פחות משלשה - לא הועיל ^[10];

משלשה ועד ארבעה: רבה אמר הועיל:

רבא אמר אינו מועיל:

רבה אמר הועיל, דהא נפיק ליה מתורת לבוד;

רבא אמר אינו מועיל: כיון דלא הוי מקום ארבעה - לא חשיב.

רב שימי מתני לקולא ^[11];

^[12] טח בו טיט ויכול לעמוד בפני עצמו ^[13] - הוי מיעוט;

אינו יכול לעמוד ^[14] בפני עצמו ^[15]: רבה אמר הוי מיעוט, רבא אמר לא הוי מיעוט:

רבה אמר הוי מיעוט: השתא מיהא קאי!

רבא אמר לא הוי מיעוט: כיון דלא יכול למיקם בפני עצמו - לא כלום הוא.

הרחיק מן התל ^[16] ארבעה ^[17] ועשה מחיצה ^[18] – הועיל ^[19];

פחות משלשה או על שפת התל, רב חסדא ורב המנונא, חד אמר הועיל ^[20] וחד אמר לא הועיל ^[21];

תסתיים דרב חסדא אמר הועיל, דאתמר: העושה מחיצה על גבי מחיצה: אמר רב חסדא: בשבת הועיל, בנכסי הגר ^[22] לא קנה ^[23]; ורב ששת אמר: אף בשבת נמי ^[24] לא הועיל.

תסתיים.

אמר רב חסדא: ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל ^[25] – שהועיל ^[26]; מאי טעמא? - הואיל ובאויר מחיצות העליונות הוא דר ^[27].

בעי רבה בר בר חנה: ^[28] נבלעו מחיצות התחתונות ^[29] והעליונות קיימות – מהו?

למאי?: אי לנכסי הגר ^[30] - היינו דירמיה ביראה, דאמר ירמיה ביראה אמר רב יהודה: האי מאן דשדא ליפתא אפילא דארעא דגר ^[31], ואתא ישראל אחרינא רפק בה פורתא - בתרא קני, קמא לא קני; מאי טעמא? - בעידנא דשדא לא קא שבח ^[32], כי קא שבחא - ממילא קא משבחא ^[33]; ואלא לענין שבת ^[34]? הוי מחיצה הנעשה בשבת, ותניא כל מחיצה הנעשה בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה!

לאו איתמר עלה אמר רב נחמן: 'לא שנו אלא לזרוק ^[35], אבל לטלטל אסור'?

כי איתמר דרב נחמן - אמזיד איתמר.

ההיא איתתא דעבדה מחיצה על גבי מחיצה בנכסי הגר; אתא ההוא גברא רפק בה פורתא; אתא לקמיה דרב נחמן, אוקמה בידיה; אתת איהי וקא צווחא קמיה, אמר לה: מאי איעביד לך דלא מחזקת כדמחזקי אינשי!?

קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה ^[36]: רבה אמר: אויר קירויו מייתרו ^[37], ורבי זירא אמר: אין אויר קירויו מייתרו ^[38].

לימא רבה ורבי זירא - בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי, דאיתמר:

אכסדרה ^[39] בבקעה: רב אמר מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר אין מטלטלין אלא בארבע אמות:

רב אמר מותר לטלטל בכולה: אמרינן פי תקרה יורד וסותם;

ושמואל אמר אין מטלטלין אלא בארבע אמות: לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

עמוד ב

אי דעבידא כי אכסדרה - הכי נמי ^[40]; הכא במאי עסקינן ^[41]? - דעבדה ^[42] כי אורזילא ^[43];

אמר רבי זירא: ומודינא בקרפף ^[44] שנפרץ במלואו לחצר - שאסור; מאי טעמא? - הואיל ואויר חצר מייתרו ^[45];

מתקיף לה רב יוסף: וכי אויר המותר לו אוסרו? ^[46]

אמר ליה אביי: כמאן ^[47]? כרבי שמעון? לרבי שמעון נמי ^[48]: הא איכא אויר מקום מחיצות ^[49], דאמר רב חסדא: קרפף שנפרץ במלואו לחצר ^[50] - חצר מותרת וקרפף אסור: חצר מאי טעמא? - דאית ליה גיפופי ^[51], והא זמנין דמשכחת לה איפכא ^[52]!? אלא ^[53] משום דאמרינן: זה ^[54] אויר מחיצות מייתרו ^[55] וזה ^[56] אין אויר מחיצות מייתרו ^[57].

ההוא בוסתנא ^[58] דהוה סמיך לגודא דאפדנא ^[59]; נפל אשיתא ברייתא דאפדנא; סבר רב ביבי למימר ליסמוך אגודא גוויאתא ^[60]; אמר ליה רב פפי: משום דאתו ממולאי ^[61] אמריתו מילי מולייאתא ^[62]?: הנך מחיצות - לגואי עבידן, לבראי לא עבידן ^[63]!

[התמונה אינה ברורה: יש אחוזה – אפדנא; לה יש גודא – קיר או חומה; יש גם אשיתא, גם זה סוג של מחיצה, אולי סורג; ויש בוסתן. נראה לי כך: הבוסתן נסמך על חומת האחוזה שהיתה בצורת סורג, ובחומה זו היה פתח לבוסתן, שהיה קטן במקצת מבית סאתים; כאשר נפל הסורג, סבר רב ביבי להתיר את הטלטול בבוסתן על ידי קיר פנימי – אולי קיר בית המגורים של האחוזה, או קיר בחצר בית האחוזה. רב פפי לא הסכים.]

ההיא אבוורנקא ^[64] דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה ^[65]; אמר ליה לרב הונא בר חיננא: "ליעביד מר תקנתא דלמחר נאכול נהמא התם"!

אזל, עבד קנה קנה פחות משלשה ^[66];

אזל רבא -

הערות

^ שיאסרו על בני מבוי; הלכך רשות בני מבוי הוא, ובני שביל לא אסרי עלה - דהוי כחצר קטנה שנפרצה לגדולה: דגדולה מותרת וקטנה אסורה, ושביל לא מתקנינן ליה - גזרה שמא יאמרו לחי מועיל לשביל דעלמא
^ דדרך קרפף להיות בו אילנות, ולא בטיל ליה היקף קמא
^ ואפילו באמצע, ובכך נתמעט מבית סאתים
^ פחות משלשה טפחים - אפילו נתמעט מבית סאתים, כמאן דליתיה דמי
^ כלומר: דהא חשיב ליה שלשה בעלמא למיפק מתורת לבוד, הלכך הכי נמי חשיבי ולא בטיל
^ של קרפף
^ טפחים
^ לדירה
^ הועיל מחיצה זו להיות היקף חדש, והוי פתח ולבסוף הוקף
^ דהוי כמחיצה על גבי מחיצה; ולא בנתמעט מבית סאתים מיירי, מדלא נקט 'מיעוט', ואינו מיעוט: דאי נתמעט - ודאי הוי מיעוט: שאפילו הוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט - שפיר דמי, כדלקמן, אלא למיהוי פתח ולבסוף הוקף מיירי
^ להך פלוגתא דלעיל, ואמר: דבשלשה דנפק ליה מתורת לבוד - כולהו מודו דעמוד הוי מיעוט, ומחיצה הויא מחיצה לדירה, ולא כמוסיף, ובפחות משלשה פליגי
^ והאי לאו רבה בר שימי קאמר לה, אלא מילתא באנפי נפשיה היא:
^ והוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט
^ הטיט
^ שעשוי בעובי, שאפילו ניטל כותל הראשון יכול זה לעמוד
^ שבקרפף
^ ויש מן התל עד המחיצה יותר מבית סאתים הרבה
^ לדירה אצל התל ברחוק ארבעה טפחים, ועדיין יש יותר מבית סאתים בין ישנה לחדשה, אבל זו לדירה עשאה
^ והכל מותר
^ דקסבר: מחיצה על גבי מחיצה - מהניא להיות היקף לדירה
^ דהויא מחיצה על גבי מחיצה
^ שמת ואין לו יורשין
^ אין זו חזקה לקנות, ואם בא אחר והחזיק בהן - קנה האחרון
^ כגון לענין היקף לדירה: שבתחילה היתה מחיצה הוגנת אלא שלא הוקפה לדירה
^ ולא גרסינן: 'על שפת'
^ והכי פירושו: אף על גב דפליג, ואמר דלא מישתרי קרפף בהכי - היינו טעמא: שהדר בקרפף - באויר מחיצות החתונות דר; אבל אם היה תל יותר מבית סאתים ועשה מחיצות סביב - עליו להשתמש על גובה התל
^ הואיל והדר על התל - דר באויר מחיצות העליונות, ולא מהני ליה תחתונות מידי - הלכך לאו מחיצה על גבי מחיצה היא
^ למאן דאמר אין מחיצה על גבי מחיצה:
^ בקרקע, שהיה העפר רך ותיחוח ונחבט הכותל בבת אחת בשבת ולא נפל, אלא נבלע
^ קא מיבעיא ליה: אי לא קדם אחר והחזיק בהן עד שנבלעו התחתונות, ונמצא שאין בו אלא מחיצות שעשה לו זה, ומעכשיו קנוי לו?
^ נטע לפת בגומא שמצא בקרקע הגר [ולא חפרה הוא, דאי חפרה - במכוש ראשון קנה]
^ ולאו חזקה היא, ואנן: נעל גדר ופרץ כל שהוא תנן (בבא בתרא פ"ג מ"ג, דף מב,א): מידי דמהני הוי חזקה
^ וההיא שעתא לאו איהו מחזיק בה, אלא לפת הוא דשבח ואזיל; והכא נמי: כיון דבשעתא דהחזיק לאו חזקה היא, כי הדור הוו מחיצות - ממילא הוא דהוו, ולא איהו דעביד
^ אי משתרי בעליונות, שהיו בטילות עד עכשיו
^ לחומרא
^ קירוי = גג
^ סאה המקורה מיחשבה בהדי אידך כאילו לא קירוהו, ואכתי הוי יותר מבית סאתים
^ דאמרינן פי תקרה יורד וסותם
^ מקורה בגג חלק, כעליות שלנו, ואינו משופע, והיא 'קירוי' שבכל התלמוד
^ אפילו רבה מודה כרב דפי תקרה יורד וסותם
^ דפליג רבה
^ דעביד קירוי
^ יציע גג משופע, דליכא פה
^ בית סאתים
^ ועושהו יותר מבית סאתים, ואסור; וגבי קירוי דשרינא - משום פי תקרה יורד וסותם
^ והרי חצר זו מתחילה היתה מותרת לטלטל הימנה לקרפף, כרבי שמעון, ועכשיו שנפרץ למקום המותר לו - נאסר לו? ומשום ייתור ליכא למימר, דהא כל חצר מוקפת לדירה הוי!
^ הוי אויר המותר לו
^ מיתסר קרפף
^ משום מקום מחיצות שניטלו, וניתוסף על האויר, ועושהו יותר מבית סאתים; שבתחילה היתה בית סאתים מצומצם
^ 'ונפרצה חצר כנגדו' - לא גרס בכולה שמעתתא
^ ואי לאו הכי - אסרי אהדדי; וכרבנן דפליגי אדרבי שמעון נקט לה
^ ובשאין הפרצה יתירה על עשר אמאי נקט היתר בחצר ואיסור בקרפף? והא מצי למימר נמי איפכא, כגון שקרפף גדול מן החצר - דהוי לחצר מילואה, ובקרפף איכא גיפופי
^ אלא - מדנקט איסור בקרפף - שמע מינה כרבי שמעון סבירא ליה, דמשום שתי רשויות לא מיתסר, וטעמא - משום ייתור בית סאתים הוא: דמקום מחיצות מייתרן, דבחצר לא אסר ובקרפף אסר, ולא מצי למינקט איפכא - דכי הוי חצר מלואו ובקרפף גיפופי - תרוייהו משתרו, דכרבי שמעון סבירא ליה דכולהו רשות אחת הן, וייתור בקרפף נמי ליכא, הואיל ואיכא גיפופי
^ קרפף
^ ייתור קאסר ביה: ייתור דמקום מחיצה
^ ואילו ייתור דאויר חצר
^ לא אסר ליה - דחצר מוקפת לדירה הוי, ולא הוי ייתור, כלומר: אין ייתור אוסר בו, דחצר אית ביה דיורא; הלכך אי נקיט איפכא - לא מיתסר חצר, כרבי שמעון
^ פרדס, דהוי נטוע אילנות
^ והיא היתה לו היקף לדירה אההוא גודא: שהיה בו פתח פתוח לצד פרדס - סמכו היקף הפרדס דהוי מוקף לדירה, ויותר מבית סאתים הוה
^ הרי יש עוד מחיצות פנימות לבית, והן יהו מחיצות לפרדס
^ מקוטעים: מבית עלי, דאביי - אבוה דרב ביבי - מבית עלי אתא, כדאמרינן במסכת ראש השנה (יח,א)
^ קטועות בלא רגלים
^ ונהי דפירצה ליכא, היקף דירה מיהא ליתא בפרדס דהוי יותר מבית סאתים
^ אילן שצילו מרובה, ונוטעין אותו השרים ועושין אצטבאות תחתיו סביבותיו, להתלונן תחתיו בימות החמה, ולשמח שם
^ ויותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה היה הפרדס
^ טפחים - היקף, כגון מחיצות קנים: ארבע מחיצות כחדר, להניח שם בלילה המאכל ולדור שם השומר, ולמחר יטלטלנו בכל הפרדס, דהא אית ביה שומירה ובית דירה

[1] שיאסרו על בני מבוי; הלכך רשות בני מבוי הוא, ובני שביל לא אסרי עלה - דהוי כחצר קטנה שנפרצה לגדולה: דגדולה מותרת וקטנה אסורה, ושביל לא מתקנינן ליה - גזרה שמא יאמרו לחי מועיל לשביל דעלמא

[2] דדרך קרפף להיות בו אילנות, ולא בטיל ליה היקף קמא

[3] ואפילו באמצע, ובכך נתמעט מבית סאתים

[4] פחות משלשה טפחים - אפילו נתמעט מבית סאתים, כמאן דליתיה דמי

[5] כלומר: דהא חשיב ליה שלשה בעלמא למיפק מתורת לבוד, הלכך הכי נמי חשיבי ולא בטיל

[6] של קרפף

[7] טפחים

[8] לדירה

[9] הועיל מחיצה זו להיות היקף חדש, והוי פתח ולבסוף הוקף

[10] דהוי כמחיצה על גבי מחיצה; ולא בנתמעט מבית סאתים מיירי, מדלא נקט 'מיעוט', ואינו מיעוט: דאי נתמעט - ודאי הוי מיעוט: שאפילו הוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט - שפיר דמי, כדלקמן, אלא למיהוי פתח ולבסוף הוקף מיירי

[11] להך פלוגתא דלעיל, ואמר: דבשלשה דנפק ליה מתורת לבוד - כולהו מודו דעמוד הוי מיעוט, ומחיצה הויא מחיצה לדירה, ולא כמוסיף, ובפחות משלשה פליגי

[12] והאי לאו רבה בר שימי קאמר לה, אלא מילתא באנפי נפשיה היא:

[13] והוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט

[14] הטיט

[15] שעשוי בעובי, שאפילו ניטל כותל הראשון יכול זה לעמוד

[16] שבקרפף

[17] ויש מן התל עד המחיצה יותר מבית סאתים הרבה

[18] לדירה אצל התל ברחוק ארבעה טפחים, ועדיין יש יותר מבית סאתים בין ישנה לחדשה, אבל זו לדירה עשאה

[19] והכל מותר

[20] דקסבר: מחיצה על גבי מחיצה - מהניא להיות היקף לדירה

[21] דהויא מחיצה על גבי מחיצה

[22] שמת ואין לו יורשין

[23] אין זו חזקה לקנות, ואם בא אחר והחזיק בהן - קנה האחרון

[24] כגון לענין היקף לדירה: שבתחילה היתה מחיצה הוגנת אלא שלא הוקפה לדירה

[25] ולא גרסינן: 'על שפת'

[26] והכי פירושו: אף על גב דפליג, ואמר דלא מישתרי קרפף בהכי - היינו טעמא: שהדר בקרפף - באויר מחיצות החתונות דר; אבל אם היה תל יותר מבית סאתים ועשה מחיצות סביב - עליו להשתמש על גובה התל

[27] הואיל והדר על התל - דר באויר מחיצות העליונות, ולא מהני ליה תחתונות מידי - הלכך לאו מחיצה על גבי מחיצה היא

[28] למאן דאמר אין מחיצה על גבי מחיצה:

[29] בקרקע, שהיה העפר רך ותיחוח ונחבט הכותל בבת אחת בשבת ולא נפל, אלא נבלע

[30] קא מיבעיא ליה: אי לא קדם אחר והחזיק בהן עד שנבלעו התחתונות, ונמצא שאין בו אלא מחיצות שעשה לו זה, ומעכשיו קנוי לו?

[31] נטע לפת בגומא שמצא בקרקע הגר [ולא חפרה הוא, דאי חפרה - במכוש ראשון קנה]

[32] ולאו חזקה היא, ואנן: נעל גדר ופרץ כל שהוא תנן (בבא בתרא פ"ג מ"ג, דף מב,א): מידי דמהני הוי חזקה

[33] וההיא שעתא לאו איהו מחזיק בה, אלא לפת הוא דשבח ואזיל; והכא נמי: כיון דבשעתא דהחזיק לאו חזקה היא, כי הדור הוו מחיצות - ממילא הוא דהוו, ולא איהו דעביד

[34] אי משתרי בעליונות, שהיו בטילות עד עכשיו

[35] לחומרא

[36] קירוי = גג

[37] סאה המקורה מיחשבה בהדי אידך כאילו לא קירוהו, ואכתי הוי יותר מבית סאתים

[38] דאמרינן פי תקרה יורד וסותם

[39] מקורה בגג חלק, כעליות שלנו, ואינו משופע, והיא 'קירוי' שבכל התלמוד

[40] אפילו רבה מודה כרב דפי תקרה יורד וסותם

[41] דפליג רבה

[42] דעביד קירוי

[43] יציע גג משופע, דליכא פה

[44] בית סאתים

[45] ועושהו יותר מבית סאתים, ואסור; וגבי קירוי דשרינא - משום פי תקרה יורד וסותם

[46] והרי חצר זו מתחילה היתה מותרת לטלטל הימנה לקרפף, כרבי שמעון, ועכשיו שנפרץ למקום המותר לו - נאסר לו? ומשום ייתור ליכא למימר, דהא כל חצר מוקפת לדירה הוי!

[47] הוי אויר המותר לו

[48] מיתסר קרפף

[49] משום מקום מחיצות שניטלו, וניתוסף על האויר, ועושהו יותר מבית סאתים; שבתחילה היתה בית סאתים מצומצם

[50] 'ונפרצה חצר כנגדו' - לא גרס בכולה שמעתתא

[51] ואי לאו הכי - אסרי אהדדי; וכרבנן דפליגי אדרבי שמעון נקט לה

[52] ובשאין הפרצה יתירה על עשר אמאי נקט היתר בחצר ואיסור בקרפף? והא מצי למימר נמי איפכא, כגון שקרפף גדול מן החצר - דהוי לחצר מילואה, ובקרפף איכא גיפופי

[53] אלא - מדנקט איסור בקרפף - שמע מינה כרבי שמעון סבירא ליה, דמשום שתי רשויות לא מיתסר, וטעמא - משום ייתור בית סאתים הוא: דמקום מחיצות מייתרן, דבחצר לא אסר ובקרפף אסר, ולא מצי למינקט איפכא - דכי הוי חצר מלואו ובקרפף גיפופי - תרוייהו משתרו, דכרבי שמעון סבירא ליה דכולהו רשות אחת הן, וייתור בקרפף נמי ליכא, הואיל ואיכא גיפופי

[54] קרפף

[55] ייתור קאסר ביה: ייתור דמקום מחיצה

[56] ואילו ייתור דאויר חצר

[57] לא אסר ליה - דחצר מוקפת לדירה הוי, ולא הוי ייתור, כלומר: אין ייתור אוסר בו, דחצר אית ביה דיורא; הלכך אי נקיט איפכא - לא מיתסר חצר, כרבי שמעון

[58] פרדס, דהוי נטוע אילנות

[59] והיא היתה לו היקף לדירה אההוא גודא: שהיה בו פתח פתוח לצד פרדס - סמכו היקף הפרדס דהוי מוקף לדירה, ויותר מבית סאתים הוה

[60] הרי יש עוד מחיצות פנימות לבית, והן יהו מחיצות לפרדס

[61] מקוטעים: מבית עלי, דאביי - אבוה דרב ביבי - מבית עלי אתא, כדאמרינן במסכת ראש השנה (יח,א)

[62] קטועות בלא רגלים

[63] ונהי דפירצה ליכא, היקף דירה מיהא ליתא בפרדס דהוי יותר מבית סאתים

[64] אילן שצילו מרובה, ונוטעין אותו השרים ועושין אצטבאות תחתיו סביבותיו, להתלונן תחתיו בימות החמה, ולשמח שם

[65] ויותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה היה הפרדס

[66] טפחים - היקף, כגון מחיצות קנים: ארבע מחיצות כחדר, להניח שם בלילה המאכל ולדור שם השומר, ולמחר יטלטלנו בכל הפרדס, דהא אית ביה שומירה ובית דירה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]