קטגוריה:ויקרא ג ב

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[א] "וסמך ידו"-- לא יד עבדו, לא יד שלוחו, לא יד אשתו.

"ידו על ראש"-- לא ידו על גב; "ידו על ראש"-- לא על הצואר; "על ראש"-- לא על הגביים.  אוציא את כולם ולא אוציא את החזה?  ודין הוא! ומה אם הראש --שאינו טעון תנופה-- טעון סמיכה, החזה --שטעונה תנופה-- אינו דין שיטעון סמיכה?!   תלמוד לומר "על ראש"-- ולא על החזה.

[ב] ^[1] "קרבנו...קרבנו" ⁽⁶⁾ (ויקרא ג, ב) (ויקרא ג, ו) (ויקרא ג, ז) (ויקרא ג, ח) (ויקרא ג, יב) (ויקרא ג, יד)

^(א1)"קרבנו"-- לרבות כל בעלי קרבן.

• הלא דין הוא! מה אם תנופה --שהיא נוהגת בחיים ובשחוטין-- נתמעטה בחוברין, סמיכה --שאינה נוהגת אלא בחיים-- אינו דין שתתמעט בחוברין?!

• תלמוד לומר "קרבנו..."-- לרבות כל בעלי קרבן.

^(ב1)"קרבנו"-- לא קרבן אביו, ⁽²⁾"קרבנו"-- לא קרבן אחר, ⁽³⁾"קרבנו"-- לא קרבן עובד כוכבים; שר' יהודה אומר אין היורש סומך.

[ד] ⁽⁴⁾"קרבנו"-- לא הבכור.

• הלא דין הוא! ומה אם שלמים --שאין קדושתן מרחם-- טעונים סמיכה, הבכור --שקדושתו מרחם-- אינו דין שיטעון סמיכה?!

• תלמוד לומר "קרבנו"-- ולא הבכור.

[ה] ⁽⁵⁾"קרבנו"-- ולא המעשר.

• הלא דין הוא! מה אם שלמים --שאינם בעמוד והבא-- טעונים סמיכה, המעשר --שהוא בעמוד והבא-- אינו דין שיטעון סמיכה?!

• תלמוד לומר "קרבנו"-- ולא המעשר.

[ו] ⁽⁶⁾"קרבנו"-- ולא הפסח.

• הלא דין הוא! ומה אם שלמים --שלא ריבה בהן הכתוב מצוות יתירות-- טעונים סמיכה, הפסח --שריבה בו הכתוב מצוות יתירות-- אינו דין שיטעון סמיכה?!

• תלמוד לומר "קרבנו"-- ולא הפסח.

[ז] "וּשְׁחָטוֹ" (ויקרא ג, ב), "ושחט אותו" (ויקרא ג, ח), "ושחט אותו" (ויקרא ג, יג) מה תלמוד לומר?   לפי שנאמר (דברים יב, כא) "וכי ירחק ממך המקום וזבחת"-- בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום, פרט לחולין שלא ישחטו בעזרה -- אין לי אלא תמימים שהן כשרים לקרב;

• ומנין לרבות את בעלי מומין?    ארבה אני את בעלי מומין שהן ממין הכשר.
• ומנין לרבות את החיה?    ארבה אני את החיה שהיא בשחיטה כבהמה.
• ומנין לרבות העופות?    תלמוד לומר "וּשְׁחָטוֹ" "ושחט אותו" "ושחט אותו".

[ט] יכול לא ישחוט ואם שחט יהיה מותר באכילה?   תלמוד לומר "כי ירחק ממך המקום וזבחת ואכלת"-- מה שאתה זובח בריחוק מקום אתה אוכל, ואין אתה אוכל מה שאתה זובח בקירוב מקום; --פרט לחולין שנשחטו בעזרה.

[י] יכול לא יאכלנו אבל ישליכנו לכלב?   תלמוד לומר "לכלב תשליכון אותו"-- אותו אתה משליך לכלב ואין אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה.

[יא] "פתח אהל מועד" (ויקרא ג, ב), "לפני אהל מועד" (ויקרא ג, ח) (ויקרא ג, יג)-- להכשיר כל הרוחות, קל וחומר לצפון.

• הלא דין הוא! מה אם שאר הרוחות --שלא כשרו לשחיטת קדשי קדשים-- כשרו לשחיטת קדשים קלים, צפון --שכשר לשחיטת קדשי קדשים-- אינו דין שיכשר לשחיטת קדשים קלים?!

ר' אליעזר אומר "לפני אהל מועד"-- להכשיר בצפון.

• [יב] הלא דין הוא! מה אם שלמים --שכשרו לשחט בכל הרוחות-- לא כשר מקומן לשחיטת קדשי קדשים, עולה --שלא כשרה לשחט אלא בצפון-- אינו דין שלא יכשר מקומה לשחט קדשים קלים?!
• תלמוד לומר "לפני אהל מועד"-- להכשיר בצפון.

1. ↑ הפיסוק והעיצוב הוא כראות עיני על פי פירוש המלבי"ם שכאן הספרא דורשת ששה ייתורים של מלת "קרבנו" בפרשה, עיי"ש. ומקווה שהבהרתי יותר ממה שסיבכתי... - ויקיעורך