קטגוריה:בראשית כח טו

דברים אלו מאשרים ששמו של יעקב היה: יה'-עקב, במשמעות של אלוהים יעקוב וישמור עליך (ראה: מקור שמו של יעקב.). זו הסיבה שיעקב לא היה מוכן לשנות את שמו לישראל ולאבד את הבטחת אלוהים לשמור עליו, וגם לאחר שאלוהים פקד עליו פעמיים לשנות את שמו, יעקב סירב לקבל את שמו החדש. כאשר יעקב ירד למצרים, אלוהים ויתר והחזיר לו את שמו, שכן הוא קרא לו: "יעקב יעקב" (ביאור:בראשית מו ב).
יעקב שמע את הבטחת האלוהים אליו, אך הוא לא נעשה עצלן ובטלן. יעקב לא הניח לאדוני לעשות את כל העבודה עבורו. יעקב עבד בחריצות אצל לבן במשך 20 שנה.
יעקב לא הגזים, ולא עשה ניסיון לקפוץ מהגג כדי להראות לכולם שאלוהים שומר עליו - מעניין מה היה קורה.

"וַהֲשִׁבֹתִיךָ" נשמע בצורה חיובית כמו "וּשְׁמַרְתִּיךָ".
אלוהים הבין שיעקב נבהל מהלילה הראשון, וייתכן ששקל לוותר על הנסיון, ולשוב לאביו בבושה, ולכן אלוהים היה חייב לדבר איתו.
בדבריו אלוהים למעשה מזהיר, מאים ודורש: "וַהֲשִׁבֹתִיךָ" - במשמעות: 'אסור לך לשוב לכנען לפני שאשיב אותך. כאשר אחליט, אתה תשוב לכנען אם תרצה או לא!"
יעקב שמח לשמוע, ולכן הוא דורש לוודא "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" (ביאור:בראשית כח כא), בנסיון לענות לאלוהים 'אני אחליט מתי אשוב'.

אלוהים לא אמר שהוא יעשיר את יעקב או יארגן לו צבא. יעקב הבין שהוא חייב להתכונן ליום שאלוהים יפקוד עליו לשוב. ואכן למרות שיעקב ראה "[ש]פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (ביאור:בראשית לא ב), הוא חיכה שאלוהים יפקוד עליו לשוב. כאשר אלוהים ראה שהמצב עם בני לבן נעשה מסוכן ליעקב, הוא הורה לו: "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ" (ביאור:בראשית לא ג).

אלוהים הבטיח לשמור על יעקב רק "עַד אֲשֶׁר" יעקב ישוב בשלום למקום שאלוהים נראה לו. יש כאן הגבלה - עד - ולא אחר כך. לכן יעקב נמנע מלחזור לכנען, למרות שהוא ראה שבני לבן כועסים, עד שאלוהים פקד עליו. ויעקב נמנע להכנס לכנען עד שהמלאך נאבק עימו ושינה את שמו, יעקב נמנע מלהגיע לבית-אל עד שאלוהים פקד עליו להקים שם מזבח. יעקב הבין שאלוהים מסיים את השמירה עליו, ואכן מאז התחילו הצרות של יעקב: רחל מתה, בנימין הוא ילד מיוחד, יוסף הסתכסך עם אחיו ואביו, יוסף נטרף (לדעתו), רעב בכנען, שמעון נשבה, בנימין יורד למצרים, הוא יוצא מכנען ולא חוזר חי.

יש כאן גם הודעה לכל בני ישראל ובני אדם בכלל - אלוהים לא שומר על כל אחד ומגן עליו מכל מגפה, צרה וכאב. אלוהים פסק שאחרי שיעקב ישוב לבית אל, ההגנה המוחלטת הזו תחדל. זה לא תפקידו של אלוהים אלא תפקידם של בני האדם לבחור בטוב לעצמם ולחברה.

• האם אלוהים כיוון את לבן להוסיף שפחות לבנותיו?
• האם אלוהים העניק בנים ללאה, ועצר את רחל כדי להגדיל את מספר ילדיו של יעקב?
• האם אלוהים דאג שייוולדו ליעקב בהתחלה רק בנים, ורק לפני הסוף בת אחת?
• האם יעקב ידע שאלוהים יעזור לו, ולמרות שהיו לו רק כבשים לבנים, כבשים חומים ייוולדו? האם יעקב ניסה את אלוהים בצורה זו, ואלוהים הראה לו בחלום איך לבצע את זה?
• האם יעקב ידע שלבן לא יוכל לעשות לו דבר עד שובו לכנען, ולכן יעקב פגש אותו מחוץ לכנען, בגלעד?
• האם יעקב ידע שעשו לא יוכל לעשות לו דבר עד שובו לכנען, ולכן יעקב פגש אותו לפני שחצה את הירדן?
• האם יעקב פחד להעניש את שכם על אונס דינה, כי יעקב חשש שברכת אלוהים פקעה אחרי כניסתו לכנען?
• האם יעקב לא מיהר להקים מזבח בבית-אל ולא חזר "אֶל הָאֲדָמָה הַזֹאּת" כדי שהברכה לא תפוג?

ניתן לראות שיעקב התנהג בכבוד לאדוני ולא פעל כאילו שאלוהים לא הבטיח לו חסינות מחולטת. מאילו צרות אלוהים חילץ את יעקב בלי שאנו נדע:

• יעקב לא חלה בחרן, מהמים בבארות או ממחלות הצאן (לדוגמא: Q Fever).
• תקופת שהותו בחרן היתה תקופת שלום ללא מלחמות עם אויבים.
• תקופת שהותו בחרן היתה ברוכה ולא היו תקופות של בצורת, שיטפונות, אש משמים, או התקפה של כשדים (ראה את סיפור איוב).
• הצאן שהיה באחריותו של יעקב לא חלה ממגפה, והתרבה מאוד.
• ליעקב לא היה מחסור באדמה, מים ואוכל לצאן.
• ליעקב לא חסרו קונים לסחורתו, והוא התעשר בעבדים ושפחות (ביאור:בראשית ל מג).
• אנשי חרן לא קינאו ביעקב ובלבן כשם שאנשי גרר קנאו ביצחק. אנשי חרן לא כעסו שיעקב משתמש בשדות ובמים שלהם, ומציף את השוק בתוצרתו.
• קנאת בני לבן לא הביאה למלחמה.
• נשותיו של יעקב לא רבו ביניהם.
• כל ילדיו גדלו מחונכים.
• לבן זכה בחיים ארוכים כדי לשמור על יעקב ומשפחתו.
• לבן לא פגע בו והציל את יעקב מבניו.^[1]