אור חדש/פרק ב/פסוק יא

פרק ב/פסוק יא

ולכד כתיב (שם ב, יא) בכל יום מרדכי מתהלך לפני חצר המלך לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה כי מפני שהיה מרדכי ירא באולי אף כי אסתר לא תגיד את עמה ואת מולדתה באולי נודע להם ממקום אחר ע"י אחרים ובאולי יסכנו אותה מפני שאינה רוצה שתהיה מלכה מאומה אשר הם מתנגדים להם כי תגביה את עמו ואת משפחתו כמ"ש שיחשבו כי יהיו עמה ומולדתה קרובים אל המלכות כאשר היה זה בסוף או אסתר עצמה תנשא את שאין אומתה ותעמוד עליהם להסית את המלך עליהם ובפרט מפני כי כל האומות שונאים את ישראל ולכך לא ירצו כלל שתהיה המלכה יהודית לכך היה ירא באולי יסכנו אותה אבל לפי הפשט יש לפרש ובכל יום מרדכי מתהלך לפני חצר המלך וזה בשבי' אהבת אסתר הי' מתהלך לפני חצר המלך לדעת שלום אסתר שלא קרה לה דבר מה ועל זה שייך שלום אסתר ומה יעשה בה אם מרחיקין אותה מבית המלך או מקריבין אותה רק מפני הפסוק נכתב אחר שאמר אין אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה לכך דרשו כמו שנזכר למעלה ומה שפרשו לשאול על דותה ועל נדתה ונראת כי לאו דוקא אמר דותה ונדתה רק הוא הדין שאר מצות שבתורה שהיה מתהלך לפני חצר המלך באולי יש לה ספק בדבר מה שיש לה להרחיק ונראה שדקדקו זה מדלא כתיב הולך מרדכי לפני חצר בית הנשים לדעת שלום אסתר רק אמר מתהלך ופירושו שהוא היה מתהלך כמו האדם שהוא הולך דרך טיול לא לעשות דבר רק שהוא הולך דרך טיול אם אחר צריך לו (ספר אור חדש עמוד קיח) ימצא אותו ולדעת שלום אסתר מלתא בפני עצמו היא ואמרו שלא יעשו לה כשפים ולמה יעשו לה כשפים אלא כמו שאמרנו שחשב באולי נודע להם כי היא יהודית מן אומה אחרת ולפיכך יעשה לה כשפים ועוד שאין אשה מתקנא אלא בירך חברתה וכאשר יראו הנשים כי אסתר יותר חביבה על הגיא שומר הנשים יעשו לה כשפים ואמר דוקא כשפים כי אומנת זה לנשים ונראה כי מה שלא הגידה את עמה ואת מולדתה זה היה לה פיקוח נפש לגמרי כי יראה היתה שיעמדו עליה להרוג אותה בכל צד שאפשר.

ובמדרש (אסתר רבה ו, ו) ד' צדיקים נרמזו מהם חשו מהם לא חשו למשה נאמר (שמות יז, יד) ושים באזני יהושע לומר שאתה מת והוא מכניס ולא חש דכתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' וליעקב נאמר (בראשית כח, טו) ושמרתיך והוא מפחד מאוד ומתירא אלא אמר שמא נטמאתי בביתו של טמא, אבל דוד נרמז וחש, גם את הארי גם הדוב וכו' (שמואל א יז, לו) אמר דוד וכי מה אני ספין שהכתי חיות רעות אלו אלא אמר שמא דבר עתיד ליארע את ישראל והן עתידים לינצל ע"י מרדכי, ובכל יום ויום מתהלך (אסתר ב, יא) אמר אפשר שצדקת זו תנשא לערל הזה אלא לדבר גדול הוא שע"י ינצלו את ישראל ע"כ, ונראה שבא לומר דהיכא שיש כאן דבר לתלות לא יחוש והיכי שאין יכול לתלות יחוש לכך דוד ומרדכי לא היה להם בדבר לתלות ולכך חשו אבל יעקב היה אפשר לו לתלות כמ"ש שמא נתלכלך בחטא ולכך לא חש אל מה שנאמר לו ושמרתיך בכל אשר תלך כו' ומשה גם כן היה תולה מ"ש (שמות יז, יד) ושים באזני יהושע מפני כי היה יהושע מתעסק במלחמות עמלק ולכך א"ל למשה ושים באזני יהושע ולא משום שיהיה יהושע מכניס אותם לארץ,