ביאור:בראשית כד כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כד כא: "וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ אִם לֹא."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד כא.

ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?

וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ[עריכה]

"מִשְׁתָּאֵה" - נִדְהָם, הֻפְתַּע, הִתְפַּלֵּא (ויקימילון). העבד הגיב כאילו שקרה לו נס.

העבד נדהם שבקשתו נענתה כה מהר, עם הופעת הנערה הראשונה. העבד חיכה לוודא שהנערה הציעה להשקות את הגמלים לא תציע להשקות את אנשיו. גם גדעון דרש שני נסיונות מאלוהים: בראשון - גיזת הצמר תהיה רטובה והארץ יבשה, ובשני – גיזת הצמר יבשה והארץ רטובה (שופטים ו לז-מ). העבד חיכה לראות שרבקה תרוץ לבאר מספר פעמים ותראה את יכולתה כאשת חיל. אבל הבחינה היתה שהיא תגיד שהיא תשקה את גמליו ולא היה צורך שהיא באמת תשקה אותם.

העבד המתין זמן-מה וכך נתן לה את הכבוד להשלים את רוב המלאכה, ואז הוא הפסיק אותה כי לבטח הגמלים היו יכולים לשתות עוד ועוד. לפני שהעבד הודיע לרבקה שהיא זכתה בתחרות, הוא רצה לוודא שהיא באמת מבית אביו של אברהם. הוא לא היה מעוניין להביא נערה שאינה מבית אברהם, אפילו אם היא יפה, חכמה, וממשפחה שעוסקת בצאן.

הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ אִם לֹא[עריכה]

העבד למעשה כבר קיבל את דרישתו. לא נשאר מה לשאול אם הוא הצליח או לא.
הספק שהעבד מעלה מראה על חוזר אימון באלוהים ופחד שאמנם עד עכשו הכל הצליח אבל בהמשך אולי יהיו בעיות והוא יכשל עם העלמה הזאת, ויצטרך להמשיך לחפש.

העבד עוד רצה לוודא שהעלמה היא ממשפחת אברהם. אם העבד היה מוצא שהנערה היא לא ממשפחת אברהם ולא מתאימה לצרכיו, הוא היה נותן לה את התכשיטים שהוא הוציא, מאחל לה הצלחה בחיים, משחרר אותה לשוב לביתה ולא היה משתחווה לאלוהים בנוכחותה לפניה ומודיע לה שאברהם הוא אדונו. העבד היה יכול לחזור על הנסיון הזה עם נערות נוספות אחרי שהנערה הלכה לביתה.

העבד היה מאוד זהיר ומחושב. הוא המשיך לדאוג ולחשוב את צעדיו הבאים כדי לא לעשות טעות שתביא לכשלון.