קטגוריה:בראשית כד כא
נוסח המקרא
והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא
וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ אִם לֹא.
וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהֹוָ֛ה דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא׃
וְ/הָ/אִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑/הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָ/דַ֗עַת הַֽ/הִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכּ֖/וֹ אִם־לֹֽא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְגוּבְרָא שָׁהֵי בַּהּ מִסְתַּכַּל שָׁתֵיק לְמִדַּע הַאַצְלַח יְיָ אוֹרְחֵיהּ אִם לָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְגַבְרָא הֲוָה מַמְתִּין לָהּ וּשְׁתֵיק לְמִנְדַע הַאַצְלַח יְיָ אָרְחֵיהּ אִין לָא: |
רש"י
"משתאה" - משתומם ומתבהל על שראה דבריו קרוב להצליח אבל אינו יודע אם ממשפחת אברהם היא אם לאו ואל תתמה בתי"ו של משתאה שאין לך תיבה שתחלת יסודה שי"ן ומדברת בלשון מתפעל שאין תי"ו מפרידה בין שתי אותיותיה של עיקר היסוד כגון משתאה מגזרת שאה משתולל (ישעיהו נט) מגזרת שולל וישתומם (שם טז) מגזרת שממה (מיכה ו) וישתמר חקות עמרי מגזרת וישמר אף כאן משתאה מגזרת תשאה וכשם שאתה מוצא לשון משומם באדם נבהל ונאלם ובעל מחשבות כמו (איוב יח) על יומו נשמו אחרונים (ירמיהו ב) שומו שמים (דניאל ד) אשתומם כשעה חדא כך תפרש לשון שאייה באדם בהול ובעל מחשבות ואונקלוס תרגם לשון שהייה וגברא שהי שוהא ועומד במקום אחד לראות ההצליח ה' דרכו ואין לתרגם שתי שהרי אינו לשון שתיה שאין אל"ף נופלת בלשון שתיה
"משתאה לה" - משתומם עליה כמו (לעיל כ) אמרי לי אחי הוא וכמו (לקמן כו) וישאלו אנשי המקום לאשתו
[טו] ואין לתרגם שתי. פירוש והתי"ו התפעל חסירה, ותמצא במקרא חסירה תי"ו התפעל ונבלעה בדגש. אף על גב שאין כאן דגש, הרבה מלות דרכם לבא בחסרון דגש הראוי להם. ותימה לי למה לא פירש רש"י שהא' במקום התי"ו הכפולה, כי ראוי להיות שתים - אחת תי"ו התפעל ואחת תי"ו השורש ויבא הא' במקומה, וכן מצינו "אשר בזאו נהרות" (ר' ישעיה יח, ב) באה האל"ף במקום חסרות אות הכפל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִשְׁתָּאֵה – מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְבַּהֵל עַל שֶׁרָאָה דְּבָרוֹ קָרוֹב לְהַצְלִיחַ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם מִמִּשְׁפַּחַת אַבְרָהָם הִיא אִם לָאו. וְאַל תִּתְמַהּ בַּתָּי"ו שֶׁל "מִשְׁתָּאֵה", שֶׁאֵין לְךָ תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ שִׁי"ן וּמְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן מִתְפָּעֵל, שֶׁאֵין תָּי"ו מַפְרִידָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁל עִקַּר הַיְסוֹד, כְּגוֹן: "מִשְׁתָּאֵה", "מִשְׁתּוֹלֵל" (ישעיהו נט,טו) מִגִּזְרַת "שׁוֹלֵל", "וַיִּשְׁתּוֹמֵם" (ישעיהו נט,טז) מִגִּזְרַת "שְׁמָמָה", "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי" (מיכה ו,טז) מִגִּזְרַת "שַׁמֵּר". אַף כַּאן "מִשְׁתָּאֵה" מִגִּזְרַת "תִּשָּׁאֶה". וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא לְשׁוֹן "מְשׁוֹמֵם" בְּאָדָם נִבְהָל וְנֶאֱלָם וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת, כְּמוֹ "עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרוֹנִים" (איוב יח,כ), "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם" (ירמיהו ב,יב), "אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָא" (דניאל ד,טז) – כָּךְ תְּפָרֵשׁ לְשׁוֹן "שְׁאִיָּה" בְּאָדָם בָּהוּל וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת. [וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן "שְׁהִיָּה": "וְגוּבְרָא שָׁהֵי" – שׁוֹהֵא וְעוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד לִרְאוֹת "הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ". וְאֵין לְתַרְגֵּם "שָׁתֵי", שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ לְשׁוֹן שְׁתִיָּה, שֶׁאֵין אָלֶ"ף נוֹפֶלֶת בִּלְשׁוֹן שְׁתִיָּה.]
מִשְׁתָּאֵה לָהּ – מִשְׁתּוֹמֵם עָלֶיהָ, כְּמוֹ: "אִמְרִי לִי אָחִי הוּא" (לעיל כ,יג), וּכְמוֹ "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ" (להלן כו,ז).
רשב"ם
במבחר קברינו: במקום שקוברין שרי הארץ והרי לך קבר מזומן:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" מחריש" ולא אמר לה אל תטרחי כל כך כמו שהיה ראוי בחק המוסר. לדעת להכיר מתוך אופן חסידותה וזריזותה: " ההצליח ה' דרכו" אם יהיה ע"צ הטוב והחסד הגמור:
" אם לא" ושיהיה כל זה לתקות איזה שכר:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד כא.
ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?
וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ
"מִשְׁתָּאֵה" - נִדְהָם, הֻפְתַּע, הִתְפַּלֵּא (ויקימילון). העבד הגיב כאילו שקרה לו נס.
העבד נדהם שבקשתו נענתה כה מהר, עם הופעת הנערה הראשונה. העבד חיכה לוודא שהנערה הציעה להשקות את הגמלים לא תציע להשקות את אנשיו. גם גדעון דרש שני נסיונות מאלוהים: בראשון - גיזת הצמר תהיה רטובה והארץ יבשה, ובשני – גיזת הצמר יבשה והארץ רטובה (שופטים ו לז-מ). העבד חיכה לראות שרבקה תרוץ לבאר מספר פעמים ותראה את יכולתה כאשת חיל. אבל הבחינה היתה שהיא תגיד שהיא תשקה את גמליו ולא היה צורך שהיא באמת תשקה אותם.
העבד המתין זמן-מה וכך נתן לה את הכבוד להשלים את רוב המלאכה, ואז הוא הפסיק אותה כי לבטח הגמלים היו יכולים לשתות עוד ועוד. לפני שהעבד הודיע לרבקה שהיא זכתה בתחרות, הוא רצה לוודא שהיא באמת מבית אביו של אברהם. הוא לא היה מעוניין להביא נערה שאינה מבית אברהם, אפילו אם היא יפה, חכמה, וממשפחה שעוסקת בצאן.
הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ אִם לֹא
העבד למעשה כבר קיבל את דרישתו. לא נשאר מה לשאול אם הוא הצליח או לא.
הספק שהעבד מעלה מראה על חוזר אימון באלוהים ופחד שאמנם עד עכשו הכל הצליח אבל בהמשך אולי יהיו בעיות והוא יכשל עם העלמה הזאת, ויצטרך להמשיך לחפש.
העבד עוד רצה לוודא שהעלמה היא ממשפחת אברהם. אם העבד היה מוצא שהנערה היא לא ממשפחת אברהם ולא מתאימה לצרכיו, הוא היה נותן לה את התכשיטים שהוא הוציא, מאחל לה הצלחה בחיים, משחרר אותה לשוב לביתה ולא היה משתחווה לאלוהים בנוכחותה לפניה ומודיע לה שאברהם הוא אדונו. העבד היה יכול לחזור על הנסיון הזה עם נערות נוספות אחרי שהנערה הלכה לביתה.
העבד היה מאוד זהיר ומחושב. הוא המשיך לדאוג ולחשוב את צעדיו הבאים כדי לא לעשות טעות שתביא לכשלון.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כד כא"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.