קטגוריה:ישעיהו נט טז
וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו.
וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ.
וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ׃
וַיַּרְא֙ וַ - ו' החיבור
יַּרְא֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqw3ms כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־אֵ֣ין אֵ֣ין - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn אִ֔ישׁ אִ֔ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם וַ - ו' החיבור
יִּשְׁתּוֹמֵ֖ם - פועל, התפולל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/8074
מורפ': HC/Vrw3ms כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אֵ֣ין אֵ֣ין - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn מַפְגִּ֑יעַ מַפְגִּ֑יעַ - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6293
מורפ': HVhrmsa וַתּ֤וֹשַֽׁע וַ - ו' החיבור
תּ֤וֹשַֽׁע - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/3467
מורפ': HC/Vhw3fs לוֹ֙ ל - מילת יחס
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms זְרֹע֔וֹ זְרֹע֔ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2220
מורפ': HNcbsc/Sp3ms וְצִדְקָת֖וֹ וְ - ו' החיבור
צִדְקָת֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6666
מורפ': HC/Ncfsc/Sp3ms הִ֥יא הִ֥יא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs סְמָכָֽתְהוּ סְמָכָֽתְ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5564
מורפ': HVqp3fs/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיַּרְא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כִּֽי־אֵ֣ין מונח (משרת, דרגא 5) אִ֔ישׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֵ֣ין מונח (משרת, דרגא 5) מַפְגִּ֑יעַ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתּ֤וֹשַֽׁע מהפך (משרת, דרגא 5) לוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
זְרֹע֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְצִדְקָת֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
הִ֥יא מרכא (משרת, דרגא 5) סְמָכָֽתְהוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ אין מי שיכול להלחם באויבי ישראל וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ מי שיכול לפגוע באויב, וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ לה' זרועו שלו עצמו וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ עזרה לו.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"וישתומם" - ויחרש לראות אם יש מפגיע בעדם ואין מפגיע וישתומם ל' אדם העומד ותוהא ושותק בתמהונו ותי"ו וישתומם כתי"ו של משתולל ושניהם כאן משמשות לשון מתפעל וכן דרך התיבה שיסודה הראשון שי"ן או סמ"ך כשהיא נהפכת ללשון מתפעל נתפעל ויתפעל בא התי"ו באמצע אותיות שרש התיבה נמצא וישתומם לשון שמו שמים (ירמיהו ב) משמים בתוכם (יחזקאל ג) נשמו אחרונים (איוב יח) ל' תמהון
"ותושע לו זרועו" - וינקם מאויביו
"וצדקתו היא סמכתהו" - הוא להשיאו ולאמץ ידיו בנקמתו ואע"פ שאין אנחנו הגונים להושיעמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וישתומם" - ענין תמהון כמו משמים בתוכם (יחזקאל ג)ואחז במשל מאדם העומד בתמהון ומתבונן בדבר
"מפגיע" - ענין תפלה ובקשה כמו ויצו עליה במפגיע (איוב לו)
מצודת דוד
"וצדקתו" - מדת הצדקה תסמוך אותו לעשות לפנים משורת הדין
"ותושע" - זרוע ה' תושע לו להביא הגאולה מבלי זכות ומבלי מפגיע
"וישתומם" - וכאשר יעמוד בתמהון ויתבונן שאין בהם מי מפגיע ומתפלל על הגאולה
"וירא" - וכאשר יראה שאין בהם איש כשר והגון להיות נגאלין בזכותומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) על ידי הזכות שהכלל זכאים לכך מצד מעשיהם, וזה קרא , כי הזכות הזה תעזור לו לפעול ולהושיע.
- ב) ע"י תפלת הצדיק ובקשתו, וזה קרא (לקמן שם) "סומך", כי זה אינו עזר גמור רק סמיכה קצת. מצייר כי עתה יראה ה' שאין "איש" שלא נמצא זכאי במעשיו שיהיה לו עוזר על פעולותיו, וגם "השתומם" ביותר "כי גם אין מפגיע" שלא נמצא אף צדיק אחד שיתפלל בעד הכלל שיהיה לו עכ"פ קצת סמך, ולכן הוכרח לפעול הישועה בכלל בכח עצמו, שלא עפ"י מעשה התחתונים, ולכן נגד העזר מזכות הדור שלא מצא, "ותושע לו זרועו בעצמו", (וכבר בארנו כי זרוע ה' תגביל המעשים שיעשה ה' בכח עצמו בבלתי עזר מהתחתונים כי הזרוע תניע את היד, ומצייר שראשית התנועות וסבתם היה מעצמו, לא ע"י סבה אחרת, וזה המבדיל בין זרוע ה' ובין יד ה' בכל מקום), ונגד הסמך שלא מצא מתפלת הצדיקים, הנה "צדקתו היא סמכתהו", הצדקה העליונה שבעבורה יעשה גדולות מצד שהוא אלהים, בלא מעשי בני אדם וצדקתם כלל, זה היה הסמך. הצדקה העליונה תעוררהו אל הישועה, והתשועה בעצמה תעשה בכח הזרוע, שהוא הכח הנשגב המניע את הכל מעצמו מבלי הבט אל סבה אחת חוצה לו:
ביאור המילות
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו נט טז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.