ביאור:בראשית כד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד א: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל."



ראו: פרשת מגדל-בבל על-פי הפשט (http://tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/mgdl_bvl_pjt.html)

וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל[עריכה]

אלוהים ניסה את יצחק ואברהם בסיפור העקדה, ושניהם עברו את הניסיון בהצלחה. לאחר מכן נפטרה שרה בגיל 127 (אברהם היה בן 137) ואברהם קבר אותה בכבוד במערת המכפלה. עכשיו נאמר לנו: "ויַהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל". אולם הכוונה היא הפוכה – כלומר, שלאברהם לא היה הכול.

  • לאברהם היה בן, אבל עדיין בנו לא היה נשוי ולא היו לו נכדים שימשיכו את זרעו, כלומר אושרו לא היה שלם, ככתוב: "ורְּאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכח ו).
  • אברהם דאג שבנו ישא כנענית, ומרוב פחד הוא השביע את עבדו לא לתת לבנו אישה כנענית, ככתוב: "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, ואֵלֹהֵי הָאָרֶץ: אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ" (ביאור:בראשית כד ג).
  • מיד לאחר שאברהם חיתן את יצחק והעביר לו את רכושו, נאמר: "ויַֹּסֶף אַבְרָהָם ויִַּקַּח אִשָּׁה ושְּׁמָהּ קְטורָּה". כלומר, בזקנתו חסרו לאברהם אישה וילדים נוספים.

אם כן, ניתן לראות שאברהם באמת בורך, אבל הוא עדיין רצה יותר.

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים[עריכה]

אברהם היה זקן, אך עדיין לא נס לחו.

בגיל 140, שלוש שנים לאחר ששרה נפטרה, אברהם החליט שהגיע הזמן לנחם את יצחק בן הארבעים על מות אמו ולעזור לו למצוא אישה, ככתוב: "ויִַּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ" (ביאור:בראשית כד סז).

למרות גילו המתקדם, אברהם לקח אישה נוספת ששמה קטורה, ועשה איתה עוד 6 בנים: "ותֵַּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוחַּ" (ביאור:בראשית כה ב). אברהם חי עוד 35 שנים עד גיל 175, ככתוב: "וְאֵלֶּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים" (ביאור:בראשית כה ז).